חובת הגילוי הרפואית duty of  Medical detection

במסגרת תפקידו ומכוח חוק זכויות החולה ופקודת הנזיקין, מוטלת על הרופא חובת גילוי מקיפה כלפי המטופל, לגבי ההליך הרפואי שעומד המטופל לעבור: ניתוח, פעולה כירורגית, בדיקה וכדומה וזאת זמן מספיק מראש טרם ביצוע ההליך. חובת הגילוי משתרעת על מתן הסבר לגבי מהות הטיפול והשלכותיו, הצגת הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בו, כמו גם חלופות טיפול אפשריות נוספות ותכליתה להבהיר למטופל את משמעויות הטיפול, חיוניותו והשפעתו הצפויה על מצבו הבריאותי.

בנוסף, כוללת חובת הגילוי חשיפת מלוא האפשרויות לבירור וטיפול רפואי העומדות בפני החולה, תוך הותרת הבחירה ביניהן בידו. משקל חובת הגילוי מתגבר ככל שמדובר בטיפול אשר אינו מבוצע למטרות חירום והצלת חיים. הפסיקה קבעה, כי היקף הגילוי נגזר ממידת הציפיה של הרופא הסביר, באופן שיסייע למטופל להחליט אם לבצע אם לאו את הטיפול המתוכנן.

ראה גם: אוטונמיה של החולה, חובת הזהירות, חוק זכויות החולה ופקודת הנזיקין.

חובת ההתעדכנות המקצועית - Proffesional updating duty

כנגזרת מחובת הזהירות החלה על הרופא וכחלק מסטנדרט ההתנהגות שמצופה ממנו במסגרת מבחן הרופא הסביר, נדרשים העוסקים בתחום להתעדכן בחידושים המדעיים ובפריצות הדרך הרפואיות במגוון ענפי ההתמחות. בכלל זה אמורים רופאים להשתתף בהשתלמויות מקצועיות בתחומי עיסוקם, לקחת חלק בכנסים רפואיים, לקרוא ולהתעדכן במאמרים המפורסמים בעיתונות ובספרות הרלוונטית.

רשלנות רפואית עשויה לקום בגין חוסר בקיאות לגבי חידוש מקצועי, אשר נקלט בעולם הרפואה והפך מקובל ומוטמע, בין אם מדובר בשיטת טיפול, תכשיר רפואי, בדיקה וכדומה. היעדר היכרות עם אינפורמציה, אשר נחשבת מן המפורסמות ועקב כך מתן טיפול שגוי או לוקה בחסר וגרימה להחמרת מצבו הגופני של החולה, עשויים להקים עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.  

חובת זהירות - Prudence duty, Duty of care

אחד ממרכיבי עילת הרשלנות, המעוגנת בפקודת הנזיקין. ככל בעל מקצוע אחר, חלה גם על רופא חובת זהירות, אך בתחום הרפואה מדובר בחובה מוגברת במסגרתה על הרופא להיערך לכל סיבוך, שגרתי או נדיר, אשר עשוי להתפתח בעקבות הטיפול.

כדי לבסס עילת רשלנות רפואית נדרש התובע להוכיח התמלאו ארבעה תנאים: קיום חובת זהירות, הפרת חובה זו על ידי הנתבע, גרם נזק וקשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין חובת הזהירות. מתוך חובת הזהירות נגזרים דרישת השגת הסכמה מדעת של החולה טרם ביצוע הטיפול וכן מבחן הרופא הסביר.

לצורך עמידה על סטנדרט ההתנהגות, המקובל בענפי הרפואה השונים, נעזרת הערכאה המשפטית בחוות דעת מומחה בתחום, אשר מלמדת על הפער בין חלופות הטיפול הקיימות לבין אלו שננקטו בפועל ומצביעה על חובת הזהירות הנדרשת, שאלמלא הופרה לא היה הנזק מתרחש או מוחמר. בהתאם לכך מטיל בית המשפט אחריות על הגורמים האשמים ופוסק פיצויים לניזוק.

ראה גם: אוטונומיה של החולה, חוות דעת רופא מומחה, מבחן הרופא הסביר ופקודת הנזיקין.

חוות דעת רופא מומחה - Expert's doctor opinion

לכל תביעה בעילת רשלנות רפואית נדרש לצרף חוות דעת של רופא מומחה בתחום הרלוונטי, התומכת בתביעה, מאששת אותה ומהווה בסיס לדיון המשפטי.

רופא מומחה הינו מי שקיבל הכרה במומחיותו בתחום רפואי מסויים, מטעם משרד הבריאות ומתוקף כך הינו מוסמך לעיין בחומרים המצויים בתיק הרפואי, לייעץ לניזוק האם קיימת עילה להגשת התביעה ובמידה וכן - לגבש חוות דעת מקצועית בהתאם לנסיבות המקרה. במסגרת חוות הדעת נדרש הרופא המומחה לפרט מדוע התנהגותו של הנתבע עולה כדי הפרת חובת הזהירות וחורגת ממבחן הרופא הסביר, מהו הנזק הגופני שנגרם עקב כך לתובע ולהצביע על קשר סיבתי בין מעשי או מחדלי התובע לבין הנזק שארע.

שעה שהערכאה המשפטית נדרשת להכריע בין חוות דעת רפואיות סותרות מטעם התובע והנתבע, נוהג בית המשפט למנות רופא מומחה מטעמו לצורך הכרעה ולעיתים ניתנת לצדדים אפשרות להסכים ביניהם על זהותו של מומחה זה.

ראה גם: חובת הזהירות ומבחן הרופא הסביר.

חוק העונשין - Penal code, Penal law

החוק המרכזי בתחום הדין הפלילי בישראל, נחקק בשנת 1977. אמנם, החוק המנחה בתביעות רשלנות רפואית הינו פקודת הנזיקין, אך קיימים מעשים ומחדלים רפואיים, הבאים בגדר עבירות המוסדרות בחוק העונשין. לדוגמא: פרוצדורת הפסקת הריון מפורטת במסגרת חוק העונשין ותקנון העונשין (הפסקת הריון), אשר קובעים תנאים מקדימים בהם נדרשת האישה ההרה לעמוד לצורך אישור הליך הפסקת הריון. 

בנוסף, במקרי רשלנות רפואית מסויימים עולה הצורך להטיל על הרופא האשם אחריות פלילית על פי סעיפי עבירות בחוק העונשין, לבד מהאחריות האזרחית במסגרת פקודת הנזיקין. כך למשל, במקרי פטירת המטופל עקב רשלנות רפואית, ניתן להאשים את הגורם המטפל בעבירות גרימת מוות ברשלנות או הריגה.

במקרים נדירים מטיל בית המשפט פיצוי עונשי, לבד מהפיצוי הנזיקי, בכדי להביע הסתייגות ערכית מחומרת מעשי הנתבע (בעיקר במקרי גרימת נזק בזדון או בכוונה תחילה).

ראה גם: הפסקת הריון ופיצוי עונשי.

חוק זכויות החולה - Patient's rights law

החוק, שנכנס לתוקפו בשנת 1996, מסדיר את נושא זכויות המטופל בישראל על היבטיו השונים, תוך דגש על הגנת כבודו ופרטיותו של החולה. במסגרת החוק כלולות הנחיות חשובות לעניין דרישת השגת הסכמה מדעת של החולה זמן מספיק טרם מתן הטיפול, חובת התיעוד והרישום הרפואי המוטלת על הרופאים, זכותו של המטופל (או בא כוחו על בסיס כתב ויתור על סודיות רפואית) לעיין במידע המצוי בתיק הרפואי ולהעתיק ממנו לצד חובת שמירה על סודיות וחסיון רפואי, שחלה על הרופאים.  

ראה גם: אוטונומיה של החולה וויתור על סודיות רפואית.

חקירה פרטית - Private inquiry

כלי עזר להשגת מידע, המסייע בהתחקות אחר האמת העובדתית במסגרת תביעות רשלנות רפואית. החקירה מאפשרת לשני הצדדים בתיק לאסוף אינפורמציה, המוכרת כחומר ראייתי קביל לשימוש במהלך דיון משפטי: הנתבע מסתייע בה לצורך השגת ראיות לגבי היקף הנזק, שנגרם לתובע ונסיבות היווצרותו, אשר ישמשו עבורו בסיס לערעור גרסת התובע במשפט וצמצום אחריותו שלו לקרות הנזק.

התובע מתחקה באמצעות החקירה אחר הנסיבות שהובילו להיווצרות הנזק, סוג הטיפול שניתן לו וכן לגבי הכשרתם ונסיונם המקצועי של הרופאים שטיפלו בו. החקירה תתמקד באיסוף ראיות, אשר הולמות את אופי התביעה:

• בגין נזק ממוני - הוצאות עבור טיפולים ובדיקות, רכישת ציוד רפואי וכדומה.
• בגין נזק שאינו ממוני - אובדן הנאות החיים, עוגמת נפש, כאב וסבל.

ראה גם: נזק ממוני, נזק לא ממוני.