מוטציות דה נובו שגורמות לפגיעה במבנה השלד

מוטציות חדשות שפוגעות בהתפתחות השלד

הפרעות ביצירת השלד בעת ההתפתחות העוברית יכולות לגרום לטווח ולמגוון גדול של תסמינים. לעיתים ההפרעה באה לידי ביטוי כקלה מאוד, למשל כעקמת קלה בגב, מספר לא תקין של אצבעות או עיוותים קלים של העצמות.

במקרים אחרים, ההפרעה יכולה לגרום למומים קשים ובעלי השפעה חריפה על מהלך החיים, באופן שדורש ניתוחים, טיפולים תרופתיים ויכול אף לגרום לנכות משמעותית.

בקצה השני של הסקאלה, המומים השלדיים יכולים להיות חשוכי מרפא ולגרום למוות בגיל צעיר. על אף שבחלק מהמקרים כאשר מתגלה מום בשלד הסיבה אינה ברורה לחלוטין, ישנם לא מעט מצבים שבהם הפגיעה בהתפתחות השלד נובעת ממוטציות גנטיות, שיכולות להיות להן השפעה על מערכות נוספות בגוף, מעבר לפגיעה בעצמות.

לפניך דוגמאות מספר מחלות בעלות רקע גנטי, שגורמות לנזקים משמעותיים בהתפתחות השלד ובמבנהו. חשוב להדגיש כי באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי של מי השפיר ניתן לאבחן את המחלות בדיוק רב.

נוירופיברומטוזיס

זוהי מחלה גנטית של מערכת העצבים, שסימן ההיכר שלה הוא היווצרות של גידולים על תאי העצב. לנוירופיברומטוזיס יש שלושה סוגים: סוג 1 (NF1), סוג 2 (NF2) ושוואנומטוזיס, שהוא הסוג הנדיר מביניהם.

הגידולים שנוצרים במערכת העצבים הם גידולים שפירים ויכולים להופיע במקומות שונים, לעתים ההשפעה שלהם קטנה אך הם יכולים לגרום לשורה של תסמינים נוירולוגיים ואחרים. למרות שמדובר בגידולים שפירים, לאנשים עם NF רקע גנטי שמוביל לסיכוי מוגבר לפתח סרטן.

למחלה ובייחוד ל-NF1, ישנן התבטאויות שונות הפוגעות בשלד. ב-NF1 ירידה בתפקוד העצם ובגדילתה יכולה לגרום למצבים כגון אוסטאופרוזיס (דלדול עצם), אוסטאופניה (בריחת סידן) ואוסטאומלציה (רככת עצם).

סיבוכים נוספים הם קומה נמוכה, מאקרוצפליה (היקף ראש גדול) ודפורמציות של עמוד השדרה, כגון עקמת וקיפוזיס ("עקשת").

תסמיני המחלה יכולים להופיע בכל גיל, אך לרוב באים לידי ביטוי בגיל ההתבגרות או בשנות העשרים לחיים. הפגיעה בעצמות יכולה לגרום לשברים ולעיוותים בשלד, וקיימים סיבוכים אף חמורים יותר כגון פגיעה בראייה, ולכן חשוב לאבחן את המחלה בגיל צעיר על מנת למנוע ולטפל בסיבוכי המחלה.

המחלה יכולה גם לגרום להפרעות קשב וריכוז ולהפרעות למידה. סימן שמעלה את החשד כי הילד חולה במחלה היא הופעה של כתמים על העור המזכירים כתמי קפה ומכונים "קפה-או-לה".

בכמחצית מהמקרים המחלה עוברת בתורשה דומיננטית כלומר, מספיק שאחד ההורים יהיה חולה על מנת להעביר את המחלה לצאצא, ובמחצית השניה מדובר במוטציות דה נובו ולכן לא תהיה היסטוריה משפחתית של המחלה.

במקרים רבים ניתן לאבחן את המחלה בשלב העוברי, כבר בתחילת ההריון, באמצעות פניה לבדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי.

אוסטאוגנזיס אימפרפקטה

אוסטאוגנזיס אימפרפקטה היא אוסף של מחלות שונות הנובעות ממקור גנטי וגורמות לשבירת עצם מוגברת. למרות שלרוב התסמונת מוגדרת ככזו העוברת בתורשה, בחלק מהמקרים היא נגרמת בשל מוטציה דה נובו ופעמים רבות דווקא במקרים אלה מדובר בתצורות היותר קשות שלה.

הגנים המזוהים ביותר עם התסמונת, שאחראים ל-90% מהמקרים, נקראים COL1A1 ו-COL1A2, אשר אחראים על יצירת חלבון בשם קולגן, שלו תפקיד בבניית העצם.

לכן, כאשר נוצרות מוטציות באותם גנים, בניית העצם נפגעת, מה שמביא להופעה של מומים שונים כגון עקמת, עיוותים בעצמות וגמישות יתר של הגידים, וכן בסיכוי מוגבר לשברים והפרעה בצמיחה. סיבוכים נוספים הם אובדן שמיעה, מאקרוצפליה ופגיעה בשיניים.

המחלה נדירה יחסית ונמצאת באוכלוסיה בשכיחות של 1 ל-10,000-20,000 ובשל הסיבוכים הקשים שלה חשוב לאבחן אותה בהלך ההריון ולפני הלידה ובכל מקרה של לידת ילד/ה חולה להתחיל טיפול מוקדם ככל שניתן.

מאחר שהמחלה היא בבסיסה גנטית, אין לה מרפא, אך טיפולים שונים יכולים להקל סימפטומטית, למנוע את החמרת המצב ובמקרים מסויימים בעזרת ניתוחים אורתפודיים ניתן לתקן חלק מן העיוותים הנוצרים בעצמות.

נדגיש שוב כי ניתן לאבחן בדיוק ניכר רקע גנטי שעלול לגרום למחלת אוסטאוגנזיס אימפרפקטה באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי בהריון.

אכונדרופלזיה

בתרגום מילולי לעברית אכונדרופלזיה היא חוסר יצירה של סחוס והנה למעשה תסמונת הגורמת לגמדות. התסמונת נגרמת מפגיעה בתהליך ההמרה של סחוס לעצם, ביחוד בעצמות הארוכות, כלומר עצמות הגפיים.

לכן, התסמין הבולט ביותר של אנשים עם התסמונת היא קומה נמוכה, גובה ממוצע של גבר בוגר הוא 131 ס"מ ושל אישה 124 ס"מ. הגב הוא בגודל ממוצע והידיים והרגליים הן קצרות, ובנוסף קיימת מוגבלות בתנועת המרפקים, אצבעות קצרות, היקף ראש גדול ומצח בולט.

הבעיות הבריאותיות לא פוגעות רק בשלד ומתבטאות בהפסקות נשימה, בהשמנת יתר ובזיהומי אוזניים חוזרים. סיבוך נוסף אפשרי הוא היצרות של תעלת השדרה, מצב שיכול לגרום לכאב, נמלול וחולשה ובאופן עקיף לפגיעה בהליכה. סיבוך נוסף הוא הידרוצפלוס, מצב של הצטברות נוזלים במוח, שיכול לגרום לפגיעה נוירולוגית בלתי הפיכה.

אכונדרופלזיה עוברת באופן הורשה דומיננטי כלומר, נשאות של הגן הפגום גורמת להתבטאות המחלה, אך ב-80% מהמקרים גובהם של שני ההורים תקין והמחלה נגרמת בגלל מוטציה דה נובו.

המוטציות פוגעות בעיקר בגן FGFR3 שלו תפקיד מרכזי בבניית העצם. אכונדרופלזיה היא המצב השכיח ביותר הגורם לגמדות, והיא קורית בהיארעות של 1 ל-15,000-40,000 לידות.

גם מחלת אכונדרופלזיה ניתן לאבחון באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי בהריון ובדיוק ניכר.

דיספלזיה תנטופורית

דיספלזיה תנטופורית (Thanatophoric dysplasia) היא מחלה חמורה המתבטאת בגפיים קצרות מאוד ובעור עודף בידיים וברגליים.

מאפיינים נוספים הם חזה צר, צלעות קצרות, ריאות בלתי מפותחות, מצח בולט ועיניים המרוחקות זו מזו. ניתן לחלק את המחלה לשני סוגים עיקריים, סוג 1 מתאפיין בעצמות ירכיים כפופות ובהשטחה של החוליות, בעוד שסוג 2 מתאפיין בעצמות ירכיים ישרות ובגולגולות דמויית עלה תלתן (cloverleaf skull).

מדובר במחלה קטלנית שעשויה לגרום למוות של התינוק זמן קצר לאחר הלידה או אף לפני הלידה, בשל חוסר יכולת לנשום. מדובר במחלה נדירה יחסית, עם שכיחות של 1 ל-20,000-50,000 לידות.

תסמונת זו גם היא נגרמת בשל מוטציה בגן FGFR3 ולרוב אין היסטוריה משפחתית של המחלה וגן היא נגרמת בשל מוטציה דה נובו שהתפתחה לראשונה אצל העובר. במידה שנולד במשפחה תינוק עם דיספלזיה תנטופוריה, יש סיכוי הישנות של 2% למחלה בילד הבא.

ניתן לאבחן דיספלזיה תנטופורית בעובר בעובר באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי בהריון ולמבד זאת, קיימים מאפיינים ברורים למחלה שאותם ניתן לאבחן באמצעות סקירת מערכות שגרתית בהריון ואלו, כמובן, מחייבים את הרופא להפנות את האם ההריונית לבדיצוע בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי או בדיקת אקסום.

חשוב להסביר שניתן לאבחן מוטציות גנטיות בהריון

שורה של מחדלים ונהלים מיושנים מובילים לא אחת למצב שבו הורים "צעירים ובריאים", במיוחד באזורי הפריפריה, אינם זוכים לקבל מהרופא שמלווה את ההריון את ההסבר המפורט והחשוב על חשיבותן של הבדיקות הגנטיות בהריון.

אותם הורים אינם יכולים לקבל החלטה מושכלת ובמידע מלא בשאלה האם לבצע או להימנע מבדיקת מי שפיר וללא ההסבר על חשיבותן של הבדיקות הגנטיות כאמור, סביר שיקבלו החלטה שאינה מבוססת על העובדות החשובות.

חשוב שכל רופא נשים שמלווה הורים בזמן מעקב הריון יסביר להם כי באמצעות בדיקות גנטיות כמו צ'יפ גנטי CMA או אקסום, שנערכות לאחר בדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר, ניתן לאבחן מאות רבות של מוטציות גנטיות משמעותיות ביותר ובין השאר גם מוטציות גנטיות דנ נובו, שאינן עוברות בתורשה מההורים, ועלולות לגרום לפגיעות שלד משמעותיות ביותר ומגוון רחב של תופעות אחרות כמו אוטיזם, עיכוב התפתחותי, אפילפסיה, מומי לב מורכבים ואפילו פיגור שכלי.

זכותם של ההורים לקבל החלטות קרטיות במהלך ההריון, בין השאר לגבי ביצוען של הבדיקות הגנטיות כאמור, כאשר הם מכירים את העובדות ורק לאחר שקיבלו הסבר ומענה לשאלות מהרופא שמלווה אותם. במקרים שבהם הרופא אינו מסביר להורים על הבדיקות הגנטיות החשובות הוא מתרשל בביצוע תפקידו.

בכל אותם מקרים מצערים שבהם ילדים מאובחנים לאחר הלידה אם פגיעה גנטית משמעותית, ויתברר כי הרופא שליווה את ההריון לא הסביר להם על האפשרות לעבור בדיקות גנטיות, ניתן יהיה לבסס עילה להגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית חמורה.

משרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית מייצג מאות משפחות, הורים לילדים שאובחנו עם פגיעות גנטיות לאחר הלידה, במקרים שבהם התברר כי ההורים לא קיבלו את את ההסבר הראוי על האפשרות לעבור בדיקות גנטיות במהלך ההריון. צוות המשרד עומד לרשותך בכל שאלה נוספת בנושא.

קריאה נוספת: האם בדיקת NIPT מייתרת בדיקת צ'יפ גנטי בהריון?   פגיעה גנטית דה נובו שגורמת לפיגור שכלי