לפני כ 4 שנים ניגשתי לרופא שניים באזור מגורי .\r\nהרופא המליץ לבצע 14 כתרים.{ללא כול צילום לפני}\r\nבמהלך התקופה הרכיב כתרים זמנים אך נפלו כמה פעמים { ביזבזתי זמן רב }\r\nלאחר שנה הכתרים התחילו לזוז .ניגשתי לרופא ושאלתי מדוע הכתרים זזים ? לא קיבלתי תשובה .הרופא החליט להוציא את הכתרים ולהדביק שוב .תוך הוצאת הכתרים מין הפה .הוציא הרופא את 2 השניים שלי { שלמעשה הם שמחזיקות את הכתרים } חשתי ברע . לאחר זמן הדביק את הכתרים \r\nולדעתי הוחלפו.לאחר שנה השניים שוב זזות ניגשתי שוב אל הרופא בכעס רב .והסברי לרופא את חומרת המצב .הרופא שלך אותי לצילום וטען שאני חייב לבצע כתרים.1.האיים יש רשלנות רפואית ? 2.מדוע הכתרים זזים כול זמן קצר? אשמח לקבל המלצה
כדי לברר אם רופא השיניים התרשל בטיפול ואם תזוזת הכתרים סבירה, האם ההתרשלות אכן גרמה לנזק ומה שיעור הנזק יהיה צורך לקבל מידיו את מלוא התיק הרפואי שלך ובכלל זה צילומי הרנטגן שבוצעו. לאחר קבלת התיעוד יהיה צורך לערוך יעוץ עם רופא שיניים אשר עורך חוות דעת רפואיות.
רצוי לגשת תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בבחינת המקרה.
קומדין היא תרופה הניתנת למנוע תהליך של קרישת דם בחולים עם סיכון לפתח קרישת דם תוך כלית כמו חולים הלוקים בפרפור פרוסדורים,בחולים מושתלי מסתמים מכניים בלב או בהפרעות קרישה מולדות או אחרות.
התנאי להצלחת הטיפול היא שמירה על רמת דיכוי קרישה הנמדדת ע"י בדיקת INR בדם בדר"כ יש לשמור על רמת INR בין 2 - 3 .
רמה נמוכה ובלתי טיפולית של INR כמותה כאילו הטיפול לא ניתן וקיימת סכנה ליצירת קרישים.
רמה גבוהה בהרבה מעל לתקין קשורה עם סיבוך של דימומים ממערכת העיכול השתן וכדומה.
מכאן החשיבות של ניטור רמת הINR בדם ומתן המינון הנכון ע"י הרופא המטפל.
במידה ולא נעשה ניטור שלא באשמת המטופלת או שניתן תת מינון או מינון ביתר של הקומדין שגרם לאירועי קרישה או דימומים עם נכות ישנה עילה לתביעה.
בברכה,
פרופ יהודה עדות
מכון שמר
מחלקת חוות דעת רפואיות משפטיות
077-2028353
הבת שלי קיבלה טיפול שיניים כולל טיפול שורש אצל רופא שיניים שכביכול נחשב למומחה בביצוע טיפולי שיניים בילדים. במהלך הטיפול הוא פגע לילדה בחיך וגרם לה לחתך עמוק כולל פגיעה בעצבים. מאז הטיפול עבר שבוע והנזק עוד לא ממש ברור. 2 מומחים שבדקו את הילדה אמרו שזה לא נראה טוב וכנראה ישאר נזק קבוע. הילדה לא יכולה לאכול כמעט ובוכה המון בגלל כאבים וטראומה. אנחנו רוצים לדעת איך ניתן להגיש תביעה על הרשלנות של הרופא?
על פניו נראה כי אכן המקרה מצדיק בירור רציני ובחינת היתכנות של תביעת רשלנות רפואית.
תקופה של ימים ולמעשה גם של שבועות ולעיתים גם חודשים הינה תקופה קצרה מדי על מנת להעריך אם נותר נזק קבוע בעקבות המקרה ומה שיעור הנזק. יהיה צורך להמתין לפיכך פרק זמן של מספר חודשים לכל הפחות בטרם הגשת התביעה. אני ממליץ בשלב זה לפנות ליעוץ מסודר אצל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
לפני כחמש שנים נשלחתי לביופסיה ע"י רופא עור בכדי לאבחן כתם בקרקפת. הנגע הוסר לבדיקה, והתשובה הייתה ש"הכל בסדר". השנה הבחנתי בכתם באותו מקום, הופנתי שוב לכירורג (אחר) שמיד סבר שמשהו לא כשורה, בדק את תוצאות הביופסיה מלפני חמש שנים, ושלח בקשה למעבדה לבדיקה מחודשת של אותה דגימה ישנה.
התשובה הפעם (של אותה ביופסיה) היתה מלנומה.
נשלחתי לכריתה רחבה ועמוקה בשל "חדירה", והיום אני "נקי" אך עם אזור בקרקפת שלא יצמיח שיער. האם טעות מעבדה מסוג זה מקובלת, או שמדובר ברשלנות?
בתודה מראש
מיקי
אמנם לא כל טעות הינה בהכרח רשלנות רפואית אך לעניות דעתי אי זיהוי של מלנומה בבדיקה כאשר בבדיקה חוזרת היא מאובחנת בהחלט מעוררת סימני שאלה אם לא מדובר ברשלנות.
מאחר והבינותי מפנייתך כי למרבה המזל לא נגרם לך נזק אונקולוגי יהיה צורך לבחון אם יש כדאיות כלכלית לתביעה במקרה זה.
בכל מקרה אני סבור כי העניין חמור דיו כדי לבחון אותו בצורה מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין אשר יתייעץ עם מומחים רפואיים בתחום הפתולוגיה והאונקולוגיה.
קרה לי מקרה מצטער לאחרונה של רשלנות רפואית, אך בעוד חצי שנה אני עתיד לנסוע לחו"ל לתקופה ארוכה מהעבודה לכן אני רוצה לבדוק כמה זמן לוקחת תביעת רשלנות רפואית מרגע שמגישים לבית משפט ועד פסק דין? אם הבנתי נכון תביעות כאלה יכולות להמשך הרבה שנים ולכן רציתי לדעת מה הפתרון במקרה שאני חייב לנסוע לחו"ל ועדיין לא מוכן לוותר על הגשת תביעה? מה העצה שלכם?
במרבית המקרים לוקח כמה חודשים על מנת לבחון אם יש בכלל בסיס לתביעה ולהכין את התביעה אשר אמורה להתבסס על חות דעת רפואיות של מומחים.
אחרי הגשת התביעה התיק יכול להסתיים בתוך כשנתיים אם יש פשרה ועד לתקופה של 6 שנים במקרה של ניהול הוכחות.
יש להדגיש כי עד לשלב ההוכחות (שמיעת הראיות) אשר הינו השלב המאוחר בתיק וכאמור שלב שלא מגיעים אליו במידה והתיק נגמר בפשרה בשלב כלשהו, אין חובה שתהיה נוכח פיזית בארץ ויש להניח כי קשר טלפוני או במיילים יכול להספיק לעורך דין כדי לנהל את התיק עבורך. נוכח כך איני סבור כי נסיעה לחו"ל צריכה למנוע ממך לפתוח בהליכי תביעת רשלנות רפואית.
בעבר נעזרתי בהם כי הייתי נואשת אך כשביקשו את הסכום האסטרונומי בסוף סרבתי לשלם. מאז עברה שנה וחצי הם שולחים מדי פעם מכתבים בקשר לחוב ואף ניסינו להגיע לפשרה הם הסכימו לקבל חצי מהסכום שדרשו ואני רציתי פחות. האם הם יכולים לתבוע אותי בבית משפט? והאם לא תמוה ששנה וחצי לא תבעו? מה עליי לעשות לגשת למשפט איתם או לשלם?
הכי טוב יהיה לחכות להכרעה של בית המשפט, שדן כבר שנים רבות, בתביעה שהגישה לשכת עורכי הדין כנגד המרכז למימוש זכויות רפואיות וגב' לבנת פורן. אם בית המשפט יקבל את התביעה של לשכת עורכי הדין נגד "המרכז" אז הם לא יוכלו לתבוע ממך כלום, מהסיבה שאינם פועלים כחוק לכאורה. בנתיים הדיונים בבית המשפט מתארכים ומתמשכים במשך שנים ארוכות ומתישות... עורכי דין שעוסקים בתחום הנזיקין לעולם לא יוכלו להמליץ לך או לכל נפגע אחר לפנות את המרכז למימוש זכויות רפואיות או כל חברה אחרת שעוסקת למעשה בתחום משפטי לכאורה, של ייצוג נפגעים בעניינים משפטיים. בשביל זה יש עורכי דין ועורכי דין בלבד.
שלום רב!
לפני כשנתיים ניגשתי למרפאת שיניים של קופ"ח בשל התפחות ודלקת פתאומית בשן הקידמית. הרופא עשה ל טיפול שורש, אך הדלקת לא עברה למשך חודשיים. בתוך חודשיים האלו ניגשתי לקופה לצורך טיפול בשן הנ"ל. לאחר חודשיים הופנתי עיי רופא המטפל לכירורג על מנת לבצע ניתוח. בהמלך הבדיקה כירורג גילה שבעיה היא בכלל בשן אחרת (הסמוכה). כל זה מתועד בתיק הרפואי. עקב זה נארסו לי שתי שיניים קידמיות. פניתי לרופא פרטי, עברתי ניתוח ובשל היותי אישה צעירה, נאלצתי להרכיב גשר על 6 שניים קידמיות. עברתי לא מעט טיפולי שורש, ניתוח מאד לא נעים בלשון המעטה והמון עוגמת נפש, מפני שלמשך כמעט שנה בזמן הטיפולים לא יכולתי לפתוח את הפה מפני שהמראה היה מזעזעז.
השאלה מה עלי לעשות ואם יש טעם לתבוע את קופ"ח.
תודה.
כדי לבחון אם אכן הטיפול בשינייך היה רשלני והאם נגרם בגללו נזק יהיה צורך לקבל עותק ממלוא התיעוד של הטיפול בך (כולל צילומי רנטגן) ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום רפואת השיניים. המומחה יוכל להעריך אם הייתה רשלנות בטיפול ומה שיעור הנזק.
בהתאם להערכה זו עורך דין מנוסה יוכל להעריך אם יש מקום לתביעה. אני ממליץ קודם כל לגשת אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
נולדתי עם מום לידה של שיתוק חלקי ביד ימין כתוצאה
מאירב . כיום אני בן 42 מקבל 60 אחוז נכות . ניסיתי לאתר את מסמכי לידה שלי אבל לשוא . שאלתי האם יש מקום לתביעה עבור רשלנות רפואית . וכמה זמן עובר חוק ההתישנות .או פשוט לרדת מזה.
אודה לך על כל מענה
היי.לפני שלוש שנים ילדתי בן מתוק מאד,להפתעתי בבית חולים אמרו לפני הלידה שהיתה לי סכרת הריון שלא ידעתי עליה למרות שערכתי בדיקה של העמסת סוכר והתוצאות היו לא תקינות, הרופאה בקופת חולים הביטה בתוצאות כנראה בחוסר תשומת לב ואמרה לי שהכל תקין, בגלל שלא שמרתי על תזונה, העובר היה גדול (5 קילו) והייתי צריכה לעבור ניתוח קיסרי.
ברוך ה' לא נגרם נזק לי ולתינוקי, האם זאת רשלנות? האם ניתן לקבל פיצויים על מקרה כזה?
על פניו התעלמות מתוצאות לא תקינות של בדיקת סוכר בהריון ובעקבות כך העדר טיפול נכון ולידת תינוק גדול אינה סבירה. אם בפועל לא נגרם נזק יש לשקול אם יש כדאיות לתביעה במקרה זה שכן הפיצוי במקרים כאלו ניתן על הנזק שנגרם חלילה ולא על ההתרשלות עצמה.
האם בגלל שהגניקולוג לא המליץ לי לעשות את כל הבדיקות במהלך מעקב הריון (אני בערך חודש וחצי לפני הלידה) זאת סיבה לרשלנות רפואית? מה יקרה אם חס ושלום יהיה לילד שיוולד פגם בגלל שהגניקולוג שלנו לא המליץ על כל הבדיקות שהייתי צריכה לעשות?
זה התברר לי רק אחרי שהלכתי לגניקולוג פרטי שחברה טובה המליצה לי עליו, אחרי שבשיחה איתה היא סיפרה לי שצריך לעשות כל מיני בדיקות לתקינות העובר, ואני לא עברתי את הבדיקות האלה והגניקולוג לא אמר לי עליהן מילה. רציתי לדעת עם זה רשלנות רפואית?
על הרופא הגניקולוג במסגרת הציבורית מוטלת החובה להפנות את המטופלת לכל הבדיקות הנדרשות הממומנות במסגרת סל הבריאות וכן לעדכן אותה כי קיימות בדיקות מפורטות או נוספות אשר עומדות לרשות האישה ההרה במסגרת הפרטית.
אם יתברר כי האישה לא קיבלה הסבר מלא ומספק על הבדיקות העומדות לרשותה גם במסגרת הפרטית ובשל כך נגרם נזק לעובר אשר לא אותר במהלך ההריון יתכן שיהיה מקום לתביעת רשלנות רפואית. אם בסופו של דבר לא נגרם נזק וההריון הסתיים ללא כל בעיה איני מניח כי יהיה מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית שכן יתכן שהפיצוי הצפוי, אם בכלל יינתן, לא יצדיק את עלויות הגשת התביעה.
איני בטוח שהליך משפטי במקרה זה יהיה פשוט בפרט לגבי הניתוחים אשר בוצעו בטרם התפרסם המידע בדבר הבעיתיות שבשתלים שכן בשלב זה לא יכול היה משרד הבריאות לאסור על יבוא השתלים.
לגבי שתלים אשר יובאו לאחר פרסום המידע ניתן אולי לטעון טענות מקבילות כנגד היבואן וכנגד משרד הבריאות שאמור לפקח על יבוא זה.
בוצע לי ניתוח להוצאת גידול מהלסת בבית חולים, לפני הניתוח בוצעה גם עקירה (לא במקום הניתוח, בסמוך), לאחר 3 חודשים כשהגעתי לביקורת עם צילום פנורמי, נראה כי המקום לא החלים כמצופה וכן נצפה במקום בו הוסר הגידול גוף זר, הרופא אינו יודע מהו הגוף הזר , טוען שאולי זו חתיכה של סתימה, וגם אינו יודע מדוע המקום לא החלים, בגלל דלקת סביב הגוף הזר או שחזר הגידול. הוא טוען שאם אנותח שוב יפגע בסיכוי גבוהה העצב המנדיבולרי אשר אחראי על כל התחושה באיזור השפתיים והשיניים, אך כנראה שאנותח שוב.
אני מתלבטת האם על השארת הגוף זר יש מקום לשקול תביעה?
שלום רב,
במרבית המקרים הותרת גוף זר באיזור ניתוח אינה עולה בקנה מידה אחד עם סטנדרט רפואי ראוי ויכולה להיות עילה לתביעת רשלנות רפואית. במקרה שתיארת יש לבחון מהו בדיוק הגוף הזר וכן יהיה צורך לאסוף את התיעוד הרפואי על מנת להבין בדיוק מה הנזק שנגרם בשל הרשלנות הנטענת.
אני ממליץ כי תפני בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע באיסוף התיעוד ובפניה למומחה רפואי בתחום כירורגיית פה ולסת על מנת שיעריך אם הייתה התרשלות במקרה זה ומה הנזק שנגרם.
שלום רב..!
לפני כמספר ימים עברתי טיפול שורש אצל רופאה שיניים של בני משפחה אצלם אני מתגוררת.. וזאת לאחר שמספר ימים לפני כן כאבה לי השן ,היה לי קשה לאכול על צידה של השן,החלטתי שכן ללכת לרופאת שיניים שאני לא בדיוק מכירה רק על מנת לטפל באותה שן כואבת.. מבלי לבדוק יותר מידי בעצם לא לבדוק כלל הרופאה התחילה עם הטיפול והסתמכה על מה שאמרתי לה לגבי כאבי השן.. לפי מה שאני רגילה אצל הרופא שלי מאז שהייתי קטנה הרופא עצמו בודק באיזה שן מדובר.. באיזה סוג טיפול מדובר.. ואף מנסה להבין ע,י כל מיני עזרים מה גודל הבעיה בשן.. אותה רופאה לא עשתה זאת כלל וישר נתנה לי זריקה והתחילה בטיפול שורש לטענתה זה מה שהיה צריך להיות.. אותה שן הייתה שלמה לגמרי ! יכול להיות שהיה בה חור שגרם לכאבים אך דבר זה לא נבדק כראוי .. אחרי מספר ימים חזרתי לרופא לטיפול שני בשן .. בטיפול הזה לפי טענתה היא הייתה אמורה לסגור מערות שיצרה בשן עי שיוף.. וכמובן ביצעה לפני כן עוד שיופים ושני צילומי שיניים כי משום מה עדיין כאבה לי השן .. מספר ימים לאחר מכן פשוט התפרקה לי השן 2/3 שן כבר לא היו קיימים ! נשארה רק דופן חיצונית לשן.. עכשיו הרופא טוענת שהיא רוצה לעשות לי השלמת שן ועל זה להניח כתר.. לפי דעתי בדרך כלל שמים כתר על שפיץ משוייף של שן.. מה שלי כבר לא יהיה.. מבחינתי הרופאה פשוט הרסה לי את השן בעצה מאחר והשן הייתה שלמה !.. השאלה מה ניתן לעשות בעיניין ..
אשמח לקבל את עזרתם
תודה מראש
אני סבור כי כדאי שראשית כל תפני בהקדם לבדיקה אצל רופא שיניים אחר אשר את סומכת על מקצועיותו שיבדוק מה אירע והאם ניתן עוד לשקם את הנזק. כדאי לדאוג כי הרופא אשר מטפל בך ידאג לתעד היטב את הנזק בצילומים ובכתב.
בהמשך אני ממליץ כי תפני אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע באיסוף התיעוד הרפואי ובהפניה למומחה רפואי שיעריך מה אירע והאם התגלתה רשלנות רפואית בטיפול ומה שיעור הנזק. אם יתברר כי אכן הרופאה התרשלה בטיפול וגרמה לנזק ניתן לשקול הגשת תביעה.
בברכה,
עורך דין עופר סולר
רציתי לדעת האם מותר לבית חולים לחייב פצינט לעבור ניתוח מסויים.
מדובר על ניתוח לתיקון מום נדיר של פי הטבעת. בית החולים בו הוא נולד רצו לתקן את המום. אנחנו העדפנו שהם יעשו בשלב ראשון קלוסטומה כדאי שנוכל לבצע את הניתוח בבית חולים אחר שכבר צבר נסיון בטיפול במום הזה ושיש לו שיטה שונה שמבטיחה שליטה בעתיד על הסוגרים.
בית החולים סירב. הם אמרו שאו עושים אצלם את הניתוח לתיקון המום או שהם משאירים את התינוק במצב שלפי הגדרתם הוא סכנת חיים.
אנחנו בכל זאת חתמנו על סירוב אישפוז ועברנו לבית חולים אחר.
בית החולים השני אבחן שהאבחון של בית החולים בו הוא נולד היה בעצם שגוי והניתוח שהם תכננו היה עושה נזק בלתי הפיך. בית החולים ביצע את הניתוח הנכון בהצלחה.
בית החולים הראשון גרמו לנו להרבה עגמת נפש והשארו את בננו במצב סיכון. האם מותר להם לעשות זאת? האם יש פה מקום לתביעה?
ראשית איני בטוח שהמקרה מתאים לתביעת רשלנות רפואית. עם כל ההבנה לעוגמת הנפש שנגרמה לכם בשל המקרה ומבלי להקל בה ראש עדיין למרבה המזל ובשל התעקשותכם לא נגרם נזק קבוע.
תביעת רשלנות רפואית כרוכה בעלויות לא קטנות בעיקר עלויות חוות הדעת הרפואיות ויש לשקול אם הפיצוי הצפוי במקרה זה יצדיק עלויות אלו.
במקרים של סכנת חיים ברורה ומיידית ובנסיבות מיוחדות יש לבית החולים סמכות לבצע טיפול להצלת חיים גם כנגד רצון ההורים אך אם הבנתי נכון במקרה זה הייתה שהות, גם אם לא רבה, לשקול טיפול אחר.
גם אני עברתי הגדלת חזה עם שתלי PIP ואחרי הפרסומים האחרונים בעיתונים ובטלויזיה הלכתי אל המנתח הפלסטי שלי, עשיתי בדיקה או יותר נכון המנתח עשה בדיקה והחלטנו להחליף את השתלי PIP בעיקר בכדי לא לקחת סיכונים. בסך הכל ממה שהבנתי מהרופא, אף אחד לא היה יכול לצפות מראש שהשתלים של PIP ימצאו לא תקינים, שאחרת אף אחד מהרופאים לא היה משתמש בהם. אני ממליצה לך ללכת לבדוק את עצמך באמצעות המנתח שלך. לא עולה כסף להיות זהירה!
יש בעיה עם שתלי PIP בכל העולם. הבנתי שבצרפת משרד הבריאות קרה לכל הנשים שעברו השתלות של שתלי PIP להגיע אל הרופא לצורך החלפת השתלים, בגלל שהם מתפוצצים בתוך הגוף. היה על זה רעש לא קטן בימים האחרונים בצרפת.
הכתבה על שתלי הסיליקון של PIP שודרה בערוץ 2 בתאריך 31 במרץ וניתן למצוא אותה ואת כל המידע על שתלי PIP באתר של חברת החדשות. אני עברתי בדיקה אצל המנתח בשביל להרגיע את עצמי. כל רופא פלסטיקאי אחראי חייב לדעתי לזמן את המנותחות לביקורת על מנת להמנע ממקרי רשלנות בעתיד. כך הסביר לי הפלסטיקאי שלי בכל מקרה.
חשוב לדעת על הודעת משרד הבריאות מהיום שאומרת שנשים רבות שעברו השתלת שתלי PIP בחזה צריכות לפנות אל הפלסטיקאי שניתח אותן. משרד הבריאות יפעיל החל מיום ראשון הקרוב מוקד מידע לִפניות נשים בנושא השתלים מסוג P.I.P ומספר הטלפון במוקד הוא 5400*
אני עברתי טיפול בבית חולים העמק, שבעקבות הטיפול נגרם לי נקב במעי הגס בגלל רשלנות של הרופאים שטיפלו בי. בגלל הנקב במעי נגרם זיהום חמור וקיצוני בחלל הבטן ובסופו של דבר עברתי כריתת מעי! הייתי מאושפזת מעל חודשיים בבית חולים ומתוכם חלק ניכר מהזמן במחלקת טיפול נמרץ. האם לדעתכם מגיעים לי פיצויים?
אני אודה לכם על קבלת הסברים לגבי הליכים של תביעה משפטית על התהליך שהשאיר אותי נכה...
התהליך אשר יש לעבור על מנת לבחון אם במקרה זה הנקב במעי אשר נגרם לך הינו תוצאה של רשלנות רפואית בטיפול או סיבוך אשר אין מקורו ברשלנות מתחיל בפניה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
עורך הדין יאסוף עבורך את התיעוד הרפואי מהגורמים אשר טיפלו בך ויעביר את התיעוד הרפואי למומחה רפואי מתאים אשר יעריך אם אכן הייתה המקרה זה התרשלות בטיפול אשר גרמה לנזק. בנוסף על המומחה הרפואי יהיה להעריך אם נותר נזק קבוע בדמות נכות ומה שיעורו.
לאחר הערכה זו ניתן יהיה לקבל החלטה אם יש מקום לתביעת רשלנות רפואית במקרה זה.
אני עברתי סדרה של ניתוחים באף, כאשר בדיעבד התברר כי לא היה כל צורך באף ניתוח שעברתי. מה שכן, בכל ניתוח חתכו חלקים מהכונכיות ואף פתחו את הסינוסים כך שהנזק שנגרם לי באף הוא בלתי הפיך לפי כמה מומחי א.א.ג שבדקו אותי באופן פרטי.
בגלל הנזקים שנגרמו לי באף יש לי בעיות נשימה קשות וכל התקררות הופכת לדלקת סינוסיטיס, ואני חי למעשה חי 365 ימים בשנה על תרופות והרבה אנטיביוטיקה.
אני מעוניין לתבוע על הרשלנות שנגרמה לי ומעוניין לדעת מה אתה ממליץ לעשות ואיך מתקדמים מכאן.
אני ממליץ ראשית כל לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יוכל לסייע לך באיסוף מסודר של מלוא התיעוד הרפואי והפניית המקרה למומחה רפואי מתאים בתחום אף אוזן וגרון שיבחן את התיעוד ויבדוק אותך. המומחה יוכל להעריך האם אכן הניתוחים היו מיותרים, האם התגלתה התרשלות בטיפול ומה שיעור הנזק שנגרם.
לאחר הערכת המומחה ניתן יהיה לשקול אם ניתן והאם כדאי כלכלית להגיש תביעה במקרה זה.
שלום
ברצוני להתייעץ : אני עשיתי הפסקת הריון למעסיק שלי לא מסרתי את מידע וגם לא רציתי שיידע לכן כשהלכתי לרופא משפחה בקשתי ממנו לא לרשום על אישור מחלה סיבה. לא הסתכלתי לפני על אישור מחלה שקבלתי מקופת חולים מסרתי לראש צוות שלי אישור והסתקלתי הסיבה שהיתה רשומה היא הפסקת הריון מזורזת רק באנגלית. השאלה שלי אם אני איכולה לתבוע את קופת חולים
תודה מראש
על פניו ניתן לטעון כי במקרה זה הופרה חובת הסודיות בפרט כאשר את ביקשת במפורש שלא לציין את סיבות המחלה. יחד עם זאת יש להניח כי ניתן יהיה לטעון כי היה עלייך לבחון את אישור המחלה לפני שמסרת אותו למעבידך.
כדי לבחון אם יש במקרה זה מקום לתביעת רשלנות אני ממליץ כי תערכי יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום.
האם ניתן לבקש ולקבל פטור מאגרת בית משפט לפני הגשת תביעת רשלנות רפואית לבית משפט המחוזי בירושלים? אנחנו מתקיימים מקצבת ביטוח לאומי ולפי מה שאני למדה, סכום האגרה בתביעות רשלנות רפואית המוגשות לבית המשפט המחוזי גבוהה מאד. האם ניתן כמו בתביעות אחרות להגיש בקשה לפטור מאגרת בית משפט? אשמח לשמוע עצה שכן אנחנו (אני והבעל) מתכננים להגיש תביעה ולומדים את האפשרויות שלנו כעת.
רציתי לדעת מה הכוונה אמצעי מימון מינימליים? האם העובדה כי אני מרוויח משכורת מינימום בחודש ובת זוגי לא עובדת וחיים במינוס אבל :
-יש לנו דירה על שמנו שאין עליה משכנתא
-כשאפרוש מהעבודה בה אני עובד 20 שנה אני צפוי לקבל מעל 250 אלף שקלים פיצויים
- יש לי קרן השתלמות של 30 אלף שתפתח עוד שנה וחצי
-יש לי ירושה כאחד היורשים של נכס וכשהוא ימכר אני אקבל אולי 50 אלף אבל הוא לא מתוכן להמכר על ידי היורשים האחרים עד להודעה חדשה- הירושה היא מלפני למעלה מ10 שנים והם לא מוכרים
אני מקבל קצבת נכות כללית על נכות 100 %
האם זה נחשב אמצעי קיום מינימלים או שעלי למכור את הבית, אתפטר או שאולי אתן את הכסף הצפוי מהקרן גמלאות?או איכשהו מהירושה?
כבעל ניסיון התשובה - כן בתנאים הבאים
16/12/2011 21:19
1. אם את מוכיחה שביקשת מקרוביך ומכריך תשלום אגרה ולא הסכימו להעניק לך. ואין ברשותך פקדונות ונכסים הניתנים לשם קבלת הלוואה מהבנק ו/או מגופים אחרים אזי יאשרו לך אך זאת רק בתנאי מילוי ההלכה הבאה:
2. באם תתקיים עילה סבירה (עילה טובה) לכך שתזכי בתיק.
באם למעשה 2 מתקיים יחלו לבדוק האם אין לכם כסף ו/או יכולת להלוואת (1). דאז בית המשפט מוסמך לפטור אתכם חלקית ו/או בצורה מלאה מהאגרה.
לציין שאני מקרה בו המדינה סירבה להעניק את הפטור מאגרה והרשם (במקרה זה רשמת) כן נתנה את הפטור. על אף שבסופו של הליך פס"ד היה דחייה. יחד עם זאת בשל כךל ששכנעתי שהסיכויים טובים להצליח (מה שבסוף לא הצליח אך קידם את המטרה) נתנו את הפטור.
כך שהכל אפשרי.
יש להגיש בצורה מושלמת את הכל וזה הרבה עבודה להוציא את כל המסמכים מכל הכספים שלכם. לציין שאם יש לכם פקדונות הסיכוי שיתנו פטור מלא מאגרה שואף לאפס. יחד עם זאת ניתן להגיע להסדר מול בית המשפט למידה ואתם תזכו שמהסכום שתקבלו יופרשו הסכומים לאגרת בית המשפט. ו/או לחילופין תשלום חלקי בלבד של האגרה ותו לא.
אציין בנוסף שהצד שכנגד גם אם לכם ניתן האגרה, ובמידה וניצחת בתיק, יהיה מחוייב לשלם את האגרה שלכם (רשאי בית המשפט לחייבו) בתוספת ריבית והצמדה מהיום שאתם למעשה בפועל הייתם אמורים בזמנו (בתחילת ההליך) לשלם. בכך למעשה מנסה בית המשפט להקטין ולו במעט את האינטרס של המפסיד להמשיך הליכים עוד ועוד.
קופת החולים אישרה לי תרופה רק לארבעה חודשים למרות שבסל היא מאושרת לפחות לשנה
את התרופה הזו כבר לקחתי לפני שנה וחצי למשך שנה ולצערי הרב אחרי שהמחלה(כרונית) חזרה אישרו לי את התרופה רק לארבעה חודשים
אני פונה לתלונות הציבור של קופת חולים מכבי ואף אחת לא עוזרת לי.אומרים כבר חודשיים שהם יבדקו ואף אחד לא בודק
אני מפחדת שברגע שאני אפסיק את התרופה המחלה תחזור לי!
מה ניתן לעשות כרגע? ומה ניתן לעשות במידה והמחלה תחזור?
אני ממליץ בשלב ראשון לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום שיוכל לבחון מהי זכאותך לתרופה על פי סל הבריאות.
אם יתברר כי קופת החולים אכן מקפחת אותך ואינה מעניקה לך את מלוא הטיפול בהתאם לסל הבריאות ניתן לשקול הגשת תביעה לבית הדין לעבודה אשר מוסמך לדון בנושאים של זכויות מבוטחי קופות החולים על פי סל הבריאות.
אני אישה בת 37 ולפני כמ החודשים עברתי ניתוח לכריתת רחם. כשהתעוררתי מהניתוח גיליתי כוויה על יד שמאל באיזור המפרק מעל כף היד. ברור שהאיזור הזה לא קשור לניתוח. אחד הרופאים הראשונים שבדקו אותי התעלם מכך ואמר שזה מהלחץ של הניתוח... למחרת הניתוח הרופא במחלקה ראה את הכוויה שהתנפחה וביקש לקרוא לרופא המרדים שהיה בניתוח שלי. אין לי מושג מה הם דיבור בניהם. בכל מקרה החליטו למרוח לי על הכוויה חומר שנקרא סילברול.
מאז הניתוח עברו כמה חודשים ועכשיו יש לי 2 צלקות מכוערות על מפרק יד שמאל, אחת בגודל של מטבע גדול והשני במרחק כמה סנטימטרים, קטנה יותר. צבע העור באיזור הצלקות כהה משמעותית מצבע עור הגוף שלי.
רציתי לדעת האם לדעתך יש לי אפשרות לתבוע את הרופאים ובית החולים שגרם לי לצלקות, שהן לא קשורות בכלל לניתוח שעברתי...מה דעתך?
מהתיאור שנתת אני מניח כי יתכן שמדובר בכוויה שנגרמה באיזור בו שמו את פלטת ההארקה של מכשיר הדיאטרמיה.
מדובר במכשיר חשמלי אשר בו משתמשים בניתוחים לצריבת כלי דם וחיתוך רקמות ועל גוף המנותח שמים פלטת הארקה עם חומר שאמור להצמיד אותה לגוף. אם לא שמים חומר על הפלטה או יש תקלה במכשיר מתרחשות לעיתים כוויות.
אם אכן כך הם פני הדברים מדובר בהתנהלות רשלנית. כדי לקבל פיצויים יהיה צורך לאסוף את התיעוד הרפואי מבית החולים ולפנות למומחה רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית לקבלת הערכה של הנזק שנגרם בחלוף שנה מהאירוע. אני ממליץ כי בשלב ראשון תפני אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך באיסוף התיעוד ובחינת המקרה.
כוויה בזמן ניתוח רחם אינה סיבוך של רופא סביר ויכולה להגרם כתוצאה מליקוי טכני במכשיר הדיאטרמיה או בטיפול בו בעת הניתוח.
יש מקום לעילת תביעת בגין רשלנות רפואית מאחר וסיבוך זה אינו קיים אצל הרופא הסביר וקיים נזק אצל המנותחת.
חשוב לדעת האם נבדקה הסיבה לכך (ליקוי במכשיר או בהפעלתו).
בברכה,
פרופ יהודה עדות
מחלקת חוות דעת רפואיות משפטיות
מכון שמר
077-2028353
לא מספיק שחותמים על טופס הסכמה מדעת. על הרופא מוטלת האחריות להסביר מהם הסיכויים והסיכונים של הפעולה הכירורגית. יש לחתום על הטופס קודם לביצוע הניתוח ולא בסמוך לו.
עליך להבין בדיוק לקראת מה את הולכת. חתימה בלבד לא מונעת הגשת תביעה.
התשובה לשאלתך היא לא במידה והסיבוך מוכר כסיבוך הנגרם ע"י הרופא הסביר שמבצע את הניתוח.
במידה והסיבוך אינו נגרם ע"י הרופא הסביר יש עילה לתביעה על רשלנות רפואית ולכן חשוב קודם לעיין בחומר הרפואי ובצילומים על מנת לקבוע האם הייתה רשלנות אם או בלי נכות רפואית או אסטטית.
לפני שמונה וחצי שנים בערך גילו אצלי ממצא חשוד בבלוטת התריס. ביצעתי ביופסיה שהיתה תקינה ומאז אני במעקב של אולטרה סאונד. לפני כחצי שנה המימצא באולטרה סאונד העיד על תהליך שנראה כממאיר. עשיתי ביופסיה פעם נוספת שיצאה תקינה גם היא.
מאחר ולא הייתי רגועה הלכתי למרפאה פרטית של פרופסור שביצעה ביופסיה נוספת ורק אז התגלה שהגידול סרטני. האם יש לי עילה לתבוע ואת מי בגין תוצאות שגויות שקיבלתי ואשר רק בזכות העירנות שלי ובדיקה פרטית התגלתה התוצאה האמיתית. דרך אגב פרופסור שהייתי אצלו קבע שהביופסיה הראשונה שעשיתי בשנת 2003 לא היתה תקינה בגלל שהדגימה שנלקחה לא היתה מספקת כדי לקבוע תוצאה אמינה.
תודה רבה.
קביעת אבחנה של נגע בבלוטת התריס הן ע"י FNA או ביופסיה תלויה בשלושה גורמים:
1. שהדגימה נעשתה מהנגע החשוד .
2. באיכות הטכנית של הכנת תכשיר המשטח (גורם טכני).
3. בידע המקצועי של הרופא הבודק.
כפי שנכתב הפרופ קבע בביופסיה הראשונה משנת 2003 לא הייתה תקינה בגלל שהדגימה לא הייתה מספקת.
חשוב לדעת מה הסוג ההסטולוגי של הגידול, מאחר ומרבית הגידולים של בלוטת התריס דרגת הממהירות שלהם אינה גבוהה ואם אכן מדובר בגידול כמו גידול פוליכולרי או פפילרי איחור בחצי שנה בדר"כ לא משנה את התחזית של החולה לכן חשוב לדעת האם בזמן הניתוח נראו גרורות אזוריות או לא.
במידה וכן יש עילה לתביעה ובמידה ולא לא נראה שישנה עילה.
שלום
אני שוקל לתבוע מוסד רפורי שנהג בי ברשלנות .אני מבין שתביעה בבית המשפט הינה תביעת פיצויים בלבד ואין לה השלכה על עתידו המקצועי של הרשלן (בתביעות "קלות").
שאלתי היא שבמקרה שאני זוכה בתביעה הכספית אך ברצוני ליידע את הציבור ואת משרד הבריאות שמדובר ברשלן -איך אני אמור לעשות זאת.
האם פנייה למשרד הבריאות לאחר הכרעת הדין בכלל "מזיזה" לו?
האם מתוך פרקטיקה שלך העורך דין שאבחר (עדיין לא בחרתי) רשאי לפרסם את הפסיקה כולל פרטים מזהים של הנתבע.
(שמתי לב שברזומה של מספר עורכי דין מצויינים מקרים ותביעות שונות אך ללא פרטי הרופא הרשלן)
רב תודות
בנוגע לפרסום במקרה יש להבחין בין תביעות שהסתיימו בפשרה ללא הכרעה בפסק דין אז לא ניתן לפרסם פרטים על הפשרה לבין מקרים בהם בית המשפט נותן פסק דין המכריע את המקרה ואז אין מניעה לפרסם את פסק הדין ובכלל זה את זהות הרופא הנתבע אשר נקבע כי הוא רשלן.
משרד הבריאות מתייחס ברצינות לפניות אליו ובפרט כארש יש קביעה שיפוטית אולם לא כל מקרה של רשלנות בטיפול בהכרח גורר הליך משמעתי במשרד הבריאות אשר נשמר למקרים חמורים.
שלום
האם חברות הביטוח ( שמשלמות בסופו של תהליך משפטי את הסך שנקבע על ידי בית המשפט המוצא את המוסד הרפאואי רשלן) -מקבלות את הצעתו של עורך הדין של המוסד הרפואי שנותן ונושא לפשרה או שהוא מגביל את עורך הדין של הנתבע לסכום מסויים..
וזאת מאחר שקיים מין ניגוד אינטרסים בין עורך הדין של הנתבע שבמהלך הדיונים רואה לאן נושבת הרוח ומבין שהפסיקה תהייה נגד מרשו ויש לו עניין לסיים בפשרה ולא בפסיקת "רשלן" לבין חברת הביטוח שרוצה לשלם כמה שפחות.
תודה
חברות הביטוח (והמוסדות עצמם שאמורים גם הם לאשר את הפשרה) מקבלות לעיתים קרובות את המלצת עורך הדין מטעמן אולם הן אינן מחוייבות כמובן להצעה ויכולות לדחות אותה.
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
מכתבי תודה והערכה
"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"
ד.מ. סביון
"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"
משפחת ב.ע. חדרה
"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"
בני הזוג בצרה
"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"
ב.פ. בני ברק
••••
מידע משפטי ועדכונים:
24 בספטמבר 2024
תסמונת דרווה: אבחון בה...
תסמונת דרווה גורמת לאפילפסיה קשה ולתחלואה נלוות, ונגרמת בשל פגיעה גנטית שניתן וחשוב לאבחן כבר בשל...
רשלנות בהריון
רשלנות בלידה
ראשי נזק בתביעה
תחומי רפואה
