בתחילה חשוב להבין מהי רפואה תעסוקתית?

רפואה תעסוקתית היא תחום, העוסק בקשר שבין רפואה לעבודה. רפואה תעסוקתית החלה להפוך משמעותית יותר בעידן המודרני בו הבין המחוקק כי התנהגות בטיחותית בעבודה ובדיקה רפואית תקופתית לעובדים – היא דבר יעיל אשר עשוי למנוע תאונות שגורמות נזקים לציבור ולמדינה.

במאמר זה נראה כי לעיתים תיתכן התרשלות כלפי עובד הגורמת לנזק וחייבת בפיצוי במסגרת הדיון ברפואה התעסוקתית.

מהי רשלנות ברפואה תעסוקתית?

ראינו כבר במספר מקרים כי רשלנות משמעותה חריגה מסטנדרט התנהגות חברתי סביר על כן ובכדי לבחון האם התקיימה במקרה כזה או אחר, אנו משתמשים באדם בדיוני שלו אנו קוראים "האדם הסביר", ומנסים לבחון האם הפעולה שביצע פלוני, מתיישבת עם פעולה שהיה מבצע אותו אדם סביר באותו מקרה.

כאשר נדרשים לסוגיה של רשלנות ברפואה תעסוקתית ניתן לעשות חלוקה גסה של הנושא לשניים:

• הראשון הוא במובן זה שהמעביד התרשל כלפי העובד, באי עמידה בסטנדרט סביר של שמירת הבטיחות בעבודה, כך לדוגמא חריגה מנהלי הבטיחות והגהות יהוו אינדיקציה חזקה להתנהגות בלתי סבירה של המעביד כלפי העובד שגרמה לו לנזק.
• השני הוא התרשלות של רופא, שביצע אבחון לא נכון וכתוצאה מכך נגרם נזק לעובד במהלך עבודתו.

מהי התרשלות של מעביד כלפי עובדיו?

לשם, בחינת התרשלות המעביד, אנו נעזר כאמור בדמות המעביד הסביר – וכיצד הוא היה צריך לנהוג באותו המקרה, כאשר אנו בוחנים זאת כמובן שנעזר בפרקטיקה הנוהגת במקומות עבודה דומים וחוות דעת של מומחים מהתחום, אינדיקציה מחזקת (אך לא מחייבת) לקיומה של רשלנות תהא באמצעות בחינת פעולות המעביד לאור תקנות עזר שהותקנו על ידי המוסד לבטיחות וגהות.

המידע נגיש בכתובת הבאה: -https://www.osh.org.il/uploadfiles/gov_hok_takanot.html

כך לדוגמא התייחס בית המשפט באחת הפרשות לעניין חובת המעביד:

"מחובתו של מעביד להגן על עובדו מפני סיכונים, הצפויים במקום העבודה או בתהליך העבודה.
אמנם, אין לדרוש ממעביד לנקוט אמצעים כה מרחיקי לכת, שימנעו לחלוטין כל סיכון אפשרי ותיאורטי, שאינו עולה על הדעת, אך בכל זאת עלול להתהוות.

אולם חובה על המעביד לנקוט אותם אמצעים, שימנעו מהעובד סיכונים אפשריים, ושסביר להניח שללא האמצעים שיינקטו עלולים הסיכונים לגרום לתאונה".

מהי התרשלות של רופא תעסוקתי כלפי פציינט?

כאשר פלוני מגיע לטיפול אצל רופא תעסוקתי לשם בחינה האם יש סיכון בהמשך עבודתו על הרופא לשקול מספר שיקולים – והחלטתו כאמור חייבת לעמוד בתחום הסבירות המצופה מרופא.

סיכם את השיקולים הללו הנשיא ברק בערעור אזרחי 4025/91 כדלקמן: "השאלה אשר דיני הרשלנות באים להשיב עליה היא באלו אמצעים צריך לנקוט כדי להבטיח את שלומו של הניזוק, לעניין זה יש להתחשב בהסתברות שהנזק יקרה, בהוצאות הנדרשות בכדי למנוע אותו, בחומרת הנזק, ובערך החברתי של ההתנהגות שגרמה לנזק".

הווה אומר - כאשר אדם מגיע לטיפול אצל רופא תעסוקתי הוא חייב לבצע אבחנה ביחס למצבו הרפואי עם התחשבות בתחום עבודתו ועל סמך אלו - להעריך את הסיכון שבהמשך העבודה – כאשר הערכה זו של הרופא מבוצעת באופן בלתי סביר, הרי הדבר מהווה רשלנות ומצמיח עילת תביעה כנגדו.

האם לצורך דיני הרשלנות רופא תעסוקתי יבחן כמו כל רופא רגיל?

בית המשפט נטה להדוף תביעות של פציינטים כנגד רופאים תעסוקתיים בעבר (לדוגמא: בע"א 152/84,  ת.א 1253/93, ע"א 4025/91) הנטייה להדוף תביעות של פציינטים כנגד רופאים תעסוקתיים נובעת מהתפיסה כי החובה המוטלת על רופא תעסוקתי – נמוכה מהחובה שמוטלת על רופא רגיל.

תפיסה זו מקורה במשפט האמריקאי ונקבעה בפסק הדין של anita brening v. us of America  והזכיר אותה כבוד השופט צבי טל בקובעו:

"רופא בודק אדם שנשלח אליו לבדיקה על ידי מעביד (או מבטח) מהו היקף חבותו של הרופא כלפי אותו אדם, והאם נוצר ביניהם יחס של פציינט רופא ?...קיימת השקפה (ובוודאי תתכן גם השקפה אחרת) כי היקף החובה הקיימת במקרים אלה איננו חופף את החובה שחב רופא ללקוחו הפרטי המבקש ממנו דו"ח על מצב בריאותו".

השופט צבי טל, בפרשה זו נמנע מלהכריע האם היקף החובה על רופא תעסוקתי נמוך יותר משל רופא רגיל, ומשאיר שאלה זו פתוחה – בצריך עיון.

מה עושים במקרה של רשלנות מצד המעביד או רופא תעסוקתי?

ראשית, כדאי מאוד לאסוף ראיות, הללו יכללו זמני הבדיקות אצל הרופא והאבחון שנתן. כמו כן מומלץ לתעד את מקום העבודה ומהות העבודה.

בד ובד כדאי לפנות אל עורך דין מומחה מהתחום, שיוכל להעריך את סיכויי התביעה מול המעביד או מול הרופא וקופת החולים  – רק איש מקצוע המתמחה בתחום יוכל להעריך נכוחה האם אכן כדאי להגיש תביעה כזו ומה תוצאותיה הצפויות.