אשם תורם - פיצויים פחותים בתביעת רשלנות רפואית
מחבר:
עורכת דין אדרה רוט
13:17 11/10/2011
לרוב, מקרים של רשלנות רפואית הם מקרים בהם חולה, אדם שנמצא במצב "פאסיבי" במהלך טיפול רפואי, נפגע כתוצאה מהתנהלות רשלנית של הגורמים הרפואיים שטיפלו בו.
יחד עם זאת, ישנם מקרים של תביעות רשלנות רפואית, בהם ניתן למצוא בהתנהלותו של התובע אשם תורם ולהסיר חלק מהאחריות שמוטלת על הנתבעים.
אשם תורם במקרים של רשלנות רפואית, יבוא לידי ביטוי, ברוב המקרים, בתהליך השיקום וההבראה, כאשר החולה אינו מקפיד על ביצוע הוראות רופאיו.
אם הרופאים התרשלו בביצוע עבודתם, במעקב אחרי מצבו של החולה, ובמקביל החולה התרשל בביצוע הוראותיהם, במידה ותוגש נגדם תביעת רשלנות רפואית, בחלק מהמקרים יוכלו לטעון כי לא כל נטל האחריות מונח על כתפיהם וכי יש בהתנהלות החולה אשם תורם.
הגנת אשם תורם בתביעת רשלנות רפואית
הגנת אשם תורם, היא הגנה העומדת לרשות הנתבעים נגדם מוגשות תביעות רשלנות רפואית ובכוחה להביא לחלוקת האחריות על הנזק, בין התובע, לבין הנתבע ובכל להקטין את סכום הפיצוי.
אשם תורם - פיצויים פחותים בתביעת רשלנות רפואית
מחבר:
עורכת דין אדרה רוט
13:17 11/10/2011
במידה ויוכח אשם תורם, על בית המשפט לקבוע את מידת האשם של התובע ולהקטין את סכום הפיצוי בשיעור תואם למידת אשמתו.
אשם תורם – מבחן הסמיכות
כאשר עולה בתביעת רשלנות רפואית טענת אשם תורם, על בית המשפט לבדוק אותה על פי מספר מבחנים. המבחן הראשון, הוא מבחן הסמיכות. הנחת היסוד היא שלנזקי הגוף של התובע עלולים לגרום גורמים רבים שלקחו חלק בהשתלשלות האירועים אשר הובילו, בסופו של דבר לנזק שנוצר. במבחן הסמיכות, על בית המשפט לאתר את הגורם בעל הסמיכות הגבוהה ביותר להתרחשות הנזק. לגורם זה, ייוחס האשם התורם, שכן מטבע הדברים הייתה לו השפעה רבה על התוצאה הסופית.
אשם תורם – מבחן כלל ההזדמנות האחרונה
קשר הדוק קיים בין מבחן הסמיכות, לבין מבחן כלל ההזדמנות האחרונה. זה השני, בוחן את הגורם לרשותו הייתה ההזדמנות האחרונה למנוע את היווצרות הנזק. כלומר, בעניין תביעות רשלנות רפואית, גם אם החולה התרשל בביצוע הוראות רופאיו, לא דיי בכך בכדי להסיר את נטל האחריות מהרופאים. על הרופאים להוכיח כי הם עשו כל שמצופה מרופא סביר לעשות, בהתאם לידע ולסטנדרטים הרפואיים שהיו מקובלים באותה עת, בכדי למנוע את היווצרות הנזק.
אשם תורם כהגנה חלקית, או מוחלטת
ברמה העקרונית, בתי המשפט מכירים בכך שיתכנו מצבים של מידה כה גבוהה של אשם תורם מצד התובע, עד לכדי הצדקה של שלילת הפיצויים במלואם. יחד עם זאת, עד כה, בית המשפט העליות בישראל מעולם לא פסק כי אשמתו של התובע היא מוחלטת ולכן יש לשלול 100% מהפיצויים להם זכאי לפי היקף הנזק.
ברוב המקרים, גם אם יש מידה מסוימת של אשם תורם, גדולה ככל תהיה, היא אמנם מביאה לדילול של קשר סיבתי בין רשלנותו של הנתבע לבין הנזק שנוצר, אך אינה מנתקת אותו לחלוטין ועל כן זכאי התובע לקבל פיצוי בשיעור נמוך יותר.
נזקי גוף ותביעות רשלנות רפואית
לא אחת, נפגעי רשלנות רפואית חשים כי למרות שנגרם להם נזק כתוצאה מטיפול רפואי כזה או אחר, רופאיהם בצעו את עבודתם נאמנה והנזק הנו תוצר של נסיבות שלא היו בשליטתם. לעיתים גוף האדם אינו מגיב לטיפול רפואי כפי שאנו מקווים, לעיתים המטופל אינו ממלא את הוראות רופאיו במלואן וכו'. זכרו, אין בידכם את הכלים המקצועיים להעריך את מידת האחריות שיש להטיל לפתחם של הגורמים הרפואיים.
בכל מקרה של נזקי גוף כתוצאה מטיפול רפואי, כדאי לפנות בהקדם ולקבל יעוץ משפטי על ידי עורך דין הבקיא בתחום הנזיקין ובתחום תביעות רשלנות רפואית בפרט. גם אם יש לכם מידה רבה של אשם תורם, אין בו בכדי להסיר אחריות מוחלטת מרופאיכם וגם פיצויים כספיים חלקיים, יקל עליכם ויאפשר לכם את האמצעים הכלכליים שדרושים לשיפור מצבכם.
קיראו מידע ומאמרים נוספים באתר