אבחון מוקדם של תסמונת לנגר-גדעון

הגילויים המדעיים עשויים להתעכב כשמדובר במחלות שמופיעות אחת לפחות מ-1 לכל מיליון לידות. מחלות אלו מקבלות לא פעם את הכינוי מחלות יתומות, הרבה פעמים הן תוארו כמקרים בודדים, ללא קהילת חולים רחבה וענפה.

מחלות יתומות אינן שם נרדף ללא נודע, כאשר לעיתים ניתן לדעת את הבסיס הגנטי שלהן ואף לזהות אותן מוקדם, אך מדובר באתגר לא פשוט כלל.

מכלול התסמינים של תסמונת לנגר-גדעון

למרות מיעוט המקרים והיותה נדירה במיוחד, תוארו ביטויים שונים ובדרגות חומרה משתנות בקרב ילדים עם תסמונת לנגר-גדעון. לא לכולם יהיו את כל התסמינים ולא אצל כולם הם יהיו משמעותיים באותה מידה.

תסמונת לנגר-גדעון נקראת גם בשם הפחות קליט, Trichorhinophalangeal syndrome II, או בקיצור TRPS. השם הארוך מרמז על 3 האיברים שמושפעים במיוחד בתסמונת – עור, אף וגפיים.

הסיומת II מרמזת כי היא חלק ממשפחה של תסמונות גנטיות נדירות, עם ביטויים דומים ואכן מוכרות עוד שתי תסמונות דומות עם ביטויים שונים קלות. לנגר-גדעון שונה מהן בכך שמתבטאת עם פיגור שכלי קל וגדילת עצמות חריגה.

התסמינים השכיחים בסינדרום כוללים שיער דק ועדין, קומה נמוכה, עיכוב שכלי, עיכוב התפתחותי, נקודות חן בולטות על העור וחולשת שרירים (היפוטוניה).

אולם הביטויים המשמעותיים ביותר בתסמונת לנגר-גדעון כוללים השפעה על התפתחות השלד, שמובילה בין היתר למראה פנים אופייני, עיוותי גפיים ומפרקים גמישים במיוחד.

תווי הפנים של תסמונת לנגר-גדעון בולטים וכוללים אף גדול ומעוגל עם גשר אף רחב ונחיריים רחבים, לצד אוזניים בולטות ולסת קטנה מהרגיל. שינויים נוספים יכולים להוביל לשפתיים דקות ולעיניים שקועות ומרוחקות זו מזו.

נדיר ודורש אבחון מוקדם: עוד במהלך ההריון!

נכון למועד כתיבת שורות אלו זמינות עבורינו מגוון רחב של בדיקות גנטיות מתקדמות ביותר. הן נבדלות זו מזו בין היתר ברמת הרזולוציה אליהן הן מגיעות. בדיקות מסוימות יכולות לזהות רק שינויים משמעותיים בגנום האנושי, בעוד שאחרות יכולות לזהות גם הבדלים עדינים ונקודתיים.

כדי לאתר את הפגם הגנטי או המוטציה שגורמת לתסמונת לנגר-גדעון יש להיעזר בבדיקות גנטיות שמסוגלות להגיע לרזולוציה גבוהה של המידע הגנטי שלנו. זאת, כיוון שמדובר במחיקה של מקטעים בודדים על גבי כרומוזום 8, שהנו אחד מ-46 הכרומוזומים שיש לנו, מחיקה שעשויה להוביל לפגיעה במספר גנים, שניים מהם נחשבים כאחראים לתסמונת: TRPS1 ו-EXT1.

כיוון שמדובר בפגיעה זעירה במיוחד, הנקראת גם מיקרו מחיקה ובלעז microdeletion, היא לרוב מאובחנת רק כאשר עולה חשד גבוה לקיומם של סינדרום או מחלה גנטית נדירה. החשד עשוי לעלות לאחר הלידה עקב מראה פנים משונה, התפתחות מעוכבת, פיגור שכלי או התפתחות שלדית לא תקינה.

מתוך האתגרים הטמונים בהתמודדות עם תסמונת נדירה במיוחד, איתור טרום לידתי הוא אולי המאתגר ביותר. התסמונת מתרחשת כמעט תמיד כמוטציה חדשה DE NOVO, כלומר היא נוצרת בעובר, כאשר ההורים אינם נשאים.

עם זאת, במקרים נדירים ניתן לרשת את המוטציה מאחד ההורים, כאשר מספיקה מוטציה אחת בלבד כדי לגרום לתסמונת, צורת תורשה הנקראת אוטוזומלית דומיננטית.

המשמעות של מוטציה שנוצרת מעצמה היא שכמעט תמיד לא קיים סיפור משפחתי שיעלה את החשד הרפואי.

יתר על כן, גם בבדיקות הסקר במהלך ההריון סף החשד עשוי להשאר נמוך. לא תמיד מופיעים סימני אזהרה וגם כאשר הם מופיעים, הם עשויים שלא להיות ספציפיים מספיק כדי להעלות את האבחנה האפשרית של תסמונת לנגר-גדעון ולברר אותה.

קיימים תיאורים בודדים בספרות על מקרי תסמונת לנגר גדעון שאותרו במסגרת מעקב הריון שגרתי. לעיתים במקרה, עקב בדיקות גנטיות שנעשו תחת התוויות אחרות ולעיתים עקב שינויים התפתחותיים שהופיעו בשליש האחרון להריון.   

מחקרים עדכניים מהשנים האחרונות מלמדים כי ניתן לאבחן את המיקרו מחיקה הגנטית שגורמת לתסמונת לנגר-גדעון באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי, כהמשך לבדיקת מי שפיר בזמן ההריון.

מעבר לכך, ישנן עדויות מדעיות ברורות לכך שניתן לאבחן את התסמונת הנדירה גם באמצעות בדיקת NIPT, שהנה בדיקת דם פשוטה הנלקחת מדמה של האם במהלך ההריון.

לפיכך, על הרופא שאחראי על מעקב ההריון של האם ליידע אותה ולהסביר על החשיבות הרבה שבביצוע דיקור מי שפיר ובדיקת צ'יפ גנטי וכן על זמינותה של בדיקת ה-NIPT, הגם שאינה ממומנת במסגרת סל הבריאות.

חיים עם תסמונת לנגר-גדעון

במקרה של אבחון ילד או ילדה הלוקים בתסמונת לנגר גדעון רק לאחר הלידה, ילדים אלו צפויים לסבול מהפרעות משמעותיות בהתפתחות השלד שעשויות להצריך מעקב אורתופדי ובמידת הצורך התערבויות ניתוחיות להקלה על כאבים עצביים ולתיקון ההתפתחות של הגפיים.

הכרות עם התסמונת וביטוייה יכולים לסייע באבחון מוקדם גם של הסתמנויות נוספות שעשויות להופיע בקרב ילדים אלו, למשל בדיקות שמיעה, מניעת זיהומים חוזרים ועוד.

ההתמודדות עם מחלה יתומה אינה קלה, אך אבחון מוקדם מספק כותרת ברורה לקשיים שחווה הילד ומשפחתו, ומהווה לא פעם את הצעד הראשון בדרך ארוכה.

עם גדילתם הילדים מועדים להתפתחות חריגה של השלד עם הנצות של עצמות שגדלות בצורה לא תקינה. הנצות אלו מופיעות סביב גילאי 3-5 שנים, אך לעיתים ניתן לראות עדות מוקדמת שלהן בצילומי רנטגן לגפיים.

בחלק מהמקרים גדילת העצמות עשויה לבלוט מבעד לעור וליצור מראה א-סימטרי. במקרים קשים העצמות עשויות ללחוץ גם על כלי דם ועצבים סמוכים.

חלק מהילדים סובלים מהפרעות באיברים נוספים ובין השאר תופעות של חרשות חלקית או מלאה, מומים במערכת השתן והמין, נטיה מוגברת לזיהומים במערכת הנשימה ועוד.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

בכל מקרה של אבחון ילד או ילדה עם התסמונת הנדירה רק לאחר הלידה מומלץ בהחלט לפנות להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת לבדוק את נסיבות מעקב ההריון והבדיקות שעברה האם במסגרת זאת.

חשוב להדגיש כי במקרים שבהם ימצא כי הרופא שביצע את מעקב ההריון לא הסביר לאם ההריונית אודות חשיבותה הרבה של בדיקת מי השפיר, הרי שבכך הםר את חובתו ליידע את האם לגבי המצאותן של בדיקות גנטיות שיכולות היו לאבחן את התסמונת הנדירה כבר בתחילת ההריון.

הדברים נכונים גם לגבי עצם יידועה של האם לגבי האפשרות לעשות בדיקת NIPT ולמרות שהבדיקה אינה ממומנת על ידי סל הבריאות.

במקרים שבהם יתברר כי הרופא לא ידע את ההורים לגבי מגוון הבדיקות הגנטיות הזמינות עבורם עוד במהלך מעקב ההריון ואם יתברר לאחר הלידה כי הילד/ה לוקה בתסמונת לנגר-גדעון, סביר בהחלט שניתן יהיה לבסס עילה להגשת תביעה בשל רשלנות רפואית בדרישת פיצויי עתק.

עוד בנושא: שינויים במבנה הכרומוזום שחשוב לאבחן בהריון