תורשה וסטטיסטיקה

התסמונת מכונה על שמם של שני רופאים צ'כיים בשם הרמנסקי ופודלאק, אשר תיעדו בשנת 1959 לראשונה שני חולים שלקו בלבקנות, נטיה לדימומים ומחלת ריאות.

כיום ידוע על 9 מוטציות גנטיות אשר אחראיות להיווצרות תסמונת זו. הורשת התסמונת נעשית באופן רציסיבי אוטוזומלי, כלומר, שני ההורים צריכים לשאת את הגן הפגום ולהוריש אותו לילדם, כדי שהוא ילקה בתסמונת.

במידה ורק אחד מההורים העביר את הגן הפגום לילד, הילד יחשב כנשא של הגן הפגום, אולם הוא יהיה בריא, ולא ילקה בתסמונת בפועל. לא ברור כיצד נוצרת המוטציה הגנטית, אם כי דווח כי היא מתרחשת בדרך כלל כתוצאה ממחלות מטבוליות, משפחתיות או רעילות.

כאמור מדובר בתסמונת נדירה ביותר אשר מופיעה ברחבי העולם בתדירות של 1:500,000 עד 1:1,000,000. יחד עם זאת, התסמונת נפוצה במיוחד בפורטו-ריקו, שם היא מופיעה בתדירות של 1:1800 (!)  

בארץ התסמונת נפוצה בקרב העדה הבדואית. הסיבה לתפוצת התסמונת בקרב בני העדה הבדואית נובעת מנטיית הבדואים להתחתן עם קרובי משפחתם ובתוך השבט שלהם, כאשר לעיתים קרובות אף מדובר בבני דודים ממדרגה ראשונה.

תופעה זו מסייעת להורשת התסמונת, מאחר שכדי להימנע מכך הכרחי שלהורים יהיה מגוון גנטי רחב בהרבה.

ההשלכות הרפואיות של התסמונת

תסמונת הרמנסקי-פודלק גורמת למספר בעיות רפואיות עיקריות, כמפורט להלן:

לבקנות - אשר נגרמת עקב חסר בפיגמנט המלנין, ומתבטאת בגוון העיניים, העור, והשיער. הלבקנות בעיניים גם גורמת לבעיות ראייה שונות עקב רגישות לאור (פוטופוביה), פזילה וניסטגמוס - תנועות עיניים לא רצוניות מצד לצד. חשיפה ממושכת לאור שמש עלולה להגדיל את הסיכון לבעיות עור וסרטן העור.  

פגיעה בתפקוד טסיות הדם - אלה נחוצות לקרישת הדם. כתוצאה מכך אנשים שלוקים בתסמונת זו נוטים לסבול בקלות מחבלות ודימומים, ולרבות דימומים מהאף ודימומים בשיניים בעת צחצוח השיניים.

יתכן שנשים שלוקות בתסמונת זו תהיינה זקוקות לסיוע בזמן המחזור החודשי או בעת הלידה עקב חשש לאובדן דם מוגבר בשל התסמונת.

פיברוזיס ריאתי – מחלת ריאות מסוכנת אשר נגרמת עקב הצטלקות הריאות בשל דלקות חוזרות ונשנות, ומתאפיינת בעייפות וקוצר נשימה. המחלה מגבילה את היכולת של חמצן להיכנס לדם, וכתוצאה מכך כמות נמוכה מדי של חמצן מגיעה לאיברי הגוף. כמות נמוכה של חמצן באופן ממושך עלולה לגרום לנזק לאיברי הגוף.

קוליטיס גרלונומטוטי – סוג של דלקת המעי הגס, אשר מופיעה אצל כ-15% מהלוקים בתסמונת. המחלה גורמת לכאבי בטן ושלשול מדמם ובמקרים חמורים עלולה להצריך ניתוח.

טיפול והתמודדות עם התסמונת

התסמונת הינה תסמונת חשוכת מרפא ולכן הטיפול בה מתבצע בעיקר באמצעות הגנה ככל הניתן על מי שחולה בה מפני הנזקים שהיא עלולה לגרום.

טיפול זה כולל בין השאר:

• הגנה על העור מפני השמש
• ענידת צמיד התראה רפואי אשר מתאר במפורש את הפגם בתפקוד טסיות הדם
• טיפול מהיר בדלקת ריאות כדי למנוע התפתחות פיברוזיס ריאתי
• קבלת חיסון נגד שפעת
• פעילות גופנית מתונה וקבועה

בנוסף מומלץ לערוך מעקב שוטף אחר מצב בריאות החולים, אשר כולל בעיקר:

• בדיקה אופתלמולוגית שנתית
• בדיקה שנתית לאיתור נגעים על העור
• בדיקות תפקוד ריאתי שנתיות בקרב החולים מעל גיל 20

כן מומלץ לחולים להימנע מחשיפה ישירה לשמש, עישון וחשיפה לעשן סיגריות, שימוש במוצרים שמכילים אספירין ואיבופרובן שמחמירים דימומים, וביצוע פעילויות שמגבירות את הסיכון לחבלות ודימומים כגון רכיבה על סקייטבורד ואופנועים.

אבחון מוקדם ומניעת לידת ילד/ה חולה

מאחר והתסמונת עלולה לגרום לסבל רב ללוקים בה, מומלץ לבצע ייעוץ גנטי לפני הכניסה להריון ו/או במהלך ההריון.  

כאשר מדובר בבבני זוג ממוצא בדואי בישראל, ובמיוחד זוגות שהנם קרובי משפחה, נדרשת עירנות גבוהה למצבם מבחינת הצוות הרפואי בכלל והרופא שאחראי על מעקב ההריון בפרט.

חשוב ביותר להקפיד על הצורך להפנות אותם לייעוץ גנטי לפני הכניסה להריון ולאחר מכן, על מנת להימנע מלידת ילד שלוקה בתסמונת זו.

ראוי לציין כי למרות שהמדובר על תסמונת נדירה ביותר ולמרות שניתן לאבחנה בקלות יחסית, עדיין ישנם מקרים של רשלנות רפואית ואי הפניה לביצוע בדיקות נדרשות.

ניסיון העבר מלמד כי הרשלנות הרפואית יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים ובין השאר:

• אי הפניה של הזוגות לביצוע בדיקות גנטיות שרלוונטיות להם, במיוחד כאשר קיים חשד לכאורה לקיומה של בעיה גנטית
• אי הפניה של הזוגות לביצוע בדיקות גנטיות נוספות והמשך בירור גנטי, לאור ממצאי הבדיקות הראשונות
• רשלנות של אנשי הצוות הרפואי במהלך ביצוע הבדיקות הגנטיות
• פענוח שגוי של ממצאי הבדיקות הגנטיות
• אי מתן הסברים ומידע רלוונטיים להורים כאשר מתקבלות תוצאות בלתי תקינות של הבדיקות, לרבות אי מתן המלצה על הפסקת הריון, במידת הצורך.

לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי!