ראשית כדאי לפנות לביצוע הליך הוצאת שאריות השליה לבית חולים אשר סומכים על הרופאים המטפלים בו, בבתי חולים ציבורים אין אפשרות לדעת מראש מי הרופא המטפל ולכן בעניין מורכב. באופן עקרוני איננו נוהגים להמליץ בפורום זה על רופאים מסויימים.
אשר לשאלה אם מדובר בהתרשלות בטיפול הרי שבחלק מן המקרים אכן מדובר בהתרשלות אולם כדי לקבוע זאת יש צורך לעיין בתיעוד הרפואי המלא ולהתייעץ עם מומחה בתחום הגניקולוגיה.התשובה תלויה במספר גורמים ובין היתר בכמות חומר השליה שנותר ברחם.
גם אם יתברר כי הייתה התרשלות אשר גרמה להותרת שליה בחלל הרחם לאחר הלידה יש לשקול אם המקרה מצדיק כלכלית הגשת תביעת רשלנות רפואית בתלות בהיקף הנזק הקבוע אם נותר כזה.
מציע בכל הקשור לנושא המשפטי לפנות ליעוץ מסודר אצל עורך דין מנוסה בתחום בפגישה שיוכל לסייע בקבלת מלוא התיעוד והערכת מומחה.
רציתי לברר משהו
לפני שבועיים היה לבן שלי ברית והמוהל אמר שיכול להיות שיהיה לו מוגלה וזה נורמלי לא להבהל ( ילד ראשון ) . קנינו משכה שהוא אמר וכל פעם כשהחלפנו לו שמנו משכה ודאגנו לעשות לו הרבה שטיפות במקום.
היום הוא צרח ולא הבנתי למה באתי להחליף לו טיטול ואני רואה כל המקום של המוגלה דם כאלו עכשיו עשו לו ברית.
אני הולכת לרופא עכשיו אבל אני רוצה לדעת אם קרה לעוד משהו או שזה רשלנות רפואית של המוהל? מה מומלץ לעשות לפי הניסיון שלכם בתחום?
כדי להעריך אם אכן מדובר בהתרשלות של המוהל ומה היקף הנזק שנגרם יש צורך בפרטים נוספים. אני מציע כי לאחר קבלת טיפול רפואי והערכה בידי רופא תפני לקבלת יעוץ מדובר בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום. יש לשקול גם אם נגרם חלילה נזק קבוע או שמדובר בנזק חולף כדי להעריך אם יש מקום לתביעת רשלנות רפואית.
מתי בוחרים בגישור ומתי בתביעה? המדוב רעל ענייני נזיקין, בעקבות רשלנות רפואית לפי מה שהבנתי.
מדובר בנזק קיים (גופני / כלכלי/ וכו') נקודתי של כרגע, ויתכן ובעתיד אבחר לעבור ניתוח לתיקון הנזק (עלות ניתוח כזה נעה בין 14 ל20 אלף ש"ח).
באופן כללי, אני לא מעוניינת שיווצר מצב בו הנטל נופל עליי... אני מאמינה שכל אחד אחר במקומי היה תובע, אבל אחרי 5 שבועות מהפציעה אני מבינה את גודל הנזק והחלטתי עם עצמי שאקבל פיצוי מלא, גם על הפגיעה הנקודתית וכמובן שגם אם בעתיד אגש לניתוח ככ יקר.
האם בגישור יהיה ניתן לחתום על סעיפים שבמידה ויגרם נזק ארוך טווח, אני מכוסה? אשמח לשמוע חוות דעת של עורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית על המקרה הזה.
לרוב גישור מתקיים לאחר שמוגשת תביעה וזאת המטרה לסיים את התביעה ללא פסק דין והכרעה אלא בפשרה כלשהי. נדיר יחסית שיתקיים הליך גישור ללא תביעה קודם.
אני בספק אם נתבע כלשהו יסכים לשלם פיצויים במסגרת פשרה ולהשאיר אפשרות לתביעה עתידית על נזק עתידיד ככל שיתגבש. מציע כי בכל מקרה בטרם פניה לצד המזיק תפני לקבלת יעוץ וייצוג בידי עורך דין מנוסה בתחום.
יש לי 2 ילדים. הראשון בן 8 בריא לגמרי. הבן השני, בן שנתיים וחצי ועכשיו אנחנו לפני אבחון ברור של אוטיזם ממנו הוא סובל. בזמן ההריון שלי היו לא מעט בעיות בריאות שלי ויש המון ברדק בתיק הרפואי שלי בקופת חולים, אצל הגניקולוג שעשה לי מעקב הריון. רציתי לדעת אם יש אפשרות לבדוק האם יש כאן רשלנות רפואית והאם היה צריך ואפשר לעשות משהו לאבחן את העובדה שהילד סובל מאוטיזם מוקדם יותר. מקווה לשמוע תשובות מעורך דין מומחה מטעמכם.
כדי לברר אם ניתן היה לאבחן את האוטיזם בעת ההריון יש צורך לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה. אוטיזם יכול לנבוע ממספר רב של מצבים רפואיים, את חלקם ניתן לאבחן בעת ההריון ואת חלקם לא ניתן. את מוזמנת ליצור עמנו קשר טלפוני לתיאום פגישת יעוץ ללא תשלום להערכת המקרה וסיכויי התביעה.
האם חולת נפש שנפגעה במהלך ניתוח ועברו יותר משבע שנים ולא היה תביע בגלל שהיא לא ידעה שיש אפשרות לתביעה והיא הייתה בגלל מצב הנפשי ללא קשר לניתוח באישפוזים רבים ורק לאחרונה קיבלה אפטרופוס האם אפוטרופוס שלה יכולה לתבוע למורות שעברו יותר משבע שנים
יש פסקי דין שמתיחסים למצב שתואר בו חולה נפש ללא אפוטרופוס לא תבע בשל מחלתו ואכן תחת תנאים מסויימים ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות. מציע כדי לברר האם במקרה ספציפי אכן ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות כי תפנו לקבלת יעוץ מסודר אצל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
הייתי מאושפזת במחלקת הפרעות אכילה. במהלך האשפוז, נתנו לי תרופות שונות והטיפול בהן הופסק מאוד מהר כשהובן שהן לא עושות לי טוב.
משום מה, למרות שביקשתי מהפסיכיאטרית שתכתוב את כל התרופות שנוסו עליי, במכתב השחרור מהמחלקה נכתבו רק שתי תרופות מתוך בערך שש שלקחתי-תרופה שאני לוקחת מאז גיל 17 ותרופה שהפסקתי לקחת שבועיים אחרי ששיחררתי את עצמי.
השתחררתי לקראת סוף יוני. מודה-לקח לי זמן לעלות על העניין הזה. רק בדרך לפסיכיאטרית הפרטית שלי ב18.7 קראתי את מכתב השחרור ושמתי לב שהתרופות לא רשומות.
הפסיכיאטרית שלי הודיעה לי את מה שכבר ידעתי-בלי לדעת אילו תרופות לקחתי באשפוז ועשו לי רע, היא לא יכולה לרשום לי תרופות חדשות.
מאז יולי אני רודפת אחרי המחלקה כדי לקבל את רשימת התרופות שלקחתי. כל פעם תירוץ אחר-הפסיכיאטרית בחופשה, היא בישיבה עכשיו, הסתכלנו בתיק שלך וכתוב שלקחת רק שתי תרופות...
עד שאני לא אקבל את הרשימה של התרופות שלקחתי באשפוז (וכן, לקחתי יותר משתיים. בדרך כלל כשמתמוטטות ומתחילות לבכות במשך שעה בחדר יום במחלקה אחרי שעוד תרופת הרגעה לא עבדה נוטות לזכור שנלקחה תרופת הרגעה מלכתחילה) אני לא יכולה להתקדם הלאה. לא יכולה למצוא טיפול תרופתי שיותר יעזור לי.
אני רוצה להבריא אבל צריכה קביים בדמות טיפול תרופתי חדש.
המצב שלי מתדרדר חזרה בדיוק כשהצלחתי לבנות התחלה של יסודות לחיים בריאים ונמנע ממני מידע שיכול לעזור לי להשאר על הרגליים.
האם אפשר לתבוע את המחלקה על רשלנות? איך התהליך הזה עובד?
ראשית כדי לקבל את רשימת התרופות שקיבלת באשפוז את יכולה לבקש מהפסיכיאטרית שמטפלת בך לערוך מכתב המופנה לבית החולים בו היא מבקשת לקבל את רשימת התרופות וסיכום אשפוז. לעניין תביעה יש צורך לבחון את התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי כדי להעריך אם יש מקום לתביעה ובאיזו עילה.
אשמח לתגובת מומחה ליצוג בענינים רפואיים. לפני כשלושה חודשים עברתי ניתוח בבית חולים פרטי אלישע בחיפה. דרך ביטוח קופת החולים. הזהרתי את המרדים שאני רגישה לחומרים נרקוטיים.המרדים התווכח איתי ואמר שחומרים אחרים לא יעזרו .שנה לפני כן עברתי ניתוח דומה ושם הקשיבו לדברי ונתנו חומר לא נרקוטי שעבד יפה מאד. כתוצאה מחוסר התיחסותו של המרדים הגבתי באופן קשה וטראומטי לאחר הניתוח. לא זכור לי מי היה וכיצד התעוררתי. כך שהוא נתן את החומר עוד לפני שאפילו היה צורך. חשתי רע מאד השתוללתי ובקיצור חוויה מחרידה. לא נותר נזק גופני ניכר לעין.אבל החומר הזה גורם להחרפת הרגישות שכבר קיימת.כי בעבר התנסתי בכך והתגובה שלי היתה לא טובה אבל בעוצמה פחותה. בכל אופן מהמצב הנוראי יצאתי לאחר שהם נתנו לי חומר אנטי דוט שביטל את השפעת החומר הנרקוטי..
. אני אמורה לעבור ניתוח נוסף ומאד חוששת שהתופעה תחזור על עצמה. ביקשתי מבית החולים לתת לי דוח מלא ומעודכן על החומרים שניתנו לי ועל החומר הסותר ועל התגובה שנוצרה כדי שאוכל להעביר למרדים הבא.
. הם מתחמקים. מישהו שמציג עצמו כאיזה פונקציונר הגיע אלי הביתה. הביא לי תדפיס מהמחשב שמופיעים בו פרטים חלקיים ולא מופיע תאור הארוע ולא מופיע החומר הנוגד שניתן לי. אחר כך מזמנים אותי לפגישה ולא מגיעים. מעבירים את הענין מגורם לגורם. .מתחזים.מישהו מתקשר אלי ומציג עצמו כמנהל בית החולים ומבטיח להעביר לי את הדוח שאינו עובר .אחר כך זה עובר לדרג אדמיניסטרטיבי. שמבטיח גם כן אותה הבטחה ומתחמק. בקיצור התנהלות שערורייתית. כל זה מתרחש בבית חולים שנחשב יוקרתי . אני שוב ושוב כותבת למנהל ההרדמה שאינו טורח להגיב. פעם הם אומרים שהמרדים בחופשה וכן הלאה. וגם המנתח הגיב לי באופן ציני. ( מתועד ) אמר שזה סימן טוב שיש לי כוחות להתמודד עם ענין שלא הותיר נזק.
מה לדעתכם צריך לעשות במקרה כזה? למשיבים אודה מראש.
טופלתי על ידי פסיכיאטר במשך שנתיים וחצי. אני תמיד חשבתי שהטיפול לא שינה את המצב שלי. בכל מקרה, כבר שנה שאני נוטלת כדורים מסוג ויפאקס ומסתבר שהתמכרתי לכדורים (שהם נוגדי דיכאון) ועכשיו כשאני מנסה, בהסכמת הרופא, להפסיק לקחת ויפאקס, מסתבר שאני בדכאון קליני עמוק מאד, במצב הרבה יותר גרוע משהייתי לפני שהגעתי לפסיכיאטר. האם יש חשש שזה מקרה של רשלנות מצידו של הפסיכיאטר?
קשה מאד לקבוע אם מדובר ברשלנות רפואית ללא עיון בתיעוד הרפואי וייעוץ עם רופא מומחה מתאים.
אני ממליץ כי תפני אל עורך דין מנוסה בתחום שיוכל לאסוף את התיעוד הרפואי ולהעריך אם מדובר ברשלנות בטיפול ומה שיעור הנזק שנגרם.
יש לי חדשות בשבילך - ויפאקס זה כדור נוראי ואת לא היחידה שהתמכרה לנטילת ויפאקס. אני אחרי טיפול פסיכאטרי ארוך ונטלתי את התרופה במשך למעלה משנה, עד שהפסיכיאטר שלי זיהה כי הנזק של ההתמכרות גדול מהתועלת! יש חלופות לשימוש בתרופה וממה שאני מבינה עכשיו, יש גם טיפול אלטרנטיבי ללא צורך בנטילת ויפאקס או כל תרופה ממכרת וחזקה אחרת. בכל מקרה המטפל שלי אומר שאי אפשר להוכיח רשלנות רפואית במקרים של התמכרות לתרופה פסיכיאטרית.
אני לקחתי בעבר ויפאקס XR כמעט שנתיים וכשמצבי הוטב ולא היה יותר צורך בטיפול תרופתי הפסקתי ללא בעיה. העניין הוא שצריך לעשות את זה בהדרגה כדי שהגוף לא ישתגע. דרך אגב, הרופא שלי הסביר לי שכך זה עם כל תרופות נוגדות הדיכאון (שצריך לרדת בהדרגה..).
תרופה נוראית שרק רופאים רשלנים ממשיכים לתת למטופלים שלהם. אחרי שהיה לי ריב עם הפסיכיאטר שלי הוא החליף את התרופה ואחרי כמה שבועות סיפר לי שזהו, הוא לא נותן ויפאקס לאף מטופל שלו יותר! שמעתי מכמה אנשים אחרים על מקרים רפואיים לא קלים שאנשים הגיעו אליהם אחרי שימוש ארוך בויפאקס.
שלום.
רוצה להתיעץ לגבי רשלנות רפואית. הרופא שלי רשמה לי אנטיביוטיקה 500 penrafa לפעמיים ביום בעקבות דלקת גרון עכשיו אחרי יומיים כשלא הרגשתי שיפור, אלא החמרה, הזמנתי רופא הבייתה שאמר לי שאת האנטיביוטיקה הזו לא נותנים לפעמיים ביום, כפי שהרופא רשמה, אלא 3 פעמיים ביום, פעמיים ביום לא נותן טיפול כראוי, באמת הרגשתי הרבה יותר גרוע. הרופא רשם לי אנטיביוטיקה אחרת הרבה יותר חזקה בעקבות ההחמרה. השאלה היא האם ניתן לתבוע את הרופא הזו על רשלנות רפואית ואיך מבצעים זאת והאם בכלל שווה את המאמצים?
חשוב להבין כי במקרה של התרשלות בטיפול רפואי הפיצוי ניתן בגין הנזק שנגרםפ בשל ההתרשלות ולא בגין ההתרשלות עצמה. במקרה שתיארת יתכן בהחלט שהייהת שגיאה או אפילו התרשלות בקביעת המינון של האנטיביוטיקה אולם ככל שהנזק שנגרם הינו החמרה חולפת במצב ללא נזק קבוע לצערי ספק אם תהיה כדאיות כלכלית לתביעה במקרה זה.
תביעת רשלנות רפואית כרוכה בעלויות לא מבוטלות בעיקר בנושא חוות הדעת הרפואיות ההכרחיות ובמקרים של נזק חולף ספק אם העלויות תצדקנה את ההשקעה.
ברשותכם, יש לי שאלה בנושא רשלנות רפואית ואני מקווה שתמצאו לנכון לענות לי:
לאחר הלידה התגלתה שארית שיליה ברחם. התבצע ניתוח בהרדמה כללית - גרידה והיסטרוסקופיה. הרופא המנתח סיכם שהרחם נקי. לאחר שבוע התברר כי ישנה שארית נוספת שלא הוצאה ויש צורך בניתוח נוסף. ברור שכל ניתוח כזה מסכן אותי ואת האפשרות שלי להכנס להריון תקין בעתיד!
רציתי להתייעץ עם אחד מעורכי הדין שלכם שלבטח יוכל להסביר לי האם זהו מקרה של רשלנות רפואית והאם יש עילה לתבוע ולקבל פיצויים על המקרה הזה?
תודה מראש
נראה על פניו כי המקרה בהחלט מצדיק בירור ובדיקה אולם כדי להעריך אם אכן התגלתה התרשלות בטיפול בין אם במקרה הראשון של הותרת שארית השיליה ובין אם בניתוח להוצאת שאריות השליה אשר התברר כי לא הושלם יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי. מעבר לכך יהיה צורך לבחון אם אכן נגרם נזק מעבר לצורך בניתוח חוזר קרי הדבקויות חלילה בחלל הרחם או פגיעה באפשרות כניסה להריון עתידית.
את מוזמנת ליצור עמנו קשר להסבר נוסף והתייעצות פרטנית.
ניתן להגיש עקרונית תביעה בתוך 7 שנים ממועד ההתרשלות. יש מקרים יצואי דופן בהם ניתן להאריך מועד זה.
לפי חוק זכויות החולה על כל מוסד רפואי מוטלת החובה להעביר למטופל את התיעוד הרפואי שלו עם בקשתו, המוסד הרפואי רשאי לגבות תשלום על צילום התיעוד.
הנושא של הסכמה לטיפול מעט מורכב - יש טיפולים אשר בהתאם לחוק יש צורך בהסגמה בכתב של המטופל (חתימה על טופס הסכמה) כמו למשל ניתוחים. יש טיפולים שאין צורך בהסכמה בכתב ואז לרוב הרופא רושם בתיעוד כי הסביר למטופל טרם הטיפול את מהות הטיפול וסיכוניו.
בברכה,
עו"ד עופר סולר
האמור לעיל אינו בגדר יעוץ משפטי ולא בא להחליף יעוץ משפטי פרטני.
לפני יותר משנה הלכתי למכון תיקון ראייה בלייזר וביקשתי לעשות ניתוח "לאסק". נבדקתי ונמצאתי מתאים לניתוח, קבעתי מועד ושילמתי על הניתוח.
כשאני על שולחן הניתוחים ולפני שהניתוח התחיל, הרופא החליט על דעת עצמו ומבלי לשאול אותי לבצע עליי ניתוח אחר "PRK".
בקצרה: בשני הניתוחים השכבה החיצונית של העין מוסרת בתחילת הניתוח. ההבדל בין הניתוחים הוא שבPRK הדבר נעשה בסכין מנתחים ואילו בלאסק זה נעשה בעזרת אלכוהול. בנוסף בסוף הניתוח "לאסק" השכבה מוחזרת לעין בסוף הניתוח.
אציין שביקשתי מהרופא ניתוח שלא כולל סכינים בכלל.
לאחר הניתוח הייתה לי דלקת שהובילה לכאבים כרוניים בעין שנמשכים עד היום (יותר משנה אחרי) אך בדיקה רפואית לא מוצאת את הגורם.
האם יש מקום לתביעה משפטית בשל רשלנות רפואית לפי דעתכם? לא הסכמתי לניתוח שהרופא ביצע עליי. הרופא טוען ששני הניתוחים הם "אותו הדבר", אבל מבחינתי - לא רציתי שיגרדו לי את העין עם סכין, והרופא עשה זאת בכל זאת כשאני כבר קשור לשולחן הניתוחים. בנוסף יש לי פציעה כרונית בעין (אך לא ברור לי אם אוכל להוכיח זאת, כי בדיקה לא מוצאת כלום).
על פניו מהתיאור שנתת עולה כי יתכן שקיימת עילת תביעה ולו בגין שינוי אופי הניתוח ברגע האחרון מבלי שניתנה לך הזדמנות לתת הסכמה מדעת לשינוי זה. בגין עניין זה ניתן לקבל פיצויים בגין ראש נזק שנקרא פגיעה באוטונומיה של המטופל על גופו. באשר לנזק בפועל בעיניים הרי שכדי להעריך אם הנזק נגרם בשל התרשלות בניתוח ו/או שיטת הניתוח וכן להעריך את היקף הנזק יהיה צורך לבחון את התיעוד הרפואי בידי רופא עיניים מנוסה ולבצע במקביל בדיקה של עיניך. אמליץ על פניה מסודרת לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע בקבלת התיעוד ובהפניה למומחה הרפואי המתאים.
לפני חודשיים עברתי ניתוח בבית חולים פרטי דרך הביטוח המשלים. בקבלה נשאלתי לגבי רגישות לתרופות ואמרתי שאני רגישה לחומרים נרקוטיים .שמו לי רצועה אדומה על היד שמעידה על רגישות. כתבו על התיק באדום רגישות.. ואמרו שכשהמרדים יגיע שאומר לו שאני רגישה. כך עשיתי.
אלא שהמרדים התווכח איתי ואמר שבניתוח גדול כזה חומר לא נרקוטי לא יפסיק את הכאב לאחר הניתוח. למעשה המרדים התעלם מדברי.
עלי לציין ששנה לפני כן עברתי ניתוח כמעט זהה וגם שם אמרתי שאני רגישה ונמנעו לתת לי חומר שאני רגישה אליו. נתנו לי חומר מקבוצה אחרת לא נרקוטית.
לאחר שהתעוררתי מהניתוח חוויתי תופעה חמורה של הלם כתוצאה מהחומרים שניתנו לי. הייתי מבולבלת מאד.השתוללתי והחזיקו אותי שלא אפתח את התפרים. התחושה היתה שאני נחנקת למוות.
עד שלא נתנו לי חומר סותר אנטי דוט שהפסיק את תופעת הלוואי הייתי במצב מעורפל הכרה.
ביקשתי מבית החולים התיחסות למצב וביקשתי את סיכום הדוח שיכלול את תאור המקרה ואת החומרים שניתנו לי ואת החומר הסותר, כדי שלהבא בניתוח נוסף שאני אמורה לעבור לא ישנו התופעות הללו.
לאחר שכתבתי להם מנהל בית החולים חזר אלי והבטיח להעביר לי סיכום. אלא שחלפו למעלה מחודשיים והסיכום לא ניתן. פעם הם טוענים שהמרדים בחופש ופעם הם קובעים איתי פגישה ולא מגיעים לפגישה.
נציג אדמיניסטרטיבי של בית החולים הגיע אלי והביא לי סיכום ממוחשב שאי אפשר להבין ממנו את הנתונים הדרושים. עושה רושם שהם פשוט מעלימים מידע.
בית החולים מושך את הענין ונוקט סחבת ולא מספק לי את הסיכום. פשוט מזלזלים ומתעלמים. מה לדעתכם צריך לעשות כדי שהם יעבירו לידי את הסיכום הדרוש. והאם יש פה מקום לנקיטת פעולה כלשהי מעבר לכך?
על בית החולים מוטלית חובה על פי החוק לתעד את מלוא הטיפול הרפואי וסימפטומים של המטופל ובהתאם לחוק זכויות החולה יש למטופל זכות לקבל עותק מהתיעוד. מציע כי תפני במכתב מסודר אל בית החולים ותבקשי לקבל את סיכום המחלה המלא. אמליץ כי טרם משלוח המכתב תערכי יעוץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
מקדימה ואומרת שנגמר ללא נזק לתינוק או לי אך עדיין תוהה האם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית מול בית החולים, במיוחד כי קשה לי מאוד לקבל שאחרי המקרה חזרו לסדר היום. אז זה הסיפור, לפני כחצי שנה ילדתי בבית חולים, לא נלאה בפרטים, מה שקרה בסופו של דבר שבזמן שילדתי המיילדות לא קיבלו את התינוק והוא נפל על הרצפה ונקרע חבל הטבור. לא רק שכל הארוע היה טראומתי עבורי גם לקחו ממני את התינוק מבלי שקיבלתי את הזמן שלי איתו. מה אומרים? יש מה לעשות?
במקרה כה ברור מבחינת שאלת האחריות יתכן שניתן לשקול תביעה אף אם בסופו של דבר לא נגרם נזק קבוע ולו בגין כאב וסבל של ההורים בשל החשש לשלום התינוק אולם יש לקחת בחשבון כי הפיצוי בסופו של דבר יהיה מצומצם למדי. במקרה כה חמור ניתן גם לשקול פניה התלונה אל נציב פניות הציבור במשרד הבריאות בבקשה כי יבדוק את המקרה וימצה את הדין עם האחראים. פניה כזו לא מובילה לפיצוי אך תוביל יש להניח לבדיקת המקרה ולהסקת מסקנות.
תודה על התשובה שלך. אני מבינה את מה שאתה כותב אבל לא מבינה איף זה הגיוני לעבור בשתיקה על מקרה כזה. אם הילד לא נפצע קשה צריך לשתוק ולחכות שזה יקרה לילד אחר בעתיד?
כאמור אני בהחלט סבור כי אין מקום לעבור על המקרה החמור לסדר היום ואני מניח כי פניה למשרד הבריאות בתלונה בהחלט תביא לבדיקה של המקרה ולמיצוי הדין המשמעתי עם האחראים למחדל החמור הנ"ל.
כדי להעריך אם אכן היתה התרשלות במקרה זה והאם התרשלות זו אכן גרמה לנזק יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ובכלל זה צילומי הרנטגן מהמקרה ולהתייעץ עם רופא אורטופד. במידה ויתברר כי אכן השבר בנפילה הראשונה לא טופל כנדרש ולא אובחן ובשל כך נגרם נזק ניתן לשקול תביעה. מציע כי תערווך יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
אני בהריון (צעיר)ועתידה מחר לעבור גרידה עקב הריון לא תקין (עדיין לא ידוע אם מחוץ לרחם או בתוך ולא התפתח כמו שצריך) זה הריון שני שלי אחרי 4 וחצי שנים.. היום הגיעו ואמרו לי (בפעם הראשונה ששומעת) שיש לי סוג דם שלילי וזה נדיר ביותר ולכן עליי לקבל חיסון אנטי די, כששאלתי מדוע, נעניתי בפשטות :"כדי שלא יהיו הפלות נוספות." לא בדיוק הבנתי את פשר התשובה ונכנסתי לקרוא באינטרנט אודות החיסון ומסתבר שמי שיש לה סוג דם שלילי צריכה לקבל חיסון אנטי די גם בשבוע 28 וגם אחרי הלידה במידה ולתינוק יש סוג דם חיובי(עלול לגרום לאנמיה) העניין הוא שבהריון הראשון כפי הידוע לי ואני בטוחה ב-99% שלא קיבלתי זריקה כזו בשום שלב לא בהריון ולא לאחר הלידה ויתרה מזאת גם לא יידעו אותי בדבר ולא לגבי סוג הדם שלי.
חשוב להבהיר שנשים בעלות סוג דם שלילי שלא מקבלות את החיסון בזמן, נמצאות בסיכון גבוה להפלות ומומים בעוברים בהריונות הבאים! אז בעצם קיימת סבירות גבוהה שההריון נפל בגלל אי קבלת החיסון.
האם יש עילה לתביעה על רשלנות רפואית במידה ואני אכן צודקת(מה שוודאי לא יפצה על הכאב והאובדן) והאם יש לי אפשרות לקבל את כל המסמכים הרפואיים רטרואקטיבית של ההריון הראשון מבי"ח?
אם אכן יתברר כי בהריון הראשון לא קיבלת זריקת אנטי D למרות RH שלילי בדמך הרי שמדובר בסטייה מסטנדרט רפואי סביר ויש בהחלט מקום לבחון את המקרה בצורה יסודית. לפי חוק זכויות החולה לכל מטופל מוקנית הזכות לקבל תיעוד רפואי בפניה לגורם המטפל. אני ממליץ לך בטרם פניה אל הגורם המטפל לקבלת התיעוד לפנות תחילה חיעוץ אצל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יוכל לכוון אותך כיצד להמשיך ולפעול ובמידת הצורך יוכל אף לפנות בשמך לקבלת התיעוד המלא של ההריון הראשון וההריון הנוכחי.
ככל שיש לך עוד שאלות את מוזמנת לפנות טלפונית אלינו לקבלת הסברים ומידע 072-3340001.
מקרה שקרה - חמותי בת 76 מוגדרת כדמנטית ומוכרת ככזו על ידי בקופת החולים הכללית בחדרה הגיעה שבוע שעבר כנראה לקחת מרשמים לכדורים, לדאבונה כנראה לא הבינו את רצונה והיא נכנסה לחדר הרופאה ללא רשות ומחוסר האונים שלה החזיקה את הרופאה בידיים וכנראה צעקה או כעסה, אנחנו לא יודעים...שוטר הגיע ורק אז התקשרו לבעלי שהוא בנה היחיד וסיפרו לו שהיא השתוללה וצעקה, השוטר הסביר לבעלי שגם הוא שוטר, שהגיע בעקבות תלונת הרופאה, אבל כשהגיע וביקש שהיא תחזור הביתה היא לא רצתה ללכת וצעקה, אבל לא השתוללה..לבסוף התרצתה והלכה הביתה. זה לא סוף הסיפור...למחרת אנחנו מקבלים טלפון מבית החולים שער מנשה שחמותי הגיע לשם להסתכלות על פי צו בית משפט של פסיכיאטר מחוזי...מסתבר שללא ידיעתנו והכנה שלנו הגיעו אליה הביתה ולקחו אותה בכוח, אישפוז בכפייה...חמותי ניצולת שואה, דמנטית על לא עוול בכפה, נחטפה תרתי משמע מביתה והושמה עם אנשים חולים בנפשם...אנחנו כרגע בתהליך של מציאת מסגרת הולמת לתפקודה, אחרי שהבינו שם שהיא לא משוגעת ושזה לא המקום בשבילה...ואני רוצה לדעת האם יש בהתנהלות הפוגענית טעם לפגם ואם יש מקום לתבוע עלבונה או לתבוע בגלל רשלנות רפואית במקרה הזה?
קשה להעריך רק על בסיס התיאור שנתתם אם אכן מדובר ברשלנות רפואית שכן יש צורך ביותר פרטים, על פניו נראה כי לכל הפחות היתה עילה לבדיקה פסיכיאטרית אולם יתכן שהיה מקום לשקול זימון מסודר ללא אשפוז כפוי. מבלי להקל ראש בסבל שעברה הגברת מאחר וככל הנראה לא נגרם נזק קבוע יש לשקול גם האם קיימת כדאיות כלכלית לתביעת רשלנות רפואית שכן כדי להגיש תביעה כזו יש צורך בחוות דעת רפואיות שעלותן יקרה למדי ומנגד במקרים של נזק חולף היקף הפיצוי מוגבל למדי.
תצטרכו לפנות ליעוץ מסודר אצל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית כדי להעריך אם יש מקום לתביעה וכדאיותה.
בצעתי העברה של תיק רפואי ממחוז אחד לאחר בקופ"ח.
במפגש עם רופא המשפחה החדש, נאמר לי שלא אוכל לקבל טיפולים בבית חולים ספציפי כאשר במחוז המקורי אכן קיבלתי שירותים מאותו בית חולים כשבקשתי.
לא קבלתי שום התראה בנושא וגם לא נאמר לי שהשינוי יחסום ממני אפשרויות כאלה ואחרות שאותם הכרתי מהמחוז המקורי שאליו השתייכתי.
מדובר בעניין בירוקרטי אשר אינו קשור ממש לתחום הפורום - רשלנות רפואית. לצערי ללא פרטים נוספים לא אוכל להשיב. מציע כי תיזום פניה להנהלת הקופה ו/או לנציב תלונות הציבור בקופה ותבקש הסבר מנומק לסירוב לאפשר לך לטפל בבית חולים מסויים וכן בקשה לאישור.
שאלה בנושא רשלנות רפואית - לידה.
בלידה האחרונה המיילדת הודיעה לי שלא כל השיליה יצאה- והלכה לקרוא לרופא.
המנקות בנתיים ניקו את החדר ו...זרקו את השיליה לפח. כשבאה הרופאה, לא היה מה לבדוק-
התחיל דימום הובלתי לחדר ניתוח במצב חירום.
במהלך הלילה יצא אחד הרופאים ואמר לבעלי שהיתה חתיכת שיליה אבל הם הוציאו הכל.
הדימום ממשיך והם לא יודעים למה והם לא יודעים איך לעצור אותו.
הדימום הפסיק. איש אינו יודע מה קרה ולמה.
6 שבועות לאחר לידה בבידקת רופא ראה הרופא משהו.
המשהו הזה הסתבר כשיליה.
נאלצתי לעבור היסטרוסקופיה אבחנתית ולאחר מכן ניתוחית. (גרידה)
במכתב השחרור מביח הם לא הזכירו כלום על ללכת לבדוק אם נשארה שיליה.
האם יש עילת תביעה?
א. על החלק שיליה שנשאר -
אני פחות בקטע של הכסף יותר בענין חידוד נהלים- ומה צריך לכתוב במכתב שחרור ליולדת במקרה כזה.
ב. השיליה שהלכה לפח.....באין סדר ארגון ונהלים מדויקים?
על פניו נראה כי המקרה מצדיק בירור רציני ויתכן כי הייתה כאן סטייה מסטנדרט רפואי סביר. עם זאת כדי להבין במדוייק מה גודל השליה שנותרה, אילו בדיקות ערכו וכו' על מנת לקבוע בודאות אם הייהת התרשלות יש צורך לקבל את מלוא התיק הרפואי.
יש לקחת בחשבון כי הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית ניתן כפונקציה של היקף הנזק שנגרם ואם בסופו של דבר לא נגרם בשל המקרה סיבוך כמו הדבקויות בחלל הרחם או בעיות פריון אזי היקף הפיצוי בגין נזק חולף (גם בגין הצורך בגרידה מיותרת) מוגבל יחסית. מציע לך לקיים התייעצות מסודרת עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
נכה 105% פיזית , וסובל מפוסט טראומה קשה עליה חתום פסיכאטר מחוזי ..איני יודע עד כמה פתוח אני יכול להיות בגלל תוכן הפנייה הגלויה לכול עין...
בכול זאת...( מבקש סליחה אם זעזעתי ) קשירות למיטה , מכות חשמל , מעשים מגונים הכוללים אונס , הצלפות עם סרגל , השפלות קשות קשות , כל זה עברתי בבית חולים פסיכאטרי בילדותי ..חחח מסכן אותו רופא בעל החלוק הלבן והמשקפיים שכיסו את כל פניו החזיריות..מעשיו הפדופילים והסדיסטים לא גרמו להישארותי מאושפז ..שוחררתי ( יש לי נתק מוחי מגילים ותאריכים ) וישר ניגשתי לרווחה כדי לדווח ולקבל טיפול... כבר אז בילדותי במחוזות הגיהנום ידעתי שמה שנעשה אינו תקין .. ועל זה ניסיתי לדווח ללא הצלחה.. שרותי הרווחה לא הבינו דבריי בגלל גימגומי הקשה ( אילו היו מקצועיים אז בטח היו מבינים לפי מראה עיניי המפוחדות לפי חוזק גמגומי ולפי הסימנים שהיו על פניי ...מחיים כאלה גדלתי ..לאורך כל השנים טופלתי מידי פעם במרפאות כאלה ואחרות...את רוב הטיפולים האיכותיים שעזרו לי באמת באמת להתמודד להתחזק לןהתפתח ללמוד להתחתן לעשות ילדים וזהו .זה לא שלא ניסיתי לקבל טיפולים מתאימים... ובאמת קיבלתי לתקופה של כמה חודשים בודדים טיפול מפסיכולוגית קלינית מדהימה שלצערי נפטרה ממחלת הסרטן... היא זאת שפתחה את המנעולים של שערי הגיהנום ...הייתי מתפרק כל פעם מחדש בכל פגישה ופגישה..והיא חיבקה הייתה אנושית..מאז נפטרה הפסיכאטר מסרב להמשיך את הטיפול בי.. וזאת למרות שהוא חתום על הפוסט טראומה ...שנתיים ויותר שאני בלי טיפול..מצבי החמיר החמיר ועוד החמיר.. גופנית ונפשית... אם ילדיי לא היו זקוקים לי אז בטח הייתי מסיים חיי... לא דרשתי פיצויים לא סליחה ..רק טיפול שיעזור לי לחזור למסלולי הבלתי פשוט אך זה הוא מסלולי .. לא חושב לרגע שיש טיפול או תרופה שיכולה למנוע זכרונות עבר.. אני יכול לחיות עם ..לקבל ולהתמודד ..נשבע לכם שכבר איני יודע מה אני רוצה... אם מישהו ממכם מבין אשמח לקבל עצות שיעזרו לי ... הרגשתי היא שהסדיסט פדופיל רודף אותי בדמותם של אותם פסיכאטרים שמונעים ממני טיפול ושגרמו לריסוק ההגנה שבניתי לעצמי
בניתוח הקיסרי האחרון התקינו לה התקן למניעת הריון ללא הסכמה וידיעה הגורם לכאבים וסבל.
במשך כמה שנים הרופאים בקופת חולים מכחישים ששמו לה אבל יש הוכחות ויש אסמכתה מרופא פרטי שאכן ההתקן נמצא וזה גרם לזיהום באזור ונדרש ניתוח מאוד גדול להוציא אך הקופת חולים לא מוכנה להוציא.
האם יש מקום לתביעץ רשלנות רפואית נגד הקופת חולים? מה צריך לעשות? צריך עורך דין?
הכנסת התקן תוך רחמי ללא הסכמה מפורשת של המטופלת בעת ניתוח הינה פעולה אסורה ובוודאי שאינה מקובלת. אני סבור כי יש מקום אכן לברר את המקרה באופן מסודר כדי לבחון אם יש מקום לתביעה. מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום שיוכל לסייע לכם לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולאחר מכן יוכל להפנות אתכם למומחה הרפואי המתאים לצורך עריכת חוות דעת.
כדי להעריך אם הנזק שנגרם לך בלידה הינו בשל התרשלות בטיפול יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים. יש גם לשקול בכל מקרה של נזק עקב טיפול רפואי בפרט נזק חולף האם היקף הפיצוי הצפוי יצדיק את עלויות התביעה. אמליץ על יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
בביקור שגרתי אצל רופאת הנשים, 6 שבועות אחרי לידה, ראתה הרופאה באולטרסאונד שארית שיליה בגודל 3 ס"מ מחוברת ברחם. היא שלחה אותי באופן דחוף למיון נשים ומשם נקבע לי תור לניתוח להוצאת השארית (היסטרוסקופיה), במהלך הניתוח נוצר חור ברחם (שזהו אחד הסיבוכים המצויינים בטופס עליו חתמתי לפני שנכנסתי לניתוח) ונאמר לי על ידי הרופא המנתח שהוא אמור להסגר מעצמו ואין לכך השלכות עתידיות והשאירו אותי להשגחה ללילה (לא מתוכנן).
בהמשך הלילה ההמוגלובין שלי לא הפסיק לרדת ואני סבלתי מכאבים, עשו לי אולטרסאונד והבינו שהחור לא נסגר מעצמו ושיש לי דימום פנימי והחליטו להכניס אותי לניתוח נוסף (לפרוסקופיה) על מנת לתפור את החור... הייתי מאושפזת 4 ימים ושבועיים נוספים הייתי בהחלמה בבית. כאשר איני יכולה לטפל בבתי הקטנה כאמור - בת 6 שבועות.
אז אני בעצם שואלת... האם יש כאן עילה לתביעה על רשלנות רפואית לפי הניסיון שלכם?
תודה רבה, וסליחה על הפוסט הארוך (באמת שזו הגירסה המקוצרת....)
כדי להעריך אם השתלשלות הטיפול בך והסיבוכים שארעו הם בשל רשלנות רפואית יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום הגינקולוגיה. הותרת שארית שלייה לאחר לידה אינה מלמדת בהכרח על רשלנות רפואית והדבר תלוי בכמות השליה שנותרה, ממצאי השליה בתום הלידה ועוד. אמליץ כי תפני באופן מסודר אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בקבלת התיעוד ובהפניה למומחה הרפואי המתאים.
בחודש ספטמבר סיכמתי עם עורך דין על שכירת שירותיו בתביעה על רשלנות רפואית..לצערי עד עכשיו לא קרה שום דבר וההתנהלות של עורך הדין לא מקובלת בעיניי (לא עונה לטלפונים, לא עונה להודעות).
בפעם האחרונה שהוא ענה לי(לפני חודש) הוא אמר שהוא ממתין לקביעת תור לחוות דעת של רופא מטעמו. שולם לעו"ד סכום של 2200 ש"ח לפתיחת התיקים הרפואיים ותחילת עבודה.
2 שאלות:
1. האם הזמן שעבר מתחילת העבודה מקובל לאור ההתקדמות?
2. מה האפשרויות שלי בכל הנוגע לסכום ששולם במידה ואני רוצה להמשיך עם עורך דין אחר?
קשה לי להעריך את העניין בלי נתונים נוספים. בחלק מהתיקים מדובר באיסוף של כמות גדולה של תיעוד ולעתים מורכב לקבל חוות דעת מומחה. ככל שיש חילוקי דעות בנוגע להתקדמות התיק לעתים פגישה פותרת את העניין ומאפשרת קבלת הסבר מספק לגבי התקדמות התיק.
האם ביטול ניתוח עיניים (בפעם השלישית), לאחר הכנה לניתוח שכוללת צום, מתן סטרואידים וטיפות להרחבת אישונים, עשויה לעלות כדי עילת תביעה בנזיקין? יש מצב שזה עולה כדי רשלנות רפואית? כמובן שמתווספים לזה הפסד יום עבודה של המטופל והמלווה.
קשה להתייחס לביטול ניתוח כעילה לתביעת רשלנות רפואית אם כי בהחלט מובנים הנזק וההפסדים הכרוכים בכך. אם יתברר כי העילות לביטולים לא היו סבירות יתכן ויהיה מקום לתביעת נזיקין אולם יש לקחת בחשבון כי במקרים של ניתוחים לא דחופים אכן לעתים מקרים דחופים עלולים להביא לדחיית הניתוח. כדי להעריך את סיכויי התביעה במקרה זה וכדאיותה אמליץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה.
הסיפור הוא ככב.
אשתי לפני כמה שנים עשתה ניתוח מעקפים לקצר את הכיבה שלה ועקב כך ידוע שיכול להיות לגוף בעיה לספוג גלולות/כדורים באופן אוראלי.
לפני כשלוש שנים עוד כשאשתי היתה בת זוגי היא הלכה לרופאה גינקולוגית שלה לקבל מרשם לאמצעים למניעת הריון. והתייעצה עם הרופאה לגבי איזה אמצעי ייספג מכיוון שידוע שבעקבות הניתוח יש גלולות שלא נספגות.
הרופאה אמרה לה שהיא מודעת לניתוח ולבעייתיות שיכולה להיות עם הגלולות ואמרה שלא תהיה בעיה עם הגלולה הספציפית שהיא המליצה ושזה נספג כרגיל.
לאחר מכן לפמי כשנתיים וחצי. אני ובת זוגי היינו מאורסים כ6 חודשים לפני החתונה גילינו שארוסתי דאז בהריון למרות שהיא לקחה את הגלולות שלה באופן קבוע.
זה יצר לנו המון כאב ראש ולב מכיוון שלא היינו בהסכמה לגבי הפסקת ההריון או לא.
לאחר שכמעט התבטלה החתונה והזוגיות החלטנו לבסוף להפסיק את ההריון. משהו שעד היום הולך אתנו וכנראה גם לכל החיים.
בשלב מסויים הרופאה יצרה קשר עם דאז ארוסתי לאחר שנודע לה שהיא נכנסה להריון. והתנצלה אמרה שהיא עשתה טעות לגבי הגלולה ושהיא בעצם לא ידעה. היא אמרה לה שבנוסף אלינו זה קרה לעוד 3 קליינטיות שלה.
השאלה שלי היא ככה.
האם אנו יכולים לתבוע?
האם במקרה הזה זה ישתלם?
יש סיכוי שהיינו מפסידים תביעה שכזאת?
על פניו נראה כי המקרה בהחלט מצדיק בירור מקיף. כדי להעריך אם התגלתה התרשלות במקרה זה יהיה צורך ראשית לקבל את מלוא התיעוד לגבי הניתוח שבוצע וכן את התיעוד לגבי הטיפול בקופ"ח. לאחר קבלת התיעוד יהיה צורך לבצע יעוץ עם מומחה רפואי מתאים להערכת נושא ההתרשלות.
אני סבור כי כדאי שתפנו בשלב ראשון אל עורך דין בעל נסיון בתחום שיוכל לסייע לכם בקבלת הערכה של המקרה כאמור בעזרת קבלת התיעוד והערכת מומחה. תביעת רשלנות רפואית מוגשת לאחר עבודת רקע רבה והערכת סיכוייה בעזרת מומחה רפואי ואז ניתן להעריך את סיכוייה וכדאיותה.
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
מכתבי תודה והערכה
"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"
ד.מ. סביון
"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"
משפחת ב.ע. חדרה
"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"
בני הזוג בצרה
"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"