כעבור 25 שנה, במסגרת הלכת המר מיום 28.5.2012 ביטל ביהמ"ש העליון את עילת חיים בעוולה של הילד, תוך שהוא מרחיב את עילת הולדה בעוולה של ההורים, באופן שאיפשר להורים לתבוע פיצויים רחבים יותר, אשר יכסו את הוצאות גידולו ומלוא צרכיו של הקטין גם לאחר בגירותו, ולמשך כל תוחלת חייו המוערכת.

הלכת המר גם קבעה הוראת מעבר לגבי תביעות תלויות ועומדות אשר הוגשו לפני מתן הלכת המר ביום 28.5.12 וקבע כי כאשר מדובר בתביעות כאמור אשר הוגשו הן מטעם הילד והן מטעם ההורים, וכאשר תביעת ההורים לא התיישנה במועד הלכת המר ביום 28.5.12 – אזי הן תמשכנה להתברר רק לגבי תביעת ההורים, ואילו תביעות כאמור אשר הוגשו רק מטעם הילד - תמשכנה להתברר לפי הלכת זייצוב, כך שהלכת המר לא תחול עליהן.

לגבי תביעות שטרם הוגשו ושלגביהן כבר חלף מועד ההתיישנות של עילת ההולדה בעוולה של ההורים, נקבע כי אין להכריע בעניינן בשלב זה וכי בתי המשפט יידרשו לשאלות אלו לכשיתעוררו.

הוראת המעבר הנ"ל יצרה אי בהירות לגבי האופן לפיו יש ליישם אותה ולגבי השלכותיה על ילד שתביעת הוריו התיישנה לפני הלכת המר או לאחריה.

למה נקבעה הלכה חדשה בעניין?

למעשה, מאז ועד היום מוגשות תביעות שונות בגין שתי עילות התביעה הללו, אשר מעוררות שאלות של התיישנות ושל תחולת הלכת המר בעניינן. כתוצאה מכך, נאלץ ביהמ"ש העליון לקבוע שורה של הלכות שונות, בזו אחר זו, על מנת לעשות סדר ולהבהיר ככל הניתן את המצב החדש שנוצר בעקבות הלכת המר.

העתירה שהוגשה במסגרת רע"א 398/18 ורע"א 444/18 עסקה בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה ביום 4.5.2017 בבית המשפט המחוזי מרכז נגד המדינה וקופת חולים כללית, וזאת בגין עילת חיים בעוולה.

התביעה הוגשה בשמו של ילד שנולד ביום 7.5.1992 כשהוא לוקה במחלת תלסמיה מייג'ור, ובטענה לפיה שתי הנתבעות הנ"ל התרשלו בביצוע מעקב ההריון של אמו של הילד.

שתי הנתבעות, המדינה וקופת חולים כללית, הגישו בקשה לדחיית תביעה זו על הסף מחמת התיישנותה וליתר דיוק, בהיעדר עילת תביעה, אולם בית המשפט המחוזי דחה בקשה זו. בהמשך לכך, הגישו כל אחת מהנתבעות בר"ע (בקשת רשות ערעור) על החלטת בית המשפט המחוזי בפני בית המשפט העליון.

יובהר כבר עתה כי בית המשפט העליון קיבל את הבר"ע של המדינה וקופת חולים כללית, בקובעו כי במקרים בהם תביעת ההורים, בגין עילת הולדה בעוולה, התיישנה עוד לפני מתן הלכת המר ביום 28.5.2012, יוכל הילד להגיש תביעה בעילה של חיים בעוולה חרף ביטולה במסגרת הלכת המר, רק עד ליום 28.8.2015 ותו לא.   

פסק הדין של בית המשפט העליון סקר בתחילה את השתלשלות הפסיקה של בית המשפט העליון בעניין המועד לפיו ניתן עדיין להגיש תביעות בעילת חיים בעוולה, מאז בוטלה עילה זו במסגרת הלכת המר.

התיק הראשון שדן בתחולת הלכת המר על עילת חיים בעוולה היה במסגרת הליך רע"א 9444/12 זאבי נ' פלוני מיום 28.4.2013.

תיק זה עסק במקרים בהם כבר הוגשה תביעת הילד לפני הלכת המר, ביחד עם תביעת ההורים, אך תביעת ההורים התיישנה. בית המשפט העליון קבע כי במצב דברים זה תחול הוראת המעבר שנקבעה בעניין המר ותיוותר על כנה רק תביעת הילד בעילה של חיים בעוולה.
    
שלושת התיקים הבאים עסקו במקרים בהם טרם הוגשה תביעת הילד לפני הלכת המר, אך עילת תביעתם של הוריו כבר התיישנה, וזאת בין לפני מתן פסק הדין בעניין המר, ובין לאחריו.

ראשית, בהליך רע"א 4512/13 בית החולים אגודת הסהר האדום נ' פלוני מיום 28.8.2014 נדונה קבוצת המקרים בהם טרם הוגשה תביעת הילד בעת מתן הלכת המר, 28.5.2012, וכאשר תביעת ההורים התיישנה לפני הלכת המר.

בית המשפט העליון קבע כי במקרים אלו הילד יוכל עדיין להגיש תביעתו בעילה של חיים בעוולה, חרף ביטולה בהלכת המר, עד ליום 28.8.2015 לכל המאוחר – כלומר, שנה לאחר מועד מתן הלכת הסהר האדום.

בהמשך לכך, בהליך רע"א 7490/14 שירותי בריאות כללית נ' פלונית מיום 28.12.2014, נדונה קבוצת המקרים בהם בעת מתן הלכת המר טרם הוגשה תביעת הילד ותביעת ההורים התיישנה לאחר מתן הלכת המר.

בית המשפט העליון קבע כי במקרים אלה ככל שתביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.5.2013 כלומר, שנה ממועד מתן הלכת המר יוכל הילד להגיש תביעתו בעילה של חיים בעוולה עד ליום 28.8.2015, הוא המועד האחרון שנקבע בהלכת הסהר האדום.

לבסוף, בהליך רע"א 4288/15 מכבי שירותי בריאות נ' פלוני מיום 25.5.2016, נדונה קבוצת המקרים בהם טרם הוגשה תביעת הילד בעת מתן הלכת המר ומועד התיישנות תביעת ההורים חל יותר משנה לאחר מתן הלכת המר, כלומר לאחר 28.5.2013, הוא המועד האחרון שנקבע בהלכת שירותי בריאות כללית, אך לפני יום 28.8.2015, הוא המועד האחרון להגשת תביעות הילד שנקבע בהלכות הסהר האדום ושירותי בריאות כללית.

העליון פסק כי תביעות שהוגשו כבר על ידי הילד עד ליום 28.8.2015, ימשיכו להתברר חרף העובדה שתביעת ההורים התיישנה לאחר שחלפה שנה מיום מתן פסק דין המר.

פסק הדין התייחס גם לקבוצה נוספת, שכונתה בשם "הקבוצה הנסתרת", אשר כוללת ילדים שתביעת הוריהם התיישנה בין 28.5.2013 לבין 28.8.2015, אך הם טרם הגישו תביעתם. ביחס לקבוצה זו, נקבע כי הם יהיו רשאים להגיש תביעה בעילה של חיים בעוולה עד ליום 31.12.2017.

על רקע הפסיקה דלעיל, הגישו המדינה וקופת חולים כללית בקשה לדחייה על הסף של התביעה שהוגשה בפני בית המשפט המחוזי מרכז כפי שצויין לעיל.

המבקשות טענו כי מאחר והילד נולד ביום 7.5.1992, אזי התביעה של הוריו התיישנה כעבור 7 שנים, ביום 7.5.1999, כלומר, לפני מתן הלכת  המר. משכך, חלה על תביעה זו הלכת הסהר האדום, לפיה במקרים בהם תביעת ההורים התיישנה לפני מתן הלכת המר, יוכל הילד להגיש תביעה בעילת חיים בעוולה רק עד ליום 28.8.2015. מאחר שהתביעה דנן הוגשה ביום 4.5.2017, מכאן שהילד איחר את המועד לכך.

בתשובה לכך טען הילד כי על עניינו חלה דווקא הלכת מכבי, לפיה, לעמדתו, ילד שנולד לפני הלכת המר, ותביעת הוריו התיישנה עד ליום 28.8.2015, יוכל להגיש תביעה בעילת חיים בעוולה עד ליום 31.12.2017. משכך, התביעה שלו הוגשה במועד, ואין לסלקה על הסף.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לסילוק על הסף, בקבעו כי ההוראה שנקבעה בהלכת מכבי חלה על כל המקרים בהם תביעת ההורים התיישנה עד יום 28.8.2015, כולל התביעה דנן.

לדבריו, במסגרת הלכת מכבי נקבעה הוראת מעבר כללית, אשר מבטלת הלכה למעשה את ההבחנה בין הקבוצות השונות שעניינן נדון לאורך השנים שלאחר הלכת המר, ומציבה כלל אחיד לפיו ככל שתביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.8.2015, תעמוד לילד האפשרות להגיש תביעה בעילת חיים בעוולה, עד ליום 31.12.2017, ובלבד שתביעת הילד לא התיישנה כשלעצמה.

לגבי התביעה דנן, תביעת ההורים התיישנה לפני יום 28.8.2015, ולכן הילד היה רשאי להגיש תביעה בעילה של חיים בעוולה עד ליום 31.12.2017, כפי שהוא אכן עשה.

במסגרת הבר"ע שהגישו המדינה וקופת חולים על החלטה זו בפני ביהמ"ש העליון, נטען על ידן כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שביסס את הכרעתו על הלכת מכבי ובפרשנות שנתן לה. לטענתן, הלכת מכבי דנה אך ורק במקרים בהם תביעת ההורים התיישנה בתקופה שבין יום 28.5.2013, שנה לאחר הלכת המר ועד ליום 28.8.2015.

לפיכך, היא איננה חלה על המקרה שלפנינו, בו תביעת ההורים התיישנה כבר ביום 7.5.1999. לעומת זאת, התביעה דנן נכנסת לגדר הלכת הסהר האדום, בה נקבע כי במקרים בהם תביעת ההורים התיישנה לפני מתן הלכת המר, יוכל הילד להגיש תביעה בעילת חיים בעוולה עד ליום 28.8.2015 בלבד.

הילד טען בתשובתו כי בעניין מכבי נקבעה הוראת מעבר מתוקנת ונוצר קו גבול אחיד להגשת תביעת הילד בכל אותם המקרים בהם תביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.8.2015.

על כך יש ללמוד מהלשון הכללית שננקטה בחלק האופרטיבי של פסק הדין. בנוסף, פרשנות אחרת להלכת מכבי אינה מתיישבת עם עקרונות של צדק.

כלומר, המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים עסקה למעשה בשאלת פרשנותה של הלכת מכבי, באופן ששואל האם יש לראותה כהלכה אשר ממשיכה את שרשרת ההלכות שניתנו לגבי הוראות המעבר של הלכת המר, או שיש לראותה כהלכה אשר מבטלת אותן וקובעת הלכה חדשה וכוללת וזאת כמפורט להלן:

האם יש לראות בהלכת מכבי כחוליה נוספת, אשר ממשיכה את שרשרת פסקי הדין של בית המשפט העליון שעסקו בשאלת הוראות המעבר של הלכת המר, ואשר מתייחסת רק לקבוצת ההורים שתביעתם התיישנה בין יום 28.5.2013 ליום 28.8.2015, כך שרק במקרה כזה הילד יהיה רשאי להגיש תביעה בעילה של חיים בעוולה, וזאת עד ליום 31.12.2017;

- או -

יש לראות בהלכת מכבי כחוליה נפרדת, אשר למעשה מבטלת את פסקי הדין הקודמים, תוך קביעת הלכה חדשה וכללית, וזאת לגבי כל המקרים בהם תביעת ההורים התיישנה עד ליום 28.8.2015, ללא יוצא מהכלל.

למעשה, לאחר שניתנה הלכת מכבי התקבלו פסקי דין שונים וסותרים בעניין זה על ידי בתי המשפט המחוזיים השונים.

לפיכך, ועל מנת לקבוע עמדה מכרעת וחד משמעית בעניין זה, קבע בית המשפט העליון כי הלכת מכבי לא ביטלה את ההלכות הקודמות בסוגיה ועל כן היא איננה חלה על כל קבוצות ההורים שתביעתם התיישנה לפני יום 28.8.2015, אלא היא חלה אך ורק על קבוצת ההורים שתביעותיהם התיישנו בתקופה שבין 28.5.2013 שנה לאחר הלכת המר, לבין 28.8.2015 שנה לאחר הלכת הסהר האדום.

כלומר, בית המשפט העליון דחה וביטל את הקביעה של בית המשפט המחוזי.

ביהמ"ש העליון נימק את קביעתו הנ"ל בשלושה נימוקים: נוסח פסק הדין בהלכת מכבי, כללי פרשנות הפסיקה, ושיקולי מדיניות שיפוטית.

נוסח פסק דין מכבי - מנוסח פסק דין מכבי עולה במפורש כי הוא ביקש רק להצטרף לרצף פסיקתי שהחל בעניין הסהר האדום, ולשמר את ההלכות הקודמות בעניין מתן האפשרות לילד להגיש את תביעתו בעילה של חיים בעוולה.

ההלכות עוקבות אחת אחרי רעותה ואף אחת מהן לא באה להחליף את קודמתה. כך גם עולה לגבי הקבוצה הנוספת, היא "הקבוצה הנסתרת".

כלומר, הקבוצה של ההורים שתביעתם התיישנה לאחר יום 28.5.2013, שנה לאחר הלכת המר, אך לפני יום 28.8.2015, והם טרם הגישו תביעתם. לגבי קבוצה זו, וזו בלבד, הוארכה התקופה להגשת תביעות הילד עד ליום 31.12.2017. לעומת זאת, הורים שתביעתם התיישנה קודם לכן, נכללים בגדר הקבוצות בהן עסקו הלכת הסהר האדום והלכת שירותי בריאות כללית.

כללי פרשנות הפסיקה - כלל ידוע הוא כי כל אימת שבית המשפט העליון יעשה שימוש בסמכותו כדי לסטות מהלכותיו הקודמות, הוא יעשה כן באופן מפורש ולא באופן משתמע ואגב אורחא.

במקרה דנן פסק הדין בעניין מכבי לא הכריז על בטלות הלכת הסהר האדום או הלכת שירותי בריאות כללית ויש להניח כי לו היה מבקש לעשות כן היה מציין זאת באופן מפורש, מה שלא נעשה.

שיקולי מדיניות שיפוטית - המסקנה לפיה הלכת מכבי חלה רק על קבוצת ההורים שתביעתם התיישנה לאחר יום 28.5.2013 אך לפני יום 28.8.2015, עדיפה גם משיקולי מדיניות משפטית.

מסקנה שונה, לפיה לפי פסק דין מכבי גם הורים שנמנו על הקבוצות בהן עסקו הלכת הסהר האדום והלכת שירות בריאות כללית, יכולים היו להגיש תביעותיהם עד ליום 31.12.2017 תוביל לטענה לפיה אפשרות זו לא עלתה באופן מפורש מפסק דין מכבי והורים רבים הנמנים על "קבוצה נסתרת" נוספת זו החמיצו את האפשרות להגיש תביעתם.

יחד עם זאת, יובהר כי בית המשפט העליון היה מודע לכך שקביעתו החדשה איננה קלה, מאחר שמשמעותה היא סגירת דלתות בית המשפט בפני תובעים לשם תביעת נזקיהם.

למרות זאת בית המשפט העליון הבהיר כי בחלוף כמעט כשש שנים מהלכת המר, נראה כי הגיעה השעה לחתום את הדיון בשאלות הוראות המעבר לגבי הלכת המר.

עוד נקבע כי ככל שיתעוררו מקרים נוספים בעתיד אשר יחייבו הכרעה נוספת בהיבטים היישומיים של הלכת המר, הם יידונו ויוכרעו בהתאם לדין ולהלכה הפסוקה.

לסיכום בנושא המועד האחרון להגשת התביעות ותחולת ההתיישנות

תביעות תלויות ועומדות שהוגשו לפני הלכת המר מיום 28.5.2012

1. תביעה שהוגשה רק מטעם הילד – תמשיך להתברר. כך נקבע בהלכת המר.

2. תביעה שהוגשה הן מטעם הילד והן מטעם ההורים, וכאשר תביעת ההורים לא התיישנה לפני הלכת המר – תביעת הילד תבוטל ותביעת ההורים תמשיך להתברר. כך נקבע בהלכת המר.

3. תביעה שהוגשה הן מטעם הילד והן מטעם ההורים, וכאשר תביעת ההורים כבר התיישנה לפני הלכת המר – תביעת הילד תמשיך להתברר ותביעת ההורים תבוטל. כך נקבע בהלכת זאבי.

תביעות שמוגשות לאחר הלכת המר מיום 28.5.2012

1. כל עוד תביעת ההורים לא התיישנה לאחר הלכת המר מיום 28.5.12 – ניתן להגיש תביעה רק מטעם ההורים. כך נקבע בהלכת המר.

2. אם תביעת ההורים התיישנה לפני הלכת המר מיום 28.5.12 – הילד עדיין יוכל להגיש תביעה מטעמו, וזאת עד ליום 28.8.15, בתנאי שטרם מלאו לו במועד זה 25 שנים. כך נקבע בהלכת הסהר האדום, וכן בהליך רע"א 398/18.  

3. אם תביעת ההורים התיישנה במהלך השנה שלאחר הלכת המר, קרי, עד ליום 25.8.13 - הילד עדיין יוכל להגיש תביעה מטעמו, וזאת עד ליום 28.8.15, ובתנאי שטרם מלאו לו במועד זה 25 שנים. כך נקבע בהלכת שירותי בריאות כללית.

4. אם תביעת ההורים התיישנה בין 28.5.2013 ועד ליום 28.8.15 - הילד עדיין יוכל להגיש תביעה מטעמו, וזאת עד ליום 31.12.17, ובתנאי שטרם מלאו לו במועד זה 25 שנים. כך נקבע בהלכת מכבי שירותי בריאות.

הלכה למעשה, במועד קבלת הערעור כאמור נמחקו עשרות או מאות תביעות רשלנות של משפחות מכל רחבי הארץ בשל התיישנות.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי פרטני