נפגעי רשלנות רפואית נאלצים לקבל החלטות כואבות

מדוע יש נפגעי רשלנות רפואית שאינם תובעים?

נפגעי רשלנות רפואית רבים אינם פונים לייעוץ משפטי ולא בודקים את האפשרות לקבל פיצוי כספי עבור הנזק שנגרם להם. בייחוד כאשר מדובר בתביעות בתחום רשלנות בלידה, או במעקב הריון, כי לרוב מאחורי כל תביעה כזו טרגדיה אנושית כואבת.

הסיבות לכך רבות ומגוונות, ראשית, נדיר מאוד שמישהו מהצוות הרפואי ימליץ לפנות אל עורכי דין ויודה כי אולי חלה טעות בטיפול. כך, נפגעי רשלנות רפואית לעיתים עלולים להניח כי מצבם הוא תוצר של סיבוכים רפואיים שלא ניתן היה למנוע. הם משלימים עם רוע הגזירה ולא שוקלים כלל את האפשרות כי מדובר בנזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנות.

מקרים נוספים בהם נפגעי רשלנות רפואית מעדיפים לקבל את מר גורלם ולא לפנות אל עורכי דין, הם מקרים בהם מדובר בטרגדיות כואבות ונזקים חמורים.

לעיתים אדם יעדיף להשלים עם האסון שקרה לו ולעשות הכל בכדי להמשיך לחיות, גם בנסיבות העגומות ביותר, ורק לא לחטט בפצעים כואבים מנשוא. מצב זה אופייני במיוחד למקרים שגרמו למותו של החולה ויקיריו מעדיפים להמשיך לחיות, במקור לחקור את נסיבות המוות ולמצות את הדין מול מי שאשם בו.

סיוע לנפגעי רשלנות רפואית, לחץ כאן: פניה דיסקרטית לקבלת סיוע

קיימים מקרים רבים מסוג זה ובמאמר זה, נתייחס אל המקרים הרווחים בהם מומלץ לכל הפחות לפנות אל עורכי דין המתמחים בתחום רשלנות רפואית ולקבל יעוץ ראשוני, לפני קבלת ההחלטה להרים ידיים. כספי פיצויים אולי לא יחזירו את השמחה והאושר לחייכם, אך הם יבטיחו כי ברשותכם יהיו של האמצעים הכלכליים שדרושים לצורכי טיפולים רפואיים ושמירה על רמת חייכם.

מתי כדאי לפנות אל עורכי דין?

ניתן לחלק תביעות רשלנות רפואית למספר תחומים, הראשון מבניהם, הוא הולדה בעוולה. במקרים אלו מומלץ לקבל יעוץ משפטי ולבדוק, האם הנזק נגרם עקב טיפול רשלני:

• מעקב הריון רשלני, במסגרתו לא אובחנו מומים בעובר שניתן היה לאבחן ולא נעשו כל הבדיקות הנדרשות.
• טיפול לקוי בנשים שהריונן מוגדר כהריון בסיכון גבוה, אשר גרם ל"פספוס" מצוקה עוברית והוביל לנזק מוחי, אובדן ההריון, או פטירה של הילוד.

במקרה שאירע לפני שנים ספורות, ניצבו נפגעי רשלנות רפואית בתחום זה, בפני אחת ההחלטות הקשות שנאלצו אי פעם לקבל. היה זה הריונם השני של בני הזוג, מאחר והלידה הראשונה וגם ההריון היו תקינים ולא נמצאו עדויות למחלות תורשתיות, הוגדר ההריון השני כהריון בסיכון נמוך.

האם בצעה את כל הבדיקות שניתנות לנשים הרות במסגרת סל שירותי הבריאות והבדיקות פוענחו כתקינות, אלא שבעת הלידה, הסתבר כי התינוקת עיוורת בשתי עיניה לצמיתות.

כיום, נאלצים בני הזוג להשקיע מאמצים ומשאבים כלכליים רבים בכדי לאפשר לביתם איכות חיים סבירה, הם מעולם לא חשבו שכך חייהם יראו וכי התינוקת לה ציפו 9 חודשים, בעודם חולמים בהקיץ כיצד תעשה את צעדיה לראשונה, תלך לגן ואחר כך לבית הספר – תיוולד עם מום ותסבול ממנו לשארית חייה.

ההחלטה בפניה ניצבו הייתה החלטה מאוד קשה וכואבת, מחד, כספי פיצויים שמתקבלים מתביעת רשלנות רפואית עשויים לשפר את רמת חייהם ולאפשר להם את כל האמצעים הכלכליים שנדרשים להתפתחות ביתם.

מאידך, תביעה כזו, היא למעשה תביעתם של ההורים ותביעתם של התינוקת, בה נטען כי מהות הנזק היא עצם בואה לאוויר העולם. שכן לו ידעו על עיוורונה במהלך ההריון היו מפסיקים את ההריון, היא לא הייתה נולדת ולא הייתה נאלצת לסבול כל החיים ממומיה.

מקרה נוסף, עוסק ברשלנות הצוות הרפואי בניהול הלידה עצמה. מדובר במקרים בהם נשים הרות מגיעות אל חדר המיון במצב בריאותי תקין ועוברן בריא, אך ניהול לקוי של הלידה, כמו לדוגמא התמהמהות של הצוות הרפואי, או סיבוכים שאינם מטופלים כראוי במהלך הלידה עצמה.

נפגעי רשלנות רפואית בלידה, או בהריון, לעיתים כלל לא מקשרים בין אופן התנהלות הצוות הרפואי, לבין מצבו של הילוד. פנייה אל עורך דין המתמחה בתביעות מסוג זה, תאפשר בדיקה יסודית של הנסיבות בגללן נוצר הנזק והערכה נכונה של סיכויי תביעתכם.

סיוע לנפגעי רשלנות רפואית - ליחצו כאן: פניה דיסקרטית לקבלת סיוע