אני מבינה שלא בטוח שהגעתי לפורום המתאים, אבל הבנתי שאתם בקשר עם מומחים רפואיים בתחום הגנטיקה ואני צריכה למצוא מישהו כזה.
שבוע 18.
שבוע שעבר עשיתי בדיקת חלבון עוברי והיום הגיעו תוצאות הרופא נשים התקשר ואמר שתוצאות הבדיקה לא הכי תקינות בהתאם לגילי (בת 25) ושגם בשקיפות היה סיכוי לתסמונת דאון 1:1450 ולא כמו שבדרך כלל 1:1750
ושצריך ללכת לייעוץ גנטי לראות איך ממשיכים אולי מי שפיר וכו. אך בסוך בשיחה ציין שזה סטטיסטיקות ולא להלחץ.
מאותה שניה אני על הפנים בכי וחרדות שלא נרגעת בדקתי כמה אופציות לייעוץ מהיר אבל אין תורים רק בעוד חודש..
האם קרה למישהי מקרה דומה ובסוף הכל בסדר? איך ממשיכים מרגישה שחרב עלי עולמי
והאם יש לכן המלצה על יועץ גנטי שאפשר לסמוך עליו?
אני אערוך טוב יותר ברשותך
היי יקירה. תודה על הקבוצה המדהימה אשמח שתעלי שאלה בעילום שם.
שבוע 18.
שבוע שעבר עשיתי בדיקת חלבון עוברי והיום הגיעו תוצאות הרופא נשים התקשר ואמר שתוצאות הבדיקה לא הכי תקינות בהתאם לגילי (בת 25) ושגם בשקיפות היה סיכוי לתסמונת דאון 1:1450 ולא כמו שבדרך כלל 1:1750
ושצריך ללכת לייעוץ גנטי לראות איך ממשיכים אולי מי שפיר וכו. אך בסוך בשיחה ציין שזה סטטיסטיקות ולא להלחץ.
מאותה שניה אני על הפנים בכי וחרדות שלא נרגעת בדקתי כמה אופציות לייעוץ מהיר אבל אין תורים רק בעוד חודש.
האם יש לכם אפשרות להמליץ על מומחה רפואי בתחום הגנטיקה שיוכל לעזור לי?
בשנת 2014 היו לו כוייות בעיניים עקב שימוש ברתכת. לאחר שיחה טלפונית עם מוקד האחיות של מכבי הופנה טלפונית למיון אסף הרופא. כמובן שבדק עם אותה אחות שההפניה אכן מכסה את התשלום עבור הטיפול במיון.
היום לאחר כשנתיים וחצי התקבל בחשבונו עיקול על החשבון מטעם בית חולים אסף הרופא על אי תשלום של חוב על סך 980 ש"ח.
לאחר שיחה עם מכבי נמסר כי אינם יכולים לסגור את החוב מפני שצריכים להנפיק טופס 17 חדש ובבית החולים אסף הרופא לא יקבלו את זה.
האם הוא יכול לתבוע אותם על חוסר האחריות ועוגמת נפש שחשבונו מעוקל כשבועיים וחצי?
אין המדובר בנושא של רשלנות רפואית אלא נושא מנהלי מול קופת חולים. ספק בעיני אם יהיה קל להוכיח רשלנות מצד קופת חולים במקרה זה אך כמובן כדי לבחון את המקרה באופן מסודר יש צורך ביותר פרטים ואמליץ על יעוץ מסודר בפגישה עם עורך דין.
אני בהריון בשבוע 8 לפני שבוע בשבוע 7 נצפה דופק השבוע בבדיקה אצל רופאת נשים לא נצפה דופק והעובר תואם לשבוע 7 כלומר לא גדל מאז שבוע שעבר. האופציות שהציעו לי : או לעשות גרידה בהרדמה מלאה או לקחת כדור ציטוטק שיש איתו עד 80 אחוז הצלחה. האם קיימת אופציה לחכות להפלה טבעית ? ומה הסכנות בכך?
זה קרה כבר פעם שניה בהפרש של חודשיים. רציתי לשאול איך אפשר לבדוק מה הבעיה ולמה זה קורה. יש לי 2 ילדים בריאים , הריונות ולידות תקינים.
האם הרופאים לא אמורים לגלות את הבעיה ולפתור אותה אחרי שזה חוזר על עצמו?
מאחל לך בריאות שלמה כמובן. לצערי הפורום אינו מיועד ליעוץ רפואי ולכן לא אוכל להתיחס לאספקטים הרפואיים. אני מניח כי לקראת ההריון הבא תעברי בדיקות מקיפות להערכה האם ניתן לגלות בעיה כלשהי הגורמת להפלות חוזרות.
טוב אז הנה גם סיפור הלידה שלי... לאחר הריון שלישי לא פשוט בכלל, שכלל שארית של cmv, כנראה, מהריון קודם וסכרת הריונית לא מאוזנת - עם דיאטה, עם לקיחת כדורים ואינסולין שהגיע ל-46 יחידות החליטו לעשות לי זירוז בשבוע 38+0.
הגעתי למיון יולדות עם פתיחה של 2.5 ומחיקה של 70%, החליטו לעשות לי סטריפינג בשעה 13:00 עשו את הסטריפינג שלחו אותי למחלקה להתארגן ולחזור לחדר לידה בשעה 15:30, בינתיים התחילו צירים לא סדירים.
בשעה הנקובה התייצבתי בחדר הלידה, הצירים לאט לאט (ממש לאט) התחילו להיות סדירים, אך הפתיחה לא גדלה, החליטו לתת לי פיטוצין.
בגלל שלידה קודמת ילדתי עם פיטוצין וללא אפידורל (כי המרדים לא הגיע!) אמרתי למיילדת שרק אחרי שאקבל אפידורל אסכים לפיטוצין. גם הפעם עד שהמרדים הגיע לקח לנצח ובינתיים מתפתחים צירים סדירים וכואבים מאוד לבד.
טוב אז שמו לי אפידורל ואומרים לי שכבר אין צורך בפיטוצין, לכמה רגעים הייתי מאוד שמחה... ואז התחלתי להרגיש מאוד מוזר... מסוחררת.... אמרתי זאת למיילדת ותוך כדי מכשיר הלחץ דם (שלי) התחיל לצפצף (העוברית תודה לאל הרגישה טוב), המיילדת מהר אמרה תשכבי על צד שמאל- הרופאה, המרדים ועוד נכנסים לחדר לידה, אמא שלי, בעלי ואני לא מבינים מה קורה- לחץ הדם שלי צנח ל 20/70... הזריקו לי משהו ולאט לאט התאוששתי. אך עכשיו בעיה חדשה, האפידורל השפיע רק עד צד שמאל ועל ימין לא והצירים גוברים ומאוד כואבים בצד ימין. בגלל ירידת לחץ הדם שהייתה קודם ממש פחדתי לזריקת אפידורל נוספת, הזמן עובר והצירים הופכים להיות תכופים יותר וכואבים יותר... אני כבר עם דמעות בעיניים בכל ציר, מפחדת להגיע ללידה עצמה ללא כוחות לדחיפות. המיילדת רואה שאני ממש סובלת בגלל הכאבים בצד ימין ומשכנעת אותי לזריקת אפידורל נוספת. המרדים מגיע מתחיל להזריק ואני מסמנת לו לעצור עם היד. הפעם הרגשתי לחץ מוזר בראש ורק רציתי לקחת נשימה ולא הצלחתי... מפה אני כבר לא זוכרת מה קרה, הדבר הבא שאני זוכרת זה שאני עם חמצן.
מסתבר שתעלפתי מהזריקה הנוספת ושוב כל הצוות הוזעק לחדר. מסכנה אמא שלי, בזמן שהייתי מעולפת מסתבר שממש נלחצה וכמעט גם היא התעלפה, בעלי לפחות היה בשליטה. טוב...סיוט, אבל עדיין האפידורל השפיע רק על צד שמאל ואת צד ימין הרגשתי... כאבי תופת.
הזמן עובר והצירים כבר ממש אבל ממש כואבים (בצד ימין בלבד) אני כבר עם דמעות מכאבים וממש חלשה לא מדברת ולא כלום כדי לשמור כוחות לדחיפות. בשעה 21:30 סוף סוך פתיחה מלאה והגיע שלב הדחיפות.
למרות שהייתי מאוד חלשה ועם כאבי תופת בצד ימין בשעה 22:06 ב3.12.17 נולדה הנסיכה המתוקה שלי במשקל 3080, אחות מתוקה לשני הנסיכים הגדולים שלי. היה שווה הכל, אמא מטורפת. חייבת לציין שהמיילדת שלי הייתה מדהימה!
עקרונית לרופאים המטפלים הזכות לקבוע אילו מטופלים מתאימים לשיחרור ממסגרת אשפוז. למטופל שמורה הזכות לבקש בדיקה (אף במסגרת אשפוז) בידי רופא נוסף מטעמו שיעריך את מצבו ויכתוב הערכה שעל הרופאים המטפלים להתייחס אליה טרם השיחרור. מציע להתייעץ עם עורך דין אשר עיקר עיסוקו זכויות החולה.
קראתי את הפרסום שלכם בפייסבוק ומצאתי לנכון לשתף ולפרסם את הסיפור שלי אצלכם.
אני ענבל. בת 42. נשואה ואימא לשני ילדים מדהימים, והסיפור שלי צריך להיות בתודעה של כל אחת ואחת מכן, ולכן אני מוכנה להיחשף אתו בכל מקום, כדי למנוע את המקרה הבא.
הכל התחיל לפני כשנתיים כשהתחילו לי כאבים באגן. כדי לא להלאות אתכן בכל מה שעברתי רק אגיד, שבמשך חודשים קיבלתי כל סוג אבחנה אפשרי – דלקת באגן, דלקת בדרכי השתן, וכשהתחילו לי דימומים כבדים שהביאו אותי עד איבוד הכרה, פינוי באמבולנס למיון, וקבלה של 3 מנות דם, עלו גם אופציות של הריון, הפלה, או מיומה... קיבלתי אנטיביוטיקה, אגיסטן, עברתי היסטרוסקופיה, בדיקת פאפ שיצאה תקינה, ואחרי חודשים של סבל, שכללו דימומים, הפרשות קשות, כאבים ביחסי מין וכאבים קשים באגן, עדיין אף אחד לא ידע מה יש לי.
בצר לי החלטתי לשים התקן תוך רחמי כדי להקל על עצמי. זו היתה הפעם הראשונה שרופא באמת בדק לי את צוואר הרחם והציע שאפנה למומחה.
המומחית שהגעתי אליה לקחה משטח, אבל אמרה שהיא לא רואה שום דבר בעייתי. אחרי שבועיים הגיעה התשובה המלחיצה – יש לי תאים טרום סרטניים וצריך להוריד לי שליש מצוואר הרחם בהליך הכולל הרדמה.
כשחזרו התשובות מההליך, הגיעה הבשורה הקשה – יש לי סרטן צוואר הרחם בשלב מתקדם מאוד, עם גידול של כמעט 6 ס"מ וגידולים מפוזרים באגן ובבלוטות הלימפה. כשהגעתי עם התשובות לרופא, התברר שבאולטרסאונד רגיל הוא יכול לראות את הגידול ללא בעיה.
עברתי מאז פרוטוקול טיפולים ארוך ומלא סבל, 33 הקרנות קשות, 6 סבבים של כימו, ו 5 ה קרנות פנימיות בהרדמה.
.טופלתי בבית חולים איכילוב בליווי צוות מדהים. מהרופאים ועד המזכירות. כולם עטפו אותי ונתנו לי ביטחון שאצא מזה.
החיים מתהפכים כשיש סרטן, הילדים, הבית, הכל מתהפך עלייך בבת אחת. החיים שלי ושל בעלי שהיה שם בשבילי ולא זז ממני לשנייה, השתנו לגמרי. את הילדים כמעט לא ראינו כי יצאנו לטיפולים לפני שקמו וכשחזרו הביתה הייתי בעיקר במיטה, אימא בתפקוד מינימום . סדר העדיפויות שלי השתנה, הצורך לדעת לקבל עזרה ותמיכה מהסביבה גדל, והייתי צריכה לגייס את כל כוחות הנפש כדי לעבור את הדבר הזה.
הייתי אופטימית מאד לגבי הניצחון שלי וחלק גדול ממה שהעסיק אותי בזמן הטיפולים וההחלמה היה איך אני יכולה לקדם את המודעות לסרטן הזה.
אני צריכה שתבינו, סרטן צוואר הרחם לא מוגבל לגיל מסוים. הוא יכול לקרות בגיל 17 או בגיל 60. נשים צעירות עלולות לאבד את האפשרות ללדת ילדים בעקבות הסרטן הזה.
לשמחתי, בנוסף למשפחה והחברים העוטפים מצאתי גם קבוצת חברות שעוברות את אותה התמודדות., קבוצת תמיכה של נשים שהפכו להיות חברותיי למסע והבינו אותי ואת מה שאני עוברת. רק מי שעברה את זה יכול להבין. מה זה אומר שהעצמות והורידים כואבים, להבין את הבדידות , ורק הנשים האלו עוטפות ומכילות אותי ואחת את השנייה.
בקבוצה שלנו, "מתמודדות - סרטן צוואר הרחם " החלטנו שאנחנו חייבות לפעול להעלאת המודעות . ארגנו מפגשים גם בשביל הכיף וגם כדי לחשוב מה אנחנו רוצות לעשות הלאה.
גיליתי שבסרטן צוואר הרחם יש "רק" 230 חולות חדשות מידיי שנה. מספר קטן ביחס לסרטן השד, למשל, בו מתווספות מידיי שנה כ 5,000 נשים, ובכל זאת – כל אחת מאתנו מתמודדת עם סרטן.
אפשרות ההחלמה מסרטן צוואר הרחם בגילוי מוקדם היא למעלה מ-95%, זה נתון כל כך חשוב, ולכן כל אישה צריכה לשאול את עצמה -
מתי בפעם האחרונה עשית בדיקה שגרתית אצל גינקולוג?
כשהיית בבדיקה האם הרופא בדק אותך טוב?
אל תגידי "לי זה לא יקרה", לי זה קרה.
לפני שבוע קיבלתי את הבשורה שאני בריאה. אני התעקשתי להקשיב לגוף שלי. התעקשתי לגלות מה לא בסדר. התעקשתי להיות בריאה. אל תוותרו על זה גם אתן. זו הזכות הבסיסית של כל אחת מאתנו.
תודה רבה על המידע שאי אפשר להפריז בחשיבותו ובערך שלו וכן תושה על נכונותיך לחשוף את סיפורך. סרטן צוואר הרחם אכן יכול להימנע ולהתגלות עוד בשלבים טרום סרטניים באמצעות בדיקת פאפ והבדיקה מומלצת לכל אישה.
שמח לשמוע שאת בריאה, מאחל לך המון בירות וכל הכבוד על הפעילות הברוכה שאת עושה להעלאת המודעות למחלה ולחשיבות הגילוי המוקדם.
קראתי די בתדהמה את הכתבה שפורסמה הפייסבוק לגבי ניתוחי TVT וריבוי מקרי רשלנות רפואית בשל פגם בשתל. אני לא בטוחה אם המקרה שלי הוא כזה. עברתי ניתוח TVT בבית חולים בצפון הארץ בשל דליפת שתן. מספר ימים אחרי ששוחררתי הביתה מבית החולים הלכתי לרופא נשים עם חום גבוה. והוא שלח אותי לבית החולים עקב חשש לזיהום חמור במערכת השתן. התברר שאכן היה זיהום רציני ואשפזו אותי לצורך טיפול אנטיביוטי למשך 9 ימים. שחררו אותי ביום שישי האחרון הביתה. עדיין לא ברור אם הזיהום עבר לגמרי והרופאים אמרו שזיהום כמו זה שהיה לי יכול להגרם מאלף ואחת סיבות ואין דרך למנוע את זה לגמרי. השאלה האם לדעתך יכול להיות שנפלתי קורבן לרשלנות רפואית במקרה כזה. תודה מראש על העזרה ולילה טוב.
אין לי לצערי כל דרך להעריך על בסיס המידע החלקי שמסרת האם ניתוח ה- TVT שעברת בוצע באופן רשלני וכמו כן אי אפשר בשלב מוקדם כזה ועל בסיס מידע זה להעריך את הנזק והקשר בין הנזק לניתוח.
ככל שיתברר כי יש לך קשיים ו/או סיבוכים בעקבות הניתוח הרי שלאחר בירור רפואי ניתן יהיה לערוך התייעצות עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית לאחר קבלת מלוא התיעוד הרפןואי.
ילד עם 40 חום 3 ימים! לא שתה לא אכל כלום מאתמול משתעל מקיא.
חיכיתי שעתייים עד שהכניסו אותו כי אמרו שהמקרה לא דחוף עד שהילד רעד לי בידים מהתייבשות ואז הכניסו אותו בדחיפות!
חיכיתי חצי שעה עד שפתחו לו וריד ובמשך שעה שלמה חיכיתי שיתנו לו נוזלים. ביקשתי 5 פעמיםם ללא שום יחס!
רק אחרי שהרמתי קצת את הקול פתאום הגיעה מישהי... אחות!
הגיעה צעקה ותקפה אותי... צעקה שיש דרך לבקש (אחרי שביקשתי אין ספור פעמים) שאני חוצפנית, שאני אסתום את הפה ושדיברתי עם אמא שלי בטלפון ואמרתי לה חבל שלא הלכתי לבית חולים אסף הרופא, היא התערבה בשיחת הטלפון שלי ואמרה שחבל באמת שלא הלכתי לאסף הרופא והמשיכה להרים קול מעל המיטה של הילד שלי שהתחיל לבכות ואני ביחד איתו.
פה כבר צעקתי ובשיא חוצפתה העזה להביא לי אבטחה שהסתכל מהצד ופשוט אמר לי שאני צודקת והרגיע אותי. לבית חולים קפלן אני בטח לא חוזרת.
מאחלת לאחות הרעה הזאת חוויה כזאת ואמן שלא תשאר לעבוד פה שעוד אנשים לא יצטרכו לחוות את היחס הזה.
בזיון של בית חולים וביזיון של התנהלות בחדר מיון. חבל שאי אפשר לתבוע אותם במקרים כאלה!
אני מצטער לשמוע על החוויה הקשה שעברת בבית החולים. אדן במקרים בהם לא נגרם נזק אין מקום לתביעת רשלנות רפואית אולם את יכולה לשקול פניה במכתב תלונה למנהל בית החולים.
דבר ראשון תודה על התשובה. כן, הבנתי שאם לא נגרם נזק אי אפשר להגיש תביעה למרות שזה אבסורד. בגלל שלא עושים כלום במקרים כאלה, אחרי זה קוראים בעיתון על ילדים שמתו מזיהום של חיידק טורף חס ולחלילה ושוכחים להזכיר שאם האחיות בחדר המיון היו עושות את העבודה שלהן זה לא היה קורה...אז אני אכתו במכתב למנהל בית החולים קפלן ולמשרד הבריאות. מה יקרה מזה? כלום. בישראל לא עושים כלום במקרים כאלה בחדרי מיון וזה חוזר על עצמו כל יום. אם היו עושים משהו לאחיות, הן לא היו מרשות לעצמן והתנהל ככה מול הורים עם ילדים חולים.
יש לי שאלה. תיק על רשלנות רפואית נמשך יותר מ-4 שנים בבית המשפט. עד לשלב הזה הגענו רק עד הליך גישור ושם ככל הנראה לא יצא כלום ולפי מה שהבנתי מהעורך דין שמייצג אותי, נילך בכל מקרה להליך בבית משפט. הבנתי לצערי שעורך הדין שמייצג אותי לא מומחה לרשלנות רפואית אבל זה כבר מאוחר להחליף אותו. רציתי להבין מהניסיון שלך, כמה זמן התיק הזה מקסימום עוד יכול להמשך עד שיתנו פסק דין? האם יש אין בעיה של התיישנות על הליך שנמשך כל כך הרבה שנים?
ראשית ככל שהתביעה הוגשה לבית משפט טרם מועד ההתיישנות הרי שאין חשש מהתיישנות כל עוד התיק מנוהל בבית משפט כי מירוץ ההתישנות נעצר עם הגשת התביעה לבית משפט.
אין לי לצערי כל דרך להעריך לגבי תיק שאיני מכיר כמה זמן ימשך הטיפול בו אולם במקרה בו אין פשרה ונשמעות ראיות אכן העניין עלול להתמשך פרק זמן ארוך למדי.
הבת שלי בת 5 חודשים. מתברר שהיא כנראה נפגעה מוירוס CMV בהריון והרופאים חושבים שיש לה בעיות שמיעה. אנחנו בבדיקות בקופת חולים ועכשיו שלחו אותנו למכון שמיעה. רציתי לדעת איך מתחילים לבדוק את המקרה הזה מול עורך דין, בשביל לוודא אם היתה כאן רשלנות רפואית. אשמח לקבל חוות דעת והסבר ראשוני מעורך דין מטעמכם.
תודה מראש, יערה.
משרדנו טיפל ומטפל בכמה מקרים של רשלנות רפואית במעקב ההריון ואי אבחון הדבקה של העובר ב - CMV.
השלב הראשון לאחר קבלת אבחנה כי אכן הנזק נגרם בשל הדבקה בנגיף הינו קבלת מלוא תיעוד מעקב ההריון, הלידה ומעקב היילוד.
לאחר קבלת התיעוד אנו עורכים התייעצות עם מומחה רפואי מתאים בתחום הגניקולוגיה לבחינת המקרה והערכה האם התגלתה התרשלות במעקב ההריון.
את מוזמנת ליצור עמנו קשר טלפוני לקבל הסבר ותיאום פגישת יעוץ אשר מתקיימת ללא עלות.
שבוע שעבר הילד התחיל חום של 39 ללא שינוי חולפות 8 שעות של תרופה ושוב קופץ החום. כמובן אמא למופאת לקחתי אותו לרופא ישר והרופא אומר זה ויראלי ויעבור תוך 3 ימים. אחרי יום הופיעו שילשולים חזרתי אל הרופא של קופת חולים. הוא אמר לי זה בגלל החום אל דאגה יעבור אין מה לחשוש כי יש וירוס באוויר של חום ושילשולים שבוע ועובר.
חזרתי מתוסכלת יום אחרי שוב היתי אצל הרופא אמרתי לו אולי בשביל השקט נעשה תרבית צואה עשינו כמובן ואחרי 3 ימים הגיעו התוצאות ומה התגלה שיש לילד שלי לא פחות ולא יותר את חיידק הסלמונלה שזקוק לטיפול אנטיביוטי. ממש רשלנות רפואית.
יש מה לעשות עם מקרה כזה? אפשר לתבוע את הרופא ילדים של קופת חולים? סלמונלה עושה זיהום רציני ומסוכן לחיים של ילדים!
במקרה זה מאחר והודות לתושיה שלך לא נגרם נזק ספק בעיני אם המקרה יתאים לתביעת רשלנות רפואית. חשוב להבין כי הפיצוי במקרים של רשלנות רפואית ניתן בגין נזק שנגרם ואל בגין ההתרשלות עצמה אף אם הנזק נמנע לא בשל החלטה של הרופא אלא בשל תושיה או החלטה של המטופל. ניתן לשקול תלונה להנהלת הקופה או למשרד הבריאות אך הליך כזה לא יביא לפיצוי.
סיפור הלידה שלי הכי קצר שיכולתי לכתוב: אתחיל בזה שאני היתי בעד לידה טבעית בלבד, בלי חומרים למינהם או מזרזים... שבוע 40, ירד הפקק הרירי, יחד עם צירים צפופים, ביקורת במיון, בודקים פתיחה, בא לי למות מכאבים, אין פתיחה או מחיקה, שולחים הביתה ולחזור לביקורת עוד יומיים, אחרי יומיים של צירים, הבנתי שזה כניראה זה, מגיעים לבית חולים ב4 בבוקר, בודקים שוב, פתיחה 1 מחיקה 80, שולחים הביתה, אחרי 3 שעות יורדים המים, חוזרת לבית חולים, מאשפזים במחלקה אחרי 3 ימים של צירים בלי שינה! פה מתחיל להיות שמח!
למזלי יש לי דולה מדהימה שבאה לעזור לי לעבור הכל יחד, התחלנו עם תרגילים ותנועות כדי לעודד פתיחה אחרי 6 שעות אני בטוחה שזהו אני בפתיחה ללידה, מגלים שהגעתי לפתיחה 2.5 ו90 מחיקה, מאוכזבת מעצמי, עייפה, רעבה, כאובה נותנת עוד צ'אנס לפתיחה... עוברים עוד כמה שעות, פה כבר איבדתי תחושת זמן לגמרי, טחורים ארורים הופיעו פתאום, כאב בלתי נסבל מפי הטבעת לתוך המעי, לא מסוגלת לשבת או לזוז, בכי היסטרי, חוסר אונים, מציעים לי אפידורל כדי להוריד את הכאב מהטוסיק, חושבת על זה קצת ומחליטה להתחיל עם גז צחוק, הגז לא דיגדג לי כלום לצערי ( אני לא רגישה בכלל להרדמות..) מחליטה לוותר על החלום של לידה טבעית, ונכנסת לחדר לידה לקחת אפידורל, מציינת שנותנו לי 2 מנות של הרדמה מקומית, שלא פעלו עלי, הרגשתי את כל המחט נכנס לי בין החוליות, החומר הקר זורם, תחושה לא נעימה בכלל, ממתינה, האפידורל לא משפיע עלי, הרופא בשוק שאני יכולה לעמוד ומרגישה את הכאב.. ממשיכה לתת לזה צ'אנס, עוד מנה, עוד מנה, כלום, הכאב בלתי נסבל (של הטחורים לא של הצירים)
בדיקת פתיחה נוספת, 4.5 ס"מ.. אכזבה וחוסר הבנה למה הפתיחה לא מתקדמת, מאבדת את זה, הרבה רופאים באים הולכים, בודקים אותי, אני כבר לא רואה פרצופים, עייפה וכאובה... אחרי 18 שעות בערך הרופאים מתחילים להילחץ למה זה לא נפתח, אחרי כל כך הרבה צירים וירידת מים... עוד בדיקת פתיחה, ויש פתיחה מלאה!! מתחילים צירי לחץ,אבל אני לא יכולה ללחוץ בגלל הטחורים, צורחת את נשמתי, לא מוצאת תנוחה, מיילדת הדולה ובעלי יחד עם עוד אנשים שאני כבר לא מזהה מנסים לעזור לי ללחוץ, כבר לא מעניין אותי כלום, רק להוציא את התינוקי החוצה.. מכל התזוזות וחיפוש תנוחה החוט של האפידורל נקרע, רוצים לדקור אותי שוב ולנסות לחבר מחדש, אני מתנגדת כי זה גם ככה לא השפיעה עלי.. מגיעה רופא בכיר לבדוק מה נסגר איתי, למה התינוק לא יוצא, הוא מגלה שתינוק עבר את על העצמות הראש כבר כמעט בחוץ, שם מבצבץ אבל משהו חוסם אותו, מסתבר, שרקמות שלי לא נפתחות, לפי מה שהבנתי זה כמו שריר שלא נמתח, זה למה תמיד כאב לי כל סוג של בדיקת פתיחה או התערבות באזור האינטימי.. הרופא מחליט שאנחנו מאבדים זמן יקר, וצריכים לעבור וואקום ואם זה לא עובד, קיסרי חירום, נותנים לי פיטוצין, צירים חזקים במיוחד, מנסה ללחוץ את כל החיים שלי החוצה, כלום לא מתקדם, נכנסת לוואקום, צורחת שלא מסכימה לחתך חיץ, הרופאים קושרים אותי על מיטת ניתוח, ממש כמו סרט אימה, מכניסים לי את המכשיר וואקום, אני כבר מאבדת את זה לגמרי, אחרי כמה ניסיונות, הרופא לוחץ לי על הבטן עם כל הכוח ואומר לי עכשיו את מוציאה אותו אין ברירה!! ניסיתי את כל הכוח שלי, אבל זה לא עזר, תוך דקה מעלים אותי על מיטת ניתוחים, מתחננת שירדימו אותי כבר כי אני לא מסוגלת יותר לנשום, שמה לב שמתחילים לשים את הוילון שמפריד בין חלק גוף תחתון לעליון כדי שהיולדת לא תראה את הניתוח, ואת החומר שמנקה את הבטן,ואני בלי אפידורל בכלל!! מתחילה לצרוח שלא יפתחו אותי, הרופאים מתחילים לדבר ביניהם אם יש אפידורל או אין, ואיך זה יכול להיות, אני כבר מאבדת את זה לגמרי, בטוחה שהולכים לפתוח אותי בלי הרדמה! אחרי כמה שניות הגיעו להחלטה, מרגישה קור בגוף, הרדמה מלאה, קיסרי חירום.
מתעוררת בחדר התעוששות כשדולה המדהימה שלי מראה לי תמונה בטלפון של תינוק ורוד יפיפה ואומרת לי, זה שלך!! לסיכום, לחיצה אחת הפרידה אותי מלידה טבעית, ראש כבר היה שם כמעט בחוץ, אבל הגוף שלי לא עמד בזה.
אני יכולה להגיד שעברתי לידה טבעית, וואקום, קיסרי, אפידורל, פיטוצין, 3 ימי צירים צפופים! נהייתי ממש אגדה פה במחלקה, האחיות באות לראות מי זאת הבחורה שעברה את הגיהינום הזה, אבל אני אופטימית ומחייכת, כי יודעת שניסיתי הכל לפני שהגעתי לקיסרי, קיבלתי את המתנה הכי מדהימה שיכלה להיות, אני אמא מאושרת!
קראתי בעיון רב את הכתבה שלכם על החיסונים לילדים. רציתי לשאול: פורסם לאחרונה כי משרד הבריאות חיסן תינוקות בחיסון שלא אושר ע"י מנהל תרופות כלשהו בשנים 2011-2015. האם קיימת אפשרות לתביעה על רשלנות רפואית נגד משרד הבריאות במקרה כזה? במידה וקיימת האם היא קיימת רק לתינוקות שהראו תופעות לוואי ונגרם להם נזק או לכל תינוק שחוסן בו?
איני מכיר את המקרה של מתן חיסונים ללא אישור. ניתן להגיש תביעה אם נגרם נזק אשר ניתן להוכיח כי הוא בעקבות החיסון. ככל שניתן חיסון לא מאושר יתכן שניתן להגיש תביעה ייצוגית. בכל מקרה מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום טרם כל פעולה.
זה סיפור הלידה שלי
בדיוק היום לפני שנה קיבלתי במתנה אוצר נסיך הצטרף למשפחה.
עברתי 4 הריונות שתי הפלות הבן הגדול שלי בן שבע נולד בשבוע 33 1.690 משקל. חודשיים וחצי של פגיה וטיפול נימרץ המלך שלי שורד גדול. ילד מדהים אילאי רפאל. אחרי הריון שלו הצלחתי להיכנס להריון טיבעי אחרי 5 שנים בשבוע 17 החלבון העוברי יצא לא תקין.
הייתה לי בת והייתי צריכה להמתין לבדיקה רק בחודש שמיני כדי לדעת אם תהייה לי ילדה בריאה או לא.
התפללתי בכל ליבי לבורא עולם שאני כל כך מאמינה בו!
שלא ייתן לי להתמודד אם משהו שאני לא יהייה מסוגלת לעמוד בו! בעלי הלך לרב שלו שנתן לו מים שאני ימרח על הבטן כל לילה. הוא היה גם בשמחה של רבי יעקב אבוחצירה. וככה היה מרחתי על הבטן הייתי בשמחה.
אחרי שבועיים הלכתי לבדיקה בשל כאבים.
ובבדיקה ראו שאין מי שפיר אבל יש דופק לעובר. אישפזו אותי כדי להחליט מה עושים.
בבוקר שעשו בדיקה ראו שאין דופק שבוע 21 עברתי גרידה.
באמונה שלמה קיבלתי באהבה עם כל הכאב.
לקחתי על עצמי טהרת המשפחה נכנסתי להריון.
הייתי במסגרת מעקב הריון פרטי וכל ההריון הזרקתי קלקסן.
אינסולין והריון עבר בצורה תקינה עברתי ניתוח קיסרי בשבוע 37 ילדתי את משה הנסיך שלי.
אבא שלי זכה לשבת סנדק בברית שלו ואחרי שבועיים ניפטר. משה ממלא לי חלל עצום בלב ביחד אם אילאי רפאל הם העולם שלי.
אין אבל אין עוד מלבד בורא עולם שהכל אבל הכל מכוון לטובה וכל דבר בזמן שלו.
מאחלת לכל מי שחפצה להריון שתיכנס במהרה ושתצא בידיים מלאות ובריאות אמן ואמן. תמיד לזכור שהכל לטובה.
נכנסתי לשמירת הריון בשבוע 17 בדיקת רופא שיגרתית "גברת מפה את ישר למיון"
אני מבולבלת, לא מבינה על מה הוא מדבר בכלל מה המושגים שהוא מוציא מפיו אומרים, בכל זאת הריון ראשון והידע שלי לא כזה מעמיק במונחים גינקולוגים.
"תקשיב דוקטור, אין בעיה, אני אלך למיון רק אני יכולה לפני ללכת למבחן שלי במכללה? שום מבחן ושום כלום לכי לבית חולים".
יוצאת מהרופא מתקשרת לאמא ולבעלי כולי מבולבלת ובחששות, מה הוא בעצם אמר לי שם, למה זה כל כך מסוכן? ולאט לאט מתחילה לחלחל ההבנה שיש מצב שההריון לא ישרוד, הוא בסיכון!
לא ככה דמיינתי את ההריון הראשון שלי. מגיעה לבית חולים, בודקת אותי רופאה איך נגיד את זה? רגש במילים לא היה לה "תקשיבי את נכנסת לאשפוז עד סוף ההריון, את כנראה תצטרכי להיות בהשגחה את עם הריון בסיכון גבוה ביותר ברף 50-50 שההריון הזה ישרוד אנחנו מדברים פה על לידה מוקדמת שבוע 26-27 רוב הסיכויים וזה כמובן אם אנחנו נצליח להביא אותך לזה."
ואני בשוק בוכה על הכסא מתחילה לתפוס שיש מצב גדול שהבטן שלי תהיה ריקה , הרגשה נוראית עוטפת אותי ויומיים אני לא מפסיקה לבכות.
אשפזו אותי, נכנסתי לרוטינה של אולטרסאונד כל יומיים, בדיקות דם, שתן. כדורים לחיזוק צוואר הרחם, כדורים נגד צירים! בסהכ שבוע 18!
בואו נגיד שזו היתה תקופה נוראית בלשון המעטה. כל יום התפללתי שיעבור עוד יום והיא תשאר בבטן.
ככה עבר לו ההריון באשפוזים הכרתי מקרוב את המחלקות באסף הרופא ובשיבא. ובשניהם הרופאים היו סקפטיים והציעו לי כל מיני פתרונות חדשניים להתמודד עם המצב כמו פסרי ועוד איזה הליך נסיוני.
שתבינו שזה הגיע למצב שהאחיות בבית חולים לא הסכימו שבעלי יחבק אותי כדיי שזה לא יעורר צירים (אמיתי לגמרי! אני עצמי הייתי בשוק) לא מספיק אסור לי לזוז, לעלות מדרגות, לעבוד, לרדת מהמיטה, בגדול לנשום, אסור גם לחזק אותי ולתת לי חיבוק? הרגשתי אבודה ומתוסכלת
החיים סבבו על מוניטורים ובדיקות יום יומיות ואין סופיות.
באיזה שהיא נקודה דיברתי עם בחורה שעברה את אותו הסיוט כמוני והיא נתנה לי כוחות מחודשים להתמודד, לאט לאט בסוף חודש שישי חיוך זהיר התחיל לעלות על פניי. והחלטתי לחזור לעצמי לאט לאט התחזקתי והחלטתי לתת לטבע ולבורא עולם לעשות את שלו בסוף חודש שביעי כבר לא הסכמתי להתאשפז. הלכתי לשכב בבית עם ביקורת כל יומיים שלושה בבית חולים. עם ידיעה שכל יום אני אמורה ללדת לפי תחזיות הרופאים אני בכלל נס שעד לפה שרדתי עם ההריון.
הגיע חודש שמיני ועדיין הקטנה בבטן כולי אושר עילאי סוף סוף התחלתי לאפשר לעצמי להינות קצת מההריון ולרדת מהמיטה מידיי פעם אפילו לשתות קפה עם חברה.
הגיע חודש תשיעי, הזוי אבל עדיין לא ילדתי
זו שאמרו לה בחודש חמישי שתתכונן או להפלה טבעית וניסו להכין אותי שאני לא אבהל. או ללידה מוקדמת. את שניהם עברתי יצאתי מכלל סכנה.
הגעתי להריון עודף 40+5 והקטנה שלי לא מוכנה לצאת, כנראה שממש היה לה טוב בבטן כבר התחלנו לצחוק על המצב, התחלתי לעשות הליכות לזירוז לידה, ספורט!
זו שניבאו לה לידה בשבוע 27-28 משחקת עם בעלה כדורסל ורודפת אחרי כדורים במגרש כדי שהילדה אולי תחליט לצאת אם לא יעשו לי זירוז!
צחוק הגורל ילדתי בשבוע 41 את אהבת חיי אדל
מקווה שהצלחתי לחזק.
לילה טוב לכל מי שעוד ער! הגעתי לפורום שלכם לאחר הפוסט בפייסבוק על הסיבוכים בלידה...
הסיפור שלי מתחיל דווקא לא בלידה הזו אלא בלידה הקודמת. החוויה הזו לא תישכח לי לכל החיים.
רופאים מכל כיוון
לחץ
צעקות, הדופק יורד!
ממש כמו בסרט אימה. ומיילדת אחת שבמקום לעודד אמרה לאורך כל הלידה היא פשוט לא עושה כלום...
הייתי משותקת! לא הצלחתי להרים את הרגליים
ולאורך השנים תחושת החוסר מסוגלות הזו ליותה אותי. הילד נולד עם שבר בעצם הבריח
אני יצאתי עם שבר בצלע ופציעה נפשית קשה...
אין צורך לציין שהפעם הגעתי לחדר הלידה עם המון פחדים תסכולים וויתור עצמי. אמרתי לעצמי גם ככה אני לא אצליח ללחוץ. הפחד לחזור על אותה החוויה שיתק אותי ובמקום לנשום בין ציר לציר פחדתי מהבא שעומד להגיע
אבל לקדוש ברוך הוא יש תוכניות עבור כל אחת ואחת מאיתנו.
הוא נתן לנו כוח להביא חיים לעולם ושלח לנו שליחים שיוכיחו לנו כמה אנחנו חזקות. הייתי 11 שעות בתוך חדר לידה. החליפו 4 משמרות בזמן הזה.
כל מיילדת שקיבלתי היתה מלאך! נתנה לי כוחות עודדה אותי ועזרה לי לעבור את אותו שלב שהיתה נוכחת בו.
הן לא היו אנטיפטיות להפך היו חמות ודואגות
ויחד עם זאת לא ויתרו לי כשרציתי אני לוותר על הכל. כן, היה שלב שפשוט חשבתי לוותר
אבל לא!
ילדתי בת בריאה ושלמה בלידה רגילה בלי סיבוכים ובלי צעקות בלי שבר בלי טראומה ועם התובנה, שנכון אמנם הייתי הרבה שעות בחדר קטן בהמתנה לא פשוטה שכרוכה בהרבה כאב אבל כל שעה קרבה אותי להבנה שאנחנו לא סתם המין החזק ולא קל לשבור אותנו וגם אם נחלנו כישלון פעם אף פעם לא מאוחר לצמוח מאותה חוויה ולצאת חזקים פי 2.
אז זה בכלל לא משנה איפה את יולדת, זה משנה מי נמצא איתך במערכה ואיזה שליחים הקב״ה דואג לשלוח אלייך. על זה צריך להתפלל!
למה בעצם פתחתי בסיפור הלידה הקודם?
כדי להסביר ולתת לכל אחת ואחת שעברה חוויה דומה את הכוח להאמין שכל לידה היא שונה
שלסיפור הזה יכול להיות סוף אחר אם רק תאמיני בעצמך. את לא מכירה את הכוח שבך עד שאת לא מנסה אותו!
בהזדמנות זו אני פשוט רוצה להודות לקדוש ברוך הוא שזיכה אותי להביא שוב חיים לעולם.
לבעלי שנתן לי תמיכה לאורך כל הלידה אתה פשוט מלך! ולשליחים שהוצבו בדרכי בזמן הנכון ברגע הנכון!
אז ככה...
23.12 שבוע 41+2 יום שבת מתעוררת בבוקר נכנסת לשירותים רואה שיצא הפקק הרירי, יוצא מהשירותים בחיוך ויודעת שזה מתקרב ועוד יומיים 3 גג אהיה כבר אחרי...
יום ראשון קמה בבוקר עם צירים, לא כואבים וציר כל 20 דקות, מתקשרת לבעלי שנמצא בקורס בדרום ומעדכנת אותו... מתקשרת לאמא שלי ומכינה אותה שתתכונן להגיע לבית חולים יותר מאוחר
בינתיים נכנסת למקלחת... עושה מקלחת חמה
ואז ציר כל 10 דקות... מארגנת דברים אחרונים ומתקשרת לגיסי שיבוא יקח אותי לבית חולים, מודיעה לחמתי כדי שתוציא את הגדול שלי מהגן
מסיימת להתארגן ואז מודדת שוב זמנים צירים כל 7 דקות... גיסי מגיע אנחנו יוצאים לבית חולים, בשעה 14:00 מקבלים אותי בודקים פתיחה, 3.5 מחיקה 80 אחוז... מכניסים לחדר לידה, מתעקשת שהלידה הזאת אני לא רוצה אפידורל כי בפעם הקודמת זה רק עשה לי בעיות ובגללו נכנסתי לקיסרי חירום...
אחרי שעה בודקים שוב פתיחה... פתיחה של 5 ומחיקה 100 אחוז, בין לבין קופצץ על כדור שמאוד הקל על הצירים ועושה מקלחות חמות
בשעה 12 בלילה פתיחה של 7.... מרגישה שאני עוד שניה הולכת למות מרוב כאבים, המיילדת שואלת אם אני רוצה אפידורל אומרת לה שלא....
באה בודקת פתיחה של 8 מקללת את כל העולם וצועקת עד השמיים... אמרתי לה אני רוצה עכשיו אפידורל המרדימה המקסימה הגיעה ואז הרגשתי שאני בגן עדן... אחרי שעה שוב בודקים פתיחה פתיחה מלאה
ואז תנחשו מה???? עולה לי החום ל39!!!!!! מתחילים לקחת בידקות דם ונותנים לי אקמול שלא עוזר, מתחילים לתת אנטיביוטיקה, ואז הדופק של הילדה מגיעה ל210 220.... ופה כולם מתחילים להלחץ.... מה עושים??? אומרת לאמא שלי "לא רוצה שוב קיסרי, רוצה ללדת רגיל!!! הגעתי לפתיחה של 10 למה שלא אלד רגיל???" מתפללת ומתחננת לאלוקים!!!! אבל אלוקים תכנן לי משהו אחר ואת האמת אני מודה לו על כך, אירי 5 דקות הרופאה נכנסת ואומרת לי את נכנסת לניתוח גם את וגם הילדה במצוקה!!! השלמתי עם המצב וחשבתי רק על הבריאות שלנו ועל טובתנו.
בשעה 6:00 ב25.12 מכניסים אותי לחדר ניתוח בשעה 6:20 טוהר הנסיכה שלי יצאה לאוויר העולם במשקל של 3150 שהיא לא נושמת אבל אחרי 2 דקות אני שומעת אותה בוכה! תודה להשם יתברך על הניסים והנפלאות! תודה שאנחנו בריאות....
עכשיו אנחנו כבר חודש אחרי ודבר אחד אני יכולה להגיד לכם...
שום דבר לא מובן מאליו בנות, תקומו בבוקר ותגידו תודה על האוצרות שיש לכן, אני כבר התאוששתי מהכל והשלמתי עם העניין שאלד מעכשיו רק בקיסרי וזה באמת באמת לא נורא בכלל..לא להיות עקשנים, הרופאים בהחלט יודעים מה הם עושים ותפקידם הם להציל חיים
שנגדל אותם באושר נחת ובריאות.
תודה על השיתוף בחוויה, אני בהחלט מסכים כי ברוב המכריע של המקרים ניתן לתת אמון בהחלטות והמלצות הרופאים. שמח שבמקרה שלך הכל הסתדר לטובה. מאחל לכם נחת ובריאות.
אני עם בן שנתיים וחצי ביקור שלישי בחדר מיון בבית חולים (כרגע בלי שמות) לאחר החמרה בפחות מחודש רצו לשחרר ולא הסכמתי...
החיים שלי נעצרו כמעט בגלל העובדה שמצבו של הילד מחמיר לאורך כמה שבועות ואני לא מוכנה שישחררו אותי הביתה.
מה הן הזכויות שלי? מה עליי להגיד לרופא המטפל בחדק מיון במידה והוא דורש לשחרר אותי ואני לא מאשרת כי אני בטוחה שמשהו לא תקין וזה מסכן את החיים של הילד? האם אני יכולה לדרוש שיפרט במכתב שחרור שלא הסכמתי להשתחרר בגלל המצב הרפואי של הילד?
ראשית את בהחלט יכולה לדרוש שיפרטו במכתב השיחרור את התלונות שלך לגבי מצבו של הילד וכן את עמדתך כי אין מקום לשיחרור מבית החולים.
ככל שאת סבורה כי בנך זקוק לטיפול במסגרת אשפוז את כם יכולה לפנות לבית חולים אחר ולבקש כי יבדקו את בנך ויעריכו אם הוא זקוק לטיפול במסגרת אשפוז.
דו"ח חדש שפורסם, טוען כי רישומי הניסויים בתרופה, שנשמרו בסוד על ידי ממשלת קנדה וחברת התרופות, מראים שתרופה פופולרית נגד בחילות בוקר, איננה יעילה.
הממצאים על דיקלקטין, שפורסמו ביום רביעי בכתב העת המקוון PLOS ONE, הם שיאו של מאבק בן 7 שנים לשקיפות, של רופא מטורונטו, ד"ר נב פרסאוד, שדרש לבחון את הראיות מאחורי הטיפול הפופולרי שניתן לנשים הרות ברחבי קנדה.
פרסאוד מבקש מרופאים להפסיק לרשום את התרופה.
"מידע זה שהוסתר עד כה, מלמד כי דיקלקטין אינה יעילה, ולכן נשים לא צריך לקחת את זה", אמר פרסאוד, חוקר, מרצה ורופא משפחה בבית החולים סנט מייקל.
מאמר זה הוא על שקיפות ויעילות התרופה, לא על בטיחותה. יצרנית הדיקלקטין, Duchesnay, אמרה שהתרופה היא התרופה הנחקרת ביותר שאושרה לשימוש נשים בהריון, והשימוש בה נתמך במחקרים רבים.
"דיקלקטין נרשמת כבר במשך יותר מ-40 שנה בקנדה והוכחה שוב ושוב כבטוחה ויעילה לשימוש לאורך כל ההריון", כך הצהירה הדוברת של Duchesnay, פיונה סטורי.
כחלק מהמאבק המתמשך של פרסאוד ללמוד מה שהוא יכול על הגלולה הפופולרית, הוא כתב בשנים האחרונות מאמרים, שחשפו פגמים במחקר המתייחס יעילות לתרופה.
הניסוי הקליני משנת 2009, שהוא מוקד האנליזה-מחדש של פרסאוד, מומן על ידי החברה שמייצרת את התרופה.
משרד הבריאות של קנדה שחרר רק את רישומי הניסויים הקליניים משנת 2009 לפרסאוד ועמיתיו לאנליזה, לאחר שחתמו על הסכם סודיות, אשר מבטיח כי לא ישתפו את נתוני הניסוי המקוריים, שעמדו בבסיס ממצאיו.
קודם לכן, הרגולטור הודיע לו, שהמידע סודי ושייך ל-Duchesnay. גם חברת התרופות לא תאפשר את שיתוף המידע בפומבי, אמר פרסאוד.
"זה מטריד שהחברה שמממנת את המחקר, הסתירה את המידע. זה גם מטריד שהממשלה הפדרלית, שאחראית להגן על בריאות הקנדים, החליטה להסתיר את המידע הזה," אמר פרסאוד. Duchesnay לא ענתה על שאלות שהוצגו לה - מדוע לא תשחרר את רישומי הניסוי.
דיקלקטין היא שילוב של אנטיהיסטמין ושל ויטמין B6. מחקר הראה כי מרשם אחד של דיקלקטין, נרשם עבור כל שתי לידות חי בקנדה.
הניסוי הקליני מצא כי נשים שנטלו דיקלקטין, דיווחו על הפחתה של 0.7 נקודות יותר בתסמינים, מאשר נשים שקיבלו פלסבו, בהתבסס על סולם של 13 נקודות.
ואולם, ההבדל הזה היה נמוך בהרבה מהסף שקבעה החברה להוכחת יעילות התרופה. כך מצאה האנליזה שערך פרסאוד על הניסוי.
רשומות אלה, שניתנו על ידי יצרנית התרופות, למשרד הבריאות של קנדה, ציינו כי ממצאי הניסויים משנת 2009 יהיו בעלי חשיבות קלינית, רק אם תהיה הפחתה של 3 נקודות בתסמינים.
"זה לא פרט קטן במחקר שאפשר לשקול לכאן או לכאן. זה מגיע ללב המסקנה העיקרית של המחקר. או שהתרופה יעילה או שהיא לא, "אמר פרסאוד.
ההבדל בהפחתת התסמינים ב-0.7 הוא מובהק סטטיסטית, אומר פרסאוד, אך לא גדול מספיק כדי שיורגש על ידי נשים הנוטלות את התרופה. רוב הנשים שקיבלו את גלולת הסוכר, לא סבלו, או סבלו מעט מתסמיני בחילות או הקאות, עד סוף הניסוי בן השבועיים.
ממצאי הניתוח החדש, שנכתב על ידי פרסאוד וארבעה חוקרים קנדים אחרים, מבוססים על 9,174 עמודי רשומות של ניסויים קליניים שהיו סודיים ושהתקבלו ממשרד הבריאות של קנדה.
הרגולטור לא איפשר לפרסאוד להציג בפני כתב העת או הציבור, את הנתונים הבסיסיים מהאנליזה-מחדש שלו, כדי לתמוך בממצאיו.
משרד הבריאות של קנדה הצהיר כי "ראיות זמינות ממשיכות לתמוך בשימוש בדיקלקטין כטיפול בבחילה והקאות במהלך ההריון."
משרד הבריאות של קנדה בחן את הבטיחות והיעילות של דיקלקטין ב -2016, כשבמהלך הזמן הזה פרסאוד הציג את ממצאיו לגבי הניסוי הקליני משנת 2009. פאנל מומחים "הבחין בבעיות מתודולוגיות במחקר", אך קבע כי "הן אינן דורשות כל שינוי בהתוויה של דיקלקטין", כך ציין דובר משרד הבריאות בקנדה.
ניסוי קליני ב-2009 הוביל לאישור התרופה לשימוש בארצות הברית, שם היא משווקת תחת השם Diclegis. היצרנית מסרה כי הניסוי תוכנן "בשיתוף עם" רגולטור התרופות בארה"ב ומצאה הבדל "מובהק סטטיסטית" בין הטיפולים בתרופה לפלסבו.
כמו משרד הבריאות בקנדה, גם קביעת מנהל המזון והתרופות בארה"ב, כי התרופה בטוחה ויעילה, נותרה ללא שינוי.
הרגולטור האמריקני בודק את ממצאי הניתוח מחדש של פרסאוד.
תוצאות הניסוי הקליני דווחו לראשונה במאמר שפורסם בשנת 2010 בכתב-עת רפואי על ידי ד"ר גדעון קורן, שעזב ב-1995 את תפקידו הבולט בבית החולים "Sick Kids" בעקבות שערורייה במעבדה של Motherisk.
מאמר זה, שפורסם בשנת 2010, בחר בממצאים מסוימים (הידועים בניסויים קליניים כ"נקודות קצה משניות") כדי להראות כי התרופה יעילה יותר, אמר פרסאוד. המאמר ציין כי דיקלקטין הובילה להפחתה בהעדרויות מן העבודה, עקב בחילות בוקר, אך לא ציין כי לא היה הבדל לעומת הפלסבו בנושאים כגון אבדן זמן ממשימות משק הבית או מספר הביקורים לספקי שירותי בריאות .
מקורן, שחי ועובד כיום בישראל, לא התקבלה כל תגובה.
לדברי פרסואד, אפילו ההבדל של 0.7% בהפחתת תסמינים בין תרופת הניסוי וקבוצת הפלסבו מטעה, בשל האופן שבו המחקר משנת 2010 ניתח את המשתתפות אשר נשרו מהניסויים הקליניים.
המחקר המקורי רשם נשירה מהניסוי, מתוך הנחה כי חומרת הבחילה וההקאות של הנושרות, נותרו כמו ביום האחרון בו מילאו נתונים, למרות שתסמינים התפוגגו עם הזמן עבור רוב הנשים שהשתמשו בתרופה האמיתית וגם באלו שנטלו גלולת סוכר.
"מאחר שיותר משתתפות מקבוצת הפלסבו נשרו מאשר מקבוצת הדיקלקטין, הדבר גרם למצב הניקוד בקבוצת הפלסבו להיראות גרוע יותר.
בשנת 2015 תחקיר של Star מצא כי ליצרנית של דיקלקטין, Duchesnay, היו יחסים פיננסיים עם קורן והתכנית שלו ב-Motherisk, כמו גם עם האגודה למיילדות וגינקולוגיה בקנדה.
ההמלצות הקליניות מ-2016 של האגודה, לבחילות והקאות בהריון, הן על דיקלקטין או על ויטמין B6 כקו טיפול תרופתי ראשון, לאחר ששינויים בתזונה ובסגנון החיים כשלו. ההנחיות מציינות את המחקר שהוביל קורן על הניסוי הקליני לשנת 2009, כתמיכה ראייתית להמלצה.
הוועדה הקלינית של האגודה עושה "סקירות של כל הראיות המדעיות הרלוונטיות ותתאים את המלצותיה אם יידרש שינוי. בשלב זה אנו עומדים מאחורי המלצות המומחה הקליני שלנו ", הצהירה נשיאת החברה, ד"ר ג'ניפר בלייק.
החברה אמרה שהתמיכה הכספית שהיא מקבלת מ-Duchesnay ומחברות אחרות נעשית באופן מקצועי ולמטרות חינוכיות, ועומדת בסטנדרטים אתיים מחמירים.
בינואר 2017, ורסמה ב-Canadian Family Physician medical journal ביקורת ובה נאמר, כי כתב העת אינו ממליץ עוד על התרופה הנפוצה כטיפול קו ראשון. הביקורת ביטלה את הפרסום הקודם של הקווים המנחים הקליניים, המצדדים בשימוש בתרופות, אשר נכתבו, לדברי כתב העת, על ידי Motherisk. באותו זמן, הודיע כתב העת כי הוא סיים את מערכת היחסים ארוכת השנים עם Motherisk, בין היתר, בגלל חששות לגבי עצמאותה מ-Duchesnay.
באשר לשאלה מדוע PLOS ONE החליט לפרסם את המאמר של פרסאוד מבלי שיוכל לראות את הנתונים הבסיסיים שמשרד הבריאות הבריטי התעקש לשמור בסוד, אמר עורך של האנליזה-מחדש של פרסאוד, כי השיטה והגישה של הרופא היו "קפדניות ומתוארות היטב".
"דו"ח המחקר עבר בדיקה יסודית, עם שאילתות נרחבות והבהרות הלוך ושוב, על שיטות ותוצאות", אמרה ברברה מינץ, מרצה בכירה באוניברסיטת סידני באוסטרליה. היא גם הקימה את תהליך ביקורת העמיתים, כך שהמחקר יוכל להבדק כראוי.
מינץ אמרה שחשוב לרופאים ולנשים הרות לקבל מידע רב ככל הניתן על יעילות התרופה הפופולרית.
"הראיות ליעילות, היו שוליות במקרה הטוב, בניסוי הזה, "אמרה. "בנוסף לידוע של רופאים ומטופלים, (למחקר של פרסאוד) יש גם השלכות חשובות על מדיניות התרופות, תוך הדגשת הצורך בגישה ציבורית מלאה לתוצאות הניסויים הקליניים, כולל נתונים ברמת הפרט, כדי לאפשר לחוקרים עצמאיים לנתח מחדש את התוצאות הללו".
משרד הבריאות של קנדה פרסם עדכון תקנות שיאפשר לציבור להגיע למידע זמין, ממסמכי ניסויים קליניים על תרופות מרשם והתקנים רפואיים, שהיו סודיים.
אני בשבוע 15+2. שלשום קיבלתי תוצאות של בדיקת דם שמעידות על כך שנדבקתי בCMV.
גם IGM וגם IGG חיוביים. CMV IgG avidity - 66.2%.
רופאת הנשים שלי שהתחלתי אצלה מעקב הריון (הייתי אצלה רק פעם אחת בינתיים) נמצאת בחופשה עד יום שני. ביום שני מתוכננת לי סקירה מוקדמת (אצל רופא אחר, לא אצלה).
אני קצת אובדת עצות כרגע. האם הייתן מחכות לסקירה ולחזרתה של הרופאה? האם לקבוע כבר השבוע פגישה עם רופא מומחה אחר? זיהומולוג? האם אני זקוקה להפניה לשם כך? אילו בדיקות חשוב לעשות בזמן ההריון אחרי גילוי CMV? אך מונעים הדבקה של העובר?
מצטערת על כל השאלות אני בלחץ והכתבה שלכם לא "עזרה" לא להרגע...
לצערי איני נותן יעוץ רפואי במסגרת הפורום שכן הוא לא מיועד לכך ואני גם לא מוסמך ליעץ רפואית. אני סבור כי כדאי שתפני לבדיקת רופא/ת נשים ותקבלי הנחיות מסודרות כיצד לנהוג.
אני מאחל לכם ראשית החלמה מהירה ומלאה. אני לא נתקלתי בעבודתי כעורך דין בתחום הרשלנות הרפואית במקרים של פרכוס על רקע חיסון ללא חום אולם כמובן שזה אינו מחייב. כדי להעריך מה אירע במקרה שלכם יהיה צורך לאחר התייצבות המצב וקבלת תוצאות כל הבדיקות לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ באופן מסודר עם מומחה נוירולוגי חיצוני ובלתי תלוי.
אני סבור כי כדאי יהיה לערוך תחילה פגישת יעוץ עם עורך דין בעל נסיון בתחום הרשלנות הרפואית.
מאחל לכם שוב כל טוב ובריאות מלאה,
עורך דין עופר סולר
ילדתי ב-14.11 בן במסגרת ניתוח חירום שבוע 26 +3 ביום רביעי עשו לו בפגיה בדיקת שמיעה ראשונית והוא לא צלח אותה. ביום שישי האחרון חזרו שוב על הבדיקה והיא נכשלה. היום דיברה איתי הרופאה ואמרה שהתינוק צריך לעבור בדיקת ברה ויש חשד לחירשות. אני יודעת שהיתה בעיה של CMV בזמן ההריון. במעקב ההריון זה עלה פעם אחת והרופא אמר לי לא לדאוג ושהכל יהיה בסדר.
קראתי בפייסבוק שלכם שיכול להיות שוירוס CMV יוביל ללידה של ילד חירש. רציתי לקבל חוות דעת של עורך דין מטעמכם על המקרה שלי ולדעת מה המשמעות של כשלון גם בבדיקת ברה.
אכן הדבקה בוירוס CMV בעת ההריון יכולה לגרום לחירשות אצל התינוק ובמקרים בהם יש חשד להדבקה כזו יש חובה להסביר למטופלת כי עליה לעבור בדיקת מי שפיר לבחינת הדבקת העובר בוירוס.
אנו טיפלנו ומטפלים במספר תביעות בנושא זה. את מוזמנת ליצור עמנו קשר טלפוני לקבלת הסבר מלא ויעוץ על הדרך בה ניתן לבחון את המקרה.
אני כבר בשבוע 32 ובדיוק לפני כמה ימים סוף-סוף קיבלנו תוצאות של מעבדה גנטית. והתוצאות הן איומות. מנהל מחלקת גנטיקה הזמין אותי ואת בעלי ליעוץ כדי לדבר על התוצאות.
התוצאות הן שאצל העובר מצאו שיהיה לו פיגור שכלי. לפני חודש וחצי אני ובעלי גם עשינו את אותה הבדיקה - צ'יפ גנטי ואצלנו לא מצאו שום דבר.
שזה אומר שאם היו מוצאים ולנו הגן הזה לא התבטא כל כך אז זה היה יכול להיות בסדר. ואם לא שזה המצב כרגע אז זה מעלה את הסיכוי בהרבה שאצל התינוק תהיה בעיה עם הגן הזה. וזה מעל 50%. כמו שנאמר לנו מאוד יכול להיות שאצל התינוק יהיה פיגור שכלי קשה.
הרופא הסביר שהגן הזה יכול לעשות פרקוסים, שהילד לא ידבר אף פעם ובכלל כל מיני שיבושים במערכת ובהתפתחות של הילד.
חשבנו הרבה והגענו למסקנה לעשות הפלה. האם זאת יכולה להיות טעות של הרופאים? האם צריך ללכת לעוד רופא אחרי תוצאות כאלה?
אין לי לצערי כל דרך או אפשרות לתת לך יעוץ בעניין המידע שמסרו לך הרופאים ביעוץ הגנטי על בסיס מידע כה חלקי וכמו כן אינני גנטיקאי. אם את לא בטוחה שהבנת את כל המידע או את רוצה להתייעץ עם עוד מומחה זכותך לבקש יעוץ נוסף כמובן.
מאחל לך כל טוב ובריאות שלמה,
עורך דין עופר סולר
האמור לעיל אינו בגדר יעוץ משפטי ו/או רפואי ולא בא להחליף כל יעוץ פרטני כזה.
אמא שלי בת 65 אישה בריאה וחזקה, לא לוקחת תרופות. לפני כמה חודשים, נסעה ליום הולדת של חברה על הים בשעות הערב. בגלל החשכה לא ראתה ודרכה על חפץ חד ולא מזוהה, הפצע היה קטן אבל עמוק, ובגלל שלא היה לה עם מה לחטא, הבינה שתצטרך לחסן לטטנוס. אמא שלי אחות מיילדת במקצועה ובד"כ לא מתחסנת יודעת גם מה דעתי בנושא... היום נותנים טטנוס משולש המכיל טטנוס, דיפתריה ושעלת!
היא ביקשה חיסון מפוצל רק את הטטנוס ולא הייתה אופציה כזו. היא הזריקה את החיסון ו5 דקות אח"כ היא הרגישה הפרעה בקצב הלב, סחרחורות וקושי נשימתי! היא התעלמה מהסימנים אבל יום למחרת עדין הרגישה רע והלכה לעשות אקג. הבדיקה הייתה משוגעת ואובחן לה במקום הפרעת קצב בלב! עכשיו הרופאים ממליצים לה לקחת תרופות ונוגדי קרישה! כל זה בגלל חיסון!
האם לדעתכם זה יכול להיות רשלנות רפואית והאם יש מקום להגיש תביעה על הנזק שנגרם לאמא שלי במקרה כזה? האם טיפלתם בתביעות דומות בעבר? איך בודקים את המקרה הזה לעומק?
אני לא זוכר שנתקלתי בעבר במקרה של הפרעת קצב בשל מתן חיסון. כדי להעריך את המקרה יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתיעעץ עם מומחה רפואי. גם אם יתברר בסופו של דבר כי יש קשר בין החיסון להפרעות קצב הלב אין וודאות כי ניתן יהיה לבסס במקרה זה תביעת רשלנות רפואית שכן אין די בקשר סיבתי אלא יש צורך בהוכחת התרשלות מצד הצוות המטפל.
מציע כי לאחר שבמצב הרפואי יתייצב כי תערכו פגישת יעוץ מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית לבחינת המקרה.
אני כותבת ביום הכי שחור של החיים שלי... אחרי שקראתי את פוסט עליכם בפייסבוק. תחזיקו לי אצבעות שהכל יעבור בשלום היום!
כיום אני בהריון 7 שלי שבוע 18+3 והולכת לעבור הפלה בלית ברירה. (עברתי כבר הפלה אחת עקב עובר ללא דופק, ועכשיו שוב)
אני לא עושה הפלה בכוונה, אני עושה הפלה כי העובר(התינוק) לא מתפתח, לא בריא.
מה זה אומר?
אז ככה:
כשהייתי בשבוע 13 עשיתי בדיקת שקיפות עורפית והבדיקה לא יצאה טוב. הרופאה שלי(רופאת נשים) שלחה אותי בדחיפות עם הפניה למרכז בריאות האישה לעבור אולטראסאונד כדי לבדוק מה קורה עם העובר.
אז אחרי שהלכתי והמתנתי 5 שעות בציפייה שלא הייתה לי סבלנות. נכנסתי והרופא שבדק אותי אמר לי, יש לעובר שלך מום!
קיבלתי את זה קשה! קשה מאוד!
ואז הרופא שלח אותי למרפאת מומים כדי לבדוק יותר לעומק.
ואחרי שגם שם חיכתי בתור לא מעט זמן(יותר משעה) הכניסו אותי לאולטרסאונד גנטי שמאפשר לראות את העובר יותר בבירור.
ושם הרופא שבודק אותי אומר לי דברים נורא קשים(אמרתי לו מלכתחילה שאני מוכנה לקבל הכל רק תגיד מה יש לתינוק שלי)
והוא מספר לי שיש בירור לעובר מום בעורף הראש
אבל ויש אבל גדולללל
לעובר אין מום רק בראש
יש לו גם בלב,ובכליות,ברגליים,ובידיים.
אני בתגובה: שתקתי!!!
ופרצתי בבכי שלא מהעולם הזה.
לא יכלתי לדבר,לא יכלתי לענות לשאלות שהרופא שואל אותי.
הוא היה רופא 10 הבין אותי ואף חיבק אותי ותמך בי.
הוא אמר לי: תירגעי, תנשמי, תקחי אוויר, ואז..
ואז שאלתי אותו מלא שאלות כמו:
ממה זה נובע?
איך זה קרה?
האם הוא חי?
האם אני יכולה ליילד תינוק כזה?
ואחרי כל השאלות
הוא אומר לי דבר עוד יותר קשה.
אם תלדי את התינוק רק שתדעי שהוא יהיה צמח(רק בוכה וצוחק,לא מתפקד בכלל)
אני!!! כמובן.
לא יכולה עוד לשאת את התוצאות האלו
אמרתי לעצמי אחרי שיצאתי מהבדיקה
שאני חייבת עוד חוות דעת נוספת של רופא מוסמך.
מכיוון שאני בהריון בסיכון הזמנתי תור למרפאה בסיכון+רופא מוסמך שיבדוק אותי.
אז אחרי שבוע נסעתי לבי"ח הדסה הר הצופים בירושלים (אני גרה בי"ם)
ושם רופא מוסמך בדק אותי
ואמר לי את אותם דברים מה שהרופא הראשון אמר לי..כמובן שלא יכלתי גם שם להתאפק ויצאתי משם בוכה
ואמרתי שוב לעצמי שאני חייבת עוד חוות דעת
אז שוב הזמנתי תור למרפאה בסיכון.
נסעתי והגעתי לבי"ח הדסה עין כרם
ושוב בדקו אותי עם אולטרסאונד
ושוב אמרו לי את אותם דברים.
אז אחרי שביקרתי ב-3 בתי חולים עם סקירת מערכות+סקירה גנטית ואמרו לי בוודאות שיש לעובר מום בכל איבריו.
אז היום אני הולכת להדסה הר הצופים. אני בדרך כבר.
לעבור הפלה.
מתה מפחד זה מילה.
כולי רועדת ובוכה.
מתפללת לבורא עולם שיעבור לי הכל בשלום.
בנות טיפ קטן שלי אליכם
לא תמיד רופא אחד צודק. תבדקו אצל כמה רופאים.
וגם אל תוותרו על הבדיקה שקיפות עורפית
עושים אותה עד שבוע 14 תעשו את כל הבדיקות שנחוץ. זה חשוב.
שיהיה לכולכן בשורות טובות וחג שמח!
בקשה קטנה שלי אליכן
תתפללו עליי שאני יעבור בקלות.
לפני שאני אספר קצת רקע לפני שנה וארבע ילדתי את יעל בקיסרי חירום לאחר ואקום שלא צלח .
ההריון הזה רצתי טבעי כל כך אפילו אמרתי לא לאפידורל יכאב כמה שיכאב אני ימשוך בבית צירים נבוא בדקה התשעים לבית חולים . אבל רצונות שלי לחוד ורצנות של אלוהים לחוד.
יום חמישי שעבר שבוע 38+5 בדיקת משקל שיגרתית העוברית סבבה הכל טוב הולכת הבתיה. בערב אני ובעלי חוגגים יום נישואים בנר ראשון של חנוכה. הלכנו אכלנו במסעדה הכל טוב חזרנו לקחנו את יעל הבתיה נרדמנו ובשעה 01:30 הסתובבתי במיטה ופאק הרגשה של מים נעמדתי ישר ואז נהר הערתי מהר את בעלי הלכתי להתקלח הכנתי תיק לי תיק לגדולה עזקתי את חמתי ויאלה בית חולים . בדיקות מחכים הרופא לא אופטמי כמוני אני לא חושב שתלדי טבעי אין לך צירים ( גם אם יש לא מרגישה) יש לך כבר ירדת מים זירוזים יכולים להוביל לקרע ברחם ואני בשלי לא טבעי יקח כמה שיקח רק לא קיסרי לא את התחושה הנוראית שחותכים אותך ואת מרגישה הכל כי אפידורל כבר ירד עד שפשוט הרדימו אותי והתעוררתי לסיכות הכואבות . לא לא רוצה רק טבעי . התחלתי לבכות ממש העלו אותי בנתיים למחלקה עד שיתקדם הלידה והרופא אמר שנבדוק בישבת בוקר מה אפשר לעשות. נחתי מעט בנתיים צירונים פה ושם . ושוב באו שני רפאות לאחר ישבת הבוקר ואמרו לי להחליט קיסרי או רגיל כמובן אמרו את היתרנות של הקיסרי ולא כדאי לקחת סיכון וכו אבל אני בשלי טבעי טבעי מורדים אותי לחדר לידה.
יושבת שם ממתינה ובא שוב הרופא בשעה אחת בצהרים פשוט מלאך שאלוהים שלח והסביר לי ממש מה יתרנות בלעשות קיסרי שיש חשש גדול מאוד שרחם יקרע ובגלל שהקיסרי הקודם שלי לא הה נורמטבי הרי הוציאו את הילדה מהרגלים והפחד שזה יקרה שוב שאני יעבור את כל התהליך ושוב קיסרי.
כל הזירוזים יכולים להוביל ללחץ על הרחם מגדיל סיכוים לקרע ברחם. פשוט שיכנע אותי אמרתי יאלה קיסרי הבריאות שלי הבריאות של העוברית יותר חשובים מהפחדים שלי. והלכנו לעשות ניתוח קיסרי. בעלי נכנס גם והיתה חוויה כל כך שונה מהראשונה בכלל לא הרגשתי כלום היה מדהים הצוות צחק איתי והניחו אותה עלי ועשינו מלא סלפי היה מדהים מדהים. 3.220 קילו של אהבה טובה. ולבסוף הרופאה אמרה שהרחם שלי היה דק כמו ניר שני צירים חזקים והרחם שלך היה מתפוצץ . אז תודה רבה לרופאים שיתעקשו לבורא עולם ששלח לי את השלחים האלה. (ותודה למי שקרא עד כאן) ולכולן שתהיה לידה קלה כתרנגולת לבנה.
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
מכתבי תודה והערכה
"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"
ד.מ. סביון
"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"
משפחת ב.ע. חדרה
"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"
בני הזוג בצרה
"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"