רשלנות רפואית בטיפול רפואי שניתן לאזרח ישראלי בחו"ל (מדינה זרה)

ישראלים רבים מבצעים טיפולים רפואיים בחו"ל, הן באופן מתוכנן, והן באופן בלתי מתוכנן כתוצאה מצורך שהתעורר במהלך שהייתם במדינה זרה.

במאמר זה ניתן את הכלים הבסיסיים להבנת המצב המשפטי של אזרח ישראלי, שקיבל טיפול רפואי רשלני, בעת ביקור במדינה זרה - בחו"ל.

שאלת הסמכות – היכן ידונו בתביעה?

כאשר אנו מנסים לנתח את הסוגיה המורכבת של מקרה רשלנות רפואית שנעשתה במוסד רפואי פרטי או ממלכתי בחו"ל, ראשית עלינו לשאול עצמנו איזה בית משפט ידון בתביעה, האם בית משפט ישראלי, או בית המשפט במדינה שבה בוצעה עוולת הרשלנות?

במקרה זה הכלל הוא כי התביעה תוכרע במדינה שבגבולותיה בוצעה העוולה, אך כאשר אנו עוסקים בתחום המשפט שהנו מורכב ומסועף, לכל כלל יש יוצאים מהכלל, ובמקרה זה קיימים אפילו מספר יוצאים מן הכלל:

כלל התפיסה – נניח שכלפי אדם בוצעה רשלנות רפואית בחו"ל, ואותו אדם שביצע כלפיו את מעשה הרשלנות כאמור, מגיע לביקור בארץ, ובזמן ביקורו מוגשים כנגדו מסמכי התביעה, אז ניתן לתבוע אותו בבית משפט ישראלי על ביצוע מעשה הרשלנות כך נפסק בפרשת מסיקה נ' דולנדס שם, עסקינן באדם שנתגלה אצלו גידול במוח והיה עתיד לעבור סדרת ניתוחים שהראשון שבהם נערך בסלובניה, אותו אדם סבל כתוצאה מניתוח זה בשיתוק וכאשר ביקר המנתח בארץ הוצאו נגדו מסמכי תביעה.

בית המשפט העליון הישראלי קבע, כי בהתאם לכלל התפיסה הרופא שביקר בארץ יתבע בישראל.

כלל ההסכמה - החריג השני הנו כי במקום שבו הנתבע הסכים שהתביעה תיערך בישראל, בית המשפט ירכוש סמכות מכוח הסכמה זו.

המצאה לדין לנתבע השוהה בחו"ל – חריג שלישי ונוסף לכלל, מתקיים כאשר בית המשפט מאשר הוצאת הזמנה לדין כלפי אדם הנמצא בחו"ל, והיא מותנית ברשימת חריגים המנויה בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי שמונות מספר מצבים בהם הדבר אפשרי.

דהיינו בכדי להזמין אדם הנמצא בחו"ל, לדיון בישראל יש צורך הן באישור בית המשפט והן בהתקיימות הנסיבות המתוארות בתקנות סדר הדין האזרחי, אחת מנסיבות אלו לדוגמא הוא שהנתבע אמנם בחו"ל, אך קיימת לו זיקה משמעותית למדינת ישראל (אזרח / תושב).

כללי ברירת הדין – אילו דינים יחולו על התביעה?

שאלה ראשונה שעסקנו בה היא לאיזה בית משפט תהא סמכות לדון בתביעת רשלנות בטיפול רפואי שניתן לאזרח ישראלי בחו"ל. הסברנו כי בדרך כלל לבית המשפט המקומי, במקום שבו בוצעה העוולה – קרי מעשה הרשלנות הרפואית, תהא סמכות דיון.

עם זאת מנינו מספר חריגים לכלל זה וכעת נניח כי בית משפט ישראלי רכש סמכות לדון בתביעה - אילו כללים יחולו על תביעה זו? האם כללי הרשלנות הרפואית כפי שהם ידועים וכתובים בארץ, או כללי הרשלנות הרפואית במדינה בה בוצע המעשה?

חשוב לציין כי נושא זה הנו מהנושאים הסבוכים והמרתקים בדיני הנזיקין בכלל ובנושא רשלנות רפואית בפרט. כפי שניסח זאת יפה השופט אליהו ריבלין (כתוארו אז) בע"א 1432/03 בקובעו "שאלה זו של בחירת הדין בנזיקין נמנית עם השאלות העיוניות המורכבות ביותר בדיני מתקל הדינים בארץ ובעולם".

עם זאת באותה פרשה מכריע השופט ריבלין, כי הדין שיכול הוא הדין של המדינה בה בוצעה העוולה.
כלומר אם עברתי ניתוח ברומניה, ובית המשפט הישראלי דן בתביעה, הוא ידון בה לפי הדין הנהוג ברומניה ולא לפי הדין הישראלי. 

ברם גם לכלל זה חריג וכפי שצוין, חריגים לכלל הם מחזה נפוץ כאשר אנו עוסקים בתחום המשפט על ענפיו השונים. חריג זה מופעל, כאשר נראה שלא יהיה צודק לדון בתביעה כגון דא, על פי הדין הדין הזר ולמעשה מדגיש וקובע כי "כל מקרה ידון לגופו של עניין".

הדברים נכונים בעיקר במקרים שבהם הקשר בין אותו טיפול רפואי רשלני והמדינה שבה בוצע הטיפול, הנו קשר רופף או מקרי אם בכלל.

ניתן דוגמא להמחשה, רופא ישראלי ומטופל ישראלי קובעים לבצע ניתוח בארה"ב. בשל סיבה כזו או אחרת נראה שבמקרה זה, הדין שיכול במשפט הוא הדין הישראלי שכן מקום ביצוע העוולה מקיים קשר קלוש למעשה עצמו, וניתן לומר בהסתברות גבוהה שיותר צודק שיחול הדין הישראלי.

אכיפת פסקי דין שניתנו בחו"ל

בשיטות המשפט השונות קיימות הוראות שכל יעודן הנו קיום וביצוע פסקי דין שניתנו מחוץ למדינה. זה אינו המקום להעמיק ולדון בנושא אכיפת פסקי חוץ, אך נאמר כי רשויות אכיפת החוק ברוב מדינות העולם המערבי, ככלל יקבלו פסק דין שניתן בערכאה ישראלית.

רשלנות רפואית בטיפול שניתן לאזרח ישראלי בחו"ל - סיכום

מאמר זה עוסק באחת השאלות המורכבות ביותר בתחום המשפטים - היחסים בין מדינות באשר לתביעות משפטיות בגין עוולות אזרחיות וסמכות גיאוגרפית.

במילים אחרות, למי תיהיה סמכות השפיטה והדיון בתביעת רשלנות רפואית, במקרה של אדם, אזרח ישראל לדוגמא, שנפגע עקב רשלנות רפואית בטיפול שהוענק לו במידה זרה.

נושא זה כפי שגם הודגם במאמר, הוא נושא בעייתי מבחינה דיונית ומורכב ביותר. במקרים בהם עולה צורך להגיש תביעה משפטית בגין טיפול רפואי רשלני במדינה זרה, רצוי מאד לשכור את שירותיו של עורך דין המכיר ועוסק בדין הזר, של אותה מדינה שבה ארע מקרה הרשלנות.

לעיתים קרובות תאלצו לשכור את שירותייהם של 2 עורכי דין, האחד מכיר ועוסק בדיני נזיקין של אותה מדינה זרה, והשני מומחה לנושא רשלנות רפואית בכלל. בכל מקרה שלא יהיה, מומלץ ביותר להתייעץ עם עו"ד העוסק בנושאי רשלנות רפואית לפני נקיטת כל פעולה משפטית, מכל סוג שהוא.

פגישת יעוץ עם עו"ד מנוסה בתחום תוכל לשפוך אור על הפרשה ואתם תוכלו להעריך בצורה טובה יותר את מצבכם המשפטי וכדאיותה של הגשת תביעה משפטית אם בכלל.

לקריאה נוספת בנושא ליחצו: הגשת תלונה עקב רשלנות רפואית