פלוני נפגע ברשלנות רפואית וחיכה שנים עד שהגיש תביעה - האם טענותיו של פלוני ישמעו לאור השיהוי בדרישת הפיצוי? ומהו הזמן שמותר לפלוני להמתין לפני הגשת התובענה.

במאמר זה ניתן בידכם את התשובות לשאלות אלו ונבחן את מוסד ההתיישנות בדין הישראלי.

התיישנות – טענת הגנה בפני תביעה

טענת התיישנות בתביעת רשלנות רפואית בדין הישראלי היא טענה, שמטרתה למחוק תביעה על הסף, זאת כיוון שחלף זמן רב מדי בין מועד ביצוע הרשלנות הרפואית, לבין מועד התביעה של הניזוק מרשלנות כאמור בערכאה שיפוטית.

וכך גם קבוע בסעיף 2 לחוק ההתיישנות "תביעה לקיים זכות כל שהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה".

מדוע בתור שיטת משפט אנו זקוקים למוסד ההתיישנות?

ישנם מספר טענות פרי כתיבתם של מלומדים לצורך הצדקת מוסד ההתיישנות חלק מהן מתייחסות לתובע וחלק לנתבע. כך לדוגמא, יש תחושה שאדם שחיכה זמן כה רב, וישן על זכותו לפיצוי לא הוגן שיקבל סעד מבית המשפט.

כמו כן, אי אפשר לצפות מנתבע שישמור את הראיות שבידיו לנצח, עם חלוף זמן מסוים לכל נתבע יש ציפייה כי כבר לא יתבעו אותו על מעשים שעשה לפני שנים רבות.

הסבר נוסף למוסד ההתיישנות נוגע לאינטרס הציבורי, שבתי משפט יעסקו בתביעות רלוונטיות, ולא יחפרו זמן רב מדי בעבר, שבו העולם והטכנולוגיה הרפואית היו שונים בתכלית.

תקופת ההתיישנות בישראל

"התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן - תקופת ההתיישנות)  היא - (1) בשאינו מקרקעין - שבע שנים" (סעיף 5 לחוק ההתיישנות).

הווה אומר, תביעת רשלנות רפואית שהיא כאמור - איננה עניין במקרקעין, תתיישן תוך 7 שנים מיום ביצוע הרשלנות.

כלומר אדם שנפגע מרשלנות רפואית ותבע את המוסד המטפל לאחר חלוף 7 השנים, לא יקבל כל פיצוי או סעד מבית המשפט ותביעתו תדחה על הסף.

אירועים שעוצרים את תקופת התיישנות

על אף האמור, ישנם מצבים בהם תקופת ההתיישנות מתאפסת או שאיננה מתחילה להימנות. כך לדוגמא כל עוד מתרחש הליך משפטי בנוגע לרשלנות הרפואית אין מונים תקופת התיישנות ואם החל הליך משפטי כאמור – הדבר יאפס את תקופת ההתיישנות.

דוגמא נוספת ניתן למצוא בסעיף 9 לחוק ההתיישנות, והיא במקום שבו הנתבע הודה בזכות התובע לפיצוי יתאפס מרוץ ההתיישנות.

אירועים המשהים תקופת התיישנות

ישנם אירועים המשהים את תקופת התיישנות. הרלוונטי ביותר למקרים של רשלנות רפואית היא תקופת קטינות, הווה אומר התיישנות לא תספר עד הגיע הנפגע לגיל 18.

סעיף זה למעשה יוצר מצב שבו אדם שנפגע כקטין מרשלנות רפואית יוכל לתבוע את המוסד המטפל עד הגיעו לגיל 25.

דוגמא נוספת היא תקופה שבה שהה הנתבע או התובע מחוץ למדינה ובעקבותיה לא היה ניתן לבצע את הבירור המשפטי (סעיף 14 לחוק ההתיישנות).

אם עברתי ניתוח רפואי והנזק שנגרם לי התגלה רק לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, האם אני יכול לתבוע?

למקרים אלו במיוחד נכתב סעיף 8 לחוק ההתיישנות הקובע כי במקום שמאדם נעלמו עובדות מהותיות אשר מהוות את עילת התביעה לא יתחיל מרוץ ההתיישנות אלא ביום שעובדות אלו באו לידיעתו.

בית המשפט בישראל הכיר בידיעת הנזק כעובדה מהותית לעניין סעיף 8, כלומר אדם שלא היה מודע לנזק שנגרם לו, יוכל לתבוע גם לאחר חלוף 7 שנים וזאת כאמור מכוח סעיף 8 לחוק ההתיישנות.

בעבר וגם כיום מתנהלות בבתי המשפט ברחבי ישראל תביעות רשלנות רפואית לא מעטות, שהוגשו על ידי הניזוקים גם לאחר שתקופת ההתיישנות הפורמלית חלפה.

סיכום – התיישנות בתביעת רשלנות רפואית

שאלנו בתחילת מסמך זה האם טענותיו של פלוני ישמעו בבית משפט כאשר הוא השתהה בהגשת התביעה, וכמה זמן מותר לאותו פלוני להשתהות. ראינו כי הכלל מורה על התיישנות של 7 שנים מיום הולדת התובענה.

ראינו גם כי לכלל זה חריגים, שעוצרים או מאפסים את תקופת ההתיישנות, כמו כן בחנו את סעיף 8 לחוק ההתיישנות הקובע כי במקום בו לאדם נגרם נזק שהוא אינו מודע אליו, לא יתחיל מרוץ ההתיישנות.

בכל מקרה של ספק הדורש בירור לגבי התיישנות תביעה וזכאות לפיצוי בשל נזק רפואי, יש לפנות אל עורך דין העוסק בדיני נזיקין ולהתייעץ עמו. כרגיל, תביעות רשלנות רפואית מורכבות ושונות מתביעות אחרות לנזקי גוף ולכן חשוב להתייעץ עם איש מקצוע לפני קבלת החלטות.

שאלות בנושא התיישנות? ליחצו כאן והתייעצו בפורום שלנו

לקבלת סיוע אישי של עורך דין ליחצו: יעוץ לנפגעי רשלנות רפואית