לדעת יותר על הרדמה לפני טיפול רפואי או ניתוח
מחבר: עורכת דין אדרה רוט 09:15 28/06/2020
הרדמה היא אחד המקצועות החשובים והנסתרים ברפואה: מזה כמעט 200 שנה מאפשרת ההרדמה לבצע פרוצדורות רפואיות פשוטות ומורכבות, שאחרת לא היו אפשריות.
למרות הוותק והתרומה המשמעותית של ההרדמה הרפואית, אנחנו עדיין לא יודעים הכל על האופן בו היא פועלת ועדיין לא מצליחים למנוע לחלוטין מקרים של סיבוכים בלתי צפויים בזמן טיפולים רפואיים וניתוחים, בהם המטופל / מנותח נמצא תחת השפעתה של הרדמה.
בסקירה שלפניך ניתן לקרוא, ללמוד ולדעת יותר על סוגי ההרדמה השונים, על האופן שבו הרופאים המרדימים ינטרו את מדדי גופך במהלך ההרדמה ועל החשיבות הרבה שבניטור מדוייק וקפדני, על הסיכונים, הסיבוכים ועל האופן בו יש להיערך לקראת הליך של הרדמה.
נדגיש כבר עתה כי בכל מקרה של פגיעה בניתוח או טיפול רפואי וכאשר נגרם לך נזק משמעותי, מומלץ להקדים ולהתייעץ באופן אישי עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית ולא להסתפק במידע כללי, מדוייק ומקצועי ככל שיהיה.
לאורך השנים טיפלנו במספר רב של תביעות פיצויים שהוגשו בעילת רשלנות רפואית, במסגרתן היו לתובעים טענות כבדות משקל ומוצדקות לגבי פרוצדורת ההרדמה, וחשוב להבין כי הנושא מורכב ומצריך בחינה משפטית-רפואית מדוקדקת על מנת להסיק מסקנות ולתבוע פיצויים.
לדעת יותר על הרדמה לפני טיפול רפואי או ניתוח
מחבר: עורכת דין אדרה רוט 09:15 28/06/2020
מהי בכלל הרדמה?
הרדמה היא מונח רחב שמתייחס לפעולות שמבוצעות לפי פרוצדורות רפואיות מסוימות:
הרדמה מקומית
אלחוש של מקום ספציפי בגוף על מנת שלא תחוש כאב על ידי החדרת חומרי הרדמה בקרבת האזור בו תבוצע הפרוצדורה הרפואית. בהרדמה מקומית תהיה ער ומודע לתהליך.
הרדמה אזורית
חסימה של היכולת לחוש כאב באזור מסוים בגוף על-ידי החדרת חומרי הרדמה לעצבים השולטים על האזור שיש להרדים. למשל, הרדמה אפידורלית שנעשית בלידה.
הרדמה כללית
מצב בו תהייה חסר הכרה, לא תוכל להניע איברים או לחוש כאב, ולא תזכור את הפרוצדורה כשהיא מסתיימת.
סדציה
היא צורה 'שטחית' וקצרה של הרדמה כללית, כך שאתה לא חסר הכרה לחלוטין. לרוב נעשה שימוש בסדציה בפעולות קצרות, כמו בדיקת קולונוסקופיה בכדי שלא תחוש חוסר נוחות במהלך הפעולה.
רופא מרדים והתמחות בביצוע הרדמה
כיום מרבית הליכי ההרדמה מבוצעים ומפוקחים באופן צמוד על ידי רופאים בעלי התמחות בהרדמה. לרופאים אלו תפקיד מפתח והם האחראים על שמירת האיזן העדין של גופך במהלך הרדמה.
מצד אחד, הרופאים המרדימים מוודאים שלא תחוש כאב או תוכל לנוע במהלך הניתוח ומצד שני, הם מנטרים את פעולות המערכות החיוניות של הגוף (לב, נשימה, חום הגוף ועשרות פרמטרים נוספים) על מנת לוודא שאינך נמצא בסכנה.
תפקידם של הרופאים המרדימים מתחיל עוד לפני הניתוח והם יפגשו איתך על מנת להעריך את הרקע הרפואי שלך ולהתאים לך את סוג חומרי ההרדמה והמינונים הבטוחים עבורך.
תפקידם קריטי במיוחד בפרוצדורות שמבוצעות במטופלים בעלי רקע רפואי מורכב שהליך ההרדמה עצמו עשוי להיות בעל סיכון משמעותי עבורם. יתכנו אף מצבים בהם הרופא המרדים יקבע שלא ניתן להרדים מטופל מסוים באופן בטוח ובכך ימנע, ידחה או ישנה את ביצוע הניתוח.
1-2 מכל 1000 ישארו ערים חלקית תחת הרדמה כללית
אחד החששות של שמועלים בפני רופאים מרדימים הוא לגבי המודעות להליך הרפואי במצב בו אתה נמצא כביכול תחת הרדמה. מדובר במצב נדיר מאוד אך אפשרי.
נמצא שב-1-2 מכל 100 ניתוחים שנעשים תחת הרדמה כללית, המנותח יהיה ברמה מסוימת של מודעות לקורה סביבו. חשוב לדעת שגם במקרים הנדירים שבהם המצב מתרחש, נדיר לחוש כאב במהלך הניתוח, אם כי זה אפשרי.
התופעה מתרחשת כאשר חומרי ההרדמה מרפים ומרדימים את שריריו של המטופל, כך שהוא אינו יכול לזוז או לדבר ולכן לא מסוגל לדווח לרופאיו על המצב.
מדובר בתופעה כה נדירה עד שקשה לקבוע בוודאות מהם גורמי הסיכון להתרחשותה. לרוב המדובר במצבים של ניתוחי חירום מצילי חיים, ניתוחים במטופלים עם רקע של דיכאון, שימוש במינון נמוך מידי של חומרי הרדמה, או חוסר מקצועיות של הרופא המרדים.
למה לצפות, ואיך להתכונן להרדמה כללית?
לקראת הניתוח, הרופא ישוחח איתך על ההכנות הנדרשות, כולל לקראת ההרדמה. יתכן שהרופא המרדים ימליץ או ידרוש ממך לבצע את השינויים הבאים לקראת הניתוח:
צום
במהלך הרדמה כללית מרפים את כל השרירים, כולל שריר הלוע ששומרים על ההפרדה בין הקיבה שלך ולבין כלי הנשימה. לכן, הסיכוי ל'עליית' תוכן הקיבה עולה. כדי לצמצם את הסיכון הזה דורשים להישאר בצום לעיתים קרובות להישאר בצום של 6 שעות לפני ניתוח בהרדמה כללית.
שינוי תרופתי
הרופא המרדים ינחה אותך אם להפחית, להעלות, להפסיק או להמיר את הטיפול התרופתי שאתה נוטל. הפסקה של חלק מהתרופות נועדה לסייע בהתמודדות עם דימומים בניתוח ולהפחית את הסיכוי לסיבוכים. חשוב לספר לרופאים גם על נטילה של תוספים או תרופות טבעיות או צמחיות, שעלולות להיות להן השפעה על ההרדמה ועל יכולת השליטה על דימומים במהלך הניתוח.
שיחה ובדיקה של הרופא המרדים
מטרת השיחה היא לקבל ממך את כל המידע הרפואי הדרוש על מנת לבחור את חומרי ההרדמה הנכונים עבורך. לרוב השיחה תכלול את הנושאים הבאים: ההיסטוריה הרפואית, נטילת תרופות ותוספי תזונה, אלרגיות והרדמות שנעשו בעבר. לעיתים קרובות יבצע הרופא המרדים בדיקה גופנית.
במהלך הפרוצדורה: שינויים בהתאם להתפתחות בניתוח
לרוב תרופות ההרדמה יינתנו לך בשאיפה או בעירוי דרך הוריד. לאחר שתורדם, יתכן שהמרדים יחדיר דרך הפה לכלי הנשימה שלה טובוס. טובוס הוא צינור שנועד לוודא שדרכי האוויר פתוחות ושלא עובר לריאות תוכן מהקיבה.
בנוסף, במהלך הניתוח הרופא המרדים ינטר את כל מדדי הגוף החיוניים שלך, על מנת לוודא שאתה אכן מורדם ולא בסיכון. יתכן שתוך כדי הניתוח יעשו שינויים בתוכנית התרופתית להרדמה.
מרבית השינויים תלויים בהתפתחות של הליך הניתוח (צורך במנות דם, נוזלים, תרופות שניתנות וכד').
לאחר הפרודצורה: בחילה וחולשה
לאחר הניתוח, תתעורר בחדר ההתאוששות כשהשפעת חומרי ההרדמה תחל לפוג. סביר שתחוש חולשה ובלבול ברגעים הראשונים. בנוסף, ההתעוררות מההרדמה כוללת לעיתים את הסימפטומים הבאים: בחילות, הקאות, תחושת יובש בפה, כאב בגרון, כאבי שרירים, גירוד, רעד, קושי להירדם וצרידות.
תופעות לואי נוספות וכאבים תלויים בסוג הניתוח שתעבור, ולרוב רופאיך יתנו לך משככי כאבים על מנת להתמודד עם המצב.
הסיכונים תלויים בעיקר במחלות הרקע
הרדמה נחשבת הליך בטוח ולמעשה מרבית הסיכונים שאליכם אתה נחשף בניתוח קשורים לסוג הניתוח ולא לסוג ואופן ההרדמה שעליה יוחלט. נמצא שמוות כתוצאה מהרדמה מתרחש רק ב-1 מתוך 100,000 עד 300,000 הרדמות.
עם זאת, במצבים מסוימים הסיכונים של ביצוע ההרדמה עולים, בהם: עישון, דום נשימה חסימתי בשינה, השמנה, יתר לחץ דם, סוכרת, שבץ בעבר, נטילת תרופות המשפיעות על הלב, הריאות או הכליות, היסטוריה של שתיית אלכוהול, או היסטוריה קודמת של אלרגיה לחומרי הרדמה.
בהרדמה מקומית הסיכונים העיקריים כוללים תחושת כאב או אי-נוחות באזור ההזרקה, הגבלת תנועה ושיתוק חלקי לאחר ההרדמה (לרוב זמני), זיהום או שטף דם באזור ההזרקה וכאבי גב.
הרדמה היא אבן יסוד בביצוע ניתוחים והיא מופקדת בידי רופאים שהתמחו בכך באופן מיוחד, על מנת לוודא שאכן לא תוכלו לזוז או להרגיש כאב בניתוח, ושכל המערכות החיוניות בגופך ימשיכו לפעול.
במקרים הנדירים בהם הליך ההרדמה מסתבך מסיבה כלשהי ובהמשך מסתבר כי נגרם נזק משמעותי, שיכול להיות קשור להרדמה, מוטב כאמור לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני.
מקרי רשלנות רפואית בביצוע ההרדמה
למרות הכל, בכל שנה ישנם בישראל מספר מקרים קשים של סיבוכים בהליכים רפואיים, בעיקר ניתוחים, בהם היתה מעורבת הרדמה. ניסיון העבר מלמד כי עיקר מקרי הרשלנות הרפואית נובעים משתי סיבות עיקריות.
הסיבה הראשונה הנה הכנה לקויה לביצוע ההרדמה מצד הרופא המרדים, שלא הכיר את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ולא ערך בדיקה מקדימה, לפני ההרדמה. הסיבה השניה הנה ניטור רשלני של המדדים החשובים במהלך ההרדמה, ותגובה מאוחרת להדרדרות במצבו של המנותח או שימוש בחומרי הרדמה במינונים שגויים.
כפי שציינו, לאורך השנים טיפל משרד סולר קפלינסקי במספר רב של תביעות רשלנות רפואית שבהן הועלו טענות קשות כלפי הרופאים המרדימים, אשר היו מעורבים באופן ישיר בנזקים שנגרמו לתובעים. אנו עומדים לרשותך בכל מקרה ובכל שאלה, על מנת לבדוק ולברר האם גם במקרה האישי שלך הרופא המרדים התרשל והאם ניתן לגבש עילה להגשת תביעת פיצויים.
תשובות לשאלות נפוצות
לאורך השנים טיפל משרד סולר קפלינסקי במאות תביעות רשלנות רפואית, כאשר בחלק ניכר מאותן תביעות וכחלק מהטיפול הרפואי הרשלני, היה מעורב גם הליך הרדמה. מעבר לכך, מדי יום פונים למשרדנו אנשים המקשים לברר ולבדוק את המקרים האישיים שלהם, ולא אחת עולות שאלות הקשורות לנושא ההרדמה לפני ניתוח ובמהלכו.
לפניך תשובות מפורטות של עורכי הדין שלנו, לשאלות נפוצות שחוזרות על עצמן לעיתים קרובות ומצאנו לנכון לפרסם את התשובות גם באתר ולמען ציבור הגולשים.
עברתי ניתוח שלאחריו נגרם לי נזק עצבי ביד כאשר הניתוח היה בכלל באזור אחר של הגוף, האם יש עילה לתביעה?
הרופא המרדים אחראי לבטיחותו של המטופל בעת הניתוח ומתוקף תפקידו עליו לנטר את הנשימות, הדופק, לחץ הדם ועוד פרמטרים שונים.
עוד לפני שהניתוח מתחיל הרופא המרדים אמור גם לדאוג לתנוחה מתאימה ובטוחה של המנותח בעת הניתוח. חלק מהניתוחים דורשים השכבה של המטופל בהרדמה כללית על שולחן הניתוח בתנוחה מיוחדת המאפשרת גישה נוחה לרופא הכירורג, כמו למשל השכבה על הצד, על הגב ועוד.
בהרדמה כללית המטופל אינו חש כאב ולחץ על אברי הגוף וכמובן אינו יכול להתלונן על אי נוחות. לכן מתפקידו של המרדים לדאוג לכך שתנוחת ההשכבה של המנותח לא גורמת ללחץ על אברי הגוף של המנותח ובפרט ללחץ על עצבים, לחץ שעלול לגרום בניתוחים ממושכים לנזק בלתי הפיך לעצב.
משרדנו הגיש בעבר תביעות רשלנות רפואית בגין נזק עצבי שנגרם למטופלים עקב השכבה לא זהירה לקראת ניתוח, תביעות אשר הסתיימו בהסדרי פשרה ראויים בפיצויי לתובעים.
במהלך ניתוח מעקפים שעבר אבי נגרם לו נזק מוחי בשל תסחיף של בועת אוויר, כיצד ניתן לדעת אם מדובר ברשלנות?
ניתוחי מעקפים כרוכים בהפסקת פעולת הלב ושמירה על חמצון מערכות הגוף של המנותח על ידי חיבור למכונת לב–ריאה Cardiopulmonary bypass אשר אמורה להחליף את תפקוד הלב והריאה בעת שהרופאים הכירורגים מנתחים את עורקי ליבו של המטופל.
הדם הרווי בדו תחמוצת הפחמן של המטופל מוזרם למכונה באמצעות חיבור של המכונה לאחד מהוורידים הגדולים, המכונה מסלקת מהדם את הפחמן הדו חמצני, מעשירה את הדם בחמצן והדם הרווי בחמצן מוזרם חזרה לגופו של המנותח.
האדם אשר מתפעל את מכונת הלב–ריאה נקרא טכנאי מכונת לב–ריאה (פמפיסט בעגה הרפואית) וכמובן שהליך מורכב זה דורש שיתוף פעולה עם המרדים ועם הרופא המנתח. אחד הסיבוכים המסוכנים בחיבור גופו של המנותח למכונת לב ריאה הנו החדרה של תסחיף אוויר (בועת אוויר) לכלי הדם של המנותח. בועת אוויר כזו עלולה להגיע למוחו של המנותח ולגרום לנזק נוירולוגי בלתי הפיך.
כדי לבחון כיצד קרה הסיבוך של חדירת בועת אוויר למחזור הדם של המנותח בזמן הניתוח למרות מנגנונים במכונת הלב הריאה שאמורים למנוע זאת יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מלפני הניתוח, מהניתוח ולאחריו ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום ההרדמה וטיפול נמרץ. רצוי לפנות תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
אמי בת ה–68 עברה ניתוח כלי דם ולאחריו פיתחה אי ספיקת כליות. כיצד ניתן לדעת האם בעיה בהרדמה גרמה לזה?
ניתוחים ממושכים אשר כרוכים באבדן דם רב יכולים לגרום לתופעה של היפרקלמיה (עודף אשלגן בגוף המטופל) אשר עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד הכליות עד למצב של כשל כיליתי.
התופעה של היפרקלמיה עלולה להיגמר ממתן מוצרי דם רבים בעת הניתוח (מנות דם למשל) או בשל מתן תרופות הרדמה הגורמות לרפיון שרירים. הרופא המרדים אמור לנטר במהלך הניתוח את משק האלקטרוליטים (מלחים ומינרלים שונים) בגופו של המטופל וביניהם גם האשלגן על מנת למנוע פגיעות דוגמת פגיעה כלייתית.
כדי להעריך אם הפגיעה הכלייתית שהתפתחה לאחר הניתוח הנה תוצאה של התרשלות מצד המרדים בהשגחה על המטופל בעת הניתוח יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי של המטופל כולל גיליונות ההרדמה ולהתייעץ עם רופא מרדים מנוסה, הכל בסיוע עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית.
אחי נכנס לניתוח גב ובסוף הניתוח התברר שהוא עיוור כמעט לחלוטין! המנתח טוען שזה סיבוך של ההרדמה ואנחנו לא יודעים מה לעשות, לא הסבירו בכלל על סיכון כזה לפני הניתוח. מה דעתכם?
עיוורון כסיבוך הרדמתי הינו סיבוך מוכר שנפוץ במיוחד בניתוחים ממושכים ובפרט בניתוחים בהם תנוחת המנותח בעת הניתוח הנה השכבה על הבטן לעיתים תוך הטיית הראש כלפי מטה.
הסיבוך יכול להתרחש בשל פגיעה באספקת החמצן במהלך הניתוח למבנים שונים בעין כמו הרשתית או עצב הראייה בשל דימום חריג בעת הניתוח, פגיעה בניקוז הדם הוורידי מהעין בשל מנח גופו של המנותח לאורך שעות הניתוח, תסחיפים שונים ועוד.
עצם התרחשות הסיבוך אינה מלמדת בהכרח ובוודאות על התרשלות מצד הרופא המרדים אולם בוודאי שבמקרה של עיוורון לאחר ניתוח יש מקום לבירור רציני ומסודר של הסיבות לסיבוך ובחינה של התנהלות הצוות הרפואי ובכלל זה הרופא המרדים כדי להעריך אם ניתן היה בטיפול נכון וראוי למנוע את הסיבוך.
במסגרת הבירור יש גם לבדוק האם הסיבוך האפשרי של פגיעה בראיה בעת הניתוח הוסבר למטופל טרם הניתוח והוא נתן הסכמה לניתוח תוך מודעות גם לסיבוך אפשרי זה. קראו עוד בנושא הסכמה מדעת
לאחר הניתוח שעברתי בבטני סבלתי מכאב גרון קשה שמנע ממני לדבר וצרידות לאורך כמעט חודש. אפשר לתבוע במקרה כזה?
בהרדמה מלאה המרדים ברוב המקרים מכניס צינור הנשמה דרך פיו או אפו של המטופל אשר מגיע עד לקנה הנשימה, צינור זה אשר נקרא טובוס שומר על דרכי האוויר פתוחות ומאפשר למרדים להנשים את המטופל בעת הניתוח כאשר שרירי הנשימה שלו משותקים.
הטובוס מוחדר לקנה הנשימה באמצעות מכשירים שונים, הנפוץ בהם הוא הלרינגוסקופ המאפשר למרדים להרים את בסיס הלשון והענבל כדי לפנות דרך להכנסת הטובוס לקנה הנשימה בין מיתרי הקול.
בעת החדרת הטובוס הוא עלול לחכך את מיתרי הקול, מדובר בתופעה מוכרת ולעיתים בשל מבנה אנטומי מסוים מיתרי הקול גם עוברים חבלה קלה בעת החדרת הטובוס מה שעלול לגרום לכאבי גרון, העלמות הקול לתקופה מסוימת וצרידות.
ברוב המכריע של המקרים תופעות אלו חולפות מעצמן ללא טיפול ולכן סביר להניח כי יש לשקול היטב אם יש טעם במקרים אלו בהגשת תביעת רשלנות רפואית. מעבר לכך שספק אם ניתן להגדיר את התופעה כהתרשלות בטיפול הרי שהנזק החולף גם לא יזכה בפיצוי משמעותי (אף אם תוכח התרשלות) בעוד שעלויות הגשת תביעת רשלנות רפואית שכזו אינן מבוטלות.
מומלץ בכל מקרה לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אישי גם במקרה זה.
דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע () | דירוגים ()