הרופאים אבחנו מום או מחלה גנטית בעובר: מה יגיד הרב שלך?

"ברוך השם" מרבית התינוקות הנולדים בישראל בריאים. בכל זאת כשלושה אחוזים מהתינוקות נולדים עם מחלות ומומים, גם כאשר אין רקע משפחתי מובהק.

עם התקדמות מדע הרפואה בכלל ומדע הרפואה בתחום הגנטי בפרט, מציע כיום עולם הרפואה לאישה ההרה, מבחר בדיקות גנטיות מתקדמות שמטרתן לברר יתכנות של מחלה גנטית בעובר לפני הכניסה להריון ולאורך חודשי ההריון.

חשוב להדגיש כי לא ניתן למנוע את כל המומים, אולם מאחר שחלק מהם נגרמים מסיבות תורשתיות, יש בבירור המשפחתי והגנטי יכולת לגלות זוגות הנמצאים בסיכון יתר ולתת ולהפנות אותם לקבלת ייעוץ  גנטי ובעת הצורך הליך PGD  (ההלכה היהודית אינה "בעד" טיפולי PGD...).

ישנן מחלות גנטיות המוגדרות חמורות מאוד וזה במקרים שהן גורמות למוות בגיל צעיר או לסבל רב שילווה את הילוד לאורך כל ימי חייו. בדרך כלל אלה מחלות חשוכות מרפא, כך שאין סיכוי לטפל בהן בצורה כזו שתקל על הילוד.

למעשה, הדרך היחידה למנוע את הסבל הנגרם במחלות אלה היא באמצעות מניעה וזאת מתחילה מבירור ובדיקות גנטיות. את הבדיקות הגנטיות רצוי לבצע לפני תחילת ההריון אך הן ניתנות לביצוע, גם במהלך ההריון.

בדיקות גנטיות רבות נמצאות חינם במסגרת סל התרופות ויומלצו על ידי הרופא שמלווה את מעקב ההריון שלך בהתאם להגדרה הרפואית התורשתית של בני הזוג.

מעבר לכך, חלה על הרופאים החובה ליידע את ההורים לעתיד לגבי האפשרות לעבור כל בדיקה גנטית זמינה ומוכרת, גם בדיקות שאינן בסל הבריאות, ומעבר לכך על הרופא להסביר להורים לעתיד את כל מה שחשוב לדעת לגבי כל אחת ואחת מהבדיקות הגנטיות כאמור.

כיום, בדיקות אלה מקובלות מאוד גם בקרב אוכלוסיות דתיות חרדיות שבמשך שנים, התעלמו מהן וקיבלו את המציאות כמו שהיא בסימן הכל משמיים.

שאלת הבדיקות הגנטיות בהריון וכמובן ההתמודדות עם תוצאותיהן, העסיקה ומעסיקה את גדולי הרבנים בעולם היהודי במשך שנים רבות, בעיקר בעידן המודרני בו התפתחה הרפואה.

המקרים הקשים והמצערים בהם מתגלים מומים ומחלות תורשתיות בקרב העובר, מהווים נקודת התנגשות חזיתית בין הרפואה וההלכה היהודית.

להפסיק הריון?! להפיל את העובר? להמשיך את ההריון ולהביא לאוויר העולם תינוק שיסבול ממחלה או מום גנטי שילווה בנכות קשה לכל ימי חייו? לפעול על פי עמדת הרופאים ולהפסיק את ההריון או שמא לפעול במסלול היהודי הכשר, לשאול את הרב ולקבל את הכרעתו בנושא?

ההלכה היהודית קובעת כי "שופך דם האדם באדם דמו ישפך, כי בצלם אלהים עשה את האדם" (בראשית ט, ו). כאשר הפרשנות לפסוק זה ניתנה על ידי רבי ישמעאל בן אלישע ולפיה, גם מי שהורג עובר חייב מיתה, שנאמר: "שופך דם האדם 'באדם' דמו ישפך" ואיזהו אדם שבאדם, הרי שזהו עובר ברחם אמו.

בהחלט דיון מרתק ורב משמעויות בין שמיים לארץ.

בדיקות תורשתיות וגנטיות בקרב דתיים וחרדים

לאחר שנים רבות של התדיינות פנים דתית בעולם החרדי, התמונה היום די יציבה. הציבור החרדי נענה באחוזים גבוהים מאוד לקיומן של בדיקות גנטיות בהריון. זה לא בא בקלות ומאחורי הנתונים המעודדים שנים רבות של עבודה, בעיקר של ארגונים ועמותות חרדיות שקידמו אג'נדה של קיום בדיקות בקרב הציבור החרדי.

צריך להבין כי רק לפני מספר עשורים, זה נראה כמציאות בלתי אפשרית שכן, ההתערבות הרפואית מהסוג של חיזוי הנולד, מנוגדת לאמונה הבסיסית שהשתרשה בקרב אנשים דתיים: כל מה שיעשה הקב"ה - הכל לטובה.

עם התקדמות המדע וקיום האופציה של בדיקות גנטיות ותורשתיות, החל העולם החרדי לדון בסוגיה. כיום, קיומן של בדיקות אלה נתמכות באופן נרחב וכמעט מלא על ידי רבני העדה החרדית ובתוכם גדולי הדור. במילים אחרות, יש לנושא היתר הלכתי.

דווקא  מי שנותר מאחור בסוגיה זו, היתה האוכלוסייה הדתית לאומית. בשנת 2017, פרסמו מכון פוע"ה ומכון הבדיקות הגנטיות 'דור ישרים', מחקר לפיו בין השנים 2015 ל–2016 חלה עלייה של 30% במספר הדתיים הלאומיים שנבדקו ועלייה מקבילה של כ–50% בנבדקים ממוצא מזרחי וספרדי (מזרחיים וספרדים מהווים כיום 30% ממעל ל–25.000 הנבדקים השנתיים).

נראה שגם כאן המציאות לא פוסחת ומכריעה בסופו של דבר לטובת קיומן של בדיקות גנטיות תורשתיות.

חשוב להדגיש כי בקרב הציבור החרדי, הבדיקות אף מתקיימות כבר בשלב טרום הנישואין במעין בדיקות התאמה בין בני הזוג. השם הרשמי הוא בדיקות גנטיות טרום-שידוכיות ומטרתן היא לצמצם את הסיכון להיווצרות עוברים בעלי מום גנטי ובכך להימנע מההתנגשות החזיתית בין הרפואה להלכה סביב השאלה של מה עושים אם חלילה מתגלה מחלה תורשתית קשה בקרב העובר?

להפיל או לא?

במקרים של התפתחות מום או מחלה, עולה בפני משפחת העובר שאלה הלכתית ראשונה במעלה, האם להפיל את העובר או אם לאו.

ההנחה ההלכתית הבסיסית אותה קבעו חכמים, כאשר חשוב להדגיש כי אין מדובר בקביעה מדאורייתא, היא שהפלה כמוה כמו רצח האסור מן התורה.

בתוך קביעה אולטימטיבית זו, התירו הפוסקים בכל זאת מעט יכולת להקל וכן לקיים הפלה. בקרב הפוסקים קיימת תמימות דעים לגבי מקרה אחד ברור במיוחד בו כולם מתירים לעשות הפלה וזה המקרה בו נשקפת סכנת חיים לאם. הפסיקה במקרה זה קובעת כי חייה של האם חשובים מחייו של העובר שאינו מוגדר עדיין אדם.

זה פחות או יותר המקרה היחיד שסביבו יש הסכמה רחבה על היתר בין כל הפוסקים, כאשר בכל יתר המקרים המחלוקת גדולה ומורכבת.

במקרים אחרים של מומים מולדים כגון טיי זקס או תסמונת דאון, אין אחידות, אולם גם במקרים אלה, ישנה פתיחות שלא היתה לפני כמה עשרות שנים.

בבואנו לדון בסוגיה מורכבת זו, יש להכיר כי ההלכה מבחינה בין שלבי ההריון השונים. השלב הראשון מתחיל מן הימים הראשונים ועד לסוף היום הארבעים, שעד אז איבריו של העובר אינם ניכרים, ובמשך זמן זה, לפי מרבית הפוסקים מותר לבצע הפלה כדי למנוע מחלה קשה מהאם או מהעובר.

השלב השני מתחיל מהיום הארבעים ואחד ועד לסוף החודש השלישי. בתקופה זו איבריו של העובר כבר מתחילים להתפתח, אבל עדיין אין ההריון ניכר כלפי חוץ.

מכל מקום, אם העובר בן פחות מארבעה חודשים, ניתן לדעת חלק מהפוסקים להקל ולהתיר הפסקת הריון במקרים מסויימים. כלומר, עד החודש הרביעי, יפסקו רוב הרבנים כי מותר להפסיק את ההריון וזאת בשל העובדה כי הם מייחסים את הפיכת העובר לאדם, החל מהחודש הרביעי, אז תיחשב ההפלה לרצח.

נדגיש כי גם בשלבים מוקדמים אלה, ישנם פוסקים רבניים מחמירים האוסרים להפסיק את ההריון בכל מקרה.

הדיון אינו פוסק כאן כמובן, רוב הרבנים הגדולים קבעו כי במקרים של מחלות תורשתיות קשות כגון טיי זקס, חל איסור לערוך הפלה, אולם כיום יש יותר ויותר רבנים ופוסקים שמתירים להפסיק את ההריון. טענת הפוסקים הבולטת להיתר זה היא כי ולד כזה יכול לצער מאוד את האם שבריאותה הנפשית עלולה להידרדר.

במקרה של תסמונת דאון למשל, יהיה קשה יותר לקבל היתר רבני להפסקת ההריון, אולם שלא כמו בעבר, יש לא מעט רבנים המתירים לבצע תהליך של הפסקת הריון גם במקרה זה. העולם החרדי קבע לעצמו קודי התנהגות ברורים בנושא רגיש זה, הבולט שבהם הוא שבכל מקרה יש להיוועץ ברב ולא להסתמך על עצת הרופא בלבד שמה הוא מזלזל במקרה ובעובר.

כלומר, לא יינתן היתר להפלה בלא היוועצות עם רב.

קיבלת את עמדת הרב?

מבחינה חילונית ומשפטית, הרי שקבלת החלטה על המשך ההריון, לקראת לידה של תינוק שעלול לסבול ממחלה גנטית קשה כמו תסמונת האיקס השביר או תסמונת דאון, הנה בלתי סבירה בעליל.

החלטה מודעת על לידת תינוק שיסבל מנכות קשה, שתלווה אותו לאורך כל ימי חייו ללא כל סיכוי לריפוי והחלמה, הנה החלטה כבדת משקל. החלטה שתשפיע בצורה קיצונית על חייו של התינוק עד ליומו האחרון ומעבר לכך, תשנה מהקצה אל הקצה את חייהם של בני משפחתו הגרעינית והמשפחה המורחבת.

מהבחינה המשפטית לא תהא להורים ולתינוק כל אפשרות להגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית ולטעון כנגד הרופאים, שעשו את כל אשר ביכולתם והמליצו להפסיק את ההריון, שהרי ההורים הם שבחרו לפעול ממניעים דתיים ולקבל את עצתו של הרב ועמדת ההלכה היהודית.

לאורך השנים הוגשו מספר תביעות בעילת רשלנות רפואית, מקום שבו הורים לילדים שסבלו מתסמונות גנטיות קשות ומומים מולדים החליטו על סמך עצת רבנים להמשיך בהריון ולהביא תינוק לעולם, ובהמשך בחרו ושוכנעו (כנראה על ידי עורכי דין לא מנוסים בתחום) להגיש תביעת פיצויים בטענה לרשלנות רפואית - תביעות אלו רובן ככולן נדחו על ידי בית המשפט.

בכל אחת ואחת ואחת מאותן תביעות שבהן נמצאה הוכחה ברורה כי הרופאים אבחנו את המחלה התורשתית או המום המולד עוד במהלך ההריון והמליצו על הפסקת ההריון, בעוד שההורים בחרו להתעלם מעצת הרופאים, פנו להתייעצות עם רבנים והחליטו להמשיך את ההריון בהתאם לרוח ההלכה היהודית - לא ניתן לתבוע ולקבל פיצויים.

נקודה נוספת שראויה לדיון הנה היקף אחריותו של הרב לעצה ההלכתית שבחר לתת להורים במקרה כזה והאם ההורים יוכלו, בסיטואציה כלשהי, לבוא בטענות ואף להגיש תביעה נזיקית כנגד הרב בשל לידתו של תינוק בעל מום גנטי או מחלה תורשתית. נקודה זאת מעלה שאלות רבות ועדיין לא הגיעה לפתחו את בית המשפט.

עוד בנושא: ההורים התעכבו בקבלת החלטה לגבי ניתוח קיסרי עד שקיבלו אישור רבני...