סרטן האשכים מוכר כיום כסוג הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בטווח הגילאים 20 עד 35. סרטן מסוג זה נגרם כתוצאה מהתפתחות תאים ממאירים באחת מרקמות האשכים.

מרבית סוגי סרטן האשכים מתחילים להתפתח בתאי הנבט, המצויים בתוך האשכים ואחראים על יצור תאי זרע צעירים, הנודדים אל עילית האשך, בה הם מאוחסנים וגדלים.

Testicular Cancer או סרטן האשכים - אודות המחלה

סרטן האשכים נחלק לשני סוגים עיקריים, אשר נבדלים זה מזה בדרכי ההתפתחות וההתפשטות בגוף ומטופלים באופן שונה: סרטן מסוג סמינומה - ידוע כרגיש יותר לטיפול באמצעות הקרנות וסרטן מסוג נונסמינומה - נוטה להתפשט בקצב מהיר.

במידה וסרטן האשכים מאובחן כמכיל גידולים משני הסוגים יטופל המקרה כסרטן מסוג נונסמינומה.

רשלנות רפואית באבחון סרטן האשכים

עילת רשלנות רפואית עשויה לקום בגין חוסר אבחון, אבחון מאוחר או שגוי של המחלה על ידי רופא המשפחה או אורולוג, אשר הובילו להשהייה במתן טיפול נדרש, התפשטות המחלה בגוף והחמרה במצבו הרפואי של החולה כמו גם לפגיעה אפשרית בכושר הפוריות.

אבחון מדוייק ומהימן כולל התחקות אחר סוג הסרטן, השלב בו מצוי הגידול - בקרבת האשך או שהתפרס לאיברים אחרים בגוף, מידת הגידול וכן היקף וגודל בלוטות הלימפה, אשר הסרטן שלח אליהן גרורות.

תביעת רשלנות רפואית בגין מחדלים באבחון סרטן האשכים מבוססת על פי רוב על אחת מהעילות עליהן נפרט או על שילוב בין מספר עילות כאמור.

קיראו על: סרקומה Sarcoma

חוסר אבחון גורמי סיכון להתפתחות סרטן האשכים

רקע רפואי ובעיות בריאות מסויימות מוכרים כגורמי סיכון להתפתחות המחלה. בין גורמי הסיכון הבולטים:

• אשך תמיר - מום מולד המתבטא בחוסר של אשך אחד בשק האשכים

• התפתחות בלתי תקינה של האשכים אצל העובר במהלך ההריון ובהמשך, בתקופת הילדות

• רקע רפואי של קיום סרטן האשכים במשפחה

• תסמונת קליינפלטר - ליקוי גנטי המתבטא בשיבוש כרומוזומי המין אצל הגבר - קיום שני כרומוזומים או יותר מסוג X במקום כרומוזום X אחד, לצד כרומוזום Y

• גוון עור בהיר

עילת רשלנות בגין חוסר אבחון תסמינים גופניים המאפיינים את סרטן האשכים

בין הסימפטומים, אשר מעידים על התפתחות המחלה: תחושת חוסר נוחות או כאב באשכים או באיזור שק האשכים, נפיחות או שינוי בתחושה של שק האשכים, כאב לא חד בחלק התחתון של הבטן או באיזור המפשעה וכן נוזלים המצטברים בתוך השק. 

עילת רשלנות בעקבות אי אבחון המחלה בדרכים המקובלות

בין הבירורים הרפואיים הנהוגים במסגרת גילוי מוקדם של סרטן האשכים:

התחקות אחר היסטוריה רפואית - אישית ומשפחתית של המטופל.

בדיקה גופנית כללית לזיהוי סימני המחלה - במטרה לאתר נפיחות, גושים ותחושת כאב באשכים.

בדיקת אולטרסאונד - הדמיית האשכים ושק האשכים באמצעות הפעלת גלי קול וקבלת תמונה, המלמדת על התפתחות גידול ברקמות האשכים. 

בדיקת דם לצורך זיהוי סימני סרטן - הבדיקה בוחנת את טיבם וכמותם של חלקיקים, הזורמים למחזור הדם מאיברים, רקמות או גידולים בגוף. עלייה ברמת חלקיקים מסויימים בדם מצביעה על סיכון מוגבר לקיומו של גידול סרטני באשכים. בדיקה זו מבוצעת טרם ביצוע הליך הסרת אשכים וביופסיה, לצורך אבחון ראשוני, במטרה להתחקות אחר ממצא ממאיר באשכים.

הסרת אשכים וביופסיה - ביצוע חתך במפשעה, דרכו מסירים את האשך. רקמה הנלקחת מהאשך מועברת לבדיקת פתולוג במעבדה ללמידה על ממאירותה ועל סוג הגידול הסרטני - סמינומה או נונסמינומה, לצורך קבלת החלטה לגבי המשך הטיפול.

בדיקות לזיהוי התפשטות גרורות סרטניות בגוף - במטרה להתחקות אחר התפשטות הסרטן לאיברים אחרים ואפיון השלב בו מצויה המחלה ולצורך התאמת טיפול מתאים בנסיבות המקרה.

במסגרת בירורים אלה נערכות מגוון בדיקות הדמיה: צילום רנטגן של בית החזה, בדיקות CT לאיברי גוף שונים, בדיקת רנטגן יחודית לבחינת התפשטות הסרטן למערכת הלימפה (אניוגרפיה) וכן הסרת בלוטות לימפה מחלל הבטן וביצוע ביופסיה, במטרה לאתר תאים ממאירים.

אבחון מאוחר ולקוי של סרטן האשכים - פסקי דין בונשא רשלנות רפואית

פסק דין ת"א (ירושלים) 1336/98 מוחה עוז נגד הסתדרות מדיצינית הדסה, עסק בטענת התובע לרשלנות רפואית על ידי רופאי בית חולים הדסה בו טופל, אשר הובילה להתנוונות האשך השמאלי של התובע, עקב שהייתו מחוץ לשק האשכים, מחשש לקיום גידול סרטני.

לטענת התובע, הרופאים לא אבחנו את הימצאות האשך מחוץ לשק האשכים ולפיכך לא ביצעו קיבוע, הנדרש למניעת התנוונות האשך.

בנוסף, לא נערך מעקב קפדני אחר השינויים החלים באשך, לא התבצעו הבירורים והבדיקות, הנדרשים לצורך אבחון מוקדם של התפתחות מחלת הסרטן ובנוסף, ארעו כשלים ברישום ותיעוד ההליכים הרפואיים.

בין המחלוקות בשאלות הקשורות למעקב האורולוגי, שנערך לתובע מגיל ילדות, עלתה גם סוגיית בחינת אפשרות של התפתחות גידול סרטני. לטענת התובע, לאורך המעקב הרפואי, שהתנהל אחריו, לא הפנו אותו הרופאים לביצוע בירורי עזר דוגמת בדיקות הדמיה (U.S , C.T או M.R.I), אשר באמצעותן ניתן היה להתחקות אחר קיום גידול סרטני באשך.

בית החולים טען להגנתו, כי ילד הסובל מאשך טמיר, אכן צריך להימצא במעקב למטרת אבחון התפתחות גידול סרטני. במקרה זה, נוכח העדר חשד לגידול, אשר לא אובחן אגב מישוש, לא היתה קיימת סיבה להתערבות ניתוחית.

בשלב מאוחר יותר עלה הצורך בכריתת האשך, כדי למנוע סיכון של התפתחות גידול ממאיר בו, במידה והיה מקובע.

פסק דין: בית המשפט פסק כי לאחר שרופאי בית החולים התרשמו, שלא קיים הפרש מהותי בין האשכים, היה עליהם לבצע ניתוח במטרה לנסות להציל את האשך, לרבות בדיקת מידת ניוונו והתחקות אחר קיום גידול סרטני ובהתאם לתוצאות, לפעול לקיבוע האשך.

נוכח השתלשלות העניינים במקרה זה החליטה הערכאה המשפטית, כי בשל המחדלים הרשלניים של רופאיו, אחראי בית החולים הדסה לפיצוי התובע בגין כריתת אשכו השמאלי, מבלי אשם תורם מצידו של התובע.

לקבלת סיוע משפטי אישי ודיסקרטי ליחצו: יעוץ לנפגעי רשלנות רפואית

בואו לדבר עם מומחים: פורום רשלנות רפואית