בין העילות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית נמנים גם מעשים ומחדלים הכרוכים ברשלנות מנהלית של המוסד הרפואי בו בוצע הטיפול. 

במקרים אלה, שיקולים זרים של חסכון בתקציב והפחתת עלויות, משפיעים על השיקול הרפואי, אשר הוא והוא בלבד נדרש לשמש לצורך קבלת החלטה בעניין הטיפול בחולה.

מצב דברים זה, המאפיין את מערכת הבריאות בימינו, מוביל לגיבוש נהלים לקויים, חמורים ובלתי ראויים, תוך התפשרות על דרכים לקידום החלמתו המלאה של החולה ועל קיום תנאים אופטימליים לצורך הבראתו ושיקומו.

הטלת אחריות במקרי רשלנות מנהלית

לבד מההיבט המוסרי, שמעוררת הסוגיה, מעלה רשלנות מנהלית גם את שאלת אחריותו הפרטנית של הרופא המטפל, אשר התנהלותו הרשלנית גרמה להחמרה במצבו הגופני של החולה, לנזק  בלתי הפיך ולעיתים אף למוות.

רופאים מטפלים המואשמים ברשלנות רפואית, מנסים לא אחת לכסות תחת אצטלת פעילותם כשלוחי המוסד הרפואי. ברוח זו הם טוענים, כי פעלו בהתאם להנחיות המוסד הרפואי בו הם מועסקים ומסייגים את אחריותם בציות לנהליו.

פסיקה חדשה קבעה הלכה מנחה בתחום לפיה, קביעת רשלנות מנהלית אינה שוללת את אחריותו הפרטנית של רופא, אשר עשוי להימצא רשלן.

ההגנה האפשרית היחידה, אשר קיימת לרופא, הינה רק במידה ויעלה בידו להוכיח, כי פעל באופן מקצועי, תוך הפעלת שיקול דעת רפואי ונקיטה בכל האמצעים, העומדים לרשותו במסגרת המוסד בו הוא מועסק. במקרים אלה לא תוטל עליו אחריות אף אם ימצא המוסד אשם ברשלנות מנהלית.

רשלנות מנהלית - פסקי דין חשובים לדוגמא

פסק הדין ע"ש 1199/07 דר' צבי רביב נגד משרד הבריאות, אשר ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב בחודש יוני 2008, קבע הלכה מהותית ומנחה בתחום.

בפסיקה במקרה זה נקבע, כי בעת קבלת החלטות רפואיות רופאים אינם רשאים להביא בחשבון שיקולים מעולם התוכן המטריאלי - תקציבי. בנוסף, קובע פסק הדין, כי ניתן להטיל אחריות על רופא פרטי גם במקרה של רשלנות מנהלית, כך שגם רופא, אשר פעל בהתאם לנהלי בית החולים, עשוי  להימצא רשלן.

השופטת בתיק, דר' מיכל אגמון גונן, דחתה את ערעורו של הרופא על החלטת ועדת משמעת מטעם משרד הבריאות, אשר אושרה על ידי הערכאות, להתלות את רשיונו לפרק זמן של שלושה חודשים, בגין רשלנות רפואית בדרגה חמורה.

בנסיבות המקרה דובר ברופא, אשר שיחרר מאשפוז חולה שעבר ניתוח לב, טרם שקיבל לידיו את תוצאות בדיקת תרבית הדם, שבוצעה לחולה לאחר הניתוח. בהגיע החולה לביתו התמוטט, אושפז בשנית ונפטר כעבור מספר ימים עקב זיהום, עליו הצביעו בדיעבד תשובות בדיקת המעבדה ואשר התפתח לאחר הניתוח.

ידיעת תוצאות אלה טרם השחרור היתה מובילה לקבלת החלטה על המשך אשפוז החולה בבית החולים, טיפול בזיהום ובכך, מניעת מותו.

טענתו המרכזית של הרופא, באמצעות עורכי דינו, היתה כי המליץ למשפחתו של החולה, בעל פה, להעבירו לשהייה במכון לשיקום הלב, הסמוך לבית החולים אולם לא ציין זאת מפורשות במכתב השחרור.

הסיבה לכך, לגרסת הרופא, נעוצה בנהלי בית החולים ומקורה בשיקולים מנהליים וסבסוד לפיהם, שעה שמופיעה הנחיה מפורשת במכתב השחרור חלה עלות האשפוז במכון השיקום על בית החולים ואילו כאשר המטופל פונה ביוזמתו למכון, הוא נושא בעלויות השהות באופן פרטי.

לעניין שחרור החולה טרם קבלת התשובה ממעבדת הדם החצין הרופא את האחריות וטען, כי במידה והתגלעה רשלנות בהיבט זה הרי שסיבתה הינה הנהלים, הנהוגים בבית החולים.

לגבי המקרה הנדון קבעה השופטת, כי נהלי בית החולים אסותא, בו התקיים הניתוח, הינם חמורים ובלתי ראויים וכי אסור ששיקולי עלות יפגעו בסיכויי החלמתו המלאה של החולה ובדרך המיטבית הקיימת להבראה והשתקמות.

בהחלטתה ציינה השופטת, כי שיקול הדעת, המופעל על ידי הרופא, נדרש להיות רפואי - מקצועי גרידא, מבלי שיושפע משיקולים זרים ובלתי רלוונטיים, אשר אינם ממין העניין. 

פסקי דין אחרים עוסקים בסוגיית רשלנות מנהלית בהיבט החובה לערוך מעקב אחר החולה:

בת"א (חי) 814/03 אלבז נ' שירותי בריאות כללית קבע בית המשפט, כי היעדר שיתוף פעולה ונכונות מצד המטופל אינם גורעים ממידת אחריותו של הרופא. על הרופא מוטלת החובה למצות את כל חלופות הטיפול הקיימות והמתאימות לנסיבות המקרה, במטרה לשכנע את המטופל לקבל את הטיפול, שאחרת עשויה התנהגות הרופא להימצא כרשלנות מנהלית.

בפסק דין ת"א (י-ם) 478/95 עזבון המנוחה מרים בוטל ז"ל נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית התגלה  אצל המנוחה ממצא בשד והיא הופנתה לבדיקה על ידי רופאת המשפחה. במהלך הבירור נדרש ביצועה של בדיקה מקיפה יותר מממוגרפיה, אך זו לא בוצעה בנסיבות המקרה בשל עלותה הגבוהה. מחדל זה הוביל לחוסר גילוי מחלת סרטן השד ממנה סבלה המנוחה ועקב כך, לפטירתה.

בית המשפט קבע, כי  העובדה שלמטופלת לא נערך המעקב הנדרש, אגב חוסר תיאום בין רופאת המשפחה לבין הרופאים המומחים שטיפלו בחולה לצד אי ביצועה של הבדיקה היקרה, עולים כדי רשלנות מנהלית וכי בכל הכרוך בתחום המנהלי - אדמינסטרטיבי, מוטלת על בית החולים חובה להתערב ולגלות אחריות.

גם בהליך ת"א 66513/04 עזבון רווה עופר ואח' נגד קופת חולים מאוחדת נקבע, כי במסגרת יחסי חולה - מטפל חלה על הרופא חובה לערוך מעקב נדרש, כאשר הפרת חובה זו מהווה עילת רשלנות מנהלית.

חשיבותו העקרונית של פסק הדין בעניין רביב

משמעותו המרכזית של פסק הדין הינה במסרים הכלליים, העולים ממנו ובביקורת הגלויה, שמותח באמצעותו בית המשפט על התנהלות הממסד הרפואי.

בפסיקה חריפה מפנה השופטת אצבע מאשימה כלפי מערכת הבריאות בארץ ומתריסה נגד המציאות הנוהגת במוסדות הרפואיים לפיה,  שיקולי תקציב, אשר מנחים את בתי החולים וקופות החולים, מובילים לצמצום בתקני הסגל הרפואי והפרא - רפואי, חוסר אישור בדיקות נדרשות ומתן תרופות, אשר אינן עונות באופן מלא על צרכיו של החולה, אך עלותן פחותה.

מעשים ומחדלים אלה הופכים לשיטתה את הרשלנות הרפואית בימינו לרשלנות מינהלית.

בפסק דין זה מעביר בית המשפט מסר מתריע מובהק, המופנה לכלל הגורמים אשר עוסקים במימון עלויות רפואיות, לפיו שעה שיימצא, כי בקבלת החלטה רפואית היו מעורבים גם שיקולים מנהליים יהיו גופים אלה חשופים להטלת אחריות חמורה.

בואו לשאול ולהתייעץ עם מומחים ב: פורום רשלנות רפואית