נדגיש כבר עתה כי בכל מקרה של קרע פרינאלי בלידה, מבלי שהקרע תוקן בסמוך למועד הלידה ובכל אותם מקרים שבהם קיים חשש אמיתי לפגיעה משמעותית בשל הקרעים, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי באמצעות עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות רפואית.

לפנינו מקרה שבו בית המשפט פסק פיצויים בסך של 2.5 מיליון ₪ ליולדת שבגיל 21 עברה לידת מלקחיים בבית החולים הדסה בירושלים, לידה שהסתיימה בקרע נרתיקי נדיר וחמור ביותר בדרגה 4.

היולדת נאלצה לעבור עקב כך ניתוח לתיקון הקרע, שגם הוא כשל והותיר אותה עם נכות קבועה בשיעור 60% עקב פגיעה קשה בשליטה על הסוגרים ובתפקודה המיני.

בית המשפט קבע שהצוות הרפואי של בית החולים הדסה הר הצופים התרשל הן במהלך לידת המלקחיים והן במהלך הניתוח המתקן, וקבע כי שני ההליכים הללו יחדיו בוצעו ללא קבלת הסכמה מדעת של היולדת. המדובר בפסק הדין שניתן בהליך ת"א 11230-08-12 אלמונית נ' הסתדרות מדיצינית הדסה.

עובדות המקרה: לידת מלקחיים שהובילה לקרע פרינאלי בדרגה 4

תיק זה עסק ביולדת שהגיעה בשנת 2010 לבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים לצורך זירוז לידה בעקבות מיעוט מי שפיר.

הרופא המיילד שטיפל ביולדת איבחן מצג עורף לאחור של העובר, חוסר התקדמות בירידת ראשו והתפתחות בצקת גדולה בראשו, ועל כן הוא החליט מיד ועל דעת עצמו לסיים את הלידה באמצעות לידת מלקחיים.

ברם, מיד לאחר סיום לידת המלקחיים הסתבר שהיולדת סובלת מקרע נרתיקי חמור ביותר בדרגה 4, ועל כן היא עברה מיד ניתוח לתיקון הקרע, שגם הוא כשל כאמור.

ככלל, קיימות 3 שיטות לסיום לידה שמתעכבת: לידת ואקום, לידת מלקחיים, או הפניית היולדת ללידה במסגרת ניתוח קיסרי.

לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה, שאותם יש לשקול אותם בכל מקרה נתון כדי לבחור בשיטה המתאימה מביניהן. הסיכונים שכרוכים בלידת מלקחיים כוללים שכיחות גבוהה יותר של קרעים בתעלת הלידה וחבלות חיצוניות בפניו של היילוד, ועל כן המגמה הכללית שקיימת בארץ ובעולם היא למעט יותר ויותר בביצוע לידת מלקחיים.

על מנת לבחור בשיטת המתאימה לסיום הלידה, יש לבצע בדיקות נרתיקיות בתדירות גבוהה כדי לעקוב אחר מיקום ראש העובר, המצג המדויק שלו והאם מתפתחת בו בצקת.

בית המשפט קיבל בעניין זה את עדותה של היולדת, לפיה בדיקות אלו לא בוצעו בה, בפרט שעדותה נתמכה בהיעדר רישום רפואי בגיליון הלידה לגבי ביצוע בדיקות אלו, וקבע שאין מחלוקת שמדובר על רשלנות רפואית.

עוד נקבע שאם בדיקות אלו היו מבוצעות, כך שהממצאים של מצג עורף לאחור, חוסר התקדמות בירידת הראש והתפתחות בצקת בראש, היו מתגלים מוקדם יותר, ניתן היה להציע ליולדת לסיים את הלידה באמצעות ניתוח קיסרי או ואקום, ולהימנע מהצורך בלידת מלקחיים והסיכון להיווצרות קרע נרתיקי.

בהמשך קבע בית המשפט שנוכח הבצקת הגדולה מאד שהיתה על ראש העובר, והתגלתה באיחור כאמור, כבר לא ניתן היה לבצע לידת ואקום, אבל הרופא המיילד שטיפל באשה שגה בכך שהוא העדיף לבצע לידת מלקחיים על פני ניתוח קיסרי.

בית המשפט קבע כי הרופא לא היה מנוסה בביצוע לידת מלקחיים במצג עורף לאחור, שדורשת מיומנות גבוהה יותר מביצוע לידת מלקחיים רגילה, מכיוון שהיא כרוכה בסיכון גדול יותר לקרע נרתיקי חמור, בדרגה 4-3.

בנוסף נקבע כי בנסיבות המקרה, לא היה מקום לבחור בבהילות לבצע לידת מלקחיים, כפי שעשה הרופא המיילד, אלא היה לו עדיין מספיק זמן כדי לערוך התייעצות מעמיקה עם רופאים אחרים כדי לבחור את השיטה המתאימה לסיום הלידה.

בנוסף לקביעה לפיה בית החולים התרשל בקבלת ההחלטה לבצע את הלידה באמצעות לידת מלקחיים, קבע בית המשפט שהוא התרשל גם באי קבלת הסכמתה מדעת של היולדת לביצוע הלידה בשיטה זו, מאחר שלא הוסברו לה מהם הסיכונים שכרוכים בשיטה זו ובודאי שלא הוסבר לה שהיא כרוכה בסיכון גבוה יותר לקרע נרתיקי חמור כשמדובר במצג עורף לאחור.

בית המשפט קבע קביעה זו בהסתמך על עדותה של היולדת והודאתו של הרופא המיילד בעצמו בעניין זה.

היולדת גם העידה שלו הוא היה מסביר לה על הסיכונים שכרוכים בלידת מלקחיים, לרבות הסיכון המוגבר לקרע נרתיקי חמור במצג עורף לאחור, וכי המדובר בהליך נדיר שדורש מיומנות וניסיון, היא היתה בוחרת לסיים את הלידה בניתוח קיסרי ובכל מקרה היתה עומדת על ביצוע התייעצות עם רופאים אחרים ולא היתה מסכימה שהוא זה שיבצע את לידת המלקחיים.

בית החולים התרשל גם בניתוח לתיקון הקרע הפרינאלי החמור

כאמור, בעקבות הקרע החמור הועברה היולדת בדחיפות לביצוע ניתוח לתיקון הקרע, אך גם הוא כשל למרבה הצער.

המדובר בניתוח נדיר, שיש לבצעו על ידי מנתח מיומן בביצוע ניתוח זה, שהנו גינקולוג או מומחה בניתוחים קולורקטליים. אולם בפועל, הניתוח בוצע על ידי רופא שאינו כזה, שרק סיים את התמחותו בכירורגיה כשנה וחצי לפני כן ושמעולם לא ביצע קודם לכן ניתוח לתיקון קרע בדרגה 4.

בית המשפט קבע כי בית החולים התרשל בכך שהוא לא טרח לנסות להביא מנתח מיומן בניתוח מסוג זה, אלא ביצע את הניתוח על ידי רופא חסר ניסיון ומיומנות לבצעו, שגם לא היה מקום לבצע את הניתוח באופן מיידי, אלא ניתן היה להמתין 12 שעות כדי למצוא רופא שמתאים לבצעו.

עוד נקבע שהרופא שניתח את היולדת גם לא קיבל את הסכמתה מדעת לביצוע הניתוח, מאחר שהוא לא טרח להסביר לה את הסיכונים שכרוכים בביצוע ניתוח זה.

בסיכומו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה ופסק ליולדת פיצויים בסך כולל של 2.5 מיליון ₪, לרבות בגין הפסדי שכר, הוצאות, כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה שלה עקב אי קבלת הסכמתה מדעת, ובצירוף שכ"ט עורך דין בסך של 590,000 ₪ והחזר הוצאות משפט.

עוד בנושא: קרע ברחם בזמן הלידה בשל רשלנות רפואית

עורכי הדין שלנו עונים לשאלות

לאורך השנים טיפל משרדנו במאות מקרים של קרעים חמורים שנגרמו ליולדות ובהגשת תביעת פיצויים בשל הנזקים שנגרמו, ברוב המקרים נזקים קשים ובלתי הפיכים, אשר פוגעים באיכות החיים של האשה בצורה קשה.

לפניך מבחר תשובות שניתנו לשאלות נפוצות, של נשים שפנו אלינו לצורך הערכת הנזקים שנגרמו להן והאפשרות להגשת תביעת פיצויים.