אובדן סיכויי החלמה הינה דוקטרינה משפטית בדיני הנזיקין, אשר התגבשה במיוחד בתחום רשלנות רפואית. בהתאם לדוקטרינה זו, גרימת נזק לסיכויי ההחלמה של הנפגע, בין היתר עקב חוסר אבחון מחלות קשות, הינה ברת פיצוי.

ככזו, מהווה הדוקטרינה ראש נזק כללי - צופה פני עתיד.

אודות דוקטרינת אובדן סיכויי החלמה

במסגרת ראש נזק זה רשאי הנפגע לתבוע פיצוי בגין יצירת סיכון או פגיעה בסיכויי ההחלמה שלו. בית המשפט נדרש להפעלת הדוקטרינה שעה שהוא מוצא, כי ההסתברות, שהנזק אכן אירע עקב אשמו של הנתבע, קטנה מ 50%.

מנגנון משפטי זה מאפשר להתגבר על מאזן ההסתברות הראיתי בדיני הנזיקין, אשר מבוסס על רף הוכחה של 51% לפחות, ומגדיר ראש נזק נוסף, המתבטא באובדן הסיכוי להחלים עקב המעשה הרשלני.

ישום הדוקטרינה במקרי איחור באבחון מחלות קשות

אחת מהעילות השכיחות בביותר במסגרת תביעות רשלנות רפואית הינה איחור באבחון מחלות קשות דוגמת סרטן, גידולים ממאירים ומחלות כרוניות.

מקרים אלה מתאימים לעשיית שימוש בדוקטרינת אובדן סיכויי החלמה, היות והטיעון המרכזי בתביעות מסוג זה הוא, כי אבחון המחלה במועד היה מגביר קרוב לוודאי את סיכויי החלמת הניזוק.

תביעות המוגשות בנסיבות אלה נסמכות על כך שלו היה הרופא פועל בהתאם לאמות המידה, המצופות ממנו במסגרת מבחן הרופא הסביר ותוך עמידה בחובת הזהירות, שחלה עליו, ניתן היה לאבחן את המחלה בשלב מוקדם יותר.

זאת בדרך של הפנייה לביצוע הבירורים והבדיקות הנדרשים, התאמת טיפול נכון ובכך הקטנת שיעור הנזק, אשר נגרם לתובע והפחתת הצורך בהיזקקות לטיפולים דרסטיים בהמשך.

בעשותה שימוש בדוקטרינת אובדן סיכויי החלמה מתבססת הערכאה המשפטית על כך, שאבחון מאוחר של מחלה קשה או גידול ממאיר, מצמצם את סיכויי ההחלמה כיוון, שבמחלות אלה קיימת חשיבות קריטית לגילוי מוקדם ומתן טיפול מתאים במועד.

נוסחת חישוב הפיצוי במסגרת ראש הנזק של אובדן סיכויי החלמה הנה:

גודל הנזק  = מכפלת היקף הנזק שנגרם בסיכויי ההחלמה

פסקי דין שניתנו בנושא הפיצוי עקב אובדן סיכויי החלמה

פסק הדין, שבו עוגנה הדוקטרינה לראשונה, הינו הלכת פאתח. מקרה זה עסק באיחור באבחון שיתוק בעצב הפנים של התובע וכישלון הניתוח, שבוצע לאחר האבחון.

בית המשפט פסק, כי ביצוע הניתוח במועד וסיומו בהצלחה היו מובילים לסיכוי של 30% לריפוי השיתוק. בית החולים הנתבע טען, כי במסגרת דיני הנזיקין ועוולת הרשלנות נדרש רף הוכחה של מעל 51% - בו לא עמד התובע.

נפסק, כי כאשר נגרם לתובע נזק ברור בהיבט אובדן סיכוייו להחלים יש לפצותו על כך. 

בהמשך יושמה ההלכה במקרי איחור באבחון מחלת הסרטן והופעלה בנסיבות שנקבע, כי ראוי לעשות זאת מטעמי צדק.

כך לדוגמא, לגבי אישה, שנפטרה מהמחלה עקב גילויה באיחור, נפסק, כי במסגרת חישוב הפיצוי יש לשקלל את סיכוי התמותה עקב הרשלנות שבגילוי המאוחר (40%) למול סיכוי התמותה מהמחלה אלמלא הרשלנות (20%) ובהתאם לכך להעמיד את גובה הפיצוי על 50% מהנזק - בשל הכפלת הסיכון למוות.

במקרה של כישלון ניתוח עקב רשלנות רפואית בביצועו נקבע, כי בנסיבות בהן אובדן סיכויי ההחלמה עומד על למעלה מ 50%, לא יבוצע חישוב לפי מכפלת הנזק בסיכויי ההחלמה אלא יינתן פיצוי בשיעור מלא. 

בואו לשאול מומחים ולהתייעץ עם עורכי דין מובילים: פורום רשלנות רפואית

לקבלת סיוע אישי ודיסקרטי ליחצו: יעוץ משפטי לנפגעי רשלנות רפואית