כלי הדם בגופנו הם הצינורות העיקריים להעברת חומרים חיוניים לכלל מערכות הגוף.

כך לדוגמא כלי הדם מעבירים הן את החמצן לרקמות השונות בגוף האדם (באמצעות ההמוגלובין) והן את החלבון והסוכרים החיוניים לבניית הרקמות ולאספקת אנרגיה זמינה לגופנו.

בשל התפקיד המרכזי של מערכת כלי הדם, כל פגם במערכת זו, עלול לגרור עמו תוצאות קשות בבריאות גופנו.

על כן, לעיתים רבות כאשר מערכת כלי הדם נפגעת יש צורך בהתערבות ניתוחית לפתרון הבעיה.

למצער, לעיתים התערבויות ניתוחיות אלו אינן צולחות ומותירות את המנותח עם נזק שעלול להיות רב יותר מהנזק שהיה לו טרום הניתוח.

במקרים שבהם אותה התערבות ניתוחית כושלת בוצעה ברשלנות, הדבר מצמיח עילה לתביעה משפטית שתוצאותיה, שיפוי המטופל על הנזק שנגרם לו בידי הרופא המטפל והמוסד הרפואי האחראי.

פסיקת בית המשפט במקרים של כירורגיה כושלת של כלי הדם

לפתחו של בית המשפט הגיעו לא מעט מקרים אשר מהותם תביעת רשלנות רפואית בשל נזקים שנגרמו עקב התערבות ניתוחית כושלת במערכת כלי הדם.

דוגמא למקרה כזה ניתן למצוא בפסק הדין בעניין ע"א 612/78 סמית נעים פאר נ' ד"ר ישראל קופר שם אדם שנכנס לניתוח שגרתי לשם הסרת בליטה על שוקו הימנית, יצא מהניתוח ללא כל רגלו הימנית.

במשפט התברר כי סיבת הכישלון הייתה מחלה נדירה שממנה סבל הפציינט, עם זאת קבעו השופטים כי על הרופא מוטלת חובה להכיר גם את המומים הנדירים שבספרות הרפואית, ובמקרה זה הרופאים התרשלו בשל כך שלא ביצעו את הבדיקות הכרחיות כגון בדיקת דופק וזרימת דם בגפה.

בית המשפט פיצה גם במקרים נוספים למשל בע"א 2245/91 תבע אדם שסבל ממחלת בירגר (buerger's disease) הגורמת לדלקות קשות לגברים צעירים ומעשנים.

הרופאים שגו באבחון מחלתו ונמסר לו בתחילה בטעות כי הוא סובל מתסמונת לחץ על שורשי העצבים.

בית המשפט חייב את הרופאים בפיצוי לאחר שקבע כי לא ניתן ליחס לפציינט אשם תורם בכך שהמשיך לעשן שכן הרופאים לא הזהירו את הפציינט מפני הסכנה הטמונה לו ספיציפית מהמשך עישון הסיגריות.

עם זאת לא בכל פעם שהגיע תיק של רשלנות רפואית בהתערבות כירורגית במערכת כלי הדם לפתחו של בית המשפט אכן התקבל פיצוי.

בית המשפט קבע לא פעם כי אכן, נגרם נזק טראגי, אך הרופאים אינם אחראים לנזק זה שכן בנסיבות העניין פעולותיהם היו סבירות.

דוגמא לתביעה שנדחתה בידי בית המשפט ניתן למצוא בת"א 2481/82 שם, קבעו השופטים שעל אף שנגרם נמק כתוצאה מניתוח מעקף תריסריון, לא נמצאה פעולה של הרופאים שחורגת מהסטנדרט הרפואי הסביר ועל כן בכגון דא, אין מדובר בהתרשלות ואין התובעת זכאית לפיצוי.

קיראו בהרחבה על: רשלנות רפואית בצנתור

רשלנות רפואית בהתערבות ניתוחית במערכת כלי הדם - מה עושים?

ראשית כל מומלץ ביותר לגשת אל עורך דין מתחום הנזיקין / רשלנות רפואית שיפנה אתכם לבדיקת מומחים רפואיים - בדרך כלל מומחים לכירורגיית כלי דם מן הסתם. מומחה רפואי מתאים יבדוק ויוציא חוות דעת רפואית מתאימה, באמצעותה ניתן יהיה להבין האם אכן היה מדובר בטיפול רפואי רשלני.

על סמך חוות דעתו של כירורג כלי דם מומחה, יוכל עורך הדין להעריך את סיכוי הצלחתה של תביעה משפטית ואת הכדאיות בהגשת תביעה משפטית אם בכלל. בשלב הזה יוכל הנפגע לקבל מעורך הדין אומדן לגבי גובה הפיצוי שאותו יהיה ניתן לתבוע ולקבל בעתיד.

כירורגיית כלי דם הנה תחום רפואי מורכב ביותר ולכן מומלץ להקדים ולהתייעץ עם עורך דין + מומחה רפואי מתאים, הכל לפני נקיטת פעולות באופן עצמאי.

לקבלת סיוע של עו"ד ליחצו: יעוץ משפטי לנפגעי רשלנות רפואית