חובת הסודיות הרפואית משמעה חובת עובדי מקצועות הבריאות לשמור בסוד כל מידע שנמסר על ידי הנבדק או ביחס אליו.

חובת הסודיות קבועה כבר באחד מנוסחיה של שבועת היפוקרטס ובסעיפים 18 ו-19 לכללי האתיקה המקצועית של הרופאים. השמירה על חובת הסודיות היא תנאי הכרחי לקיומה של מערכת יחסי האמון שבין הרופא והמטופל המתווה את הבסיס לאבחנה והטיפול.

סודיות רפואית בחוק זכויות החולה מתי ניתן לתבוע פיצויים?

חובת הסודיות הרפואית קבועה גם בסעיף 19 של חוק זכויות החולה תשנ"ו-1996 שקובע:"(א) מטפל או עובד מוסד רפואי, ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם. (ב) מטפל ובמוסד רפואי- מנהל המוסד ינקטו אמצעים הדרושים כדי להבטיח שעובדים הנתונים למרותם ישמרו על סודיות העניינים המובאים לידיעתם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם".

הפרת חובת הסודיות הקבועה בחוק מאפשרת לנפגע לתבוע סעד של פיצויים בתביעה נזיקית על בסיס עוולת הפרת חובה חקוקה הקבועה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין תשכ"ח-1968.

הזכות לתבוע פיצויים קמה לנפגע כאשר ניתן להוכיח קשר בין הפרת חובת הסודיות הרפואית של הנפגע ובין הנזק שנגרם לו, ממש כמו בכל מקרה אחר של רשלנות רפואית.

ברם, בחוק זכויות החולה קיימים מספר סייגים לחובת הסודיות הרפואית המוטלת על הצוות הרפואי:

• ויתור של המטופל על זכותו לחיסיון רפואי

• החלטה של בית המשפט המורה לרופא לגלות את המידע הרפואי

• אם המידע הגיע לידיעת הרופא לצורך ביצוע פעולה בלתי חוקית

• כאשר המידע שנמסר לרופא הוא אינו מידע שנמסר מתוך אמון שיישמר בסוד ומאופן טיבו הוא אינו מידע הנמסר מהנחה שכזו

• אם הרופא נדרש למסור את המידע לפי הוראת חיקוק

מדוע חשוב לפנות אל עורך דין כשמתעורר חשד להפרת החובה?

להפרת חובת הסודיות הרפואית יכולות להיות השלכות על מגוון תחומי החיים. לכן כשמתעורר חשד להפרת החובה כדאי לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית כדי לקבל ייעוץ משפטי אישי בעניין ההפרה, וכיצד ניתן למזער את הנזקים הפוטנציאליים של ההפרה והגשת תביעה לפיצויים בשל ההפרה.

חובת הסודיות הרפואית - פסק דין לדוגמא

תא (י-ם) 8432/06 פלונית נ' שירותי בריאות כללית - התובעת פנתה לרופאת הילדים והמשפחה של חברה לאחר שעלה בה חשד כי נכנסה להריון והלה הפנתה אותה לביצוע בדיקת דם.

לטענת התובעת, הרופאה ידעה את אמה של החבר על הריונה בטרם סיפרה זאת לתובעת עצמה. לטענת התובעת הפרת חובת הסודיות על ידי רופאת המשפחה פגעה בחופש הבחירה שלה לבצע הפלה ולהפסיק את ההריון, משום הגעתם של הדברים לידיעת האב שהתנגד להפסקת ההריון.

בית המשפט פסק כי הרופא אכן הפרה את חובת הסודיות כלפי התובעת, וכי הפגיעה בפרטיותה
של התובעת היא תולדה ישירה של הפרת חובת הסודיות הרפואית.

בית המשפט פסק לתובעת פיצוי בסך 180,000 שקלים בגין הפרת חובת הסודיות הרפואית.

בואו להתייעץ עם מומחים ועורכי דין במסגרת: פורום רשלנות רפואית