תביעות בגין טיפול רפואי רשלני ופיצויים עבור אובדן סיכויי החלמה

דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה התגבשה כמענה לבעיה מובנית בדיני הרשלנות, והיא צמחה בתוך ענף הרשלנות הרפואית. במאמר זה נראה כי מקום שבו נגרם נזק באופן רשלני לסיכויי ההחלמה של פלוני הוא זכאי לפיצוי.

מדוע בכלל יש צורך בדוקטרינת אובדן סיכויי החלמה?

במשפט האזרחי בישראל בכדי לזכות בתביעה עליך להוכיח כי לאחר שקילת כלל הראיות, הגרסה שתיארת סבירה יותר מגרסת הצד השני, דהיינו שבית המשפט מעריך שגרסתך נכונה ב-51 אחוז ומעלה. אין צורך לשכנע את ביהמ"ש כי גרסתך היא וודאית ולהוכיח אותה מעבר לכך ספק.

במצב בו הוכחת מעבר ל-51 אחוז את נכונות תביעתך תקבל את מלוא הפיצוי ואילו במצב בו לא הצלחת לעשות כן, תצא, ללא פיצוי כלל.

במובן זה שופטים נתקלו בבעיה כאשר הגיע אדם שלא עבר טיפול רפואי נדרש, או שעבר טיפול רפואי רשלני ולאחר בדיקה מסתבר שלו היה עובר את הטיפול הנכון ובזמן היה סיכוי של 20 אחוז שיחלים. הבעיה נוצרה עקב כך שאותו אדם לא יכול היה לשכנע את ביהמ"ש כי ב-51 אחוז כי גרסתו נכונה יותר שכן מראש אם היה עובר את הניתוח יש רק סיכוי של 20 אחוז שהוא היה מחלים.

מהי דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה?

הדוקטרינה התעוררה בעקבות פרשת "פאתח" שם היה עיכוב באבחון של שיתוק בעצם הפנים, ולאחר האבחון הניתוח עצמו נכשל. ביהמ"ש קבע כי לו היה עובר פאתח את הניתוח היה סיכוי של 30 אחוז שהשיתוק היה נרפא.

בית החולים הנתבע (שהיה שייך לקופת חולים כללית) טען, שלאור דיני הרשלנות הרפואית יש צורך בהוכחה של 51 אחוז ועל כן אדון פאתח לא עמד בסף ההוכחה הנדרש.

ביהמ"ש קבע כי במקום בו באופן וודאי נגרם לאדם נזק בדבר אובדן הסיכוי להחלים, יש לפצותו על כך והפיצוי יחושב ע"י מכפלת הנזק בסיכויים להחלים. קרי במקרה הנדון 30 אחוז מנזק השיתוק שנגרם לפאתח.

במקרים אחרים בית המשפט החל להגמיש את גובה הפיצוי כאשר ראה שמן הצדק לעשות כן. דוגמא למקרה כזה היא מחלת הסרטן שאובחנה באיחור, כאשר לולא האיחור היה סיכויי של 80 אחוז להירפא ועם האיחור סיכוי זה ירד ל-60 אחוז.

ביהמ"ש פסק כי במקרה כזה, ולאור העובדה כי האשה נפטרה מהמחלה, יש להתחשב בסיכויי התמותה לאחר הרשלנות (כאמור 40 אחוז בגילוי מאוחר) אל מול סיכויי התמותה לולא הרשלנות (20 אחוז) ומכך לגזור את הפיצוי. דהיינו במקרה הזה יש לפצות אותה על 50 אחוז מהנזק בשל הכפלת הסיכון למוות ולא רק על ה-20 אחוז שכביכול איבדה בסיכויי החלמתה.

הרחבת הדוקטרינה גם כשלא בטוח כלל שהנזק נגרם כתוצאה מרשלנות

עד כאן דיברנו על מקרים בהם הוכח כי לאור ההתרשלות נפגעו סיכויי ההחלמה של פלוני, אולם מה הדין כאשר לא בטוח אם סיכויי ההחלמה נפגעו כתוצאה מהרשלנות או כתוצאה מגורם טבעי?

זאת הייתה הדילמה שעמדה בפני המשפט לאחרונה בפרשת "מלול" שם תינוקת סבלה משיתוק מוחין, בעוד התובעים הביאו מומחים מטעמם שהעידו כי השיתוק נגרם כתוצאה מאיחור בביצוע ניתוח קיסרי.

הנתבעים הביאו מומחים שהעידו כי  שיתוק המוחין התרחש בשל כך שהילדה נולדה בטרם עת. ביהמ"ש קבע כי במקרה זה הוא מעריך את הסיכוי שהשיתוק נגרם כתוצאה מאיחור בביצוע הניתוח הקיסרי בכ-20 אחוז ולאור כך יש לפסוק 20 אחוז פיצוי.

מקרה זה פרץ את מחסום ההוכחה לחלוטין שכן אם בפרשת פאתח הוכח במעל 51 אחוז שאכן נפגעו סיכויי ההחלמה, במקרה מלול דבר כזה לא הוכח כלל ועיקר. בית המשפט הפך להיות "מעריך" רפואי וקבע בשאלה: איזה אחוז קיים שמומחה כזה או אחר איתר את הסיבה לנזק...

על פסק הדין בפרשת מלול נכתבה ביקורת קשה, והוא עומד כיום בבקשה לדיון נוסף שהוגשה לבית המשפט העליון.

לניתוח סיכויי הצלחה גבוהים אך הוא נכשל עקב רשלנות - מה עושים?

במקרה כזה, לאור עקרון היסוד בדיני הנזיקין, יש לפצות על כל הסכום. אך כבר הסברנו שאימוץ דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה באה במיוחד בכדי להתמודד עם הקושי שבתפיסה הזאת. בפרשת זכריה כהן נקבע כי בכגון דא, לא יבצעו מכפלה של הסיכוי, וכאשר מדובר על אובדן שהוא מעל 50 אחוז, יתקבל פיצוי מלא.

דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה באה להתמודד עם הקושי הראיתי של ניתוחים שכשלו אך אילו בוצעו כהלכה היו מאפשרים סיכוי גדול יותר למטופל להחלים. עם השנים הלכה דוקטרינה זאת והתרחבה, והיום בעקבות הביקורת יתכן והתרחבות זאת תיבלם.

במקרה בו אתם סוברים כי נגרם לכם נזק בדבר אובדן הסיכוי להחלים חשוב להתייעץ עם עו"ד בכדי לקבוע את מידת סיכויי הצלחתה של תביעת רשלנות רפואית כנגד הגורם המטפל.

בואו לקרוא בהרחבה על: פיצויים בעקבות אובדן סיכויי החלמה