סרטן המעי הגס: אבחון מאוחר, שגוי ורשלני!
מחבר: עורכת דין אדרה רוט 17:37 16/06/2020
היכולת לזהות בזמן גידולים סרטניים בשלבים מוקדמים מאפשרת לטפל בהם ביעילות רבה יותר ובכך משתפר הצורה ניכרת הסיכוי להחלים מהמחלה הארורה.
לכאורה מדובר במהלך האידיאלי למלחמה בסרטן, אולם עבור חלק מהגידולים עוד מדובר בחלום הרחוק מאפשרות זו. סרטן המעי הגס, השני בשכיחותו בארץ, הוא מועמד מוביל לכך.
עולם האונקולוגיה עבר מהפכה בשנים האחרונות. ההתקדמות הטכנולוגית, ההתפתחות של התרופות הביולוגיות ועלייתה של הרפואה המותאמת אישית ומבוססת גנטיקה כולן יחד תרמו לכך.
גידולים ממאירים שנחשבו מסכני חיים בעבר הפכו למחלות כרוניות ומטופלים בתרופות חדישות עם פרוטוקולים שמתעדכנים תדיר. אולם לצערנו עדיין מדובר באופטימיות זהירה במקרה הטוב.
מסיבות שונות, שאת חלקן איננו מבינים, לא כל הגידולים מגיבים היטב לטיפולים. אף על פי שמדובר במרבית הפעמים בשילוב גורמים, גידולים ממאירים שמתגלים בשלבים מאוחרים יחסית נוטים להיות קשים יותר לטיפול.
סרטן המעי הגס: אבחון מאוחר, שגוי ורשלני!
מחבר: עורכת דין אדרה רוט 17:37 16/06/2020
בסקירה החשובה שלפניך נסביר אודות האפשרות לאבחן את מחלת סרטן המעי הגס בשלבים מוקדמים, על שיטות הטיפול ולצערנו גם על מקרים חמורים של רשלנות רפואית באבחון וטיפול במחלה.
אחת האסטרטגיות המובילות לצורך טיפול במחלת הסרטן היתה ונותרה אבחון מוקדם. העלאת המודעות הציבורית לסימנים מחשידים שמצדיקים ביקור אצל רופא/ת המשפחה קדמה משמעותית את הורדת התמותה מכמה מהסרטנים השכיחים ביותר, לרבות סרטן הערמונית בגברים וסרטן השד בנשים.
סרטן המעי הגס נכלל גם הוא תחת אותה קטגוריה של גידולים ממאירים שניתן לזהות מוקדם הודות לכמה מאפיינים יחודיים של המחלה.
המעי הגס: התחנה האחרונה במערכת העיכול
מטר וחצי של לולאות המעי הגס והחלחולת (רקטום) הן הדרך האחרונה שהמזון המתעכל שלנו יעבור לפני יציאתו דרך פי הטבעת. לפני כן עבר מהלוע לושט, דרך הקיבה, התריסריון והמעי הדק.
כל תחנה כזו בעלת חשיבות מכרעת ביכולתנו לקחת מהאוכל את חומרי המזון הנחוצים לגופנו ולהפריש החוצה את החומרים המיותרים לנו.
המעי הגס, אשר מתחבר לקצה המעי הדק ברביע הימני התחתון של הבטן, מורכב בעצמו ממספר חלקים: חלק ימני עולה, חלק אופקי, חלק שמאלי יורד, הכרכשת (סיגמואיד) ולבסוף החלחולת (רקטום).
תפקידו העיקרי של המעי הגס, שמכיל כמות רבה של חיידקי מעי המהווים נקודת עניין מדעית רבה בפני עצמם, הוא לייצר את הצואה משאריות המזון שטרם עוכלו. הוא סופח את המים ואוגר את הצואה בחלחולת עד להתרוקנות.
גידולי המעי הגס יכולים להיות תורשתיים או להופיע באופן ספונטני. הם נחשבים לגידולים הראשונים בהם הצליחו לזהות את התפתחות הגידול הסרטני מרקמה בריאה לחלוטין, דרך רכישת מוטציות נוספות והתפתחות צורות ביניים, כדוגמת פוליפים ועד גידול סרטני ממאיר.
העובדה שביכולתנו לזהות את השלבים השונים של תהליך זה מאפשרת לרופאים להתערב בשלבים מוקדמים במיוחד ובכך כאמור, לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה.
מגילוי מקרי ועד מצבי חירום – פנים שונות לסרטן המעי הגס
למרות עליה ניכרת במספר בדיקות הקולונוסקופיה, עדיין עד 90% מהגידולים במעי הגס מתגלים לאחר הופעה ראשונית של תסמינים מחשידים.
בין התסימנים הנפוצים של המחלה ניתן למצוא:
- שינויים ביציאות (74% מהמקרים)
- דימום רקטלי (51%)
- גוש נימוש בבטן או ברקטום (12.5%)
- אנמיה של חוסר ברזל (9.6%)
- כאבים בבטן (3.8%)
במצבי קצה הגוש הממאיר עשוי לגרום לחסימת מעיים או לניקובם (פרפורציה) שיצריכו טיפול רפואי דחוף, במהלכו תתגלה הסיבה להחמרה הפתאומית.
20% מסרטני המעי הגס מתגלים כבר בשלב גרורתי. הגרורות מופיעות לרב בקשריות הלימפה, בכבד, בריאות ובחלל הבטן (הפריטונאום). מעורבות של כל אחד מהאיברים הללו עלולה להוביל להסתמנות הראשונית.
חשוב לדעת: בשלבים המוקדמים של המחלה אין תסמינים במרבית המקרים! המשמעות היא שכדי לגלות את הגידול בזמן אין להסתמך רק על הופעת תסמינים, אלא יש לבצע בדיקות סקר שגרתיות בהתאם למידת הסיכון.
איך אפשר לדעת האם אני בסיכון מוגבר לחלות?
התפתחות סרטן המעי הגס מושפעת מגנטיקה אישית ומשפחתית לצד השפעות סביבתיות. לכן ההמלצות לבדיקות הסקר משתנות מאדם לאדם ומעבר לכך, תמיד ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל על מידת הסיכון האישית שלך לפי הצורך.
שכיחות סרטן המעי הגס עולה עם הגיל. למעשה, בהיעדר גורמי סיכון משמעותיים כמו מחלות גנטיות מדובר בגידול נדיר מתחת לגיל 40. גורמי סיכון נוספים כוללים עישון, השמנה, סוכרת, אלכוהול ואכילת בשר אדום או בשר מעובד.
נוסף על הסיכון הסביבתי, קיימות מספר תסמונות המוכרות לעולם הרפואה כמגבירות את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס, במיוחד בגילאים צעירים.
בין תסמונות אלו נכללות תסמונת לינץ׳ ותסמונת פוליפוזיס אדנומטוטי משפחתי (FAP). עבור נשאים ידועים לתסמונות אלו מומלץ לעבור ייעוץ גנטי כדי להעריך את מידת הסיכון להתפתחות הממאירות בגיל מוקדם ועל בדיקות הסקר המומלצות עבורם.
מחלות מעי דלקתיות כמו קוליטיס כיבית (UC) ומחלת קרוהן מגדילות גם הן את הסיכון לפתח ממאירות של המעי הגס בהמשך החיים. על כן גם לחולים אלו מומלץ לבצע בדיקות שגרתיות תכופות יותר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.
קיימים גם גורמים מגנים שנמצאו כמפחיתים הארעות של סרטן המעי הגס. ביניהם נכללים פעילות גופנית, תזונה עשירת סיבים ומינרלים, אכילת דגים העשירים באומגה 3 ואף שתית קפה.
קראו עוד על: בדיקות גנטיות לאבחון מוקדם של סרטן
ההמלצות על בדיקות סקר לסרטן המעי הגס לאוכלוסיה הכללית
כדי לבחור את בדיקת הסקר המתאימה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, יש לבצע שקלול של גורמי הסיכון האישיים כמתואר לעיל. כך לדוגמה חולה עם סיפור של סרטן המעי הגס אצל אחד מקרובי המשפחה שלו יחשב בסיכון מוגבר ותותאם לו תכנית אחרת לגילוי מוקדם בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.
אולם בהיעדר גורמי סיכון בולטים, המלצות האיגודים העולמיים, כמו גם הנחיות משרד הבריאות, הן להתחיל לבצע בדיקות דם סמוי בצואה אחת לשנה החל מגיל 50.
הסיבה היא שהארעות המחלה קופצת משמעותית החל מגיל זה. גידול במעי נוטה לגרום לדימום בשכיחות גבוהה, אך פעמים רבות מדובר בדימום מינורי או איטי שלא יורגש על ידי המטופל אך כן עשוי להתגלות בבדיקה זו.
הבדיקה מהירה יחסית וכוללת תגובה מעבדתית לדגימת צואה שמראה נוכחות דם.
קולנוסקופיה: אבחנה וטיפול באבחה אחת
בדיקת קולונוסקופיה מומלצת על ידי משרד הבריאות רק למטופלים בסיכון מוגבר, אולם בפועל קופות החולים בארץ מאשרות לבצע אותה גם למטופלים מעל גיל 50 אחת ל-10 שנים.
בניגוד לדם סמוי בצואה, מדובר בבדיקה שדורשת הכנה על ידי חוקנים ב-24 השעות שקודמות לה. לאחר התרוקנות מתאימה, רופא/ה לגסטרואנטרולוגיה (מערכת העיכול) מחדירה צינור גמיש ודק עם מצלמה דרך פי הטבעת עד לנקודת החיבור של המעי הגס למעי הדק. הבדיקה, שמתבצעת תחת טשטוש של המטופל/ת, מאפשרת זיהוי מוקדם של נגעים קטנים.
נכון להיום, נהוג לומר שזו הבדיקה הרגישה ביותר לתהליכים מוקדמים במעי הגס שמאפשרת לא רק אבחנה אלא גם טיפול. כך לדוגמה אם במהלך הבדיקה זוהה פוליפ (נגע שפיר מקדים למחלה ממאירה), ניתן לכרות אותו ובכך לטפל בו במקום.
בדיקות הדמיה כמו CT (אשר נקראה בעבר קולונוסקופיה וירטואלית) יכולות גם הן לגלות תהליכים ממאירים במעי הגס. הן אינן נחשבות יעילות כמו קולונוסקופיה, בין היתר כיוון שאינן מאפשרות התערבות טיפולית או זיהוי של תהליכים קטנים מאד, שיקלטו רק בעין ולא בהדמיה הממוחשבת.
זו לא קלישאה: גידול מוקדם אכן יציל חיים!
הטיפול בסרטן המעי הגס מתבסס במידה ניכרת על השלב בו המחלה התגלתה. לאחר האבחנה הראשונית יש לעבור הערכה של ההתפשטות המקומית של הגידול לצד מעורבות איברים נוספים.
שלב הגידול יקבע בין היתר את האפשרויות הטיפוליות שעומדות לרשותכם. מניתוח לכריתת המעי במחלה ממוקמת שמספק ריפוי מלא, דרך הקרנות וטיפולי כימותרפיה משלימים בשלבים מתקדמים יותר ועד טיפולים אימונולוגיים וביולוגיים חדשניים למחלה גרורתית.
חשוב להשאר במעקב לפי קבוצות הסיכון הרלוונטיות ולהתייעץ עם הרופא/ה שלכם על כל חשש שעולה בלבכם, במיוחד במקרה של סיפור אישי או משפחתי ידוע. כפי שבדיקת הממוגרפיה שנתה את פני סרטן השד, כך יכולה לעשות גם הקולונוסקופיה בעזרת מודעות והענות גבוהה.
מה עושים במקרה של אבחון שגוי ומאוחר?
לצערנו הרב בכל שנה ישנם מקרים לא מעטים, בהם הרופאים מתרשלים באבחון תסמיני המחלה, מה שמעכב את התחלת הטיפול בחולה ובהכרח מקטין גם את סיכויי ההחלמה מהמחלה.
לאור האמור, אנו ממליצים לכל אדם שבגופו אובחן סרטן המעי הגס באיחור, מכל סיבה שהיא, לפנות ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת לבדוק את המקרה לעומקו ובשיתוף עם מומחה רפואי שייתן את חוות דעתו המקצועית.
בכל אותם מקרים שבהם יעלה מהתיעוד הרפואי כי מיום הופעת תסמיני המחלה ועד שהיא אובחנה על ידי הרופאים חלף פרק זמן משמעותי, סביר שניתן יהיה לבסס תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.
משרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית מייצג בהווה וטיפל בעבר בעשרות תביעות פיצויים משמעותיות שהוגשו בשל רשלנות רפואית באבחון סרטן המעי הגס ובכל מקרה, תמיד ניתן לפנות ולהתייעץ עם אחד מעורכי הדין במשרד ולקבל תשובות לכל שאלה.
עורכי הדין עונים לשאלות שלכם
מדי שבוע אנו מטפלים בפניות של חולי סרטן המעי הגס ובני משפחה מודאגים, המבקשים לקבל תשובות ולהתייעץ לגבי מקרים מצערים של שבהם המחלה אובחנה באיחור, כמו גם לגבי אופן הטיפול בחולה והאפשרות לתבוע פיצויים.
חשוב לזכור כי לא בכל מקרה של איחור באבחון המחלה ניתן יהיה לבסס תביעה ובכל מקרה, חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו הספציפיות, תמיד באמצעות עורך דין ומומחה רפואי מתחום האונקולוגיה.
לפניך תשובות מפורטות שנתנו עורכי הדין שלנו, לפניות של חולי סרטן ובני משפחה שפנו למשרדנו לצורך קבלת ייעוץ משפטי אישי.
בגיל 55 חליתי בסרטן המעי הגס, המחלה אובחנה בשלב מתקדם עם גרורות. איני זוכר שאי פעם הופניתי על ידי רופא המשפחה לבדיקת דם סמוי בצואה, האם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית?
בהתאם להנחיות משרד הבריאות החל מגיל 50 יש להפנות כל מטופל אחת לשנה לבדיקת דם סמוי בצואה, המדובר בבדיקה פשוטה, זולה, קלה שאינה כרוכה בסיכון כלשהו והיא יכולה לאתר סימנים ראשונים של התפתחות גידול במעי הגס.
אם יתברר מבדיקת התיק הרפואי שלך שרופא המשפחה לא הפנה אותך החל מגיל 50 לבדיקת דם סמוי בצואה יתכן כי ניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית כנגד קופת החולים בטענה כי אילו היתה נשלח לבדיקת דם סמוי בצואה כנדרש ניתן היה לגלות את הגידול הסרטני במעי הגס בשלב מוקדם יותר ואז סיכויי ההחלמה היו גבוהים יותר.
עברתי בדיקת קולונוסקופיה בגיל 53 וכעבור שלוש שנים התגלה לי גידול במעי הגס בשלב מתקדם. האם ניתן להגיש תביעה כנגד הרופא שביצע לי את בדיקת הקולונוסקופיה בטענה שהחמיץ את הגידול בבדיקה?
גידולים סרטנים במעי הגס Colorectal cancer צומחים באיטיות יחסית במרבית המקרים ולכן אבחון של גידול סרטני במעי הגס בשלב מתקדם מעלה חשד סביר כי גידול זה היה קיים במעי גם ביצוע בדיקת הקולונוסקופיה שבוצעה לך 3 שנים קודם לאבחנה בפועל.
כדי להעריך אם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מהבדיקה וכן את התיק הרפואי מהאבחנה של הגידול והטיפולים.
בחלק מהמקרים ההכנה לבדיקת הקולונוסקופיה אינה טובה מה שמקשה על ביצוע הבדיקה בצורה מלאה. במקרים כאלו על הבודק לעדכן את המטופל שיש צורך בבדיקה חוזרת ואם הנחיה כזו לא ניתנת והתברר כי הוחמץ בשל כך גידול סרטני במעי בבדיקה יתכן ויש עילה לתביעת רשלנות רפואית בטענה של איחור באבחון הגידול.
אבי חלה בסרטן המעי הגס בשנות החמישים לחייו, בגיל 54 אובחנתי עם סרטן המעי הגס בשלב 3. האם יש לרופאים אחריות ואפשר לתבוע?
לפני הנחיות משרד הבריאות מאחר ויש לך קרוב משפחה מדרגה ראשונה אשר חלה בסרטן המעי הגס רופא המשפחה אמור היה להפנות אותך בגיל 50 לבדיקת קולונוסקופיה.
ככל שיתברר מהתיעוד הרפואי כי לא ניתנה לך הפניה לבדיקת קולונוסקופיה ניתן יהיה לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית בטענה של התרשלות במעקב אשר הביאה לאיחור ניכר באבחנת הגידול במעי הגס ופגיעה בסיכויי ההחלמה.
יהיה גם לבחון אם ניתנו לך על ידי הרופא הפניות לבדיקת דם סמוי בצואה והאם ביצעת את הבדיקות האלו ככל שהופנית. מומלץ בשלב ראשון לפנות אך עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בקבלת מלוא התיעוד הרפואי ובפניה למומחה הרפואי המתאים.
אלו חוות דעת רפואיות צריך להשיג כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון סרטן במעי הגס וכמה הן עולות?
קיימות עילות שונות לתביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון גידול סרטן במעי הגס ופגיעה בסיכויי ההחלמה, חלקן מתבססות על התרשלות בהפניה לבדיקות המתאימות כמו דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה, חלקן מתבסס על טענה של החמצת הגידול בבדיקת קולונוסקופיה ועוד.
עילת התביעה קובעת בדרך כלל איזה מומחה רפואי ידרש לצורך ביסוס תביעת הרשלנות הרפואית, כך למשל אם הטענה היא להחמצת גידול סרטני בבדיקת קולונוסקופיה בשל הכנה לא מספקת של המעי יהיה צורך בחוות דעת של מומחה רפואי בתחום הגסטרואנטרולוגיה בעל ניסיון בבדיקות קולונוסקופיה.
במרבית המקרים יהיה צורך בחוות דעת של רופא אונקולוג שיוכל להעריך את היקף הפגיעה בסיכויי ההחלמה בשל האיחור באבחון מחלת הסרטן.
עלויות חוות דעת רפואיות משתנות ממומחה רפואי אחד למשנהו בהתאם לניסיונו של המומחה הרפואי והמוניטין שלו, לרוב הפונה משלם למומחה הרפואי עבור בדיקת התיעוד והערכה ראשונית אם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית ורק לאחר קבלת תשובה חיובית מהמומחה הרפואי מתבקשת חוות דעת רפואית מלאה.
מרבית המומחים הרפואיים המובילים גובים סכומים שנעים סביב 15,000 ₪ עבור חוות דעת רפואית מלאה.
אבי חלה בעבר בסרטן המעי הגס ואחותי נפטרה מסרטן השחלות. בגיל 48 אובחן אצלי סרטן שמקורו בגידול במעי הגס בשלב מתקדם. האם יש לי אפשרות לתבוע?
בשנים האחרונות מתגלות עוד ועוד מוטציות גנטיות אשר מגבירות את הסיכון למחלות אונקולוגיות אצל אנשים עם מוטציות אלו.
כדי להעריך אם נוכח ההיסטוריה האונקולוגית המרשימה של בני משפחה מדרגה ראשונה היה על רופא המשפחה להפנות אותך ליעוץ גנטי יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם רופאים מומחים מתאימים בתחום הגנטיקה והאונקולוגיה.
יהיה כמובן גם צורך לבדוק אם אכן קיימת אצלך מוטציה גנטית שמגבירה את הסיכון לפיתוח גידולים סרטנים אשר לו היתה מאובחנת היתה מחייבת ביצוע בדיקות סקר בגיל מוקדם יותר דוגמת קולונוסקופיה.
לפי תיאור המקרה שלך, בהחלט כדאי שתפנה בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בבירור סיכויי התביעה במקרה זה.
כמה זמן בממוצע צריך לקחת בחשבון עד לקבלת הפיצויים מהתביעה?
הגשת תביעת רשלנות רפואית בטענה של איחור באבחון מחלה אונקולוגית ופגיעה בסיכויי החלמה לבית משפט אורכת מספר חודשים שכן יש לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי ולקבל חוות דעת רפואיות.
לאחר הגשת התביעה לבית משפט זמן התביעה משתנה בהתאם לשלב בו מסיימים את התיק. יש הבדל אם התביעה מסתיימת בהסדר בין הצדדים או בשמיעת עדים ומתן פסק דין ועוד.
במקרים בהם התביעה מסתיימת בהסדר פשרה ללא פסק דין הרי שפרק זמן של כשנתיים וחצי מיום הגשת התביעה הנו סביר אולם לעיתים בתביעות מורכבות פרק הזמן ארוך עוד יותר. במקרים שצריך לדון בתביעה ולהגיע לפסק דין, התביעה יכולה להמשך גם 3-4 שנים ולעיתים אף יותר.
דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע () | דירוגים ()