נגרמו לך נזקים נפשיים בעקבות טיפול רפואי כושל?

תביעת רשלנות רפואית לתשלום פיצויים עקב נזק נפשי

כאשר אדם עובר טיפול רפואי רשלני, ונגרם לו נזק – עליו להוכיח בבית משפט את גובה הנזק. כאשר אנו מדברים על פגיעות פיזיות כגון נכות, יותר אפשרי לאמוד את גובה הנזק.

כך לדוגמא -  ניתן פיצוי על אבדן כושר השתכרות או על טיפולים רפואיים למשך שארית החיים – אך כאשר אנו דנים במקרים של נזק נפשי, לעיתים היכולת למדוד את הנזק בעייתית ומוגבלת.

מהם בעצם נזקים נפשיים?

ניתן לחלק את הנושא הדן בנזקים נפשיים לשני חלקים עיקריים:

1. הראשון כאשר הנזק הנפשי הוא רפואי – גורם לנכות כלשהי ואז הוא דומה מאוד לנזק פיזי – וניתן לאמוד אותו לצורך פיצוי.
2. השני ובכך נדון במאמר זה, מתייחס לנזקים נפשיים, שקשה מאוד למדוד אותם, בתחום אלו, נמצאים נזקים על "אבדן הנאות החיים", "כאב וסבל נפשי", ועוד רבים המכונים בשפה המקצועית – נזק בלתי ממוני טהור.

הגדרת הנזק בישראל – והעמדה הקלאסית של דיני הנזיקין

נזק לצורך תביעות רשלנות מוגדר בסעיף 2 לפקודת הנזיקין בזאת הלשון: "נזק – אבדן חיים, אובדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב או חיסור מהם, וכל אובדן או חיסור כיוצא באלה".

בין מלומדים החל ויכוח האם הסעיף הזה כולל בחובו גם נזקים נפשיים כאמור אשר אינם ניתנים לשומה בכסף.

בעבר הדעה הרווחת הייתה כי לא ניתן לפצות אדם על נזק נפשי שאין לו שומה כלכלית כך לדוגמא התייחס בית המשפט העליון לנזקים כגון דא ב- ע"א 4/57 נדיר נ' כהנוביץ, פ"ד יא 1464 (1957) "הפרעות רגשיות כגון זעזוע נפשי והלם שכלי שנגרמו לו לאדם כתוצאה מרשלנותו של חברו, אינם מזכים אותו לדמי נזק אלא כשתוצאתם היא פגיעה או מחלה ניכרת לעין".

שינוי עמדת בית המשפט וההכרה בנזקים נפשיים

השינוי הגיע לא מתחום הרשלנות הרפואית אלה מתחום הרשלנות הרגילה, בפס"ד מכונן של בית המשפט העליון (פרשת גורדון) - שם אדם קיבל דוחות חנייה שלא היו שלו, ולבסוף גם נאסר ללא עוול בכפו – נקבע כי כאב וסבל ניתנים לפיצוי במסגרת עוולת הרשלנות.

לאחר פסק הדין בעניין גורדון המגמה התהפכה ועתה החלו בתי המשפט להכיר באופן גורף בפיצוי בלתי ממוני טהור, באחת הפרשות ת.א 1037/93 דיין נ' קופ"ח (לא פורסם) 1998 הגיע הדבר לשיאו שם הופסק ברשלנות הריונה של אישה כתוצאה מכך פוצה האב ב-400.000 ₪ על נזק של כאב וסבל (וזאת על אף שלא נגרם לו כל נזק פיזי).

נזק נפשי כתוצאה מטראומה שקרתה לאחר הטיפול

בית המשפט, ניאות להרחיב את מעגל המפוצים גם, לאנשים שכלל לא נפגעו באופן ישיר, בפסק הדין בעניין אלסוחה הוכרה האפשרות לפצות אדם גם אם הוא כלל לא הניזוק הישיר, אלא סובל מנזק נפשי בעקבות רשלנות שבוצעה כלפי אחר – באותו פסק דין הנשיא שמגר הדגיש כי למרות הכרעה זו יש לתת פיצוי במשורה כאשר מדובר במקרים כגון דא.

נזק נפשי – מגמות לעתיד

כיום, נמתחת ביקורת לא מבוטלת על אופן ההרחבה של בית המשפט את המושג של נזק נפשי, ולעיתים הנזק הזה הופך לעיקר והנזק הפיזי הופך לטפל. בהצעת חוק דיני ממונות המונחת על שולחן הכנסת, הוצע לתת שיקול נרחב לבית המשפט בכל הנוגע לנזק בלתי ממוני טהור.

כיצד הדבר ישפיע אם וכאשר תתקבל הצעת החוק?

נראה שלאור כך שבית המשפט כבר מפעיל את שיקול דעתו הדבר לא ישנה הרבה, אלא רק יעגן בחוק את הקיים. אולם יתכן ובעקבות הביקורת של האקדמאיים על השופטים נראה צמצום בגובה הפיצויים שנפסקים בעקבות נזק זה.

סיכום בנושא נזקים נפשיים לאחר טיפול רפואי רשלני

ראינו כי לא רק נזק פיזי ניתן לפיצוי אלא גם נזק נפשי, ואף אם אותו נזק נפשי לא התלווה כלל לנזק פיזי ועוד יותר מכך אם אותו נזק נפשי התרחש כתוצאה מנזק פיזי שנגרם למישהו אחר.

בית המשפט דן בנושא זה רבות, והכרות עם הפסיקה והחוקים מאפשרים לעורך דין מקצועי מהתחום להעריך את גובה הפיצוי שתביעה מסוימת עלולה להניב.

על כן, אם סבלתם נזק נפשי לאחר טיפול רפואי, חשוב להתייעץ עם עורך דין לגבי דרך הפעולה וכדאיות הגשת התביעה. שימו לב, כמו תמיד אנו ממליצים שלא לפנות באופן עצמאי אל הגורם המטפל או כל גורם אחראי אחר, טרם קבלת יעוץ מתאים של עורך דין הבקיא בנושא רשלנות רפואית.

לקריאה נוספת בנושא ליחצו: חוות דעת פסיכיאטרית