אחד מראשי הנזק, הנכללים במסגרת תביעות רשלנות רפואית, הינו החזר כספי בגין הפסד של זכויות סוציאליות ופנסיה.

מדובר בהוצאה צופה פני עתיד וככזו מסווגת כראש נזק כללי, אולם תיתכן תביעה על החזרי פנסיה ותנאים סוציאליים לגבי העבר - בעיקר במקרים בהם הניזוק מבוגר מאד.

בפסיקת פיצויים בגין ראש נזק זה משפיעה גם העובדה, שבהתאם לחוק הפנסיה החדש, החל מראשית שנת 2008 זכאי כל עובד בישראל לביטוח פנסיוני, לאחר תקופת המתנה של 6 חודשים.

עלויות הבאות בגדרי ראש נזק זה

הפיצוי המבוקש הינו עבור פגיעה עתידית בזכויות הפנסיוניות של הניזוק ובגין תשלומים סוציאליים,   אשר צפויים להיגרע ממנו, דוגמת הפרשות לביטוח מנהלים וקופות גמל.

פגיעה זו נגרמת במקרה בו עובד שכיר נאלץ לעזוב את מקום עבודתו בעקבות הנזק הגופני, שנגרם לו באירוע הרשלנות הרפואית או שהוא מפוטר על ידי מעסיקו על רקע זה.

בנסיבות אלה מפסיד העובד את הזכויות הפנסיוניות והתנאים הסוציאליים, מהם נהנה מהלך עבודתו ומופסקת הפרשת התשלומים החודשיים, שהעביר בגינו המעביד עבור פנסיה וזכויות סוציאליות, באופן, המצריך את הניזוק לוותר עליהם או לשאת במימונם באופן עצמאי.

חישוב גובה הפיצוי בגין הפסד תנאים סוציאליים ופנסיה

בקביעת סכום הפיצוי עבור ראש נזק של הפסד זכויות סוציאליות ופנסיה עורכת הערכאה המשפטית אומדן נזקים כלכליים, שצפויים להיגרם לניזוק.

לצורך כך, מבוצעת השוואה בין שיעור ההפרשות עבור פנסיה ותנאים סוציאליים, שאמור היה הניזוק לקבל לולא הפגיעה ובמידה והיה ממשיך במקום עבודתו, לבין גובה ההפרשות, שעתיד הנפגע לקבל לאחר עזיבתו את מקום העבודה, עקב אירוע הרשלנות, ככל שהוא זכאי לכך.

החישוב מבוצע באופן אינדיבידואלי עבור כל ניזוק, בהתאם לנסיבות המקרה הפרטני. במידה ובעקבות אירוע הרשלנות הרפואית יצא העובד ממעגל התעסוקה באופן מתמשך ואינו מועסק מזה מספר שנים, יטה בית המשפט לפסוק עבורו הפסדי פנסיה בגובה מלא.

מאחר ומרבית הסדרי הפנסיה כוללים מרכיב השתתפות עצמית של הנפגע בתשלום אחוזים מסוימים מההפרשות (כ 5% בממוצע) יופחתו מגובה הפיצוי עבור ראש נזק זה ההפרשות העצמאיות, שהיו חלות על הנפגע במידה ונמשכה העסקתו.

פסקי דין בנושא הפסד זכויות סוציאליות ופנסיה

בדיון ת"א (ירושלים) 668/92 תום שטראוס (קטין) נ' דר' עוז יובל ואח', עסק בתביעת רשלנות רפואית בלידה, בעקבותיה נגרם לתובע נזק בדמות שיתוק מוחין שהוביל לכדי נכות מלאה.

בשלב הערכת הנזקים וקביעת סכום הפיצוי נדרשה הערכאה המשפטית, בין היתר, לדיון בראש נזק של הפסד זכויות סוציאליות ופנסיה. בית המשפט קבע, כי הזכאות לפנסיה הינה אינדיבידואלית עבור כל ניזוק, תלויה בהסדרי פרישה ספציפיים ובגובה הסכום המופרש לקרן הפנסיה והוכחתה תיעשה באמצעות ראיות פרטניות.

בנסיבות העניין התובע היה בן קיבוץ ולכן לא הובהר די צורכו אופן חישוב זכויות הפנסיה וגובה הניכוי הרעיוני עבור עצם רכישת הזכויות הפנסיוניות. נוכח האמור חושב הפיצוי בהתאם לתרחיש, לפיו הנתבע היה פורש מעבודתו בקיבוץ, בהתאם ליכולותיו, בהגיעו לגיל פרישה וממשיך לקבל את צרכיו מהקיבוץ.

נקבע, כי עבור התקופה שמגיל פרישה ועד סיום תוחלת החיים, ישולם לתובע פיצוי עבור קבלת פנסיה בגובה של 65% מהשכר הממוצע במשק (בהתחשב באי ניכוי הסכום עבור רכישה רעיונית של זכויות פנסיה).

מגמות אחרות, אשר עולות מהפסיקה, הינן, כי במקרים בהם הנפגע לא איבד את כושר עבודתו באופן מוחלט, קיימת נטייה לפסיקת פיצויים בגין אובדן תנאים סוציאליים בלבד ולא בגין הפסדי פנסיה, בדרך של ביצוע אומדן על פי הנתונים הפרטניים של הניזוק.

בהתאם למגמה אחרת, לא וודאי, כי קיים טעם בהחלת הלכת השנים האבודות בגין ראש נזק של קיצור תוחלת החיים, ביחס לתקופת הפנסיה. זאת נוכח העובדה, שפיצוי כאמור הינו עבור החיסכון, שעשוי היה הניזוק לצבור בחייו בעוד שתכלית תגמולי הפנסיה הינה להבטיח קיום שוטף למקבלם לאחר הגעה לגיל פרישה.

בואו להתייעץ עם מומחים ועורכי דין במסגרת: פורום רשלנות רפואית