נדגיש, שלמרבה הצער והתדהמה, מומחים מעריכים כי שיעור התמותה בשל אותן הידבקויות חמור בהרבה מהנתונים המזעזעים שפורסמו.

רק כדי לסבר את האוזן ולשים דברים על דיוקם, בשנה החולפת נהרגו בתאונות דרכים בישראל 362 אנשים, מה שאומר שמספר המטופלים שמתו בבתי חולים משום שנדבקו בזיהומים גדול כמעט פי 2!

לטובת הפסקת הקטל בכבישים משקיעה המדינה תקציבי עתק בקמפיינים פרסומיים להעלאת המודעות, אך העובדות בשטח מוכיחות שהמלחמה האמיתית שצריכה להתנהל, מתרחשת מתחת לאפנו מבלי שאף אחד בכלל מודע לקיומה או לגודל הבעיה, או במילים אחרות ורלוונטיות יותר, לגודל השערורייה.

בחדרי מיון, במחלקות טיפול נמרץ, בחדרי ניתוחים, במהלך אשפוז, בחדרי לידה ואפילו בפגיות – כולם נמצאים באיום מתמיד להידבק בזיהום ולדאבוננו, כולם גם נדבקים.

בסקירה שלפניך נביא את עיקרי ממצאי הדו"ח בנוגע לאחוז הזיהומים בכל אחד מבתי החולים בארץ, נסביר את הסיבות להידבקויות, נבחן דרכים להתמודדות עם התופעה במטרה לצמצם ואף למנוע אותה ונציע אמצעים פרקטיים כדי שתוכל להגן על עצמך ו/או על היקרים לך למקרה שחלילה תאלץ להתאשפז בבית חולים לכל מטרה שלא תהיה.

לא נעים להכיר: נתוני הדו"ח שפרסם משרד הבריאות

על פי נתוני הדו"ח שפרסם משרד הבריאות נראה שהידבקות בזיהומים בבתי חולים הן עניין שבשגרה. אנשים נפגעו, נפגעים ועוד ימשיכו להיפגע באופן יומיומי מזיהומים באותם מוסדות רפואיים, מבלי שאף אחד באמת נותן את הדין.

מקרי המוות הטרגיים יכולים היו להימנע בעזרת צעדים פשוטים, אך כנראה שבמדינת ישראל של שנת 2018, עד שלא מגיעים מים עד נפש, אף אחד לא רואה לנכון להתייחס למצב ולמצוא פתרונות.

בחלקו הראשון של הדו"ח נמדדו זיהומים בדם ביחידות טיפול נמרץ פנימי וכירורגי והסיבה המרכזית שהתגלתה להידבקות היא כתוצאה מהחדרת צנתרים, פעולה שגרתית שנעשית בבתי החולים על בסיס קבוע.

מדובר באותו פלסטיק חלול בצורת מחט שמוחדר לנו לווריד כלאחר יד בשנייה שהגענו לבית חולים, בלא מעט מקרים, בלי שכלל נתבקשה והתקבלה הסכמתנו לכך.

יחידת טיפול נמרץ כללי בבית החולים רמב"ם בחיפה מככבת במקום הראשון והלא נוצץ בכלל ברשימת בתי החולים המזוהמים ומיד לאחריה ממוקמים בית החולים הדסה עין כרם וסורוקה.

אחוז הזיהומים הנמוך ביותר היה בבית החולים שיבא. בקטגוריית בתי החולים הבינוניים הלל יפה ובית החולים בנהריה נרשמו עם מספר הזיהומים הרב ביותר ובין בתי החולים הקטנים בית החולים האיטלקי בנצרת זכה כהכי מזוהם.

שיעור ההידבקויות ביחידות לטיפול נמרץ לניתוחי לב וחזה בישראל נמדד גם הוא והנתונים מראים שגם כאן הוביל בית החולים הדסה עין כרם ואחריו שערי צדק, כרמל, סורוקה ושיבא.

בבית החולים בילינסון בפתח תקווה נרשם מספר הזיהומים הקטן ביותר.

בנוגע להידבקות בחיידקי CRE, חיידקים אלימים אשר פיתחו עמידות למגוון סוגי אנטיביוטיקה, ממשיכים המספרים להפתיע. מבין בתי החולים הגדולים בארץ הכי הרבה זיהומים כתוצאה מהידבקות באותו חיידק התגלו בבית החולים סורוקה בבאר שבע, אחריו בית חולים שיבא ואילו באיכילוב היו הכי מעט זיהומים.

בבתי החולים הבינוניים נקבע כי בנהריה היו הכי הרבה מקרי הידבקות ואחריו בני ציון, שערי צדק, כאשר בבית החולים וולפסון נרשם השיעור הנמוך ביותר בקטגוריה. בבתי החולים הקטנים מספר הזיהומים הכי גבוה היה בבית החולים לניאדו בנתניה ובהדסה הר הצופים בירושלים.

סך הכל בחישוב כולל בקרב בתי החולים הגדולים בישראל, ברמב"ם בחיפה נראה שיעור ההידבקויות הגבוה ביותר ואילו בסורוקה בבאר שבע שיעור הזיהומים הכי נמוך. בין בתי החולים הבינוניים, הלל יפה בחדרה נמצא בראש המזוהמים ובית החולים העמק בעפולה כהכי סטרילי.

בקרב בתי החולים הקטנים, הדסה הר הצופים הוא המזוהם ביותר והשרון בפתח תקווה הכי נקי.

למה זה קורה ואיך אפשר להילחם בתופעה?

על השאלה איך יתכן שבתוך בתי החולים, אלו שאמונים על בריאותנו, כל כך הרבה אנשים נדבקים בזיהומים יש מספר תשובות. הגורם הראשון לכך נעוץ בצפיפות הבלתי נסבלת במחלקות השונות והעומסים בבתי החולים.

ישראל נמצאת בתחתית הרשימה מבין מדינות ה-OECD בנוגע למספר מיטות אשפוז למטופלים.

מספר מיטות האשפוז הכללי באצרנו הקטנה הוא 2.3 מיטות לכל 1000 איש, בעוד שהממוצע במדינות ה-OECD הוא 3.7 מיטות לכל 100 איש. מעבר לכך, שיעור תפוסת המיטות הממוצע בישראל הוא יותר מ-94%, בעוד שהממוצע במדינות ה-OECD נמוך מ-77%.

הצפיפות הבלתי נסבלת במחלקות האשפוז ובחדרי המיון בבתי החולים בישראל, יחד עם אחוז התפוסה הגבוה הם הגורמים לכך שכל כך הרבה מטופלים מתים בכל שנה בשל זיהומים בהם נדבקו בבית החולים.

למשרד הבריאות יש קמפיין שנשמע לא רע בכלל "שמירה על סביבה היגיינית בבתי החולים היא האחריות של כולנו" אבל בפועל, כנראה שגם אם נשטוף ידיים ונעשה כל מה שאנחנו יכולים, עד שלא יוקצו תקציבים לשיפור תשתיות האשפוז ופיתוח מהיר של מסגרות טיפוליות בקהילה, שום דבר לא ישתנה.

כמו כן, נראה שישנו קשר ישיר בין המחסור בכוח אדם לאחוז הזיהומים הגבוה.

הגורמים הנוספים לכך הם אי הקפדה על היגיינה מצד המטפלים, היעדר חיטוי הולם של הציוד הרפואי ולעיתים אף שימוש חוזר בציוד שאמור להיות חד פעמי, חולים שסובלים מזיהומים ואינם מועברים לחדרי בידוד וחוסר מודעות משווע למניעת זיהומים בקרב החולים, המבקרים ולמרבה הצער גם ואולי בעיקר, בקרב הצוות הרפואי עצמו.

שר הבריאות יעקב ליצמן הגיב: "מכת הזיהומים בבתי החולים היא מגיפה לכל דבר המאיימת על מערכת הבריאות. אנו רואים את המלחמה בתופעה כיעד עליון. הנתונים הקשים מחייבים אותנו לנקוט בתהליכים ופעילויות אינטנסיביות במטרה לצמצום ניכר בשיעור הזיהומים בבתי החולים ובמוסדות לאשפוז ממושך. משרד הבריאות מוביל ביוזמתי שורת צעדים דרסטיים שימשיכו להביא את השינוי הנדרש בתחום, בהתאם לקביעת גורמי המקצוע".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוסיף: "אנחנו מציבים את הטיפול בזיהומים במרכז העשייה שלנו. במשרד הבריאות עומלים על תכנית לאומית לצמצום הזיהומים בעזרת תקציב ייעודי ותמריצים לבתי החולים שישתפרו ולא פחות חשוב מכך, פרסום שקוף של הנתונים לציבור. הקמנו יחידה למניעת זיהומים והיחידה הזו מנתרת את כל ההידבקויות בכל בתי החולים, כך שמשנת 2018 נפרסם אותם באופן שוטף.

מדובר בבעיה עולמית ואנו משקיעים במלחמה הזו משאבים גדולים של זמן וכסף. הוספנו כוח אדם ביחידות למניעת זיהומים ותראו בעוד שנה את הנתונים החדשים ואת השיפור. אנחנו מזמינים את הציבור לעקוב אחרינו ומבטיחים להמשיך ולהשתפר. עצם זה שמדברים, מודדים, מפרסמים לציבור ונותנים משאבים זו הדרך להצליח ואני מאמין שאנחנו נצליח".

מוכרחים לפעול לשיפור תשתיות, להכשיר באופן ייחודי אחיות ורופאים לטובת הנושא, להגביר מודעות ציבורית לניקיון והיגיינה בבתי חולים ובכלל, לפתח מרכזי שיקום בקהילה שיהוו חלופה לאשפוז בבתי חולים ובגדול, להקצות עוד ועוד משאבים לבתי החולים כדי שיוכלו להתמודד בצורה מיטבית עם תופעת ההידבקויות המקוממת.

עו"ד עופר סולר מסביר

אין ספק שהמצב הקיים דורש טיפול בהול ויפה שעה אחת קודם. לא יתכן שמדי שנה מתרחשים בישראל אלפי מקרי מוות בבתי חולים רק בשל חוסר הקפדה על ניקיון וכללים שאמורים להיות מובנים מאליהם.

אותם זיהומים היו יכולים להימנע אילו רק היו ננקטים אמצעי זהירות מינימליים ובכלל זאת: שמירה על היגיינה וסטריליזציה, שטיפת ידיים, החלפת צנתרים מבוקרת ומקצועית ושימת דגש רצינית יותר על הנושא.

אם נדבקת בזיהום במהלך אשפוז בבית החולים או שמישהו מבני משפחתך נדבק, חשוב שתדע שיש מה לעשות ובכל אופן, מומלץ מאוד לא לפעול לבד ולפנות לעורך דין מנוסה המבין בתחום לקבלת ייעוץ משפטי ללא התחייבות.

לאור ממצאי הדו"ח החמור של משרד הבריאות, צריך לגנות את התופעה ואת אוזלת היד של המדינה בטיפול בה. אני קורא באופן אישי לכל מי שנפגע כתוצאה מזיהום במהלך אשפוז בבית חולים ברחבי המדינה, שלא לעבור על כך בשתיקה בכל מקרה!