פורום רשלנות רפואית

טוב אז הגיע הזמן שלי לספר את סיפור לידה שלי הנס הפרטי שלי .
התחתנתי נכנסתי להריון ראשון .
כבר בשקיפות אומרים לי שיש לי בת ומספרים לי שיש לה הרחבה ב2 הכליות , הרחבה בחדרי המוח ו 2 נקודות אקוגניות בלב .
מפה התחיל המסע שלנו
חייבת לציין שהייתי בחורה חילונית חצאיות גופיות וכאלה .
עברו כמה שבועות הגעתי לסקירה מוקדמת ..
שם שוב בישרו לי על מצב הלב המוח ושהמצב של הכליות ניהיה יותר גרוע אגני כליות ממשיכות להתרחב .
משם הפנו אותי למרפאת אולטראסאונד בקפלן אחרי שבועיים הגעתי לשם למנהל המחלקה שם הוא אומר לי תקשיבי המצב רע מאוד מצב הכליות ממשיך להיות רע הוא גם הוסיף ואמר שהוא לא חושב שהתינוקת תשרוד אחרי שתיוולד ושנחשוב על הפסקת ההריון חזרנו הביתה אני ובעלי ובדרך בעלי עצר בבנק פגשנו את מיטל בוארון (מזכת הרבים ) היא באה אלי וסיפרה לי על סיפורו של הרב יגאל כהן על ביתו ..
ואמרה לי תכסי את השיער כל שערה של אישה זה דין .
ישבתי וחשבתי על זה .. הרי זו המתנה הכי גדולה ההריון הזה והכי רציתי בעולם את התואר אימא כי כולם ידעו ששביט נולדה להיות אימא ..
אחרי שבוע ומשהו ששוב הייתי בסקירה ואמרו לי את אותם הדברים הגעתי להחלטה אני יתן מעצמי בשביל לקבל הרי בשביל לקבל חייב לתת .
לקחתי על עצמי צניעות וכיסוי ראש מלא .
שוב מגיעה לסקירה אומרים שהנקודות אקוגניות נעלמו , ושההרחבה בחדרי המוח לא גרועה . אבל אומרים לי שההרחבה בכליות נהייתה ממש ממש גדולה הרופא אומר שבוודאות תצא לי מוטציה ושלא תשרוד אפילו יום אחרי הלידה ואפילו בהריון תוכל למות ..
אני יוצאת מהסקירה מסתכלת לשמיים ואומרת ״אני מאמינה בך אבא באמונה שלמה שאתה תסדר הכל שהיא תצא ותהייה בריאה ״
שוב מגיעה לסקירה ואומרים לי שהמצב גרוע .
הייתי אצל מליון מומחים שלמתי אלפי שקלים לכל ביקורת .
הגעתי לשבוע 36 ביקשתי לראות נפרולוג מומחה הפנו אותי לשליח של ה׳ דר דגן .
ישבתי אצלו והוא אמר לי תקשיבי יש מקרים אני לא יכול להגיד לך מה יקרה שהיא תיוולד אבל תבואי ללדת בשניידר.
שבוע 37 מגיעה לבלינסון שיכירו את התיק שלי .
אומרים לי תגיעי שבוע הבא נעשה זירוז.
מגיעה בשבוע 38+3 מקבלת פרופס (שמסתבר שהייתה לי אלרגיה לחומר )פתיחה 2 צורחת לאלוהים מורידים אותי לחדר לידה מקבלת אפידורל ופיטוצין ..
פתיחה 7 הילדה עושה האטות בדופק חמצן נידנודים ..
פתיחה 9 נכנסים אלי בערך כל הרופאים ומנתחים מורידים ממני זהב ואומרים לי עכשיו לחדר ניתוח ..
מלמלת בלב מזמור לתודה כל הדרך לחדר ניתוח ..
חותכים ואז אני שומעת בכי לא הייתי בטוחה אז צעקתי ״היא חיה , באמת היא חייה ״ המנתח מרים אותה ואני בעננים.
ומפה מתחיל המסע שוב ..
הריצו אותה עם אינקובטור לפגייה בשניידר שהיא גם טיפול נמרץ ילודים .
אני מתאוששת עדיין לא ראיתי אותה כי לא יכולתי לקום .
מגיעה אלי רופא ואומר לי ולבעלי ..
תקשיבו המצב לא פשוט , אנחנו מכניסים אותה מחר לחדר ניתוח ושמים לה צינור קטטר מכל כליה .
ילדה בת יומייים ..
אני מתפללת ומאמינה בהשם יתברך שהכל ממנו והוא יבריא לי אותה ..
שבועים בטיפול נמרץ אשקלון שניידר ..
בגיל שבועים מכניסים אותה לניתוח של 8 שעות לפתוח את הסתימות בכליות 4 קילו של אהבה שוכבת במיטת ניתוחים .
בחוץ כולם קוראים ספר תהילים שלם .
אחרי 6 שעות יוצא הרופא ואומר הניתוח עבר בהצלחה .
היא יוצאת גיבורה קטנה .. מסדרים אותה אני ואימא נכנסות ופתאום המוניטור מראה 0 נשימות הילדה סגולה מוציאים אותנו ועושים לה החייאה אני מחוץ לדלת צועקת שמממממממממע ישראל . אתה נתת לי אותה אתה לא תיקח אותה .
הרופאים יוצאים ואומרים הכל בסדר ייצבנו אותה .
הסיפור עוד ארוך ... כבר שנה שאנחנו בבית החולים עם דלקות חוזרות בשתן .
אבל לא משנה מה האמונה היא הדבר האימיתי .
כל הזמן הזה האמנתי שהקדוש ברוך הוא ישמור עליה על הגוזל הקטן שלנו .
אביגיל שלי המלכה שלי הכניסה אור ושמחה לחייינו .
תאמינו .. לא משנה מה עברתי עוברת ועוד יעבור הכל ממנו בהשגחה פרטית עבורנו