לפי כך, טוענים התובעים כי רשלנותו באה לידי ביטוי בכך שלא מסר לאם מידע על הוירוס ועל הסיכוי כי נדבקה בו ובכך שלל ממנה את האפשרות לבצע בדיקה לגילויו, לגלות כי לקתה בוירוס ולקבל החלטה מודעת בדבר המשך הריונה.

רשלנות רפואית של רופא, נמדדת בין השאר לפי מבחן הרופא הסביר. כלומר, על בית המשפט להכריע – האם התנהלותו תאמה את הסטנדרטים הרפואיים והידע הרפואי שהיה קיים במועד מתן הטיפול הרפואי. לטענת התובעים, לא כך הדבר ומדובר במקרה של רשלנות רפואית.

הוירוס בו לקתה האם היה סמוי והבדיקה לגילויו אינה חלק מהבדיקות העומדות לרשות כל אישה הרה, במסגרת סל הבריאות הממלכתי.

כלומר, הפניה לבדיקה זו, לרוב ניתנת כאשר קיים חשש לשלמות העובר. במקרה שלפנינו, מדובר בהריונה השני של האשה, בעוד ההיריון הראשון שלה הופסק בשבוע ה – 22 בשל גילוי נזקים מוחיים בעובר.

היסטוריה זו, לטענת התובעים, היתה גורמת לרופא הסביר לסווג את הריונה כהריון בסיכון גבוה ולהפנות אותה לכל הבדיקות שנהוג לבצע בהריונות מסוג זה.

לטענת התובעים, לולא דובר במקרה של מעקב הריון רשלני, היה ההריון מסווג כהריון בסיכון גבוה, היו מתבצעות בדיקות נוספות וקרוב לוודאי שהיה מתגלה הוירוס וההורים היו יכולים לקבל החלטה מושכלת בדבר המשך ההריון ולידת תינוק עם מום מוחי, או הפסקתו.

קיראו בהרחבה על: מאמר דעה - הולדה בעוולה   רשלנות רפואית באבחון מחלות מין

רשלנות רפואית של גניקולוג – טענת הנתבעים

כאמור, רשלנות רפואית של גניקולוג תיבדק בין השאר לפי מבחן הרופא הסביר. לטענת הנתבעים, התנהלותו של הרופא הגניקולוג תאמה את הסטנדרטים הרפואיים שהיו מקובלים באותה עת. לטענתם, אין מדינה בעולם, אשר מפנה נשים הרות לבדיקת נוגדנים לוירוס, מבלי שקיים סממן חיצוני לכך שהאשה לקתה בוירוס זה.

בשביעות רשלנות רפואית, חייב התובע לבסס קשר סיבתי בין התנהלות הגורמים הרפואיים, לבין היוצרות הנזק. כלומר, עליו להוכיח כי לולא התנהלו כפי שהתנהלו, לא היה נוצר הנזק וכי היווצרותו היא תוצאה של רשלנות רפואית.

לעניין זה טענו הנתבעים כי גם אם היו מתבצעות הבדיקות, אין בהן הבטחה לתוצאה חד משמעית. האם יכלה להדבק בוירוס בכל יום לאחר ביצוע הבדיקה והתוצאה הייתה זהה. בנוסף, העובדה כי האם נדבקה בוירוס, אינה מצביעה על כך שגם העובר נדבק וגם אם כן, אין אפשרות לדעת האם ההדבקות בוירוס פגעה בו ומה מידת הפגיעה.

קיראו בהרחבה על: תסמונת אשרמן

רשלנות רפואית של גניקולוג – חוות דעת מטעם התובעים

מטעם התובעים – שתי חוות דעת תמכו שטיעוניהם של התובעים. לפי האחת, יש מקום להניח כי הזיהום נוצר בשבוע ה – 20 להריון וקרוב לוודאי כי נוצר לפני השבוע ה – 32. המסקנה המתבקשת היא שאם הייתה נערכת בדיקת נוגדנים לוירוס בשבוע ה – 26, היה מתגלה הוירוס והיו מתבצעות בדיקות נוספות שמטרתן לאבחן את מצב העובר ולאפשר להורים לקבל החלטה מודעת בדבר המשך ההריון.

חוות הדעת השנייה התייחסה גם לסוגיית הגילוי והמידע שנמסר להורים. המומחה הרפואי טען בחוות דעתו כי על הצוות הרפואי לגלות לאישה בהריון, בכל הריון, כי קיים סיכון להדבקות שקטה בוירוס CMV.

המומחה ציין כי קיים חשש לתוצאות שגויות בבדיקה, שיוביל להפלות מיותרות, אך חשש זה בטל נוכח הנזק החמור אשר עלול להיגרם במקרים של הדבקות בוירוס. עוד הוסיף המומחה, כי לאור הפסקת ההריון הראשון, ראוי היה להגדיר את הריונה השני כהריון בסיכון גבוה ולבצע את כל הבדיקות המתבקשות בהריון מסוג זה, לרבות בדיקה לגילוי נוגדני וירוס CMV.

רשלנות רפואית של גניקולוג – חוות דעת מטעם הנתבעים

לפי חוות הדעת שהוצגה מטעם הנתבעים, לא מדובר במקרה רשלנות רפואית של גניקולוג. לטענת המומחה, אין כל קשר בין הסיבות שגרמו להפסקת הריונה הראשון של האם, לבין ההדבקות בוירוס ולכן הטענות בנושא זה אינן רלוונטיות.

עוד טען המומחה, כי בניגוד לאמור בחוות הדעת של המומחים הרפואיים מטעם התובעים, אין מדיניות בריאות הממליצה על ביצוע בדיקת סקר לגילוי הדבקות בוירוס בכל הריון, לא בארץ ולא במדינות אחרות בעולם. בהיעדר סממנים להדבקות, לא הייתה כל סיבה להפנות את האם לביצוע הבדיקה.

רשלנות רפואית של גניקולוג – פסיקת בית המשפט (000245/04)

לאור הראיות וחוות דעת המומחים, היה על בית המשפט להכריע במספר סוגיות. ראשית, האם מדובר במקרה רשלנות רפואית של גניקולוג. לעניין זה קבע בית המשפט כי התנהלות הרופא תאמה את ההנחיות של משרד הבריאות והסטנדרטים הרפואיים שהיו מקובלים באותה עת. על כן, התנהלותו הייתה סבירה ואין בה רשלנות רפואית.

שאלה נוספת אליה התייחס בית המשפט, לאור העובדה כי אחת הנתבעים הייתה המדינה, היא האם מדיניות בריאות לפיה לא יימסר מידע אודות הוירוס ולא תבוצענה הבדיקות הרלוונטיות בכל הריון, היא מדיניות מוצדקת.

לעניין זה, קיבל בית המשפט את האמור בתצהירו של מומחה רפואי מטעם משרד הבריאות. לפי תצהיר זה, השאלה נידונה במספר דיונים במשרד הבריאות והמסקנה הייתה כי אין מקום לביצוע הבדיקה בכל הריון.

הסיבה לכך, היא שבדיקה זו אינה וודאית וגם אם תביא, בחלק מהמקרים לפתרונה של בעיה אחת, תיצור בעיות רבות אחרות. בכל מקרה, זו המדיניות המקובלת ועל כן אין זה מקרה רשלנות רפואית של גניקולוג. לאור כל זאת, התביעה נדחתה.

תביעות רשלנות רפואית בלידה, או רשלנות של גניקולוג במעקב הריון, הן תביעות מורכבות וכדאי שלצידכם יהיה עורך דין המתמחה בתחום רשלנות רפואית. על מנת לבנות תביעה במקרי רשלנות רפואית של גניקולוג, כדאי שלעורך הדין יהיה ידע משפטי נרחב בתחום, לצד ידע רפואי.

לקבלת יעוץ משפטי אישי ומקצועי ליחצו: פניה דיסקרטית לקבלת סיוע