נהוג לחלק את תשעת החודשים הללו לא רק לשלושה טרימסטרים (שלישים) אלא גם לפי שבועות. זאת כיוון שכיום אנו יודעים להעריך את גיל ההריון כבר בשליש הראשון עד רמת דיוק של ימים. במעמד זה ניתן לשער גם את תאריך הלידה אשר נקבע שרירותית ל-40 שבועות בדיוק, האורך ״הממוצע״ של הריון רגיל.

ההגדרות הללו גמישות הרבה יותר. לידה במועד נחשבת לכל לידה החל משבוע 37 עד שבוע 42. לאחר מכן מדובר בלידה מאוחרת. לידה לפני שבוע 37 מוגדרת כלידת פג או לידה מוקדמת.

מהי בכלל פגות?

במהלך שהותו של העובר ברחם איבריו מתפתחים בהדרגה. מה שמתחיל כביצית וזרע, שני תאים בודדים, הנפגשים ליצירת הפריה, מתגשם לבסוף כאדם של ממש. בדרך מתפתחות מערכות רבות ומגיעות לרמת תפקוד בסיסית המאפשרת חיים ללא צורך בתמיכה מהאם או לפחות מרחמה.

על כן פגות היא מושג רחב למדי. המשמעות של פגות תלויה במידה ניכרת במידת ההתפתחות של הפג הנולד ובשבוע ההריון. התערבויות שנעשות טרם הלידה המוקדמת יכולה לשפר את סיכוייו של הפג, כמו גם מעקב רפואי וטיפול מתאים לאחר הלידה.

חשוב לזכור שהערכת גיל ההריון מתבססת באופן משמעותי על ממצאים סונוגרפיים, כלומר תוצאות בדיקות סקירת המערכות לאורך ההריון. לעיתים תינוקות קטנים לגילם או הערכה שגויה של גיל ההריון יכולים להוביל לכך שתינתן כותרת של פגות, ללא משמעות רפואית אמיתית.

הסיבות השכיחות ללידה מוקדמת

עד 80% מהלידות המוקדמות קורות בצורה ספונטנית: כניסה מוקדמת לצירים (50%) או פקיעת מים מוקדמת (30%) מהוות את הסיבות המרכזיות לכך.

ביתר המקרים מדובר בלידה מוקדמת יזומה, כלומר התערבות רפואית מכוונת שמטרתה לזרז את הלידה בעקבות מצבים שמסכנים את שלומה של האם ו/או העובר. בין מצבים אלו ניתן למנות רעלת הריון, היפרדות שליה או הריון עם תאומים.

מצבים רפואיים שונים אצל האם או אצל העובר יכולים להגביר את הסיכון ללידה מוקדמת ספונטנית, אולם בעד מחצית מהמקרים לא נמצאת סיבה ידועה. בהתאם לכך קשה למנוע רבים ממקרי הפגות וקיימות התערבויות מעטות בלבד שהוכחו כיעילות עבור מצבים רפואיים ספציפיים.

גורמי סיכון

אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר ללידת פג היא ההסטוריה המיילדותית של האם ובפרט ארועים קודמים של לידות מוקדמות או הפלות.

מצבים מיילדותיים נוספים שמאפיינים את ההריון עצמו כמו הפרעות בשליה, ריבוי או מיעוט מי שפיר, משקל עוברי נמוך, מרווח זמן קצר מההריון הקודם או הריון מרובה עוברים מגבירים גם הם כולם את הסיכון ללידה מוקדמת.

מאפיינים אמהיים כמו מוצא, גיל צעיר מ-18 או מבוגר מ-40, או מחלות רקע שונות ובפרט מחלות ריאתיות, לבביות או כליתיות, יכולים להגביר את הסיכון ללידה מוקדמת. עישון, צריכת אלכוהול או שימוש בסמים במהלך ההריון יכולים גם הם להגדיל את הסיכון ללידת פג.

גורמים סביבתיים או התנהגותיים שונים כמו פעילות גופנית, קיום יחסי מין, תזונה מסוימת או מצבי סטרס שנויים במחלוקת או אינם נמצאו קשורים באופן מובהק ללידה מוקדמת.

אף על פי שמדובר ברשימה שעשויה להראות ארוכה ומאיימת, ניתן לפנות בשאלה לגבי גורמי סיכון אישיים שעשויים להיות רלוונטיים עבורך לרופא הגינקולוג שמטפל בך כדי להעריך את מצבך האישי.

פגות ביחס למועד הלידה

כניסה ללידה מוקדמת דורשת פניה לסיוע רפואי לשם הערכה מקיפה של מצב האם והעובר לצד ניטור של התקדמות הלידה. ניטור זה כולל מעקב אחר התכווצויות הרחם וקיצור צוואר הרחם לצד בדיקות סדירות של דופק העובר, בין השאר באמצעות מוניטור עוברי.

המשך ניהול הלידה תלוי במידה ניכרת גם בשבוע ההריון. למשל לידה לאחר שבוע 34 אמנם נחשבת לידה מוקדמת אך במרבית המקרים כרוכה בשיעור נמוך של סיבוכים עבור התינוק, בפרט בהשוואה לסיכונים האפשריים בהתערבויות שונות.

לעומת זאת טרם שבוע 34 העובר טרם סיים את ההתפתחות המלאה. המערכת האחרונה לסיים את התפתחותה היא מערכת הנשימה ובפרט הבשלת הריאות.

בלידה מוקדמת לפני שבוע 34 לעיתים ניתן לנסות ולעכב את מהלך הלידה, אך במקרים מסוימים ניתן במקביל טיפול מונע לזיהומים רחמיים ולזירוז הבשלת הריאות. המטרה המרכזית במקרים אלו היא לצמצם את הפגיעה הנוירולוגית (העצבית) והנשימתית עד כמה שאפשר.

השפעות קצרות וארוכות הטווח של לידת פג

לא ניתן לחזות את השפעת לידת הפגות על הילד הנולד שכן שינם גורמים רבים ומגוונים שעשויים להשפיע על התפתחותו. מלבד שבוע הלידה לדוגמה, ישנה השפעה משמעותית גם של משקל הלידה.

עם זאת בטווח הקצר ניתן למנות בסיבוכי הפגות שיעור גבוה יותר של מצוקה נשימתית, ליקויי ראיה, הפרעות לבביות, זיהומים וסיבוכים נוירולוגיים. צניחות ברמות הסוכר ובחום הגוף יכולות לדרוש אשפוז של הפג הנולד בטיפול נמרץ ילודים, ניטור וסיוע רפואי במידה המתאימה.

כ-45% מהילדים עם שיתוק מוחין (CP) סבלו מפגות. 35% מהילדים עם הפרעות ראיה ו-25% עם קשיי שמיעה. אף על פי שילדים שנולדו כפגים מהווים אחוז ניכר מקבוצות אלו, חשוב לזכור כי תחת כל קבוצה כזו קיים ספקטרום רחב של התבטאויות ממשיות בחיים.

בפועל הסיבוכים לטווח הארוך קשורים ביחס הפוך לשבוע הלידה. כלומר, ככל ששבוע הלידה מאוחר יותר, כך פחות סביר שסיבוכים קשים ילוו את הילד בהמשך החיים. בין שאר התופעות שעשויות לבוא לידי ביטוי ניתן למנות קשיי ריכוז או קשיי למידה קלים בלבד ועד בעיות רפואיות כרוניות שיכולות להתבטא גם בעשור הרביעי והחמישי לחיים כמו נטיה גבוהה יותר להשמנה, לסוכרת ולמחלות לב.

לצד נתונים אלו, מחקר שעקב אחר 2.6 מיליון תינוקות שנולדו כפגים בשוודיה במשך 25 שנה מצא כי 54.6% מהם הגיעו לבגרות בבריאות שלמה ללא כל מחלה משמעותית.

היערכות הרפואית לקראת הלידה

קשה לחזות את הסיכויים המדויקים ללידה מוקדמת ולכן הדבר החשוב ביותר הוא להקפיד על מעקב הריון סדיר ותשומת לב נכונה לך ולעוברך המתפתח. ההנחיות האישיות שתקבלי מהרופא המטפל יסייעו להכווין אותך כיצד עלייך להיערך בצורה הטובה ביותר.

מעל לכל חשוב לדעת שההתפתחויות הרפואיות בעשורים האחרונים הובילו לכך שלידת פג אפשרית משבועות מוקדמים יותר של הריון, תוך השגת תוצאות רפואיות טובות הרבה יותר.

במקרה של לידת פג חשוב לשאול, להבין ולהתאים היטב את המעקב הרפואי וההתערבויות הנדרשות כדי לתת לילדך את נקודת הפתיחה הטובה ביותר.

כשהרופאים טועים ומתרשלים

לצערנו הרב, ישנם לא מעט מקרים שבהם הרופאים טועים. בין עם המדובר על טעות במעקב ההריון כמו אי הפניית האם לביצוע בדיקות הדמיה או בדיקות גנטיות, דרך פענוח שגוי של תוצאות הבדיקות ועד לאי-ביצוע או פענוח לקוי של בדיקות מעקב הריון שגרתיות כמו סקירת מערכות ובדיקות אולטרסטונד.

טעויות כאלה עלולות להוביל ללידה מוקדמת מבלי שאנשי הצוות הרפואי וההורים היו מוכנים לכך ובשל הטעות של הרופא. מעבר לכך, לאורך השנים נתקלנו במקרים רבים של רשלנות רפואית בתהליך הלידה עצמה. בין אם המדובר על היערוכת רשלנית ללידה או כשלים בתהליך הלידה, באותם מקרים מצערים נגמרו לרך הנולד נזקים בלתי הפיכים.

לאחר לידת פג ובעקבותיה, יש להקפיד על מעקב רפואי צמוד וניטור קצב התפתחותו של התינוק בפגיה, כולל מתן טיפול רפואי הולם בהתאם למצבו של התינוק הקטן שנולד, כאשר לאנשי הצוות הרפואי בפגיה, הרופאים והאחיות, אין הרבה מקום לטעויות ולצערנו, ישנן לא מעט כאלה.

ישנם לא מעט מקרים בהם ניתן לאבחן עיכוב התפתחותי בין הגילאים 2-3, שאז יכול והטעויות שנעשו לפני, במהלך ולאחר הלידה הן הגורם למצבו של התינוק.

בכל מקרה של פגיעה בתינוק או ביולדת, במהלך לידה מוקדמת או בתקופה שלאחר הלידה, בעת הטיפול והמעקב אחר הפג שנולד, חשוב לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה ולבדוק האם אנשי הצוות הרפואי שליוו את ההריון והלידה מלאו את תפקידם כשורה או התרשלו.

תשובות לשאלות נפוצות

לאורך השנים טיפל משרד סולר קפלינסקי במאות תביעות רשלנות רפואית שהוגשו בשל סיבוכים בהריון ובזמן לידה מוקדמת, במקרים שבהם נגרמו לתינוק נזקים משמעותיים בשל טעויות קריטיות בקבלת החלטות של אנשי הצוות הרפואי.

כפי שהסברנו בהרחבה, אנשי הצוות הרפואי שמלווים את ההריון של האם ואלו הנמצאים בחדר הלידה, במועד הלידה ופגיה זמן קצר לאחר הלידה, חייבים להקפיד על פרוטוקול רפואי מדוייק וקפדני ובין השאר להיות מוכנים כראוי ללידת פג ולטפל בתינוק שנולד טרם זמנו.

לפניך מקבץ של שאלות שעלו מצד בני המשפחה, ההורים, במקרים של לידת פג ותשובות של עורך הדין עופר סולר.