דו"ח חדש שפורסם, טוען כי רישומי הניסויים בתרופה, שנשמרו בסוד על ידי ממשלת קנדה וחברת התרופות, מראים שתרופה פופולרית נגד בחילות בוקר, איננה יעילה.
הממצאים על דיקלקטין, שפורסמו ביום רביעי בכתב העת המקוון PLOS ONE, הם שיאו של מאבק בן 7 שנים לשקיפות, של רופא מטורונטו, ד"ר נב פרסאוד, שדרש לבחון את הראיות מאחורי הטיפול הפופולרי שניתן לנשים הרות ברחבי קנדה.
פרסאוד מבקש מרופאים להפסיק לרשום את התרופה.
"מידע זה שהוסתר עד כה, מלמד כי דיקלקטין אינה יעילה, ולכן
נשים לא צריך לקחת את זה", אמר פרסאוד, חוקר, מרצה ורופא משפחה בבית החולים סנט מייקל.
מאמר זה הוא על שקיפות ויעילות התרופה, לא על בטיחותה. יצרנית הדיקלקטין, Duchesnay, אמרה שהתרופה היא התרופה הנחקרת ביותר שאושרה לשימוש נשים
בהריון, והשימוש בה נתמך במחקרים רבים.
"דיקלקטין נרשמת כבר במשך יותר מ-40 שנה בקנדה והוכחה שוב ושוב כבטוחה ויעילה לשימוש לאורך כל ההריון", כך הצהירה הדוברת של Duchesnay, פיונה סטורי.
כחלק מהמאבק המתמשך של פרסאוד ללמוד מה שהוא יכול על הגלולה הפופולרית, הוא כתב בשנים האחרונות מאמרים, שחשפו פגמים במחקר המתייחס יעילות לתרופה.
הניסוי הקליני משנת 2009, שהוא מוקד האנליזה-מחדש של פרסאוד, מומן על ידי החברה שמייצרת את התרופה.
משרד הבריאות של קנדה שחרר רק את רישומי הניסויים הקליניים משנת 2009 לפרסאוד ועמיתיו לאנליזה, לאחר שחתמו על הסכם סודיות, אשר מבטיח כי לא ישתפו את נתוני הניסוי המקוריים, שעמדו בבסיס ממצאיו.
קודם לכן, הרגולטור הודיע לו, שהמידע סודי ושייך ל-Duchesnay. גם חברת התרופות לא תאפשר את שיתוף המידע בפומבי, אמר פרסאוד.
"זה מטריד שהחברה שמממנת את המחקר, הסתירה את המידע. זה גם מטריד שהממשלה הפדרלית, שאחראית להגן על בריאות הקנדים, החליטה להסתיר את המידע הזה," אמר פרסאוד. Duchesnay לא ענתה על שאלות שהוצגו לה - מדוע לא תשחרר את רישומי הניסוי.
דיקלקטין היא שילוב של אנטיהיסטמין ושל ויטמין B6. מחקר הראה כי מרשם אחד של דיקלקטין, נרשם עבור כל שתי לידות חי בקנדה.
הניסוי הקליני מצא כי נשים שנטלו דיקלקטין, דיווחו על הפחתה של 0.7 נקודות יותר בתסמינים, מאשר נשים שקיבלו פלסבו, בהתבסס על סולם של 13 נקודות.
ואולם, ההבדל הזה היה נמוך בהרבה מהסף שקבעה החברה להוכחת יעילות התרופה. כך מצאה האנליזה שערך פרסאוד על הניסוי.
רשומות אלה, שניתנו על ידי יצרנית התרופות, למשרד הבריאות של קנדה, ציינו כי ממצאי הניסויים משנת 2009 יהיו בעלי חשיבות קלינית, רק אם תהיה הפחתה של 3 נקודות בתסמינים.
"זה לא פרט קטן במחקר שאפשר לשקול לכאן או לכאן. זה מגיע ללב המסקנה העיקרית של המחקר. או שהתרופה יעילה או שהיא לא, "אמר פרסאוד.
ההבדל בהפחתת התסמינים ב-0.7 הוא מובהק סטטיסטית, אומר פרסאוד, אך לא גדול מספיק כדי שיורגש על ידי נשים הנוטלות את התרופה. רוב הנשים שקיבלו את גלולת הסוכר, לא סבלו, או סבלו מעט מתסמיני בחילות או הקאות, עד סוף הניסוי בן השבועיים.
ממצאי הניתוח החדש, שנכתב על ידי פרסאוד וארבעה חוקרים קנדים אחרים, מבוססים על 9,174 עמודי רשומות של ניסויים קליניים שהיו סודיים ושהתקבלו ממשרד הבריאות של קנדה.
הרגולטור לא איפשר לפרסאוד להציג בפני כתב העת או הציבור, את הנתונים הבסיסיים מהאנליזה-מחדש שלו, כדי לתמוך בממצאיו.
משרד הבריאות של קנדה הצהיר כי "ראיות זמינות ממשיכות לתמוך בשימוש בדיקלקטין כטיפול בבחילה והקאות במהלך ההריון."
משרד הבריאות של קנדה בחן את הבטיחות והיעילות של דיקלקטין ב -2016, כשבמהלך הזמן הזה פרסאוד הציג את ממצאיו לגבי הניסוי הקליני משנת 2009. פאנל מומחים "הבחין בבעיות מתודולוגיות במחקר", אך קבע כי "הן אינן דורשות כל שינוי בהתוויה של דיקלקטין", כך ציין דובר
משרד הבריאות בקנדה.
ניסוי קליני ב-2009 הוביל לאישור התרופה לשימוש בארצות הברית, שם היא משווקת תחת השם Diclegis. היצרנית מסרה כי הניסוי תוכנן "בשיתוף עם" רגולטור התרופות בארה"ב ומצאה הבדל "מובהק סטטיסטית" בין הטיפולים בתרופה לפלסבו.
כמו משרד הבריאות בקנדה, גם קביעת מנהל המזון והתרופות בארה"ב, כי התרופה בטוחה ויעילה, נותרה ללא שינוי.
הרגולטור האמריקני בודק את ממצאי הניתוח מחדש של פרסאוד.
תוצאות הניסוי הקליני דווחו לראשונה במאמר שפורסם בשנת 2010 בכתב-עת רפואי על ידי ד"ר גדעון קורן, שעזב ב-1995 את תפקידו הבולט בבית החולים "Sick Kids" בעקבות שערורייה במעבדה של Motherisk.
מאמר זה, שפורסם בשנת 2010, בחר בממצאים מסוימים (הידועים בניסויים קליניים כ"נקודות קצה משניות") כדי להראות כי התרופה יעילה יותר, אמר פרסאוד. המאמר ציין כי דיקלקטין הובילה להפחתה בהעדרויות מן העבודה, עקב בחילות בוקר, אך לא ציין כי לא היה הבדל לעומת הפלסבו בנושאים כגון אבדן זמן ממשימות משק הבית או מספר הביקורים לספקי שירותי בריאות .
מקורן, שחי ועובד כיום בישראל, לא התקבלה כל תגובה.
לדברי פרסואד, אפילו ההבדל של 0.7% בהפחתת תסמינים בין תרופת הניסוי וקבוצת הפלסבו מטעה, בשל האופן שבו המחקר משנת 2010 ניתח את המשתתפות אשר נשרו מהניסויים הקליניים.
המחקר המקורי רשם נשירה מהניסוי, מתוך הנחה כי חומרת הבחילה וההקאות של הנושרות, נותרו כמו ביום האחרון בו מילאו נתונים, למרות שתסמינים התפוגגו עם הזמן עבור רוב הנשים שהשתמשו בתרופה האמיתית וגם באלו שנטלו גלולת סוכר.
"מאחר שיותר משתתפות מקבוצת הפלסבו נשרו מאשר מקבוצת הדיקלקטין, הדבר גרם למצב הניקוד בקבוצת הפלסבו להיראות גרוע יותר.
בשנת 2015 תחקיר של Star מצא כי ליצרנית של דיקלקטין, Duchesnay, היו יחסים פיננסיים עם קורן והתכנית שלו ב-Motherisk, כמו גם עם האגודה למיילדות וגינקולוגיה בקנדה.
ההמלצות הקליניות מ-2016 של האגודה, לבחילות והקאות בהריון, הן על דיקלקטין או על ויטמין B6 כקו טיפול תרופתי ראשון, לאחר ששינויים בתזונה ובסגנון החיים כשלו. ההנחיות מציינות את המחקר שהוביל קורן על הניסוי הקליני לשנת 2009, כתמיכה ראייתית להמלצה.
הוועדה הקלינית של האגודה עושה "סקירות של כל הראיות המדעיות הרלוונטיות ותתאים את המלצותיה אם יידרש שינוי. בשלב זה אנו עומדים מאחורי המלצות המומחה הקליני שלנו ", הצהירה נשיאת החברה, ד"ר ג'ניפר בלייק.
החברה אמרה שהתמיכה הכספית שהיא מקבלת מ-Duchesnay ומחברות אחרות נעשית באופן מקצועי ולמטרות חינוכיות, ועומדת בסטנדרטים אתיים מחמירים.
בינואר 2017, ורסמה ב-Canadian Family Physician medical journal ביקורת ובה נאמר, כי כתב העת אינו ממליץ עוד על התרופה הנפוצה כטיפול קו ראשון. הביקורת ביטלה את הפרסום הקודם של הקווים המנחים הקליניים, המצדדים בשימוש בתרופות, אשר נכתבו, לדברי כתב העת, על ידי Motherisk. באותו זמן, הודיע כתב העת כי הוא סיים את מערכת היחסים ארוכת השנים עם Motherisk, בין היתר, בגלל חששות לגבי עצמאותה מ-Duchesnay.
באשר לשאלה מדוע PLOS ONE החליט לפרסם את המאמר של פרסאוד מבלי שיוכל לראות את הנתונים הבסיסיים שמשרד הבריאות הבריטי התעקש לשמור בסוד, אמר עורך של האנליזה-מחדש של פרסאוד, כי השיטה והגישה של הרופא היו "קפדניות ומתוארות היטב".
"דו"ח המחקר עבר בדיקה יסודית, עם שאילתות נרחבות והבהרות הלוך ושוב, על שיטות ותוצאות", אמרה ברברה מינץ, מרצה בכירה באוניברסיטת סידני באוסטרליה. היא גם הקימה את תהליך ביקורת העמיתים, כך שהמחקר יוכל להבדק כראוי.
מינץ אמרה שחשוב לרופאים ולנשים הרות לקבל מידע רב ככל הניתן על יעילות התרופה הפופולרית.
"הראיות ליעילות, היו שוליות במקרה הטוב, בניסוי הזה, "אמרה. "בנוסף לידוע של רופאים ומטופלים, (למחקר של פרסאוד) יש גם השלכות חשובות על מדיניות התרופות, תוך הדגשת הצורך בגישה ציבורית מלאה לתוצאות הניסויים הקליניים, כולל נתונים ברמת הפרט, כדי לאפשר לחוקרים עצמאיים לנתח מחדש את התוצאות הללו".
משרד הבריאות של קנדה פרסם עדכון תקנות שיאפשר לציבור להגיע למידע זמין, ממסמכי ניסויים קליניים על תרופות מרשם והתקנים רפואיים, שהיו סודיים.