לפני כמה שנים, עברתי ניתוח שאיבת שומן, במהלך הניתוח, המנתח שכח על הבטן שלי את הכלים בהם השתמש על מנת לנתח ועד היום נשארה לי צלקת גדולה במקום.
למיטב ידיעתי, הצלקת נגרמה בעקבות כלי הניתוח שנשכחו על המקום ולא בעקבות הניתוח עצמו. זה מכעיס אותי מאוד והייתי שמחה לדעת האם מדובר ברשלנות של הרופא והאם אני יכולה לעשות משהו עם זה.
כדי לבחון אם מדובר ברשלנות בטיפול ובפרט אם האיחור באבחון גרם לנזק יש צורך לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי. אם יתברר כי ניתן היה לצמצם את הנזק אם הירידה בשמיעה הייתה מאובחנת בשלב מוקדם יותר ניתן לשקול בחינת אפשרות הגשת תביעה.
מומלץ להתייעץ תחילחה באופן מסודר עם עו\"ד מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
שלום לך,
שמי ניקי. נותחתי בארה\"ב על ידי רופאה שהסתבר שלאחר מספר שנים נפטרה מאיידס. אני בלחץ מכיוון שנותחתי על ידה ואולי נדבקתי. האם יש לנו דרך לדעת על המחלות מהם סובלים הרופאים שלנו?
שלום רב,
לא מתפרסמים נתונים אודות מחלות של רופאים. מאידך חלה חובת דיווח למשרד הבריאות על גילוי חולה במחלת מדבקת דוגמת איידס בכל מקרה וכאשר מדובר באיש צות רפואי משרד הבריאות מוציא הנחיות באשר לאופן עבודתו, אמצעי זהירות וכו\'.
האם יש מקום שבו אני יכול למצוא תיעוד על היסטוריה רפואית של רופאים בשביל לדעת על תביעות רשלנות רפואית שהוגשו נגדם בעבר? הכוונה שלי לבדוק על הרופא שאמור לעשות לי טיפול רציני מאד בשביל שלא יהיו לי הפתעות אחר כך. תודה על העזרה!
אין למיטב ידיעתי רישום מסודר הפתוח לציבור בנוגע להיסטוריית תביעות רשלנות רפואית כנגד רופאים. יש להניח כי רישום כזה קיים בחברות הביטוח אך כאמור ספק אם תוכל לקבל גישה למידע כזה.
ניתן לנסות לעיין במאגרים משפטיים שונים ולנסות לבחון אם שמו של הרופא מופיע כנתבע אולם גם בדיקה זו אינה מדוייקת לחלוטין מן הסתם.
לפני כשלושה חודשים עברתי ניתוח ליישור מחיצה עקומה באף. התרשמות הרופא היתה כי הניתוח הצליח, אך מאז אני חשה קשיים בנשימה. כאילו מעבר האוויר חסום וכל שאיפה מצריכה ממני הרבה יותר אנרגיה.
אני יודעת שכל ניתוח כרוך בתופעות לוואי ומידה מסוימת של סיכון, אך במקרה הזה אני מרגישה שחלה החמרה משמעותית לעומת מצבי לפני הניתוח.
רציתי לברר אם יש כאן עילה לרשלנות רפואית?
פגיעה בנשימה לאחר ניתוח אף הינו נושא לתביעות רשלנות רפואית רבות. על המנתח לנקוט זהירות בניתוח למנוע תופעה זו ובחלק מן המקרים ניתן להוכיח כי בשל רשלנות נגרמה הפגיעה בנשימה.
מעבר לכך על המנתח להסביר בצורה ברורה למטופל על האפשרות של פגיעה בנשימה עקב הניתוח במסגרת ההסברים לקראת הנתוח על מנת לקבל הסכמה מדעת לניתוח. אם ההסברים לא ניתנו בתורה ברורה ומלאה ניתן אף לטעון להעדר הסכמה מדעת ועל בסיס נושא זה לקבל פיצויים.
בברכה,
עורך דין עופר סולר
לפי מה שקראתי בכל מיני אתרי חדשות בישראל, בחור צעיר שנטל את התרופה פרופסיה לטיפול בתופעות של נשירת שיער והתקרחות ולטענתו נפגעה פוריותו בעקבות כך. פנה באמצעות עורך דין אל בית המשפט בקשה להכיר בתביעה ייצוגית נגד חברת MSD (יבואנית ומשווקת פרופסיה) על סכום של 97 מיליון שקלים, בטענה שחברת MSD הסתירה לכאורה את תופעת הלוואי של פגיעה בפוריות מכל המטופלים. לדעתי זאת התביעת רשלנות רפואית הכי גדולה שהוגשה אי פעם במדינת ישראל, ויתכנו אותי המלומדים אם אני טועה. אם בית המשפט יכיר בתביעה כתביעה יצוגית יוכלו להצטרף אליה כל מי שטופלו באמצעות פרופסיה במהלך 7 השנים האחרונות!
לפי מה שאני קראתי ברשת זה סתם סיפור לא מוכח וככל הנראה מדובר בצירוף מקרים.
האמת? למי אין בעיות להיכנס להריון בימינו?
יכלו להיות אפילו שפשוט בגלל שהאישה לקחה גלולות למניעת הריון קודם לכן זה עיכב את קליטת ההריון
זוהי בדיוק הנקודה שתעמוד לדיון בפני בית המשפט. במידה והתובע יצליח להוכיח כי השימוש בפרופסיה גרם לו לעקרות או עקרות חלקית, הרי שקיים סיכוי סביר שבית המשפט יכיר בתביעתו ואולי אף כתביעה יצוגית. בתביעה אזרחית בנושא רשלנות רפואית או בכל נושא אזרחי אחר, על התובע להוכיח את תביעתו וטענותיו השונות ברמה של 51% וודאות ומעלה.
בקיצור ובעניין פרופסיה, במידה והמדובר בתביעה \"חזקה\" המטופלת בצורה מקצועית על ידי עורך דין מיומן (תותח אמרתי?), יתכן ואנו עומדים בפני תביעת נזיקין גדולה במיוחד, שתוצאותיה יכו הדים ויהיו בעלות השלכות משמעותיות. מעניין...
כן כן בטח..אין סיכו שהוא יקבל משו אפילו לא שקל..התרופה עברה מחקרים יש לה אישור מהf.d.a האמריקני אין מצבבבבבבב תמשיכו לבזבז כסף על שטויות ולהזיק לעצמכם ולשחק בהורמונים שלכם..איכס..תעשו קרחת וזהו חלאס תשלימו אם העובדה!!(גם אני מיואש כבר וממש ממש סקפטי כי ככה צריך ליהיות)
לפני כחצי שנה, עברתי ניתוח שאיבת שומן ומתיחת בטן.
עד עכשיו נשארו לי זסימנים של צלקות מתחת לבטן ומסביב לטבור. בנוסף, מאז הניתוח, איבדתי קצת תחושה ברגל ימין.
הרופאים לא סיפרו לי מראש על אפשרות לאבד תחושה ברגל וגם לא על כך שתישאר לי צלקת מסביב לטבור.
האם מדובר ברשלנות רפואית ויש לי עילה לתביעה?
אם לא קיבלת הסבר מלא על הניתוח והסיכונים הכרוכים בו ניתן לשקול הגשת צתביע בעילה של העדר הסכמה מדעת. יחד עם זאת יש כמובן לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה באשר לסיכוי התביעה והנזק שנגרם. צלקות נהוג להעריך בחלוף כשנה מהניתוח.
מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום לייעוץ.
שלום לך,
בני עומד לעבור פרוצדורה לא פשוטה - צנתור מוחי. אני חושש מאוד מכיוון יש מעט מומחים גדולים בארץ לפעולה זו ומספר הניתוחים שבוצעו הם עשרות, לעומת אלפי צינתורים לבביים שמתרחשים כל העת. איך אני יכול לעמוד על כך שבני יקבל את הטיפול הטוב ביותר? תודה, אב מודאג.
מטבע הדברים המידע במקרה זה הוא המפתח - כדאי לערוך מספיק פגישות ייעוץ עם מומחים מובילים בתחום. לקרוא ברשת מידע לגבי שיטות בחו\"ל ולשקול אולי אף התייעצות עם מומחה בחו\"ל דרך האינטרנט וכו\'.
אני אמא לילדים קטנים. מאחר והם נוטים להצטנן, מבקרת הרבה בקופת חולים. רופאת הילדים שמטפלת בנו נוטה להוציא בקלות מרשמים לאנטיביוטיקה. אני מניחה שלא תמיד זה מתאים למצב ומרגישה שביחס לילדים אחרים הילדים שלי לוקחים המון אנטיביוטיקה.
רציתי לברר האם עשוי להיגרם להם נזק עקב המינון מוגבר, למשל פגיעה במערכת החיסון והאם יש כאן רשלנות רפואית?
שלום,
בארש לנזק - איננו נוהגים לתת בפורום ייעוץ רפואי שכן אין זו מטרת הפורום. אם יתברר כי ניתנה אנטיביוטיקה שלא לצורך ובשל כך נגרם חלילה נזק יתכן ומדובר בטיפול לא סביר אך במרבית המקרים קשה להוכיח נזק של ממש בשל כך וגם השיקול אם לתת אנטיביוטיקה או לא הינו רחב למדי.
לפני כ8 חודשים עשיתי טיפול פילינג לפנים אצל קוסמטיקאית, הובטח לי על ידה כי היא משתמשת בחומרים טבעיים בלבד וכי אין שום תופעות לוואי, אך לאחר הטיפול נוצרו אצלי צלקות בפנים שעדיין קיימות זה לא משהו גדול אך עדיין זה צלקות במקום שרואים ולא ניתן להסתיר ואני בחורה צעירה. לוקח לזה כבר ממש המון זמן לעבור ולא בטוח שזה יעבור .
בעיקרון יש לי שתי שאלות חשובות:
1. הייתי אצל פלסטיקאי כמה פעמים אחרי המקרה והכל מתועד בתיק הרפואי שלי. האם המסמכים מהתיק הרפואי שלי יספיקו לבית משפט וגם התמונות שצילמתי את עצמי או שאני חייבת חוות דעת מומחה בשביל שבית משפט יקבל את התביעה?
2. אם הצלקות יעברו עוד כמה חודשים אבל אני רוצה לתבוע אותה על עוגמת נפש והפסד בימי עבודה והוצאות על תרופות, אני יכולה לתבוע גם ללא חוות דעת?
יש לציין כי פניתי לקוסמטיקאית במכתב רשום דרך משרד עורכי דין בכוונה להסדיר את העניין ללא התערבות משפטית, אך לא קיבלתי ממנה שום תגובה.
אם בסופו של דבר לא יוותר נזק קבוע ספק אם כדאי יהיה כלכלית להגיש תביעה בבית משפט רגיל ויתכן שכדאי יהיה להסתפק בתביעה לבית משפט לתביעות קטנות.
בבית משפט לתביעות קטנות סדרי הדין פחות פורמאלים ויתכן שתוכלי לקבל שם פיצוי ללא חוות דעת. יחד עם זאת יתכן שהשופט בבית משפט לתביעות קטנות יסבור שאינו יכול להכריע בענין רפואי ללא חוות דעת ויבקש להעביר את התיק לתביעה רגילה ואז תהיי מחוייבת לצרף חוות דעת רפואית
בהמשך לשאלתי בנוגע לרשלנות הקוסמטיקאית, אם לא יוותרו צלקות (רוב הסיכויים שזה מה שיקרה, למזלי) האם ניתן לתבוע את הקוסמטיקאית על הפסד בימי עבודה ועל עוגמת נפש בתביעות קטנות?
אפשר לנסות הליך בבית משפט לתביעות קטנות אם כי לעיתים השופטים בתביעות קטנות בוחרים להעביר תביעות כאלו להליך רגיל כי מדובר בנושאי רפואה המצריכים חוות דעת.
עברתי ניתוח להסרת בלוטת התריס בעקבות גידול (ספק ממהיר) שהתגלה אצלי. אחרי הניתוח שהיה לפני 6 וחצי חודשים נגרמה לי פגיעה קשה במיתרי הקול וכעת אני סובלת מצרידות קשה ובעיות בדיבור. רציתי לדעת אם אתם מכירים את התחום ואם טיפלתם במקרים של כריתת בלוטת התריס ונזקים שנגרמו בגלל ניתוח זה.
נזק למיתרי בקול לאחר ניתוח באיזור בלוטת התריס הינו מהסבוכים המוכרים והידועים ואינו בהכרח תולדה של רשלנות בטיפול. יחד עם זאת יש מקרים בהם הנזק נגרם בשל חוסר זהירות של המנתח. כדי לבחון את המקרה בצורה רצינית יש צורך להוציא את מלוא התיעוד הרפואי מבית החולים ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים שיעריך אם הנזק במקרה זה הינו תוצאה של רשלנות. אני ממליץ לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע בבחינת המקרה ולהפנות למומחה הרפואי המתאים.
מצטרף לשאלה, אבל בכיוון אחר. מיתרי הקול שלי נפגעו מאוד אחרי סדנת ניהול כעסים בה השתתפתי. מסתבר, שגם לצחוק צריך לעשות נכון. ניסיתי לפנות אל יזמי הסדנה בבקשה להסבר מדוע לא ניתן לנו הסבר כיצד לצעוק נכון. איבדתי את הקול למשך 3 ימים ומאחר שאני עובד ביחסי ציבור, נשארתי ללא יכולת להגיע לעבודה. מה ביכולתי לעשות?
אני הייתי אתמול בבית החולים יוספטל, ממש בזמן שהאשה המסכנה שנפטרה בלידה טופלה שם. אני כמעט משוכנע מההתנהגות של הרופאים שהיתה כאן רשלנות רפואית!
הייתי שם אתמול עם אישתי כשהאישה עוד היתה בחיים וכל הרופאים והאחיות של בית חולים היו שם וניסו להציל אותה. לצערי נחשפתי לשיחה בלהט המיקרה בין 2 רופאים. האחד אילתי ושמו ד\"ר אלכס והשני רופא מהמרכז. הרופא מהמרכז קרא לו לצד ואמר לו יש בלאגן גדול. \"כנראה פיספסת ולא ראית את זה אבל אין מה לעשות זה בלאגן גדול\". הם התחילו לדבר על מונחים רפואיים אבל בוודאות היתה שם רשלנות רפואית.
כלי הרגשת צער במיוחד עכשיו כשאני רואה את התמונה ומסתבר שאני מכיר את המשפחה.
רק עכשיו זה אסון כפול! גם האם היולדת וגם העובר, שניהם נפטרו בגלל שהרופאים מזלזלים בחיי אדם. אני מכיר את המשפחה ויודע שהאמא ילדה בעבר בניתוח קיסרי בגלל בעיות בהריון הראשון! למה לא עשו לה שוב ניתוח קיסרי ומנעו את הסיבוכים והמוות המיותר הזה? הרופאים בבית חולים יוספטל ישנים בעמידה.
אני לא מבינה למה עדיין חושבים שללדת בבית חולים (כשמו כן הוא בית של חולים) יותר בטוח מלידה טיבעית בבית. למה עושים לנו שטיפת מוח? למה מרחקים אותנו מהטבע?
מתי שמעתם לאחרונה שאסון כזה קרה בלידת בית? העובדה היא שהמילדות הביתיות הרבה יותר מנוסות וקשובות לאם ולתינוק מכל רופא שחושב שהשמש זורחת לו מהתחת. רשלנות? סיבוך נדיר? זה הכל כסת\"ח!!
לא ניתן לדעת כמעט כלום מהפרטים המפורסמים באינטרנט ובכלי התקשרות האחרים. מהפרטים הקיימים לא ניתן לדעת מה היה והכל ספקולציות, מצב שבו גם האם מתה וגם העובר מת תוך כדאי לידה הוא נדיר ביותר ובכל המיקרים מהשנה האחרונה של מות יולדת לא מתו גם העובר וגם האם.
להערכתי (בלי לדעת דבר) יש אפשרות סבירה שהעובר היה במצוקת עובר, לא בוצע ואקום אלא לחץ על הרחם מהבטן. העובר נפטר בעקבות המצוקה והאם שבעקבות הלחץ נפגעה בכלי דם פנימי נפטרה מאוחר יותר. -מדובר בספוקלציה בלבד. _אך היו דברים מעולם גם בארץ)
כל מקרה עדיף לא ללדת בבית חולים יוספטל ולא כי יש לי משהו נגדו, אך באילת לא ניתן לספק את אותה רפואה כמו במרכז הארץ ובעיקר לא כשמשהו משתבש.
מספיקה לי העובדה שבית חולים יוספטל כבר עלה לכותרות לא מזמן בעוד מקרה נורא, שהיה בזמן של שפעת החזירים. הרבה אנשים שאני מכיר בתור אילתי לשעבר תמיד דיברו על בית חולים לא ברמה גבוה. יוספטל מספיק לתת טיפול לאנשים שמתיבשים במדבר וכנראה שהרופאים שם המומים מהחום! המקרה של איילת גלעד ז\"ל הוא מקרה קשה מאד שלא צריך לקרות באף בית חולים! אני משתתף בצער העמוק של המשפחה ומקווה שמישהו יעשה משהו ביוספטל בשביל שמקרים כמו של איילת גלעד ז\"ל לא יחזרו!
חושב שאנשים יבינו על מה מדובר! המקרה בבית החולים יוספטל הוא לא \"מקרה מצער\" כמו שאנשים מרבים להתייחס אליו. זוהי טרגדיה גדולה ומקרה מובהק של רשלנות רפואית. אני מקווה שהרופאים האחראיים ישאו בתוצאות ולא יגרמו יותר נזקים לאף מטופל. פשוט אבסורד שבשנת 2010 ישנם פאשלות כל כך חמורות, בהליך שגרתי יום יומי כמו לידה בבית חולים יוספטל או בכל בית חולים אחר. אלה מקרים שאסור שיקרו! אם כל הכבוד, לידה היא הליך רפואי לא מורכב ושיגרתי לחלוטין. רופאים שמצליחים לגרום לטרגדיה כל כל חמורה, צריכים לתלות את הכפפות ולהענש בחומרה. אסור שיקרו מקרי רשלנות כאלה!
מצטרפת לצער הגדול של המשפחה ומקווה שכל מי שאחראי לרשלנות הפושעת הזאת ישא בתוצאות מעשיו החמורים והנפשעים!
עוד מקרה של רשלנות רופאים בבית חולים יוספטל... זה כבר לא מפתיע אף אחד מתושבי אילת שמוחים במשך שנים על הרמה הירודה של השירות הרפואי שניתן לאנשים שמבקשים וצריכים לקבל טיפול רפואי ביוספטל. לפחות פעמיים שלוש בשנה שומעים על מקרה רשלנות רפואית מחריד בבית החולים ותמיד עד היום נמצא כי האשמה היתה ברופאים ובית החולים ומשרד הבריאות לא מסיקים מסקנות. למה? פוליטיקה?
שלום, התביעה נגד אלטמן רלוונטית במיוחד גם לי, אני ספורטאי שעל מנת לטפל בברכיים צרך את מגה גלופלקס בקביעות, ולא ידעתי שמקום לטפל בברכיים זה פשוט שיכך את הכאבים אבל המשיך את הפגיעה. איך ניתן להצטרף לתביעה יצוגית? גיא.
בשביל להצטרף לתביעה יצוגית ניתן לפנות אל עורך הדין שהגיש את התביעה והוא ישמח לצרף אותך כתובע פורמלי. מעבר לכך, במידה ויפסקו פיצויים כנגד אלטמן, הרי שבית המשפט יצטרך לקבוע מי זכאי לקבל אותם, ואז, אם השתמשת במוצרים של אלטמן ותוכל להוכיח זאת, תוכל לקבל מכספי הפיצויים גם בלא שהוכרת כתובע באופן רשמי. זה בדיוק העניין במקרה של תביעה יצוגית.
גם אבא שלי השתמש לאורך שנים בתרופה הזאת \"מגה גלופלקס\" וחוץ משיכוך כאבים מגה גלופלקס לא ממש עשתה כלום לדעתי. אם התביעה הייצוגית תתקבל זה בטוח שאי אשכנע אותו להצטרף לתביעה. \"כי לגוף אין חלקי חילוף\" זה פרסומת שכולם זוכרים, נראה איך טבע אלטמן יתמודדות מול הטענות שהתביעה הזאת מעלה נגדם.
לדעתי התביעה הזאת לא תתפוס ותעלם מהכותרות כמו שהגיע. אין סיכוי שיצליחו להוכיח משהו נגד מגה גלופלקס. יש המוני אנשים שמשתמשים בתרופה ויכולים להעיד על השיפור במצבם הרפואי בעקבות השימוש. לא התרשלות ולא נעליים, סתם מישהו שמנסה לעשות כסף על חשבון אחרים בתביעה משפטית חסר שחר.
אני נמנית על קהל הסובלים מבעיות ברכיים ואני ערה לדיון סביב התרופה של אלטמן - תביעות, השמצות וכו\'. מצבי הוא כזה שמן הסתם גם אני אתפתה לרכוש מגה גלופלקס כי כשכואב מנסים הכל.
אני הייתי רוצה לראות יותר תגובות של המשתמשים, איפה אתם? אנא כתבו את התרשמותכם, כמה זמן אתם לוקחים את התרופה, עזרה/לא עזרה.
תנו להבין: האם הבעיה היא מצג שווא והפרזה בסגולותיה של התרופה כמשקמת? ז\"א אם ישנו את הנוסח ויציגו רק כתרופה מקלה, הענין סגור? האם אתם חושבים שבאמת יש בסיס לתביעת רשלנות נגד אלטמן?
קודם כל תודה על האפשרות לשאול שאלות שלצערי לא מצאתי להן תשובה באתר,
רציתי לשאול קודם כל מהו מרחב הזמן עד שישנה התיישנות של המקרה ואין אפשרות כבר להתחיל בהליכים, בהנחה ודבר שכזה קיים.
בנוסף, אם דבר שכזה ישנו האם נקודת ספירת הזמן מתחילה מרגע גילוי הרשלנות או מרגע שהרשלנות קרתה.
כדי להיות יותר ברור, המקרה שעליו מדובר הינו על איבחון שגוי בבדיקות שעבר אדם, שאובחנו כתקינות עם הערות שוליים. אותו אדם נפטר לבסוף כשבדיקות אלו יכלו להעיד, לפחות לפי חשד, על הבעיה...
מהו בעצם מרחב הזמן שעל אדם להגיש תביעה עד שהמקרה הופך ללא רלוונטי אם אפשר לנסח זאת כך.
הנושא של התיישנות והארכת תקופת התיישנות הוא מהמורכבים בתחום המשפטי של דיני נזיקין ונכתבו עליו פסקי דין ארוכים. קשה מאד לכן לתת תשובה מוסמכת באשר להתיישנות עילת תביעה ללא הכרות עם כל פרטי המקרה. באופן עקרוני ההתיישנות נמנית ממועד האירוע בו נטענת רשלנות. אם הניזוק לא ידע ולא יכול היה לדעת על הרשלנות והנזק שנגרם הרי שניתן להתחיל למנות את מירוץ ההתישנות מרגע שנודע לו על הנזק. כדי לבחון בצורה רצינית את המקרה יש צורך כאמור בבדיקת כל פרטי המקרה על ידי עורך דין.
גילו לי גידול סרטני שהרופאים חושדים שהוא ממאיר - זהו גידול במיתרי הקול. הרופא המטפל המליץ גם בכתב כמובן על ניתוח דחוף להסרת הגידול. הכל כתוב שחור על גבי לבן. בבית החולים קיבלתי תור לביצוע הניתוח רק לעוד 4 חודשים. למרות שניסיתי לעשות משהו שמעתי תשובה שאומרת שזה המועד היחיד והכי קרוב. אף אחד מהאנשים שדיברתי איתם בבית החולים לא התייחס לכך שיש לי גידול סרטני ושדחייה של הניתוח יכולה להיות מסוכנת.
הרופא שהמליץ על הניתוח אמר כי הגידול ימשיך לגדול אם לא אעבור ניתוח וזה מסוכן מאד! השאלה אם דחיית ניתוח למועד כל כך מאוחר אינה רשלנות רפואית ומה היית ממליץ לי לעשות בנושא זה?
ללא עיון בתיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי ובוודאי שללא פרטים מדוייקים כמו סוג הגידול, מצבו ועוד לא ניתן לדעת אם ההחלטה לנתח בעוד ארבעה חודשים הינה סבירה והאם היא עלולה לגרום חלילה נזק. אם מדובר בבית חולים של קופת חולים ניתן לפנות אל מחלקת פניות הציבור של הקופה או להנהלת הקופה מומלץ להצטייד בחוות דעת כתובה לפיה דחיית הניתוח עלולה לגרום נזק ואינה סבירה. אני ממליץ לפנות תחילה אל עו\"ד מנוסה בתחום.
שלום רב
סבתא שלי עברה לפני כ8 חודשים ניתוח לכריתת הרחם, שבסיומו השתמשו בתפרים.
מאז ועד היום היא סבלה וסובלת קשות מדלקת ממושכת וחמורה בדרכי השתן. היא קיבלה 3 סוגי אנטיביוטיקה שהחלישו אותה מאוד, אף אחד מהם לא עזר, והיום בעזרת בדיקה פולשנית במיוחד גילו שישנם תפרים שנשארו ממש בתוך השלפוחית (לא ברור לי למה בכלל צריכים להיות שם תפרים, אבל לא ענו לי על זה) עוד מהניתוח ולכן כל האנטיביוטיקה והטיפולים לא עזרו, כי התפרים המשיכו לגרום לדלקת.
כמובן שבמשך כל ה8 חודשים האלו היא טורטרה הלוך ושוב למוקדי רפואה דחופה וקופת החולים, מרשמים, הוצאות על תרופות וטיפולים, בדיקות חוזרות ונשנות... בקיצור לא היה מסע חלק, ההודעה הזו מקצרת הרבה.
השאלה שלי היא, האם מלבד הכעס העצום שיש לי כלפי המערכת הזו יש פה גם קייס בכלל? הם טוענים שהם עשו בדיקות ונתנו תרופות ורק אם זה לא עוזר פונים לבדיקות יותר פולשניות.... אפשר להבין את ההגיון בזה... אבל בכל זאת... 8 חודשים נראה לי הזוי. מה שגם שהיו מספר מקרים שקיבלתי את ההרגשה שלא ממש מתייחסים בכובד ראש למקרה שלה, אבל לא ידעתי לאן לפנות מלבד לרופא המטפל שלה, מן הסתם...
זה נשמע כמו רשלנות רפואית? למי אני מפנה את האשמה במקרה כזה?
אני כל כך כועסת ורוצה שיפצו אותה על כל הטרטורים הסבל ולפחות ההוצאות!
אבל לא בטוחה שיש לי עם מי לדבר...
מה אתם אומרים?
תודה רבה מראש,
גל
קשה מאד לקבוע על בסיס התיאור שלך אם מדובר במקרה של רשלנות רפואית. אכן לעיתים הגעה לאבחנה מדוייקת לוקחת זמן והדבר אינו בהכרח מלמד על רשלנות בטיפול. מעבר לשאלת האחריות חשוב להבין כי על אף שהכעס שלך מובן ואין להקל ראש בסבל שעברה סבתך עדיין תביעות רשלנות רפואית הינן יקרות למדי להגשה - מדובר בעלויות של חות דעת רפואיות בסדר גודל של 10,000 ש\"ח לפחות במרבית המקרים ובמקרה זה אם לא נותר נזק קבוע הרי שגם אם הייתה רשלנות לא בטוח שסכום הפיצוי הצפוי מצדיק כלכלי הגשת תביעה.
בברכה,
עורך דין עופר סולר
שלום,
לפני כשנתיים עברתי ניתוח להוצאת שיני בינה. לפני הניתוח החתימו אותי על הסכם לפיו אני מבינה שההליך כרוך בסיכון בפגיעה בעצב בפנים בשל מיקומה של השן בסמוך לעצב. הרופא הסביר שזה הליך נורמטיבי ושהסיכון הוא קטן. בסופו של דבר נפגע לי העצב ועדיין לא התאושש. האם מדובר ברשלנות רפואית? האם ביכולתי לתבוע את הרופא למרות שחתמתי על ההסכם? תודה. גלית.
כדי לבחון שאכן הרופא פעל כרופא סביר ונקט בכל אמצעי הזהירות על מנת למנוע את הפגיעה בעצב בניתוח יש צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי כולל צילומים ולהתייעץ עם מומחה רפואי. מומלץ לפנות תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך.
שלום עורך דין עופר סולר - אני היתי אצל רופא פלסטיקאי בכיר ששילמתי לו 1200 שקל לגבי התיעצות לגבי האף שלי אחרי שעשיתי ניתוח פלסטי באף שלא הצליח והרופא קבע שאין רשלנות אבל כן אפשר להוציא עדיין פיצויים.
אמר שאפשר להוציא את כל הכסף ששילמתי עבור הניתוח עצמו ועוד השאלה שלי הוא רוצה לשלוח אותי לכמה בדיקות באף כדי לבדוק כמה דברים השאלה מה אפשר לעשות פה איזה פיצויים באמת אפשר לקבל ואם צדקתי במה שאמרתי ובמה שאומר הפלסטיקאי?
לצערי ללא היכרות עם פרטי המקרה איני יכול להעריך סיכויי תביעה במקרה זה ואת הסיכוי לקבל פיצויים בגובה כזה או אחר.
כדי לבדוק את העניין בצורה מסודרת מומלץ להוציא את מלוא התיעוד הרפואי ןערוך ייעוץ מסודר עם עורך דין.
שבוע לפני הלידה אושפזתי בהריון בסיכון, ועברתי מוניטורים רבים, לפחות 3 ביום. בכל פעם הושמו על בטני 2 מתמרים עם ג\'ל מיוחד. אחד המתמרים השאיר לי צלקת עגולה בדיוק בצורה של מתמר המוניטור באמצע הבטן ליד הפופיק. אני כבר 4 חודשים אחרי הלידה וזה עדיין לא עבר. כרגע זה נראה כמו צלקת וזו גם חו\"ד של רופאת עור שהייתי אצלה. אחרי הלידה במח\' יולדות הראיתי לאחיות ואחת מהן אמרה שכבר כמה פעמים ביקשו לא להשתמש בג\'ל שכנראה הוא זה שגורם לצריבת העור. האם יש עילה לתביעה ובאיזה סדר גודל של סכום מדובר להערכתך?
ראשית לענין הנזק כדי לתבוע יש צורך לבחון אם נותר נזק קבוע. ארבעה חודשים הינם פרק זמן קצר מדי להערכת נזק של צלקת כאשר פרק הזמן המקובל הינו כשנה מיום האירוע.
לעניין האחריות - אם מדובר בג\'ל אשר אושר לשימוש על ידי משרד הבריאות אני מניח כי יהיה קשה להוכיח רשלנות מצד בית החולים. המבחן אינו מבחן התוצאה. אני ממליץ כי תפני אל עו\"ד מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך לאסוף את התיעוד הרפואי ותייעץ עם מומחה רפואי מתאים להערכת סיכויי תביעה במקרה זה.
במשך שנתיים כמעט סבלתי מפריצת דיסק והרופאים בקופת חולים לא איבחנו את המצב הרפואי שלי כמו שצריך. לדעתי חסכו כסף ולא רצו לשלוח אותי לבדיקות יקרות ופחות שיגרתיות ולכן לא איבחנו את פריצת הדיסק. עכשיו, אחרי שאיבחנו את הבעיה נאמר לי שבגלל חומרת המצב שלי אין הרבה ברירה אלה לעבור ניתוח גב, לטיפול בפריצת הדיסק. הרופאים הסבירו לי שזה ניתוח לא קל בכלל עם תקופת החלמה מאד ארוכה וסיכוי הצלחה בינוניים. השאלה אם פריצת הדיסק לא אובחנה בזמן, אולי על ידי גילוי בזמן היה נמנע ממני המצב שאני חייב לסכן את הבריאות והתפקוד שלי, בגלל ניתוח שעכשיו הפך להיות ניתוח חובה.? אולי גילוי מוקדם ואבחון במועד על ידי כל אותן בדיקות שקופת חולים התקמצנה ולא ביצעה אותן היו יכולות למנוע ממני את ההגעה למצב שאליו הגעתי. מה אתה ממליץ לעשות מתוך הניסיון שלך?
שלום רב,
כדי לבחון אם אכן לאיחור באבחון הייתה משמעות ונגרם נזק יש צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי שלך ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום האורטופדיה. כדאי לעשות הליך זה בליווי עורך דין מנוסה בתחום שיוכל לסייע לך.
באופן עקרוני ההתישנות הינה בתוך 7 שנים מהטיפול אשר גרם את הנזק. יש חריגים לכך כך לשמל אם המטופל היה קטין ההתישנות נמית רק מהגיעו לגיל 18. מומלץ כדי לקבלת תשובה רצינית לפרוש את עובדות המקרה המלאות בפני עורך דין מנוסה בתחום.
שלום לך, המדובר על מקרה של רשלנות רפואית בגלל שהרופאים לא איבחנו אירוע לבבי שהוביל לאירוע מוחי. אחרי שהעניין נתגלה כבר היה מאוחר מדי כי נגרם לאמא שלי נזק רפואי בלתי הפיך כנראה. הנה כמה פרטים ואשמח ללשמוע את דעתך המשפטית:
מדובר באמי שלפי תעודת הזהות הנה ילידת 1912 , אך לדברי אמא היא צעירה ב-10 שנים כיון שבזמן העליה השניה עשו את תעודת הזהות של ההורים באותו גיל.
יש לי אמא סכרתית, יל\"ד, אנמית , דלקת פרקים וכאבים, א ב ל צלולה עד לפני שנה.
באותה עת אמי היתה מאושפזת בבית חולים עקב בעיות נשימה ובאחת הלילות שהיתי לצידה.
בבקר שנרדתי ראיתי שאמא אינה מדברת כראוי ורצתי לרופאה שהגיעה מיד, הרימה את ידיה שלאמא וכן את רגליה , לי לא אמרה דבר והלכה.
אני המתנתי שכל רגע יעשו משהו בנידון ורק לאחר כ- 3 שעות לדעתי עשו לה ct שאמר שהיה לה ארוע לבבי שהביא אתו ארוע מוחי.
בכל אותה עת ששהתה בבית החולים היה לה קצב לא סדיר. והרי תמיד אומרים שכאשר יש ארוע מוחי יש לטפל בעניין במהירות יתרה.
אז לא זאת בלבד שהיה ארוע שלא עשו עמו דבר, אפילו שיקום איננו מקבלים למרות שיש משלים בטענה שיש ירידה קוגנטיבית. ולמי לאחר ארוע אין ירידה קוגנטיבית???
זו לא רשלנות רפויאת?
אשמח כאמור לשמוע את דעתך המשפטית ולקבל חוות דעת איך ומה ניתן לעשות במקרה כזה?
צר לי אך ללא עיון בתיעדו הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי קשה מאד לקבוע אם מדובר ברשלנת רפואית. כדי לבחון את המקרה בצורה מסודרת יש לפנות אל עורך דין מנוסה שיוכל להוציא עבורכם את מלוא התיעוד הרפואי ויפנה אתכם לייעוץ מומחה. עם זאת יש לשקול גם כדאיות התביעה מבחינה כלכלית שכן בגילאים כה מתקדמים כאשר תוחלת החיים הצפויה (על פי תוחלת החיים הממוצעת בישראל) גם אם תוכח רשלנות הרי שהפיצוי הצפוי לא יהיה גבוה מאד בעוד שעלות התביעה אינה מבוטלת - בעיקר עלויות חות הדעת.
בהמשך לפרסומים על אדם שנפטר בגלל סיבוך בהרדמה, בזמן ניתוח קיצור קיבה, חשוב להבהיר את הנושא:
ראשית, לעצם השאלה - לאחר ביצוע הנשמת יתר (פראוקסיגנציה) שזה נשימה ממסכת חמצן עם 100% חמצן למשך מספר דקות ניתן לשמור על ריווי חמצן תקין למשך עד כ6 דקות.
אולם, זה בתנאים אידאליים ובאנשים צעירים ובריאים. באנשים שמנים מאד הסטורציה תתחיל לרדת מהר מאד תוך דקה שתיים.
ההשפעה של חומר ההרדמה הקלסי (הפרופופול) פגה לאחר כ8 דקות אולם נשימה עצמונית יכולה לחזור לפני כן.
לכן, הנוהל המקובל הוא לתת חומר הרדמה , לוודא שניתן להנשים במסכה ורק אז לתת משתק שרירים ולהתחיל באינטובציה (החדרת הטובוס לקנה הנשימה). כך, אם יש בעיה באינטובציה מנשימים עד שפגה השפעת משתק השרירים.
המצב ממנו סבל המטופל הוא אחד המצבים המפחידים בהרדמה והוא מצב של non ventilate non intubate. מצב בו לא ניתן להנשים במסכה ולא ניתן לבצע אינטובציה. הסטורציה יורדת והנשימה העצמונית טרם חזרה.
חשוב להדגיש ולהבהיר שזה מצב נדיר מאד מאד.
כאשר ידוע שקיים חשש לאינטובציה בעייתית אנחנו מבצעים אינטובציה עם סיב אופטי כאשר האדם ער (!) ושומר על נשימה עצמונית. זו פרוצדורה לא סימפטית שמתבצעת בטשטוש אבל עדיין כוללת החדרת צנור בעובי של כס\"מ לתוך קנה הנשימה בעירנות (נסו לדחוף אצבע לגרון עמוק ככל האפשר- לא נעים, נכון? הטובוס נכנס עמוק יותר! ולכן לא ששים לבצע את הפרוצדורה הזו.
ובאמת רוב מוחלט של האנשים לקיצורי קיבה עוברים את הפרוצדורה ללא בעיות מיוחדות.
כאן צריך לבדוק האם המרדים עבד לפי הנהלים שתוארו או שהוא קיצר וחיפף. אם הוא עבד לפי כללי הזהירות, אז עם כל הצער שבדבר, זהו סיבוך קשה ועצוב אך ידוע. הסיבוכים שמתוארים בספרי הרפואה קורים מדי פעם בכל מקום , בכל ארץ ובכל בית חולים.
ידידה שלי הייתה מאושפזת במחלקה פסיכיאטרית והיא ניהלה רומן במשך כמה חודשים עם הפסיכיאטר שטיפל בה.
לטענתה הוא עזב אותה כי היא לא הייתה בסדר איתו האמת שהיא באמת לא בסדר בראש יש לה הפרעות חשיבה. הא בחורה פיקחית ונאה אבל בזמן האישפוזים שיקול הדעת שלה כמו של ילדה בת שש.
היום הוא נטש אותה והיא מאשימה את עצמה.
האם אפשר לתבוע את בית החולים על כך. היא עדיין אוהבת אותו , אבל אני חושבת שיש כאן ניצול של המצב שלה.
יחסים אינטימים בין רופא פסיכיאטר מטפל למטופלת אסורים בהחלט וכמובן עלולים לגרום נזק. אם נגרם נזק בשל יחסים אילו בהחלט ניתן להגיש תביעה. הקושי יהיה אני מניח להוכיח את קיום יחסים אילו.
אישה שלי הגיעה לפני שבוע לקופת חולים בקרית ים בגלל כאב בטן תחתונה חזק. הרופא אמר שיש לה קילקול קיבה ושחרר אותה הביתה. באותו לילה היא איבדה הכרה בבית ואמבולנס שהזמנתי לקח אותה לבית חולים רמב\"ם וישר לתוך חדר ניתוח בגלל שהתפוצץ אפנדציט. מאז היא מאושפזת בבית חולים רמב\"ם בגלל זיהום קשה ומקבלת תרופות באינפוזיה. איך אפשר לתבוע את הרופא של קופת חולים בקרית ים שלא איבחן אפנדציט וגרם לכל המצב הקשה של האישה?
על מנת לבדוק אפשרות תביעה יש לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום. עורך הדין יאסוף את התיעוד הרפואי ויערוך התייעצות עם מומחה רפואי מתאים. לפני הגשת התביעה יהיה צורך להמתין לראות מה הנזק שנגרם.
בנובמבר 2009 אושפזתי בבי\"ח לקבלת טיפולי פלסמה למחלת המיאסטניה . מאחר ואצלי ורידים הם נושא קשה הוכנס צנטר פמורלי [במפשעה] על מנת לקבל את הטיפול מאחר וזו פרוצדורה שכבר בוצע בי ידעתי מלכתחילה שמשהו אינו כשורה. הצנטר הוכנס ע\"י מתמחה כשלידה עומד הרופא הפעם ההליך לקח כמעט חצי שעה כשבפעם הקודמת לקח כל הליך 10 דקות.ולאחר מכן במשך כמה ימים סבלתי מהמטומות וכאבים ברגל. לאחר כמעט שבוע לאחר שאובחן זיהום הוצע הצנטר ונשלחתי הביתה .למחרת קיבלתי טלפון מבי\"ח שנמצא זיהום בדם ולכן עלי לחזור לבי\"ח לקבלת אנטיביוטיקה בוריד. רק שלאחר עוד יום הוחמרו הכאבים ברגל ואובחן DVT בורידים העמוקים והשטחים לאורך כל הרגל והחל מהאגן. לצערי DVT זה עדין לא הצלחתי להשתחרר למרות שעברה כבר כמעט שנה . ואני עדין מטופלת במרפאת קרישה בקומדין אספירין ומידי פעם גם בקלקסאן.
האם יש לי מקום להגשת תביעת רשלנות שבוצעה בעת הכנסת הצנטר?
בחלק גדול מן המקרים כאשר נגרם נזק עקב זיהום קשה להוכיח רשלנות אשר הביאה לנזק. זיהום הינו חלק מהסיכון של מרבית הטיפולים הרפואיים ואם אין אינדיקציה ברורה בתיק כי לא נשמרו כללי האספטיקה (מה שכמעט לא קורה) קשה מאד להוכיח כי הזיהום נגרם בשל רשלנות. כדי לבדוק את המקרה בצורה מסודרת מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום שיאסוף את התיעוד הרפואי ויתייעץ עם מומחה רפואי מתאים.
הזיהום לצערי קרה ולא בפעם הראשונה. אך אין ספק גם לדברי הרופאים האחרים שקריש נגרם אך ורק בגלל הכנסת הצנטר [עברתי בדיקות קרישיות אשר לא הראו על בעיה] מכיוון שיש לי היסטוריה עם הכנסת הצנטרים היה לי ברור מלכתחילה שמשהו לא כשורה.
המתמחה לא הצליחה להכניס את הצנטר וקיבלה כל הזמן הוראות מהרופא ימינה שמאלה עמוק יותר ופחות והאמת ההליך כל כך כאב לעומת הפעם הקודמת שלא היה לי מספיק כח להגיד מספיק עם הניסויים ושהרופא יקח את הפיקןד וימשיך.
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
מכתבי תודה והערכה
"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"
ד.מ. סביון
"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"
משפחת ב.ע. חדרה
"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"
בני הזוג בצרה
"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"