צנתור לב ומקרי רשלנות רפואית
פירוש המונח צנתור הוא החדרת צינור חלול המכונה צנתר, לחלק מסוים בגוף, דרך הוריד או העורק. ניתן לבצע צנתור באיברים שונים בגוף בהם כבד וכליות, אולם הצנתור המוכר לרובנו הוא צנתור העורקים הכליליים של הלב לשם אבחון וטיפול במחלת לב כלילית.
בשנים האחרונות הפך הצנתור העורקי לפעולה רפואית נפוצה בישראל, וזאת לאור זמינות הטכנולוגיה הרפואית ועל רקע החשש מטעות באבחון של מחלת לב כלילית. יחד עם זאת כל סוגי הצנתור אינם חפים מסיכונים וחשש לרשלנות רפואית.
מה הסיכונים הכרוכים בביצוע צנתור?
הסיכונים האפשריים בצנתור כלילי הם: תגובה אלרגית לחומר הניגוד, דימום, סיבוכים באזור הדקירה, היווצרות קרישי דם, אוטם בשריר הלב, דיסקציה – פגיעה בדופן כלי הדם, הפרעות קצב וסיכונים נוספים.
רשלנות רפואית יכולה להתרחש לפני הצנתור, במהלכו ובטיפול הרפואי לאחריו.
קיראו לדוגמא: רשלנות רפואית באבחון התקף לב
רשלנות רפואית בהכנה לצנתור
ישנם מספר מהלכים אפשריים בצנתור לב, ואלה נבדלים זה מזה בנסיבות ובטכניקה: צנתור וירטואלי, צנתור אבחנתי וצנתור דחוף. בחירה בסוג הצנתור הלא נכון עלולה להוות עילה לרשלנות רפואית.
צנתור וירטואלי ניתן לבצע היכן שיש סיכון של פחות מ-50% למחלת לב ולא תמיד ניתן לאבחן באמצעותו את קיומה של הטרשת המזוהה עם התסמונת. צנתור אבחנתי יבוצע כשקיים חשש של למעלה מ-50% למחלת לב כלילית.
אנשים המצויים בסיכון גבוה הם: בעלי מחלות רקע כגון סוכרת בלתי מאוזנת, יתר לחץ דם, הפרעה בכולסטרול ובשומני הדם, מעשנים כבדים ואלו שבמשפחתם היסטוריה של מחלות לב.
צנתור דחוף יבוצע אצל הסובלים מתעוקת חזה בלתי יציבה ובמידה ומתגלה במהלך האבחון אוטם בשריר הלב, או כפי שהוא מכונה בפי הציבור התקף לב. פעמים רבות בכוחו להציל חיים.
רשלנות רפואית בעת ביצוע צנתור ולאחריו
רשלנות רפואית יכולה להתרחש גם במהלך הצנתור, כשיש חריגה מסטנדרט הזהירות המקובל בפרוצדורה רפואית מסוג זה וגרמה לסיבוכים וגם לאחריו. ההנחיות והמעקב לאחר הצנתור משתנים בהתאם לסוג הצנתור שהתבצע.
היעדר הנחיות להמשך טיפול ומעקב או אי-ביצוע מעקב שכזה יכולים לעלות לידי רשלנות רפואית. המטופל יישאר בבית החולים ליום השגחה אחד לפחות לאחר ביצוע הצנתור לצורך מעקב אחר מצבו.
כמו כן יקבל המטופל הוראות בדבר המשך הטיפול הרפואי עוקב הצנתור, בדגש על חזרה לפעילות גופנית, הנחיות לשיקום לב, תזונה נכונה והמלצות נוספות.
פסק דין לדוגמא - רשלנות רפואית בצנתור
ת.א 1663/98 סלאח נ' מרכז רפואי רמב"ם - התובע יליד 1943 לקה באוטם שבעקבותיו אושפז במחלקה לטיפול נמרץ לב בבית החולים רמב"ם.
בשל הכאבים הופנה התובע לצנתור עורקי שבוצע בשיטת SONES. התובע טען שידו ניזוקה בעקבות תקלה במכשיר שהתרחשה בעת הצנתור וגרמה לחסימה בעורק הברכיאלי. בתחילה לא הגיש התובע חוות דעת רפואית יחד עם כתב התביעה כנדרש לפי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי ולכן נמחק כתב התביעה.
בשלב מאוחר יותר הוגשה חוות דעת יחד עם כתב תביעה מחודש אך משלא הוכח שהחסימה נגרמה כתוצאה מטיפול רפואי רשלני דחה בית המשפט את התביעה. כמובן שישנם מקרים נוספים, בהם הוגשו תביעות רשלנות רפואית עקב צנתור כושל.
ליחצו לקריאה: רשלנות רפואית בתחום הקרדיולוגיה
בואו להתייעץ עם עורכי דין ומומחים נוספים במסגרת: פורום רשלנות רפואית