לפני יותר משנה שלמה עברתי ניתוח לצורך קיצור קיבה באחד מבתי החולים הגדולים בירושלים. המדובר על ניתוח לקיצור קיבה באמצעות טבעת. 24 שעות אחרי הניתוח או אולי קצת פחות התגלתה דליפה חמורה לחלל הבטן מהקיבה והסתבר שהרופא שניתח אותי עשה לא פחות מחמישה חורים בקיבה! אני שוחחתי עם הרופא ושאלתי כמובן איך זה קרה והרופא אמר בנוכחות כמה עדים \"זה קרה באשמתי\" ברור כי בכל התיעוד הרפואי בבית החולים אין הודאה של הרופא המנתח בכך שגרם לי לחורים בקיבה. בגלל הנזק שנגרם בניתוח הובהלתי לחדר ניתוח ושם עברתי ניתוח חירום להוצאת הטבעת מהקיבה וסגירת הדליפה. אושפזתי המחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים למשך 10 או 11 ימים (לא זוכר בדיוק). בסך הכל הייתי בבית החולים מעל 30 יום! ואחרי זה למשך למעלה מחודש נוסף לא יצאתי מהבית לצורך החלמה. השאלה האם מהתיאור שנתתי ניתן להעריך מהם סיכוייה של תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא שביצע את הניתוח לקיצור הקיבה ובית החולים כמובן.
שלום רב,
על פניו יתכן בהחלט כי יש עילת תביעה. לא ניתן כמובן לתת תשובה מוסמכת ללא עיון בתיעוד והתייעצות עם מומחה רפואי.
חשוב להבין שהפיצוי בתיקי רשלנות רפואית לא ניתן על עצם הרשלנות אלא על הנזק שנגרם. אם לא נגרם נזק קבוע (כלומר נכות) במרבית המקרים הפיצוי אינו גבוה ויש לשקול את הכדאיות הכלכלית של הגשת תביעה אשר כרוכה בהוצאות לא מבוטלות בעיקר בעניין חוות דעת רפואית.
עברתי ניתוח שיניים אצל רופא שיניים פרטי בעיר טבריה. בזמן הטיפול הרופא עשה טעות (זה היה טיפול שורש) ופגע לי בעצב. כעת אין לי תחושה בפה ואני זקוקה לתרופות וטיפולי שיניים יקרים לתיקום הטעות של הרופא. אני עוד לא יודעת לגמרי עד כמה המצב שלי חמור, אבל ברור שיש לי נזק רציני מהטיפול שיניים שעברתי. לפני הטיפול הזה, הייתי אשה בריאה לגמרי ומאז אני גם פגועה פיזית וגם מתביישת לדבר עם אנשים ולהראות בחברה - הפה שלי מעוות והדיבור שלי נפגע. מה דעתך על המקרה הזה והאם אפשר לתבוע את הרופא שיניים? כמה עולה ייצוג משפטי בתביעה לרשלנות רפואית נגד רופא שיניים?
שלום ותודה על פנייתך,
פגיעה בעצב בעת טיפול שיניים הינו מצב ניתקלים לעיתים. במרבית המקרים באמצעות תכנון נכון של הטיפול וביצוע צילומים מתאימים לפני הטיפול ניתן להימנע מנזק זה.
יש לקחת בחשבון כי בחלק מן המקרים תיתכן התאוששות של הפגיעה בעצב במהלך השנה לאחר הפגיעה ועל מנת להגיש תביעה יש להמתין ולראות את שיעור הנזק שנותר.
העלות המרכזית של טיפול בתביעה שכזו הינה התשלום עבור חוות דעת רפואית, עלות אשר משתנה ממקרה למקרה.
אני מציע כי תפני לייעוץ אצל עורך דין מנוסה בהקדם למתן הסבר פרטני.
בתיק הרפואי של בקופת חולים הופיע רישום שיקרי וגם רופא המשפחה שאיתו דיברתי התפלא לדבריו מהכין הגיע הרישום לתיק הרפואי. למרות זאת הוא טען שאין לו מושג איך הגיע הרישום לתיק ושאי אפשר לדעת את זה. אני ביקשתי מהרופא לדאוג למחוק את הרישום המזוייף מהתיק הרפואי שלי ואחרי יותר מחודש ימים, פתאום זה נעלםל מהתיק הרפואי. שוב, אף אחד לא יודע איך זה נעלם. ברור לי שלאף אחד לא אכפת מהזכויות הרפואיות שלי וגם ברור לי שאנשים בקופת חולים נכנסים לתיק הרפואי שלי ומשנים בו מידע, מזייפים דברים ועושים מה שמתחשק להם. השאלה איפה הזכויות שלי ומה אני יכול לעשות בשביל לגרום לרופאים ולאנשי הצוות בקופת חולים לשלם על ההתנהגות הזאת?
שלום רב,
אני סבור כי במקרה זה הדרך הנכונה תהיה לפנות תחילה לגורם ניהולי בכיר בקופה בה אתה חבר ולדרוש הסברים למקרה. אם לא תענה כנדרש אתה יכול לפנות אל משרד הבריאות לנציב תלונות הציבור.
מערכת המשפט בחוסר הבנה משווע תגרום לכך שאנשים יקבלו טיפול רפואי פחות טוב, ולא יותר טוב!! בשל העובדה כי רופאים יחששו מפני תביעות רפואיות (ראו מה קורה בארה"ב) מערכת המשפט צריכה להבין כי רופאים מתעסקים בחיים של אנשים, אנשים לפעמים מתים או נפגעים, ולא תמיד הדבר קורה בגלל רשלנות רפואית. חבל שאנחנו מגיעים למצב כזה!
בלי להתייחס לטרגדיה של המשפחה, האם עכשיו רופאים אמורים להשאיר במיון / אישפוז כל תינוק שסבל משילשולים קודמים? זה פשוט אבסורד - הן קביעת הרשלנות, והן הסכום. מי שמשלם זה אנחנו - לא הרופא ולא העירייה, אלא האזרחים - כי חברת הביטוח תשלם ותגבה זאת בעתיד בפרמיות מכולנו. הפיצוי בלתי סביר לחלוטין. מיליון שקל מספקים ל 50,000 פיצוי כל שנה לפי 5% ריבית לנצח. כלומר 3 מיליון שקל זה הכנסה חודשית של פי 2 מהשכר הממוצע. זה מספיק להתקיים בכבוד. מעבר לזה אולי עוד מיליון פיצוי - כיצד הגענו ל 14?
תאונות רבות ופשלות קטלניות מתרחשות במרכזים רפואיים. מערכות מסורבלות בדומה לצבא - נוטות לטייח את הפשלות בתירוצים ומסקנות מפוקפקות. לעומת זאת לא היה מזיק להעלות תקציבים למערכת הבריאות הקורסת תחת נטל עצום - אם רופאים לא יאלצו לעבוד 20 שעות ביום בגלל חוסר בכח אדם, אולי יפחתו הטעויות ההרסניות ונראה פחות מקרים של רשלנות רפואית.
אם הממשלה היתה משקיעה את הכסף הזה בלדאוג שרופאים אל יעברו יותר מ-12 שעות רצוף, בטח לא 48 כמו היום, לא היה צריך להשקיע את אותו כסף ממש בפיצויים על רשלנות רפואית... רופא עייף הוא כמו רופא שתוי... אין הבדל...
אגב, נראה לי קצת לא רציני ששופטים אחרי עשור יכולים לקבוע כי הרופאים היו צריכים לאבחן התייבשות שבפועל ארעה יום למחרת בבית של התינוק... אני לא יודע, אולי היתה רשלנות, ואולי לא, מה שקצת מטריד אותי שלשופט אין שום דבר להפסיד מזה שהוא קובע שכן, ונותן קנס ענק, כי לא הוא משלם... אז למה שיקבע שלא היתה רשלנות?
עירית תל אביב משלמת? הבלים, אנו האזרחים משלמים ופיצויים בגובה אסטרונומי לא ישפרו את איכות השרות הרפואי הציבורי שאנו זוכים לו. להיפך, רופאים יעבדו לפי הספר כדי להבטיח עצמם מתביעות שערורייתיות, רופאים איכותיים יעזבו את המקצוע כי למה להם להסתכן וצעירים מוכשרים יעדיפו מקצועות מתגמלים יותר, כי הסיכון קלוש שטעות הקלדה בעת כתיבת תוכנה למשל תעלה בחיי אדם, כמו טעות אנוש או שיקול שגוי ברפואה. אנשים יאושפזו שלא לצורך בתנאי צפיפות אל אנושית כדי להמנע מתביעות רשלנות רפואית נגד רופאים, ייאלצו לעבור בדיקות פולשניות מיותרות לפי הפרוטוקול ורופאים בכלל יהססו להפעיל שיקול דעת ויפגינו ראש קטן. הפתרון הוא קביעת סכום פיצוי מקסימלי והורדת הלחץ על הרופאים. רופא שטעה והודה בתחקור לא ייענש ולא יתבע לדין. יש להבחין בין הזנחה של מטופל בזדון לבין טעות או שיקול דעת מוטעה. לטעות זה אנושי.
הסכום אינו מוגזם כאשר בודקים בעיניים אובייקטיביות את הצרכים וההוצאות של נפגע דוגמת התובע בתיק הנ\"ל. הבחינה אינה \"הכנסה\" של אדם רגיל אלא הצורך בטיפולים ובהשגחה סיעודית אשר עלויותיו עצומות.
דמגוגי ככל שזה ישמע קל לבקר את הסכום מבחוץ - מי שחלילה נפגע (ומי שמסייע בידו) יודע אילו הוצאות אדירות עומדות בפני אנשים עם נכות קשה.
נא לא לקנות את כל החששות של מומחי הביטוח למיניהם. הם \"מדברים מהפוזיציה\". אין כמו קביעה של בית משפט שרופא התרשל כדי להרתיע אותו ואת חבריו, וכדי להקטין את הסיכוי של רשלנויות בעתיד. צריך לתבוע גם עורכי דין, וגם מהנדסים, וגם שמאים וגם כל בעלי מקצועות אחרים - וכך להבטיח שהם יתייחסו ברצינות לעבודה שלהם. חבל, אבל זה אמצעי האכיפה היחיד האמיתי שקיים. כל היתר לא מעשיים למעט במקרים קיצוניים ופליליים. לו הייתם מכירים את המחקרים על מספר מקרי הרשלנויות הלא ידועות, הלא נתבעות - הייתם נדהמים.
זה ממש לא נכון. בתי המשפט חייבים לראות לנגד עינייהם את החולים התמימים שהגיעו לבית חולים או לקופת חולים על מנת לקבל טיפול רפואי במחלה או פציעה ובמקום זה קיבלו יחס משפיל במקרים מסויימים ובמקרים חמורים יותר, טיפול רשלני של רופאים. אם תקראו טוב תשימו לב שתביעות המגיעות לבתי המשפט הן על פי רוב מקרים של טעויות חמורות בשיקול דעת או מתן תשומת לב מספיקה לטיפול הרפואי ובנוסף לכך גרימת נזק חמור ולעיתים בלתי הפיך לאדם שבסך הכל ביקש לקבל טיפול רפואי. המצב שבו בתי המשפט \"יגנו\" על הרופאים הוא מנוגד להגיון אנושי. לא נתת תשומת לב לחיי אדם, לשלמות גופו ונפשו - למרות שאתה רופא מומסך וזה התפקיד שלך? סביר כי עליך לשאת בתוצאות המעשים ואם גרמת לנזק בעקבות רשלנות שלך - תשלם. אנשים משלמים בגלל רשלנות גם כשמדובר בהפרת חוזה או התנהגות אחרת, חמורה הרבה פחות מרשלנות המסבה לאדם נזק פיזי חמור. תחשבו על זה לפני שאתם קופצים למסקנות על סכומי הכסף הנקבעים בפסקי דין של בתי המשפט בישראל (ובעולם) בעקבות תביעות רשלנות רפואית
מחזק כל מילה שלך! בתי המשפט הם הגבול האחרון בין רופאים ומקרי רשלנות רפואית לבין כאוס מוחלט במערכת הבריאות. כמי שמכיר את מערכת הבריאות מבפנים, אני יכול להעיד (בעילום שם) על מקרי רשלנות רפואית שהם הפקרות מוחלטת של כל המעורבים. הסיבה לכך היא אוירה של חוסר אכפתיות וזילזול באנשים / מטופלים, בבתי חולים רבים בכל רחבי הארץ ובקרב רופאים מסויימים. מערכת הבריאות היא מקור הבעיה, שכן רק בהנחיות ברורות, שיפור והחמרת נהלי עבודה, ניתן להביא לשיפור וזה פשוט לא קורה. שר הבריאות (ולא חשוב מי הוא) תמיד נותן גיבוי למערכת במקום לנסות ולעקור את הרע מתוכה. ככה לא בונים מערכת רפואית בריאה.
דברים נכוחים משמיע הפרופסור גלזרמן ולכן אין סיכוי שיזכו ליחס רציני. רפואה הנאלצת להתגונן מפני תביעות קנטרניות היא רפואה רעה ומסוכנת, רפואה של ראש קטן, רופאים דוחים מטופלים בעייתיים העלולים לסבך אותם בתביעות, מבצעים טיפולים לא נחוצים ובדיקות מיותרות כדי למנוע הסתבכות פוטנציאלית בתביעות, ובמקום להעניק שרות טוב יותר לחולים במשאבים העומדים לרשות שרותי הבריאות במדינה כספם של המבוטחים מבוזבז על פרמיות ענק ועל פיצוי ל\"קרבנות המימסד הרפואי\". אומר מפורשות, יש להבחין בין חשד לרשלנות רפואית הגובלת בהתנהגות פלילית, כבפרשת מנתח הלב שהורשע יקירביץ, לבין טעויות באבחנה או בטיפול שנעשו בתום לב. רק עם רופאים תאבי בצע ושרלטנים יש למצות את הדין. אך למה אשחית דברים, במדינה שמספר הרופאים לנפש מתמעט בה בקצב מדאיג ושעור המשפטנים עולה בצורה מפחידה אז אין פלא ששרותי הרפואה הפכו כר פורה לתביעות פיצויים, וככל שמצבו של הנפגע חמור יותר כך הפיצוי שנפסק לו גבוה יותר, ללא קשר לאשמת הרופא, ומדי שבוע שוברים שופטים בישראל שיאים חדשים בסכום הפיצויים, ששליש מהם לפחות משולשל לכיסם של עורכי הדין.
משטר בו ינתנו פיצויים רק לנפגעי רשלנות פושעת הגובלת בזדון אינו סביר ולא מקובל כמעט בשום מקום בעולם. קל ופשוט לדבר על אינטרס המערכת הרפואית אולם מה בדבר האינטרס של אותו ילד אשר בשל רשלנות \"פשוטה\" (ולא זדונית או פלילית) של רופא מיילד נותר נכה ומפגר. האם בשם האינטרס של הגנת המערכת הרפואית הוא והוריו יאלצו להסתפק ב\"תמיכה\" של ביטוח לאומי בשיעור של 2,000 ש\"ח או 4,000 ש\"ח לחודש במקרה המיטבי? תמיכה אשר הינה טיפה בים אל מול ההוצאות האדירות. הויכוח בדבר האיזון הראוי עולה שוב ושוב אך ברור כי פטור גורף מאחריות למעט במקרים של רשלנות פלילית אינו סביר ולא יתרום לנפגעים ובסופו של יום אף יזיק למערכת.
לא ניתן להתעלם משני דברים; הראשון, שפיצויים ניתנים רק כאשר נוכח בית המשפט שהרופא ו/או המערכת הנתבעת (בית החולים או קופת חולים) התרשלו במידה לא סבירה, והשני, שעל פי פרסומים בינלאומיים, מספר המיתות והפגיעה בחולים, כתוצאה מרשלנות רפואית (למשל, מתן תרופה במינון לא נכון) הוא אסטרונומי.
לכן ראוי היה שפרופ` גלזרמן ישחיז את עטו (מאמר בעיתון הארץ על \"איך מתגוננים הרופאים מפני תביעות רשלנות רפואית) לא כלפי אלה שתובעים כיוון שנפגעו, אלא כנגד האחראים למערכת הרפואית, אשר אינה מבטיחה שהצוותות הרפואיים יהיו במצב כשיר להבטיח את שלום החולים, ר`ל, ישופרו תנאי עבודת הצוות הרפואי בבתי החולים, כדי כך שזה יראה בחולה אדם, ולא נודניק, שבא בדרישות לצוות שכורע תחת נטל עבודה בלתי אפשרי.
איך הרופאים מתגוננים מפני תביעות רשלנות רפואית? פשוט מאוד מחפים זה על זה על חשבון חיי החולה. לפני מספר שנים עברתי ניתוח קל של 20 דקות במרכז רפואי גדול. הניתוח הסתבך הייתי בטיפול נמרץ, ואף חטפתי זיהום בחדר הניתוח. אחד הרופאים הודה בזה. מאז אני חי עם חיידק בלתי מזוהה בגופי באופן קבוע, מתאשפז לעיתים קרובות, מטלטל ממחלקה למחלקה, כאשר כולם מחפים זה על זה. לאחרונה נתקלתי ברופא שהתנצל בפני על מה שקורה וטען כי הוא מתבייש כרופא. נתבקשתי על ידו לפנות למרכז הרפואי, להבטיח כי לא אתבע אותם כדי שיואילו לגלות איזה סוג זיהום קיבלתי. במידה ויסרבו עלי לעבור בדיקות קשות במשך מספר חודשים כדי שנגלה מהו סוג הזיהום ואוכל לקבל טיפול מתאים. מיותר לציין כי איכות חיי ירדה פלאים, נזק נגרם לי במקום עבודה, כאשר אני מתאשפז כל שנה כחודשיים. כסת\"ח על חשבוני.
יש להפריד את הצורך של אדם \"להפרע\" מרופא החשוד בעיניו כרשלן ושרשלנותו גרמה לנזק - לבין הצורך לפצות אדם שניזוק.
עדיף לשנות שיטת הפיצוי בגין נזקי גוף ל -No fault ולברר ואף להעניש את הרופא הרשלן תוך שימוש במנגנונים קיימים שאינם קשורים לפיצוי שישולם לנפגע.
מי שייפגע ממהלך כזה הם כמובן עורכי הדין המתפרנסים מהצורך להוכיח רשלנות כסיבה לנזק כתנאי לפיצויים כספיים למטופל שניזוק. הכסף הרב הזורם היום לכיסם של משפטנים ועדים מומחים למיניהם יופנה לפיצוי הנפגעים.
שם המשחק זה כסף...ותו לא אתה מגיע לרפואה ציבורית אז הרופא בכלל לא מסתכך עלייך על המחשב מקדיש לך 7 דקות והופה החולה הבא -העיקר שיש לו כרטיס מגנטי. נכון ישנם רופאים מסורים, הבעייה היא במנהלים שתפסו תחת בעיקר מנהלי המחלקות שעושים ניתוחים מיותרים במחלקתם כדי להאדיר את שם המחלקה ושמם הפרטי.
אני זכיתי בתביעת רשלנות רפואית כנגד רופא בכיר במרכז הארץ שעבד עלי ועשה לי ניתוח כירורגי מיותר זכיתי ב-180,000 ש\"ח פיצויים (השופט הציע פשרה הרופא הסכים כמובן ולי לא היה כח להמשיך במשפט אז הסכמתי)
עורכי דין, מהנדסים, קבלנים נמצאים לעיתים רשלנים, ואפילו טעויות שיפוטיות מתוקנות בערעור. האם לא מתקבל על הדעת שרופאים יטעו גם הם ?? האם הם טובים מכולנו ???
למה בעצם לאיים עלינו `ברפואה מתגוננת` ומדוע בעצם הרופא חש כל כך מאויים ? הרי גם אם יפסק כי הוא התרשל הוא לא ישלם שקל אחד מכיסו. הכסף משולם מתוך הביטוח הרפואי שכולנו משלמים, מה שנקרא צדק חלוקתי. אם מעמידים את נפגע הרשלנות, שיוותר נכה כל חייו שזקוק לאינספור הוצאות רפואיות ואחרות, אל מול הרופא, שכאמור לא ישלם מכיסו, לא יאבד את משרתו או את חבריו שממהרים להתלכד סביבו, נראה שהדבר היחיד שאולי נפגע זה האגו הגדול שלו.
האם כול בני האנוש יכולים לטעות ולפצות את מי שנפגע כתוצאה מכך, ורק הרופא חסין מטעויות?
חוסר הצדק קשה ביותר כשמדובר באותם אומללים שסובלים ויסבלו כל חייהם מנכות קשה עקב רשלנות רפואית חמורה, ודלתות ביהמ\"ש פשוט נעולות בפניהם רק משום שלאף מומחה בארץ לא מתחשק לערוך חוות דעת כנגד קולגות שלו.
כה רבים המקרים הללו שאף מומחה לא מוכן אפילו לבדוק חומר רפואי שעה שמדובר בתובע פוטנציאלי. הדבר חמור במיוחד בתחום האולטרסאונד המיילדותי.
במקרה של התהוות עילה אפשרית לתביעה נגד רופא- מונחים הרופאים להזדרז ולהקדים את החולה ולשלח תלונה נגדית מקדימה נגד ה ח ול ה שנחשף לעוולה או רשלנות מצד רופא.
זהו תפקידו של משרד לניהול סיכונים בבית חולים מסויים: כל תפקידו לאסוף מידע ולהיערך במטרה להתגונן בפני תביעת רשלנות רפואית.
בדרך כלל ייעשו כל מאמץ למצא תיוג \"פסיכיאטרי\" נגד החולה שקיים חשש שיתבע או יתלונן - ובכך מקווה בית החולים להדוף על הסף כל נסיון לתלונה. אוכל להעיד - שחולה שנחשף לאירוע של רשלנות רפואית - נחשף כתוצאה מכך למסע בילוש חטטני יסודי ביותר בכל רחבי המדינה על ידי הרופא הפוגע במטרה למצא עבור החולה תיוג פסיכיאטרי.
בקופת חולים גדולה מסויימת קיים אותו נוהג בדיוק- רופאים מונחים לשלח מייד תלונה נגד חולה שקיים חשש שנוצרה עילה לתביעת רשלנות רפואית נגד הקופה. המידע שנאגר נגד החולה הוא סודי ולא ניתנת לו אפשרות לעיין בחומר או להגיב עליו או לדרוש מחיקתו במידה שנמסר מידע משמיץ או לא נכון.
באותה קופה למשל - נמצא רישום נגד לקוח כזה- שהיה כביכול מאושפז שנים רבות במוסד פסיכיאטרי- מה שמעולם לא היה.
זה נכון מאד. בעלי ז\"ל נפטר כתוצאה של רשלנות רפואית בבית החולים מאיר בכפר סבא והרופאים הגנו אחד על השני, הסתירו פרטים, לא היו מוכנים לתת חוות דעת רפואית נגד רופא עמית, שתקו, שיקרו ועשו לנו את החיים (גם אחרי המוות של בעלי) לסיוט ארוך ומתמשך. מה שכן, אפילו שהצליחו לגרור אותנו 7 שנים בבית משפט, בסוף גם השופט בבית המשפט הבין את גודל העוול שנעשה למשפחה ופסק לנו פיצויים גדולים יחסית. אומנם צריך להלחם ולשלם המון לעורכי דין, אבל יש פעמים שבהם אחרי מסכת יסורים של שנים - הצדק יוצא לאור והרופאים נחשפים בהתנהגותם הרשלנית והקלוקלת.
הרופא בקופת חולים לאומית מתעלם מפניותיו של אבא שלי, שהוא אדם קשיש וסובל ממחלות רבות. אבא שלי מגיע לאותו רופא בקופת חולים לאומית כבר במשך שנים ורופא מתייחס אליו בזילזול רב, בחוסר כבוד והכי גרוע מתעלם מהתלונות שלו ולא שולח אותו לבדיקות רפואיות נדרשות, על מנת לברר את תלונותיו ולהבין לעומק את מצבו הבריאותי, על מנת שניתן יהיה לטפל בו. בפעמים שאני מלווה את אבי לסניף קופת חולים ומדברת עם הרופא, פתאום אבא שלי מקבל הפנייה לביצוע פניות והרופא מתייחס קצת יותר ברצינות. לפני שאפנה להנהלת הקופה במכתב תלונה חריף, אני רוצה להבין האם יש דרך להעמיד את הרופא במקומו, לפני שיפגע חס ושלום בחייו ובבריאותו של אדם תמים. אודה לתשובה בעניין. חג סוכות שמח.
תודה רבה - זה בערך מה שחשבתי לעשות, רק שלדעתי הפניה אל הרופא מיותרת. הוא כבר שמע את הטענות שלי ואלי הו אמאד נחמד. הבעיה היא כאשר אבי מגיע לסניף קופת חולים לבד...
שלום עורך דין עופר סולר, אני קוראת המון על מעקב הריון וחשיבותו למניעת בעיות בעובר. זה ההיריון הראשון שלי ואני די לחוצה על כל דבר ומשתדלת לקרוא ולהתעניין ולתהתייעץ בפורומים רפואיים ובאתרים של נשים. יש לי תחושה שהרופא נשים שלי (רופא פרטי) אינו מקפיד על מעקב הריון כמו שצריך ולא מבצע את כל הבדיקות האפשריות. הבנתי כי לא ניתן לבצע את כל הבדיקות הגנטיות אבל לא הצלחתי להבין אילו בדיקות הן בגדר בדיקות חובה בזמן מעקב הריון נורמלי ותקין, כשהמטרה היא לצמצם למינימום את הבעיות שעלולות לצוץ ולהתגלות בעובר. אני מאד אודה אם תוכל לסייע לי בתשובות לשאלות אלה.
מנסיון של כמה וכמה הריונות והמוני רופאים ובדיקות, אני יכולה להגיד לך שאף פעם אין דבר כזה \"כל הבדיקות\" . חשוב שיהיה לך רופא נשים טוב, חושב לספר לו אודות הרקע המשפחתי שלך ושל בעלך, חשוב לעשות את כל הבדיקות שהרופא מפנה אותך אליהן. אם תכסי את 3 הגורמים האלה, את מגינה על עצמך ועל העובר שלך בצורה הטובה ביותר. הריון בריא ולידה קלה!
כשהבת שלי היתה בת כמה שבועות בלבד הלכנו לרופא אורטופד על מנת לבדוק אם היא סובלת ממחלה תורשתית בשם DYSPLASIA ACETABULAR מכיוון שגם אישתי היתה חולה במחלה. האורטופד של קופת חולים עשה לילדה בדיקת אולטרסאונד ושלל את המחלה בפרוש. הילדה בת כמעט 8 חודשים ולפני שבוע וחצי החלה לזחול ואז הבחנו כי יש לה בעיה ברגל ימין. כמובן שפנינו אל אורטופד מומחה בבית חולים תל השומר. האורטופד בתל השומר בדק אותה ואיבחן כי היא סובלת מ DYSPLASIA ACETABULAR בדרגה בינונית ולדבריו צריך להכניס את הילדה למתקן טיפולי למשך שלושה חודשים רצופים בערך ובגלל גילה המתקדם יחסית, קיים סיכוי גדול שהטיפול לא יעזור בכלל כי זה מאוחר מדי. האורטופד בתל השומר הסביר כי הטיפול מתאים יותר ומצליח בילדים קטנים מאד...אם הטיפול לא יצליח, הילדה תאלץ לעבור ניתוח ותקופת החלמה ארוכה בגבס. כמובן שסיפרנו לאורטופד שהילדה נבדקה בגיל כמה שבועות ולדבריו לא תמיד מאבחנים את המחלה בבדיקה בגיל כמה שבועות. מה שאני לא מבין ורוצה לשאול הוא לגבי עניין התורשה. הרי אם הרופא הראשון שבדק את הילדה בגיל כמה שבועות (אורטופד קופת חולים) שמע מאיתנו כי האם סבלה מהמחלה, האם לא מן הראוי שיזמין אותנו לביקורת נוספת עם הילדה, וזאת בהנחה שגם הוא אמור לדעת שלא תמיד מאבחנים את המחלה בגיל כמה שבועות ובבדיקה ראשונה? האם במידה והאורטופד לא איבחן את המחלה ולא זימן אותנו לבדיקה נוספת, האם אין המדובר ברשלנות רפואית? מה דעתכם?
ללא עיון בתיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה קשה מאד להשיב על שאלתך. על פניו אם אכן קיים ספק בעניין האבחנה יש מקום בחלק מן המקרים למעקב חוזר אולם כאמרו מבלי להכיר את פרטי המקרה קשה לקבוע בצורה נחרצת. אני סבור כי המקרה מצדיק בירור באמצעות פניה לעורך דין מנוסה אשר יאסוף את התיעוד הרפואי ויערוך בירור עם מומחה רפואי מתאים, במקרה זה אורטופד ילדים.
תודה רבה עו\"ד סולר, עבור תשובתך המהירה והכנה. האם כדאי לפנות אל עורך דין לאחר שצילמנו את התיק הרפואי של הילדה, שהרי הוא לא נמצא ברשותינו, או שעורך הדין עושה זאת? בשלב זה טרם החלטנו, אשתי ואני, האם להכנס לתוך מהלך של תביעת רשלנות רפואית בכלל. אישתי מאד לא אוהבת בתי משפט ורק אני דוחף לבירור הפרשה לעומק.
אני רוצה לדעת האם קיימת חלופה לתביעה בבית משפט בגלל רשלנות רפואית. הכוונה לחלופה שאינה כרוכה בהוצאות עבור חוות דעת רפואית, עורך דין ותקופה ארוכה של דיונים משפטיים.
שלום רב,
בחלק מן המקרים ניתן לקבל פיצוי בגין רשלנות רפואית באמצעות תכתובת עם הגוף שהתרשל ולאחר מכן עם חברת הביטוח אשר מבטחת אותו בביטוח אחריות מקצועית אולם מומלץ מאד כי הדבר יבוצע באמצעות עו\"ד מנוסה.
במרבית המקרים אין מנוס מתביעה וכמובן שהדבר מצריך ייצוג ע\"י עורך דין.
שלום וברכה, אמא שלי הגיעה לבית החולים בנצרת עם כאבים חזקים בצוואר ובגב. היא נבדקה ועשו לה רנטגן. הרופאים אמרו שהיא סובלת מבעיה בחוליה של עמוד שידרה בשם המנגיומה. אמרו כי צריך לאשפז אותה ולעשות ניתוח שבזמן הניתוח עושים זריקה של אלכוהול לחוליה בעמוד שדרה בשביל לרפא את המנגיומה. אנחנו המשפחה כמובן הסכמנו לרופאים והאמא נכנסה לניתוח. אחרי הניתוח נגרם לאמא שיתוק חלקי בגוף ועכשיו היא מאושפזת בבית חולים בנצרת. אנחנו רוצים לדעת אל מי לפנות ומה לעשות בנושא. המדבור על אשה קרוב לגיל 65 שמטפלת ב-7 ילדים ובבעל שלה
שלום רב,
על פניו המקרה אכן נראה חריג ומצדיק בירור. אני מציע כח תפנו בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום שיאסוף את התיעוד הרפואי ויערוך יעוץ עם מומחה רפואי מתאים.
שלום לעורך דין סולר, אני קיבלתי טיפול שורש בשיניים אצל רופא בבת ים. בזמן הטיפול כנראה המקדחה או כלי אחר שלו פגע לי בחניכיים וחתך אותי לעומק. עכשיו יש לי בעיות קשות בעצב שבתוך החניכיים. רציתי לברר איתך איך מטפלים במקרה של פגיעה חמורה בטיפול שיניים ומה עושים בנושא האחריות של הרופא שיניים שטיפל בי. דרך אגב, הרופא הזה עשה לי כמה טיפולים בעבר ורק בטיפול האחרון נגרמה פגיעה. לפני זה הכל היה תקין.
על מנת לטפל בתביעת רשלנות רפואית בגין פגיעה בעת טיפול שיניים מומלץ לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום. עורך הדין יאסוף את מלוא התיעוד הרפואי ויערוך ייעוץ עם מומחה רפואי על מנת להעריך את סיכוי התביעה ושיעור הנזק.
אני מחפשת עורך דין שמכיר את בית החולים מאיר בכפר סבא וטיפל בתביעות רשלנות רפואית בגלל טעויות של רופאים בבית חולים מאיר. יש לי במשפחה מקרה מאד מורכב של טעות בטיפול רפואי שגרמה לנכות והנהלת בית החולים מאיר עושה כל מה שניתן בשביל למרוח ולהעלים את העובדות. הגעתי לכאן מחיפוש באינטנרט ואני רוצה לדעת אם אתם מכירים מנסיון אישי את בית החולים מאיר ואם כן, איך אפשר להשיג אותכם בטלפון בשביל לתאם פגישה.
איני סבור כי להיכרות או ניסיון של עורך דין עם בית חולים כזה או אחר יש משמעות של ממש בניהול תביעת רשלנות רפואית. בתביעת רשלנות רפואית חשוב לשכור את שירותיו של עורך דין מנוסה בתחום תביעות הרשלנות הרפואית. כאמור לזהות בית החולים חשיבות משנית משום שאין כל הבדל של ממש באופן ניהול תביעה כנגד בית חולים פלוני או אלמוני.
תביעה בעניין רשלנות רפואית בבית חולים מאיר בכל מקרה לא תוגש כנגד בית החולים עצמו אלא כנגד שירותי בריאות כללית אשר הינה הבעלים והמפעילה של בית החולים מאיר.
תודה על הסיוע הענייני והתשובות. אנחנו שוקלים את צעדינו בסיוע בני משפחה קרובים. סביר כי הטיפול הרשלני שקיבלנו לא יעבור בשתיקה. המקרה ממש מקומם כאשר שומעים אותו לפרטים.
אני לא יודע אם בדקת את הנושא, אבל כנגד בית החולים מאיר בכפר סבא מוגשות מדי שנה די הרבה תביעות ביחס לגודלו והיקף הטיפולים הניתנים במסגרתו. לבית החולים יש שם של מקום בעייתי. חפשי בגוגל \"תביעות רשלנות רפואית בית חולים מאיר\" ותגלי שאת ממש לא לבד. כך גם תוכלי למצוא שמות של עורכי דין שתבעו בעבר את בית החולים, בדיוק כמו שאת מחפשת. אני הייתי בוחר עורך דין שזכה בתביעה גדולה נגד בית החולים מאיר, שאז סיכוייך כנראה יהיו גדולים יותר אם וכאשר. מקווה שיהיה רק טוב.
אשמח באם תמצאי אחד אשר יסכים לטפל בנושא שכזה,\\r\\nעד כמה שניסיתי הרי הרוב עו\\\\\\\'\\\\\\\'ד המטפלים בנושאים אלו \\r\\nמטפלים אך ורק באם הנושא יגיע למיליוני ש\\\\\\\'\\\\\\\'ח,ושוב בברכת המשך יום ניפלא - הודיה,
לא חסרים עורכי דין שמכירים את בית חולים מאיר. להפך! זהו באמת אחד המוסדות הרפואיים בישראל שהכיר מקרוב מספר עצום של תביעות רשלנות רפואית. לא קשה למצוא...
הבן שלי נולד עם חתך בפנים בגלל ניתוח קיסרי שבמהלכו הרופאים לא ניזהרו מספיק. הילד רק בן חודשיים אבל ברור כי תישאר לו צלקת על הפנים בגלל החתך. האם לדעתך יש עילה להגיש תביעה משפטית מסיבה זאת?
שלום רב,
על פניו נראה כי בזהירות סבירה ניתן למנוע נזק שכזה ולכן יש מקום לשקול הגשת תביעה במקרה.
יש לבחון את שיעור הנזק באמצעות ייעוץ עם רופא פלסטיקאי שיעריך את סיכויי ההחלמה של הצלקת.
עו\"ד סולר, האם אתה יכול להמליץ לי על פלסטיקאי שיוכל לתת חוות דעת כפי שציינת? האם כדאי לעשות זאת כבר עכשיו כשהילד תינוק או לחכות כשיגדל ויתבגר, שהרי אז יתכן והצלקת שעל פניו תפריע לו יותר. אם הבנתי נכון אנחנו יכולים להגיש תביעה משפטית גם בעתיד ואין התיישנות כמו בתביעת נזקים רגילה. תודה על העזרה שלך!
לפני כמעט שש שנים עברתי ניתוח לייזר להסרת משקפיים במכון פרטי. בסביבות 10 חודשים אחרי הניתוח שעברתי החלו בעיות בראייה בחשיכה - אני כמעט לא רואה כלום בלילה, קשה לי לנהוג בלילה וזה מסוכן. הלכתי לבדיקה שצל אופטיקאי והוא בדק ואמר לי שכנראה אין מה לעשות - אלא לפתור את המצב בעזרת משקפיים או עדשות רגילות. ניתוח לייזר נוסף לא יעזור לתקן את מצב הראייה. אני זוכר שחתמתי על מסמך שמסביר על הטיפול בלייזר עוד לפני הטיפול בהנחה שיש לזה משמעות. האם המצב הזה מאפשר לי לתבוע את המכון שטיפל בי?
שלום רב,
על מנת לבחון כדאיות וסיכויי תביעה יש לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי ולערוך התייעצות עם מומחה רפואי.
אם העיוות ראיה ניתן לתיקון באמצעות משקפיים יש להניח כי לא נותרה נכות ואזי יש לשקול כדאיות כלכלית של תביעה.
אני מציע כי תפנה לייעוץ אצל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית. יש לשים לב כי התביעה מתיישנת בתוך שבע שנים ולכן מומלץ כי תפעל בהקדם.
עברתי ניתוח שאיבת שומן פרטי במרפאה של רופא פלסטיקאי שפירסם בעיתון המקומי בחיפה. כבר 5 וחצי חודשים אחרי הניתוח ויש לי צלקות מכוערות וגדולות מאד על הגוף. הרופא, לפני הניתוח, אמר שלא ישארו סימנים. הצלקות לא עוברות ולמרות שהייתי אצל הרופא שניתח אותי, הוא לא מוצא פתרון ואומר למעשה שאין מה לעשות. איך ניתן לבדוק את המצב שלי??
שלום רב,
על מנת לבחון את המקרה יש לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי וערוך ייעוץ עם מומחה רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית.
מומלץ כי תפני בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
שלום לעורכי הדין ומנהלי האתר, אני עברתי ניתוח ראש להסרת גידול שלחץ על המוח. מאז הניתוח אני סובל מכאבי ראש בעוצמה מטורפת, עיוותים בפנים, סחרחורות, אובדן שיווי משקל ועוד נזקים נוירולוגיים אחרים ורבים אשר הורידו את איכות חיים לשפל המדרגה. פניתי ואני מטופל על ידי רופאים רבים במסגרות שונות והדעה היא כי במהלך הניתוח נגרם נזק נוירולוגי, ככל הנראה בלתי הפיך, ששינה ומשנה את חיי מהקצה אל הקצה. כעת ברצוני לדעת האם ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית כנגד אותם רופאים שגרמו נזקים בזמן הניתוח להסרת הגידול מהראש שלי. תודה על נכונותכם לסייע ולענות.
שלום רב,
על מנת לבדוק אם הייתה רשלנות בטיפול אשר גרמה לנזק מומלץ כי תפנה אל עורך דין מנוסה בתחום. עורך הדין יאסוף את מלוא התיעוד הרפואי ויפנה למומחה רפואי מתאים, במקרה זה נוירוכירורג, על מנת לבחון את סבירות הטיפול. יש לדעת כי לא כל תופעת לוואי או אי הצלחה של טיפול רפואי הינה בהכרח תוצאה של רשלנות רפואית.
מקרה דומה במשפחה שלי! קרוב שלי נשאר משותק בחצי גוף אחרי ניתוח להסרת גידול בראש. עורך דין שהמשפחה התייעצה איתו ואחרי בדיקות של רופאים מומחים, הוחלט כי לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית, למרות הנזק החמור שנגרם בעת הסרת הגידול מהראש.
התפוצץ לי אפנדציט ופניתי לרופא בבית חולים בפתח תקוה. הרופא בדק אותי בצורה חלקית מאד וקבע כי \"זה רק וירוס\" . הרופא נתן לי עירוי במשך יומיים. כמעט שלושה ימים לא יכולתי לזוז בבית מרוב כאבים והבטן שלי מתנפחת. ההרגשה הפיזית שלי היתה קשה כולל הקאות ובלי צרכים אחרים. אחרי 4 יום לקחו אותי שוב הפעם לבית חולים אחר והוחלט לנתח אותי מיידית! בניתוח עשו לי צלקת רצינית מאד בבטן ועד היום יש לי כאבים בבטן וקצת הגבלה בתנועה. הרופאים שעשו את הניתוח אמרו שלא היה חסר לי יותר מדי! השאלה האם אתה מכיר מקרים דומים כי אני בטוח שאני לא ראשון. ואם כן האם יש בסיס להגיש תביעה?
כאשר קיימים סימנים קלאסים לאפשרות של דלקת של התוספתן והרופא המטפל מתעלם מאפשרות זו עד למצב בו התוספתן מתפוצץ יתכן כי מדובר בטיפול לא סביר. יש לאסוף את התיעוד הרפואי ולערוך התייעצות אם מומחה רפואי מומלץ באמצעות עו\"ד מנוסה. יש לבחון גם בחלוף כשנה מהמקרה מה הנזק אשר נותר שכן הפיצוי הצפוי הינו בהתאם לנזק שנגרם.
שלום עו\"ד עופר סולר, אני לומד משפטים שנה אחרונה באוניברסיטת תל אביב ושוקל האם להתמחות בנושא תביעות רשלנות רפואית. שאלתי האם לדעתך ומנסיונך יש ביקוש לעורכי דין צעירים (ומוכשרים כמובן) בתחום הזה וכמובן האם ניתן מצוא משרד העוסק בתביעות רשלנות רפואית לצורך התמחות?
כדאיות התמחות בתחום מסוים הינה שאלה של מידת העניין בתחום וכדאיות כלכלית. אני סבור כי כמי שעושה את צעדיו הראשונים בעולם המשפט כדאי שלא תגביל עצמך לתחום כה צר ולכל הפחות תרכוש נסיון בכל תחום הנזיקין ובכלל זה רשלנות רפואית.
לאחר ניתוח לב 4 מעקפים - פגיעה ביד עקב הוצאת עורק לצורך מעקפים - התוצאה כאבים עצביים ,חולשה ,חוסר אפשרות תיפקוד [לא ניתן לקפל 3 אצבעות וכן רעד בזמן הקיפול] עברתי את כל הטיפולים האפשריים לגבי היד אך ללא תוצאות חיוביות כלל. לפני הניתוח ציינתי שיד שמאל היא ידי הדומינתית אך למרות זאת נלקח עורק מיד זו שאלתי - האם יש הילה לתבוע את בית החולים לגבי הנושא לאחר שכל הרופאים שפניתי קבעו - קיבעון במצב
שלום רב,
קשה על בסיס הנתונים שסיפקת לקבוע אם אכן יש עילה לתביעת רשלנות רפואית. כדי לבדוק הענין בצורה רצינית יש לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום אשר יאסוף את התיעוד הרפואי ויפנה למומחה רפואי מתאים שיעריך אם אכן הייתה רשלנות רפואית בטיפול.
לאחר טיפול להעלמת כתמי עור נותרה בעורי כוויה שעוררה דלקת טורדנית במיוחד. הרופא נתן לי משחה שרק עוררה את הדלקת יותר והחליף אותה שבאתי אליו אחרי שלושה ימים. אני משתמשת כרגע במשחה אחרת ובכדורים. עברו כמעט 6 ימים והרופא אמר לי היום בטלפון לא לדאוג. לדעתי הרופא ממש טועה!
שלום רב,
מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין לאחר שהבעיה הרפואית נפתרת. בשלב זה אולי מוטב כי תפני לחות דעת שניה אצל רופא אחר. במידה ויוותר נזק בסופו של דבר יש לשקול ייעוץ משפטי.
לפי עמדת המדינה הולכים לחסן את כל האוכלוסיה בחיסון לשפעת החזירים. קבוצות סיכון קודם לפני כולם והחל מחודש נובמבר הקרוב. נשים בהריון הנמצאות בסיכון גבוה כידוע, לא יחוסנו עד שהחיסוןן יבדק. ומה איתנו? למה בודקים את החיסון רק אחרי שקנו מספיק מזרקים בשביל עם שלם? שוב המדינה עושה ניסויים בתרופות ו\"חיסונים\" על אזרחיה? לי העניין הזה מדליק נורות אזהרה ומצלצל בפעמונים מוכרים. מה יעשו אחרי שהטיפול המונע יתברר כלא אפקטיבי במקרה הטוב ומזיק במקרה הפחות מוצלח? יגידו שהיה לחץ והיסטריה?
המגיב הראשון צודק. לפי הכתבה שפורסמה באתר YNET, נשים בהריון לא יקבלו את החיסון לשפעת החזירים עד שהחיסון יבדק והשפעותיו על נשים בהריון יתבררו. ניתן להבין מכך שהחיסון לא נוסה כהלכה ולא באופן מקיף. הרי ברור כי נשים בהריון אינן אוכלוסיה קטנה ולא להתחשב ולבדוק לפני שקונים חיסון במליארדי שקלים, זה שוב תכנון גאוני של הקברניטים של מערכת הבריאות בישראל.
לבית המשפט המחוזי בנצרת הוגשה בימים האחרונים תביעת נזיקין בעילת רשלנות רפואית בסכום של מעל 5.5 מיליון ש\"ח כנגד משרד הבריאות ובית החולים לגליל המערבי שבעיר נהריה. התביעה הוגשה על ידי הורים לילדה שנפטרה בבית החולים באמצע שנת 2003 לאחר שאושפזה בגיל 8 חודשים עקב מצוקה נשימתית. לאחר האשפוז מצבה של התינוקת הפעוטה השתפר והיא הועברה מהמחלקה לטיפול נמרץ בבית אל מחלקת הילדים בבית החולים. שם נדבקה בחיידק אלים שגרם לדלקת ריאות חמורה, מצבה החמיר במהירות עד למותה! ההורים טוענים באמצעות עורך דין כי הרופאים בבית החולים התרשלו בכך שלא טיפלו בילדה ברמה נאותה
שלום,
תנחומים להורי הילדה.
הערה - תביעות רשלנות רפואית אינן מוגשות על סכום מסויים שכן בכתב התביעה הסכומים לעתיד (נזק כללי) אינם נקובים על פי הדין כך שהפרסומים על תביעה בסכום כזה או אחר שהוגשה אינם מדוייקים.
עברתי טיפול שורש במסגרת השירות הצבאי, במרפאת שיניים של צה\"ל בתל השומר. בזמן הטיפול נגרם לי נזק רציני בחניכיים וכנראה שגם נזק עצבי. כעת מנסים לעשות מה שניתן בשביל לתקן את הנזקים. השאלה שלי לגבי האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא המטפל ו/או משרד הבטחון. אינני יודע לחלוטין מי אחראי ואת מי תובעים במקרים דומים. אודה לקבלת סיוע והנחיות.
תודה על התשובה. ברשותך אשאל גם מאיפה בדיוק נגזר החוק שקובע את סמכויותיו של קצין התגמולים וכיצד בדיוק מגישים תביעות פיצויים לקצין התגמולים? האם עורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית מגיש את התביעה או שיש התמחות משפטית אחרת לנושא תביעות אלה?
אני מנסה לבדוק מתי יש התיישנות בתביעות רשלנות רפואית בישראל ולא מצליחה לקבל תשובה חד משמעית בשום מקור. חיפשתי וקראתי הרבה פורומים (סחטיין על הפורום המקצועי שלכם) וכן מאמרים באתרים שונים, אבל אין תשובה חד משמעית. הבנתי בגדול כי 7 שנים אחרי גיל 18 חלה התיישנות, אבל יש יוצאים מהכלל (אני מנסה למצוא דוגמאות למקרים יוצאים מן הכלל). אשמח מאד אם מישהו יאיר את עיני בנושא.
שלום,
תודה על המחמאות.
מדובר בנושא סבוך למדי.
אכן ההתיישנות הנה 7 שנים מגיל 18.
החריגים הינם במקרים בהם לא היה ידוע על הרשלנות או לחילופין כאשר מדובר על נפגע שאינו כשיר לדין ולא מונה לו אפוטרופוס לדין אחרי גיל 18 (למשל מי שסובל מפיגור).
אתה מוזמן ליצור קשר טלפוני לקבלת תשובה ספציפית.
בברכה,
עו\"ד עופר סולר
היי עופר, תודה על התשובה. מה שכן, אני אשה ולא גבר.... ברשותך אחזור לנושא, אמרתי כי במקרים בהם הנפגע הוא מי שמוגדר בחוק כחסוי או כחולה נפש, מירוץ ההתיישנות מסתיים בתום 7 שנים מיום שהנפגע, החסוי / חולה הנפש הפסיק להיות כזה על פי החוק. זה די ברור. מה לגבי מקרים שרק לאחר 10 שנים ממועד האירוע שאני מגדירה אותו \"אירוע הרשלנות הרפואית\" נודע לנפגע כי האירוע אכן התקיים? כיצד ניתן להוכיח לצורך העניין, \"שלא ידעתי קודם\" על האירוע? אני מקווה שהשאלות שלי ברורות. בכל מקרה אשמח לדעת האם יש לך משרד בצפון (אני מנהריה). תודה על העזרה שלך!
מצטער, הנושא סבוך מכדי להתייחס אליו במסגרת מצומצמת זו. אוכל רק לומר כי בחלק מן המקרים כאשר הנפגע לא ידע ולא יכול היה לדעת בשקידה סבירה על הרשלנות אפשר לנסות ולהתגבר על משוכת ההתיישנות אולם כאן כבר נכנסים לניואנסים יותר מדי מורכבים.
לבני בן ה-3 יש מחלת גושה הפוגעת, כך הבנתי, בעיקר ביהודים אשכנזים. מה שמאד מוזר לי הוא שלפני שאישתי נכנסה להריון (הריון ראשון) לא ביצעו לה בדיקה גנטית לצורך זיהוי הגן הגורם למחלה. אנחנו יודעים כי נעשו בדיקות גנטיות רבות יחסית אבל אף אחד מהרופאים, לא הגניקולוג ולא רופא המשפחה, לא התייחסו למחלת גושה או לאפשרות כי יוולד לנו ילד החולה במחלת גושה. האם ישנם תקדימים כאלה והאם זוהי עילה להגשת תביעה ברשלנות רפואית? אודה לקבלת יעוץ והכוונה.
בדיקת סקר גנטית למחלת גושה הינה אחת הבדיקות אשר מקובל ליידע את ההורים על האפשרות לבצע אותה. אם לא קיבלתם כל הסבר על אפשרות זו יתכן בהחלט כי יש מקום לשקול המשך בירור משפטי.
אני מציע כי תפנו בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום על מנת שזה יאסוף את התיעוד הרפואי באופן מסודר ויערוך ייעוץ עם מומחה רפואי בתחום המיילדות ו/או גנטיקה.
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
מכתבי תודה והערכה
"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"
ד.מ. סביון
"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"
משפחת ב.ע. חדרה
"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"
בני הזוג בצרה
"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"