טעויות נפוצות של נפגעי רשלנות רפואית

נפגעת מרשלנות רפואית? אל תעשה דבר מבלי להתייעץ עם עורך דין מיומן

נפגעי רשלנות רפואית זכאים לפיצוי כספי, בגין הנזקים שנגרמו להם. קבלת כספי הפיצוי אינה מובנת מאליה וקודם לה הליך משפטי מורכב. בכדי למצות את זכויותיהם, חייבים נפגעי רשלנות רפואית לתבוע את הגורם המתרשל בבית המשפט ובתביעתם להוכיח, כי אכן מדובר בהתנהלות רשלנית של מי שחב כלפיהם בחובת זהירות וכי כתוצאה מרשלנותו נגרמו להם נזקים.

בחלק מהמקרים, חולף לא מעט זמן, מהמועד בו אירע מקרה הרשלנות ועד היום בו מחליט הנפגע לקבל יעוץ משפטי מעורך דין ולהגיש תביעת רשלנות רפואית. בפרק הזמן הזה, בייחוד כאשר הנפגעים אוגרים כעס רב בגין העוול שנגרם להם, הם עושים לא מעט טעויות. טעויות אלו, עלולות להחליש את טיעוניהם בבית המשפט ולפגוע בסיכויי הצלחתה של תביעת רשלנות רפואית שיגישו.

איך לא לפגוע בסיכויי ההצלחה בתביעת רשלנות רפואית:

מכתבי תלונה, או דרישה לפיצוי, לגורם הרפואי שאחראי לרשלנות - בייחוד במקרים בהם לא מדובר בנזקים חמורים, סבורים לא מעט נפגעי רשלנות רפואית, כי אם יפנו אל הגורם הרפואי שטיפל בהם, או אל מעסיקיו במכתב תלונה – הנמען יפצה אותם ביד רחבה, עבור הנזק שנגרם להם. במכתבם הם יגוללו את כל סיפור הרשלנות ויפרטו אודות הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהמקרה. מדובר בטעות חמורה.

נפגעי רשלנות רפואית, ברוב המקרים, אינם מודעים לכל נסיבות מעשה הרשלנות. בנוסף, אין בידיהם את הכלים לבחון בצורה מקצועית, מנקודת מבט משפטית, את היקף הנזק שנגרם להם.

ביום בו יחליטו להגיש תביעת רשלנות רפואית, כנגד הגורם הרפואי שאחראי למעשה הרשלנות, זה האחרון לא יהסס לעשות שימוש במכתביהם, במטרה להחליש את הטיעונים שיעלו בתביעתם. המכתבים יכילו אי דיוקים רבים שיוכלו להיות עזר בידי הנתבעים, בבואם להתנער מאחריות, או להראות שהיקפי הנזק אינם כפי שנטען בתביעה.

יש להימנע מכל ניסיון להסדיר את נושא הפיצוי באופן עצמאי, מול הגורם שאחראי למעשה הרשלנות. במידה ושלחתם מכתבים, או פניתם בכל דרך אחרת לאותו גורם, בטרם התייעצתם עם עורך דין, חשוב שתיידעו את עורך הדין שייצג אתכם בדבר פנייתכם. במידה ושמרתם העתק מהמכתב, כדאי להראות גם אותו לעורך הדין.

תלונת רשלנות רפואית לנציב הקבילות - מעבר להגשת תביעת נזיקין, בפני נפגעי רשלנות רפואית עומדת גם האפשרות לפנות אל נציב הקבילות במשרד הבריאות, שעשוי להעמיד את הגורם הרפואי נשוא הפניה לדין משמעתי. נפגעים רבים חשים חובה לפנות אל נציב הקבילות, בכדי שיבדוק את התנהלותו של הגורם הרפואי שטיפל בהם.

גם במכתבם אל משרד הבריאות, יתארו הנפגעים את השתלשלות הדברים שקדמה למקרה הרשלנות, את נסיבות המקרה ותוצאותיו. גם התיאורים האלו, יכתבו כמיטב הבנתם ויכולתם של הנפגעים, אך בהיעדר המידע המלא והכלים המתאימים לנתחו – ילקו באי דיוקים רבים.

קביעות משרד הבריאות אינן מחייבות את בית המשפט שדן בתביעת נזיקין, אך יש בהן בכדי להפריע להתנהלות תיק התביעה. קביעותיו של משרד הבריאות לא תמיד צפויות ולכן מומלץ להימנע מהן.

נפגעים שבכל זאת חשים צורך להעמיד את הגורם המתרשל לדין משמעתי, כדאי שיעשו זאת לאחר התייעצות עם עורך דין ושעורך הדין שמייצג אותם, יהיה זה שינסח את מכתב הפנייה אל נציב הקבילות.

שיתוף פעולה עם חוקרים פרטיים - ברוב תביעות הרשלנות הרפואית, נתבעת חברת הביטוח, המבטחת מקצועית את הגורם הרפואי שטיפל בתובעים. בשירותן של חברות הביטוח האלו, עובדים חוקרים מקצועיים, האמונים על חקירת תיקי התביעות שמוגשות כנגד החברה.

לעיתים הם יציגו עצמם כחוקרים מטעם חברת הביטוח ולעיתים יפנו אל התובעים בסיפורי כיסוי כאלו ואחרים.

חשוב מאוד להבין, גם אם כוונתכם היחידה היא לספר לחוקרים את האמת, שיתוף פעולה עימם יהיה טעות חמורה. העבודה, בשמה הם מקבלים את שכרם, היא איסוף ראיות העשויות להחליש את טיעוניכם בבית המשפט ולפעול לטובת חברת הביטוח.

חוקרים אלו אינם שופטים, אין זה תפקידם להכריע בדבר אמינות טענותיכם, אינכם צריכים לשכנע אותם בדבר. תפקידם היחיד הוא לדובב אתכם לומר דברים, או להראות ראיות שיחלישו את הטיעונים שתעלו בתביעתכם.

מעבר לכך, חלק מהחקירות, כאמור, מתבצעות בכיסוי. הקפידו לא לשוחח עם זרים על נסיבות המקרה, או תוצאותיו ובקשו גם מהסביבה הקרובה אליכם, להימנע מניהול שיחות אודותיכם, עם אנשים זרים.

ככלל, כדאי להימנע מביצוע כל פעולה עצמאית, בטרם התייעצתם עם עורך דין. תחום הרשלנות הרפואית הוא תחום מורכב בדיני נזיקין ולכל פעולה שתעשו בתום לב, עלול להיות משקל רב בהמשך ולא בהכרח לטובתכם.