כמה מילים על אוטיזם וגנטיקה

בעוד שבעבר הסיבות לאוטיזם לא היו ברורות, כיום כבר מוכר מספר רב של גנים המעלים את הסבירות לאוטיזם ולפי מספר מחקרים מקיפים שפורסמו בשנים האחרונות, ניתן להסיק כי 1 מכל 7 מקרים של אוטיזם נובע מרקע גנטי מוכר, שניתן לאבחן בהריון, וברוב המקרים הללו המדובר על פגיעה גנטית טריה - כזו שהתפתחה לראשונה בעובר ואינה תורשתית.

במשך העשורים האחרונים חלה עלייה מתמדת בשכיחות של אוטיזם. בעוד שרק לפני 50 שנה שכיחות של אוטיזם באוכלוסיה היתה 1 ל-10,000, כיום היא מתקרבת כבר למספר בלתי נתפס של 1 לכל ל-50-60 איש.

חלק מהסיבות לשינוי הדרמטי לא ידועות, אך די ברור כי אחד מהגורמים לכך הוא ההתקדמות המשמעותית שנעשתה בתחום האבחון הגנטי, שמאפשר היום אבחון מוקדם של אוטיזם, כבר במהלך חודשי ההריון הראשונים.

נציין עוד כי בחלק מהמקרים אוטיזם מועברת בתורשה. להורים לילד עם אוטיזם יש סיכוי של 2%-18% להביא לעולם ילד נוסף עם אוטיזם וכאשר יש שני ילדים עם אוטיזם במשפחה, הסיכוי לילד נוסף עם אוטיזם מגיע עד לכדי 50%.

ביותר ממחצית מהמקרים לא ניתן למצוא רכיב תורשתי שגורם לאוטיזם ונראה כי מדובר מוטציות דה נובו או מוטציות חדשות, אשר נוצרות בעת היווצרות תאי המין או במהלך ההתפתחות העוברית המוקדמת.

כלומר, ההורים עצמם לא נושאים את המוטציות ולא מעבירים אותן בתורשה ולכן לא ניתן לאתר אותן בבדיקות סקר גנטיות לפני ההריון. מאידך, ניתן לאבחן מוטציות דה נובות שגורמות לאוטיזם באמצעות בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי, בדיקה נפוצה המומלצת לכל אשה בהריון ללא יוצא מן הכלל.

אבחון אותן תסמונות טריות הגורמות למאפיינים אוטיסטיים או הפרעות מורכבות אחרות הוא הליך פשוט יחסית, והזיהוי שלהן כבר במהלך ההריון מאפשר לרופאים ליידע את ההורים לגבי אופי המוטציה שאובחנה והשלכותיה האפשריות, כך שההורים יוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי ניהול ההריון.

חשוב לומר כי תסמונות גנטיות המתבטאות באוטיזם מופיעות במרבית המקרים עם תסמינים נוספים, כמו מוגבלות שכלית-התפתחותית, אפילפסיה, תווי פנים ייחודיים, הפרעות נפשיות מורכבות כמו סכיזופרניה וכן מומי לב ומומי שלד ועוד.

התסמינים עשויים להשתנות מאדם לאדם גם כאשר מדובר באותה תסמונת, וגם חומרת התסמינים משתנה בהתאם להיקף הפגיעה הגנטית שאובחנה.

צ'יפ גנטי מאבחן אוטיזם בעובר!

השיטה הגנטית המובילה לאבחון מחלות גנטיות במהלך ההריון היא בדיקת הצ'יפ הגנטי CMA. מחקרים מראים שבאמצעות שיטה זו ניתן לאתר בין 15%-20% מהמקרים עם אוטיזם או מוגבלות שכלית מסיבה לא ידועה, שיעור גבוה מאוד אשר הופך אבחנה מוקדמת של אוטיזם למציאותית.

חשוב לציין שאמנם לבדיקה זו רגישות גבוהה באבחנה של תסמונות דה-נובו, אך במקרים מסויימים בדיקת אקסום תוכל לשפוך אור נוסף ולכן כדאי לבצע אותה במיוחד כאשר יש חשד גבוה למחלה גנטית בעובר.

לצערנו הרב, בדיקת הצ'יפ הגנטי נמצאת בסל הבריאות רק תחת התוויות מסויימות כגון גיל מעל 34 בהריון, בדיקות סקר בהריון שאינן תקינות, היסטוריה משפחתית של מחלה גנטית וכדומה.

בדיקת האקסום הנה שיטה מתקדמת יותר ונכון להיות לא נמצאת בסל הבריאות לצורך אבחון טרום לידתי, אך ניתנת לביצוע במכונים פרטיים. שיטה זו מראה יעילות גבוהה באיתור של מחלות גנטיות ששיטת הצ'יפ הגנטי לעיתים מפספסת.

למרות הצורך במימון פרטי של הבדיקות הנ"ל, רופא הנשים שמלווה את ההורים בזמן ההריון חייב ליידע לגבי חשיבותן של הבדיקות הגנטיות בכל מקרה ולהסביר להורים בפרטים אודות יכולות האבחון המדוייקות באמצעות בדיקות אלו - בכל הריון ללא יוצא מן הכלל.

תסמונות גנטיות דה נובו שגורמות לאוטיזם

לפניך הסבר אודות מספר תסמונות גנטיות טריות, שאותן ניתן לאבחן באמצעות בדיקות גנטיות בהריון וכולן עלולות - בסבירות גבוהה - לגרום להפרעות על הספקטרום האוטיסטי.

תסמונת רט

מבין התסמונות המופיעות דה-נובו, כלומר תסמונות שלא עוברות בתורשה ולכן מופיעות בפעם הראשונה במשפחה, קיימות תסמונות הפוגעות רק בנשים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שנשים נושאות שני כרומוזומי X, בעוד שהגברים נושאים כרומוזום X בודד, בנוסף לכרומוזום Y.

על גבי כרומוזום X יכולות להופיע מוטציות חדשות בגנים מסויימים שפוגעות באופן ניכר בפעילותם, ומאחר שלנשים יש שני כרומוזומים כאלה, יש להן מעין גיבוי, או "כרומוזום רזרבה", שיכול לחפות על הכרומוזום עם המוטציות, ולכן התינוקת תיוולד עם תסמינים לא מלאים.

בניגוד לכך, מוטציה בכרומוזום ה-X של הגבר תהיה כל כך חמורה שהיא לא תאפשר לעובר בכלל להתפתח, מה שיביא למותו.

אחת מהתסמונות המוכרות הפועלת במנגנון זה קרויה תסמונת רט, הנגרמת בשל מוטציות בגן MECP2 בכרומוזום X, גן בעל תפקיד חשוב בהיווצרות תקינה של סינפסות במוח. התסמינים של התסמונת מופיעים בגיל 6-18 חודשים.

עד לשלב זה, ההתפתחות של התינוקות נראית תקינה לחלוטין, אך בשלב מסויים ההורים שמים לב כי הן מתחילות לסבול מהפרעות בכישורי השפה והתקשורת, מהפרעות למידה, בעיות קואורדינציה ועוד.

אחת מכל 10,000-15,000 בנות תסבול מתסמונת רט, מה שהופך אותה לאחת התסמונות הנפוצות ביותר שמערבות הפרעות שכליות והתנהגותיות ומציב אותה כגורם מרכזי בהתפתחות אוטיזם.

20-50% מהסובלות מתסמונת רט הן בעלות מאפיינים אוטיסטיים ולכן כבר בגיל צעיר ניתן לשים לב כי הן מאבדות את היכולת להתבטא באמצעות שפה, נתקלות בקשיים חברתיים ומבצעות פעולות שונות כגון מחיאת כפיים בצורה חוזרנית, כולם מאפיינים בולטים של אוטיזם.

תסמינים נוספים כוללים אובדן של כישורים מוטוריים עדינים, בעיות הליכה וירידה בקצב הגדילה של הראש.

טוברוס סקלרוזיס

טוברוס סקלרוזיס ובעברית טרשת גבשושית, היא תסמונת גנטית הנמצאת באוכלוסיה בשכיחות של 1 ל-6,000-10,000 איש.

במרבית המקרים (כשני שליש) אין היסטוריה של המחלה במשפחה בעוד שבמיעוט המקרים המחלה עוברת באופן תורשתי. לתסמונת יש פגיעה רב מערכתית והמאפיין העיקרי שלה היא הופעת גידולים שפירים באיזורים שונים בגוף.

אותם גידולים יכולים לפגוע במוח, בכליות, בלב, בעור ובאיברים נוספים, כאשר חומרת התסמינים משתנה בין אדם לאדם.

עד 50% מאנשים עם טוברוס סקלרוזיס נמצאים על הספקטרום האוטיסטי ופעמים רבות הם סובלים מתסמינים פסיכיאטריים ונוירולוגיים נוספים, כגון ADHD, פיגור שכלי, אפילפסיה ועוד.

טרום הלידה, ניתן לאבחן את התסמונת באמצעות בדיקת מי שפיר וביצוע אנליזה גנטית באמצעות צ'יפ גנטי. במקרים מסויימים יתכן שבדיקת צ'יפ גנטי לא תספיק ותידרש גם בדיקת אקסום על מנת לאבחן את התסמונת, שכן גם מוטציות נקודתיות יכולות לגרום לתסמונת ובדיקת אקסום יותר רגישה לזיהוי שלהן.

תסמונת פראדר-ווילי ותסמונת אנגלמן

הן תסמונת פראדר-ווילי והן תסמונת אנגלמן מתבטאות בתסמינים אוטיסטיים. מדובר בשתי תסמונות הנגרמות ממוטציות באותו איזור גנטי (המכונה 15q11.2-q13) אך למרות זאת מדובר בשתי תסמונות שונות לחלוטין.

הסיבה לכך היא שישנם גנים שמורשים בצורה אבהית או בצורה אימהית, כלומר גנים שמתבטאים באופן מעט שונה, בהתאם למקור שלהם, האב או האם.

בתסמונת אנגלמן יש פגיעה בגן בתצורתו האימהית, בעוד שבתסמונת פראדר-ווילי יש פגיעה בגן בתצורתו האבהית, מה שגורם להופעת תסמינים שונים בכל אחת מהתסמונות.

תינוקות עם תסמונת פראדר-ווילי יסבלו בשנה-שנתיים הראשונות לחיים מעיכוב בגדילה והיפוטוניה, אך בהמשך תסמינים אלה יתאזנו ויתחלפו להשמנה חולנית משולבת בסוכרת, יחד עם עיכוב התפתחותי, פגיעה קוגניטיבית, תסמינים אוטיסטיים והפרעות התנהגות נוספות.

לעומת זאת, תסמונת אנגלמן מתחילה להתבטא בדרך כלל בגיל 6-12 חודשים, כאשר ילדים הלוקים בתסמונת הם ילדים שמחים וצוחקים ובעלי סף ריגוש נמוך. תסמינים נוספים המזוהים עם התסמונות הם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, אפילפסיה, מיקרוצפליה, שיתוק מוחין, פגיעה ביכולת הדיבור ופגיעה קוגניטיבית.

מוטציות בגן PTEN

מוטציות בגן PTEN גורמות לתסמונות שונות, חלקן מקושרות להימצאות של גידולים כמו המרטומות, אך כיום ידוע כי לגן PTEN משמעויות נוספות מעבר להתפתחות גידולים: כ-20% מהילדים שסובלים מאוטיזם ומאקרוצפליה נושאים מוטציות בגן PTEN.

ילדים אוטיסטיים עם מוטציה ב-PTEN נוטים להיות בעלי היקף ראש גדול (מאקרוצפליה) כאשר המוטציות גורמת לפגיעה בחומר הלבן באונה הקדמית של המוח.

הפרעה זו פוגעת במהירות עיבוד המידע ובזיכרון העבודה, ולכן ילדים הנושאים אותה עשויים לסבול מאימופלסיביות, הפרעות קשב ובעיות קואורדינציה. יש לציין כי ילדים אוטיסטיים עם היקף ראש גדול שנושאים את המוטציה נמצאו כבעלי חסרים קוגניטיביים חמורים יותר מילדים ללא המוטציה.

תסמונת די-ג'ורג'

אחת התסמונות המוכרות ביותר הנגרמת בשל פגיעה במבנה של כרומוזום 22 היא תסמונת די-ג'ורג' (DiGeorge Syndrome), המכונה גם תסמונת חסר 22q11.2 או תסמונת חך-לב-פנים VCFS.

המאפיינים של התסמונת מאוד מגוונים ומשתנים ממקרה למקרה. בעוד שילדים מסויימים סובלים ממחלה קשה שיכולה לגרום אף למוות, ילדים אחרים סובלים מתסמינים קלים יותר ומגיעים לגיל מבוגר.

המחלה ברובה המוחלט אינה תורשתית ונגרמת ממוטציית דה נובו של מחיקת מקטע בכרומוזום 22. באחוז קטן מהמקרים התסמונת עוברת בתורשה וגם במקרים אלה התסמינים יכולים להשתנות בין אנשים חולים באותה המשפחה.

אנשים הלוקים בתסמונת לרוב סובלים מ-3 פגיעה עיקריות: מומי לב, חך שסוע ותווי פנים אופיינים, כגון פנים מאורכות, גשר אף גבוה ורחב, אוזניים נמוכות ועוד.

בנוסף, לסובלים מתסמונת  די-ג'ורג' יש פגיעה במערכת החיסון ולכן הם עשויים לסבול מזיהומים חוזרים. לעיתים יש פגיעה בכליות, כמו גם בעיות נשימה, בעיות במערכת העיכול, אובדן שמיעה ופגיעה בעצמות השלד.

רבים מהאנשים סובלים מעיכוב התפתחותי, שבא לידי ביטוי בעיכוב ברכישת מיומנות השפה, הפרעה קוגניטיבית קלה והפרעות למידה. הפרעות התנהגות הן נפוצות גם כן, וכוללות ADHD ואוטיזם. כמו כן, מחקרים הראו שקיים קשר חזק בין מוטציות חסר באיזור 22q11.2 לבין התפתחות של סכיזופרניה.

עוד בנושא: אבחון מוטציות דה נובו שפוגעות בהתפתחות השלד  מוטציות גנטיות חדשות שגורמות לפיגור שכלי

מי אמר שאי אפשר לאבחן אוטיזם בהריון?

למרבה הצער ולאור העובדה שרבים מהרופאים אינם מסבירים זאת להורים בזמן ההריון ובכלל, קיימת תפיסה שגויה בקרב רבים בציבור הישראלי ולפיה לא ניתן לאבחן אוטיזם בהריון. זה פשוט לא נכון!

עובדות המתבססות על מאות מחקרים רפואיים מקיפים מעבר לכל ספק כי ניתן לאבחן 1 מכל 7 מקרי אוטיזם [ואולי אף יותר] באמצעות בדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי בהריון, שכן הבדיקה מסוגלת לאבחן בדיוק רב מאות מוטציות גנטיות דה נובו שגורמות לאוטיזם - כבר בחודשי ההריון הראשונים.

על רופאי הנשים בקופת החולים ורופאי הנשים שמבצעים מעקב הריון באופן פרטי מוטלת החובה להסביר על כל להורים וליידע אותם לגבי חשיבותן של הבדיקות הגנטיות כאמור. חשוב שההורים לעתיד יכירו את העובדות וידעו שניתן לאבחן מאות מוטציות גנטיות בעובר באמצעות בדיקה גנטית פשוטה וזמינה.

שלילת מידע זה מההורים ימנע מהם לקבל החלטה מושכלת וחשובה לגבי ניהול ההריון, החלטה שעלולה להתגלות כמשנת חיים במקרה של לידת ילד או ילדה עם תסמונת גנטית דה נובו שגורמת לאוטיזם ולמגוון תופעות משמעותיות אחרות.

בכל מקרה של אבחון ילד או ילדה עם אוטיזם בשלב כלשהו לאחר הלידה, מומלץ לפנות לרופא המשפחה בקופת החולים ולבקש הפניה לייעוץ גנטי ומשם לבדיקת צ'יפ גנטי של הילד/ה [לאחר הלידה, המדובר על בדיקת דם פשוטה]. אם יתברר כי הילד/ה לוקה באחת מתוך מאות פגיעות גנטיות מוכרות שגורמות לאוטיזם והרופא לא הסביר בהריון על חשיבותן של הבדיקות הגנטיות כאמור, תקום להורים הזכות להגיש תביעת פיצויים בסכומי עתק ובשל רשלנות רפואית חמורה.

משרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית מייצג מאות משפחות, הורים לילדים עם אוטיזם ופגיעות מורכבות אחרות הנובעות מרקע גנטי, שלא קיבלו הסבר על האפשרות לעבור בדיקות גנטיות בהריון וגילו זאת רק לאחר האבחון של הילד/ה בגיל צעיר. צוות עורכי הדין שלנו עומד גם לרשותך לבדיקת המקרה המשפחתי שלכם ולצורך הערכת סיכויי התביעה.

עוד בנושא: צ'יפ גנטי עשוי לאבחן פגיעה שעלולה לגרום לאוטיזם במאות גנים שונים!