חדשנות הבדיקה מתבטאת בכך שהיא מתבצעת באמצעות קרן לייזר שמאפשרת לבדוק בבת אחת מקטעים / אתרים רבים בכרומוזומים של הנבדק וברזולוציה גבוהה פי 100 מזו של המיקרוסקופ.

כתוצאה מכך הבדיקה מאפשרת לאתר שינויים גנטיים זעירים שלא ניתן לאתר בבדיקות גנטיות שמתבצעות תחת המיקרוסקופ, כגון בדיקת מי שפיר הרגילה.

תמונת מצב הכרומוזומים המתקבלת באמצעות הבדיקה הרגילה נקראת קריוטיפ, ולכן בדיקת מי השפיר מכונה גם בדיקת קריוטיפ.

מתי מומלץ לבצע את בדיקת הצ'יפ הגנטי?

ניתן לבצע את בדיקת הצ'יפ הגנטי הן בבני אדם והן בעוברים.

לגבי עוברים, מומלץ לבצע את בדיקת הצ'יפ הגנטי כאשר יש חשד לקיומה של תסמונת גנטית כלשהי אצל העובר או במידה והתגלו מומים או הפרעה אחרת בהתפתחות העובר במסגרת מעקב ההריון, וזאת במטרה לבדוק האם יש להם  סיבה גנטית. ניתן להשתמש בממצאי הבדיקה כדי להחליט בדבר המשך הריון או הפסקתו.

לגבי בני אדם, ילדים או מבוגרים, ניתן לבצע את הבדיקה במידה ומתרחשת אצלם האטה התפתחותית או פיגור שכלי, אף זאת על מנת לבדוק האם הסיבה להן הינה גנטית.

מאחר שישנם כמה סוגים של צ'יפים גנטיים, הבדיקה יכולה להתאים גם במקרים נוספים כגון:

• כאשר מדובר בבני זוג שמעוניינים לבחון את מידת ההתאמה בין המטענים הגנטיים שלהם
• אישה הפונה אל בנק הזרע בבקשה לקבל תרומת זרע ומעוניינת לבדוק את מידת ההתאמה בין המטען הגנטי שלה לבין מטענו הגנטי של התורם
• אישה בהריון המעוניינת לוודא כי העובר שברחמה מתפתח כראוי גם אם אין חשד לבעיה גנטית
• ילדים או מבוגרים הסובלים מבעיות גנטיות שונות
• מחקר ולימוד אודות שינויים גנטיים בתאים סרטניים והסיבות להווצרותם

ועוד!

הבדיקה מסוגלת לזהות מומים ופגמים גנטיים בהסתברות הבאה:

• בילדים עם אוטיזם, פגיעה שכלית או מומים מלידה הבדיקה עשויה לזהות פגם גנטי בכ-20%-10% מהמקרים.
• בעוברים עם מומים משמעותיים הבדיקה עשויה לזהות את הגורם הגנטי בכ-7%-5% מהמקרים.
• בהריונות ללא ממצא חריג או גורם סיכון הבדיקה תזהה שינוי משמעותי בכ-1%-0.5% מהמקרים.

סוגי בדיקות שבב גנטי

חמשת סוגי השבבים הנמצאים בשימוש רפואי לצורך מחקר ואבחונים גנטיים הנם:

• צ'יפ ל-RiboNucleic Acid) RNA) לגילוי תפקוד גנטי ובודק את כל הגנים של הנבדק, בעיקר לצורכי מחקר
• צ'יפ ל-DNA לקריאה של רצף האותיות המרכיבות את החומר הגנטי ונועד לבדיקת גן ספציפי מתוך מכלול גנים שאחראים לבעיות כגון חירשות או מחלות לב
• צ'יפ ל-DNA לסמנים גנטים לתאחיזה. צ'יפ זה בודק בין האיזורים הגנטיים שבהם קיימת שונות רבה ונועד בעיקר לצורכי מחקר במשפחות עם כמה ילדים חולים
• צ'יפ גנטי ל-Single Nucleotide Polymorphism) Tag SNP) נועד בעיקר לצורך איתור ומחקר מחלות שכיחות בגיל המבוגר או נטיה גנטית
• צ'יפ גנטי לבדיקת שינויים מזעריים בכרומוזומים - בעיקר בשיטת בדיקת Comparative Genomic Hybridization) CGH) המאפשרת אבחון טרום לידתי של מאות תסמונות גנטיות משמעותיות ובין השאר כאלו שעלולות לגרום לתופעות כמו: אוטיזם, עיכוב התפתחותי, אפילפסיה, הפרעות נפשיות, מומי לב מולדים ועוד

מימון ועלות בדיקת הצ'יפ הגנטי בישראל

בדיקת הצ'יפ הגנטי לגבי עוברים הוכנסה לסל הבריאות הממלכתי ביום 7.5.2012, באופן לפיו היא ממומנת על ידי משרד הבריאות רק במקרים בהם נמצא מום בעובר באמצעות בדיקת אולטרסאונד, וכן בתנאי שהיא תבוצע במערכת הציבורית.

בדיקת הצ'יפ הגנטי לגבי ילדים הוכנסה לסל הבריאות הממלכתי ביום 1.5.2013, באופן לפיו היא ממומנת על ידי משרד הבריאות רק לגבי ילדים עד גיל 5 שאובחנו כבעלי פיגור התפתחותי.

הבסיס החוקי לזכאות לביצוע הבדיקה הנו לפי:

• חוק ביטוח בריאות ממלכתי 1994, סעיף 21 (א) - לתוספת השנייה.
• חוק ביטוח בריאות ממלכתי 1994, סעיף 1 (2) (א) - לתוספת השלישית.
• חוזר מנהל רפואה 25/2012 - בדיקות גנטיות

ביתר המקרים, ניתן לבצע את הבדיקה באופן פרטי, אם כי יש לקחת בחשבון שהמדובר בבדיקה לא זולה, הגם שלאחרונה מחירה בישראל ירד לעלות של כ-2,000 ₪.

למה כל כך חשוב לעשות בדיקת שבב גנטי בהריון?

מחקר ישראלי שראה אור בספרות הרפואית העולמית מפרט את הניסיון, שהצטבר בבתי חולים ישראלים, בביצוע בדיקות השבב הגנטי בהריונות בסיכון נמוך בכ-5500 יולדות בין השנים 2010-2016.

תוצאות מחקר זה הצביעה על העובדה כי באמצעות שיטה זאת ניתן לאתר אנומליות (אברציות) כרומוזומליות משמעותיות באחד מתוך שבעה עשר הריונות עם סקירת מערכות אולטרהסונית תקינה.

כמו כן נמצא במחקר זה כי באמצעות שיטה זאת ניתן לאתר אנומליות כרומוזומליות משמעותיות באחת מתוך 131 יולדות בהן נעשה דיקור מי השפיר ללא כל הוריה (אינדיקציה).

מסקנת החוקרים היא כי תוצאות אלו תומכות בביצוע בדיקת השבב הגנטי כבדיקת בחירה (FIRST TIER) גם בהריונות עם סקירת מערכות עובר אולטרהסונית תקינה.

כיצד מתבצעת בדיקת הצ'יפ הגנטי?

כאשר הבדיקה מתבצעת בקטין או באדם בוגר היא נעשית באמצעות בדיקת דם ולעיתים באמצעות בדיקת רוק. כאשר הבדיקה מתבצעת בעובר, היא נעשית באמצעות דגימת מי השפיר או סיסי השליה של העובר.

כלומר, באותה הזדמנות שדוגמים את מי השפיר של העובר כדי לבצע בדיקת מי שפיר רגילה, ניתן בעצם להשתמש באותה הדגימה גם כדי לבצע את בדיקת הצ'יפ הגנטי, שיעילה עשרות מונים מבדיקת מי השפיר השגרתית.

מאחר שבדיקת מי שפיר הנה בדיקה פולשנית הכרוכה בסיכון בלתי מבוטל להפלה, מן הראוי ליידע כל אישה שממילא מבצעת בדיקת מי שפיר רגילה, בדבר האפשרות לשקול לבצע גם את בדיקת הצ'יפ הגנטי.

מכל מקום, לצורך ביצוע שתי הבדיקות הללו, הן בדיקת מי השפיר והן בדיקת הצ'יפ הגנטי, יש לשאוב מעט מי שפיר מהרחם אשר מכילים תאים שנשרו מהעובר, ולאחר מכן לגדל את התאים במעבדה.

ההבדל בין הבדיקות מתבטא במכשיר עמו בודקים את התאים.

במסגרת בדיקת מי השפיר הרגילה בודקים את התאים תחת מיקרוסקופ, שמאפשר לאתר רק שינויים כרומוזומליים גדולים יחסית, שניתן לראותם בעין תחת המיקרוסקופ, כגון חוסר של כרומוזום שלם, או עודף של כרומוזום שלם כפי שקורה בתסמונת דאון.

לעומת זאת, במסגרת בדיקת הצ'יפ הגנטי התאים הנבדקים נסרקים על ידי מכשיר לייזר מיוחד, ברזולוציה גבוהה פי 100 מזו של הבדיקה המיקרוסקופית הרגילה.

כתוצאה מכך, מכשיר הלייזר מסוגל לאתר שינויים גנטיים בגודל תת-מיקרוסקופי, אשר קטנים פי 100 מהגודל שניתן לראות בעין תחת המיקרוסקופ ועל כן לא ניתן לאתרם בבדיקה המיקרוסקופית הרגילה של מי השפיר.

בנוסף לכך השבב הגנטי משתמש באלפי גלאים הבודקים בבת אחת אזורים רבים במבנה הפנימי של הכרומוזום, דבר שמאפשר לזהות מאות תסמונות אותן לא ניתן לאבחן בבדיקת מי שפיר.

כך לדוגמא, באמצעות בדיקת הצ'יפ הגנטי ניתן לאתר תסמונת בשם די-ג'ורג, אשר נגרמת בשל פגם באזור קטן בכרומוזום 22. מדובר במחלה שכיחה יחסית, אשר מופיעה ב-1 מתוך 400 תינוקות ואשר גורמת למומי לב, לחך שסוע ולקשיי למידה.

למרות שכיחותה של התסמונת ניתן לאתר אותה רק באמצעות בדיקת הצ'יפ הגנטי, למעט במקרה שמתגלה מום לב חמור במסגרת בדיקת אקו לב, שאף היא איננה מתבצעת בארץ באופן שגרתי.

כדי לזהות קיומם של הבדלים מזעריים שעלולים להעיד על קיומן של בעיות גנטיות שונות, יש להשוות את ממצאי בדיקת הצ'יפ הגנטי אל מול מאגר חומר גנטי תקין, שהתקבל מבדיקת אנשים בריאים.

במסגרת הבדיקה עורכים השוואה בין רצף ה-DNA של הנבדק לבין רצף DNA של אדם בריא וזאת על ידי שימוש בצבעים פלורוצנטיים זוהרים. את מקטעי ה-DNA של הנבדק צובעים בצבע אדום, ואילו את מקטעי ה-DNA של האדם הבריא צובעים בצבע ירוק.

לאחר מכן מערבבים את שני המקטעים, בכמויות שוות. במידה וקיימת כמות שווה של חומר גנטי בשני המקטעים, התערובת תיצבע בצבע צהוב, כתוצאה מערבוב של אדום וירוק.

לעומת זאת, במידה וקיים עודף של חומר גנטי אצל הנבדק, התערובת תקבל צבע אדום, ואילו חוסר בחוסר גנטי אצל הנבדק יתבטא בקבלת צבע ירוק. בדרך זו ניתן לזהות היכן קיימים עודף או חוסר של מקטעים גנטיים אצל הנבדק, ולנסות לאפיין את הבעיה הגנטית.

משמעות תוצאות בדיקת השבב הגנטי

חרף יתרונותיה של בדיקת הצ'יפ הגנטי, יש לקחת בחשבון שבדיקה זו עדיין איננה מאפשרת לזהות ולאתר את כל הבעיות הגנטיות, הגם שהיא מאפשרת לזהות בעיות גנטיות רבות, כולל בעיות שלא ניתן היה לזהות עד אליה.

הסיבה לכך הנה שחלק גדול מהמחלות הגנטיות נגרם בשל שינויים נקודתיים, כגון שינוי של אותיות בודדות ברצף הגנטי, שלא ניתן לזהות בבדיקה.

בנוסף, לא לכל שינוי גנטי שנמצא במסגרת בדיקה זו ישנה כיום משמעות קלינית ידועה או ברורה. כתוצאה מכך, לעתים מתקבלות בבדיקת הצ'יפ הגנטי תוצאות שקשה להפיק מהן תועלת לגבי קבלת ההחלטה ביחס להמשך ההריון או הפסקתו.

יתרה מכך, אי הבנת המשמעות הקלינית עלולה לעיתים גם לגרום לחרדה מיותרת ולביצוע הפסקות הריון לא מוצדקות. מנגד, יש לקחת בחשבון שקבלת תוצאה תקינה אינה מעידה בהכרח על היעדר סיכון.

כך למשל, נמצא כי לגבי ילדים שאובחנו עם פיגור שכלי או אוטיזם, כי רק ל-19% מהם התגלו חסרים גנטיים במסגרת בדיקת הצ'יפ הגנטי, אם כי בדיקת מי השפיר הרגילה שבוצעה באמם במהלך ההריון הראתה שיש להם קריוטיפ / מבנה כרומוזומים תקין.

קראו בהרחבה על: אבחון מוטציות הגורמות לאוטיזם בבדיקת צ'יפ גנטי    בדיקת אקסום - הבדיקה החדשנית ביותר לאיתור פגמים גנטיים

התוצאות שניתן לקבל במסגרת בדיקת CMA

תוצאה תקינה

תוצאה תקינה מתקבלת כאשר לא נמצא חוסר או עודף במקטעים הכרומוזומליים של הנבדק, או כאשר נמצא חוסר / עודף שמוגדר כממצא שפיר, ממצא שלגביו ידוע שאין לו כל קשר למחלה או להפרעה באדם.

ממצאים אלה, שמכונים גם וריאציה נורמלית, לרוב מועברים בתורשה מאחד ההורים ולכן הם חסרי משמעות ולא מדווחים. תופעה זו מכונה גם וריאציה נורמלית. הוודאות של תוצאה זו הנה מעל 99%.

התוצאה התקינה הנה כמובן המצב הטוב ביותר, אם כי היא עדיין איננה שוללת בהכרח את כלל המחלות או התסמונות הגנטיות האפשריות בעובר. במידה ועדין קיים חשד להפרעה גנטית, יתכן ויידרשו בדיקות נוספות.

תוצאה לא תקינה

תוצאה לא תקינה מתקבלת כאשר נמצא עודף / חוסר במקטעים הכרומוזומליים של הנבדק, אשר מוגדר כממצא פטוגני כלומר, ממצא בעל משמעות קלינית ידועה אשר מעידה על פגיעה התפתחותית, גופנית או שכלית, או תסמונת גנטית בעובר, שהינן מוכרות.

הוודאות של תוצאה זו הנה 98%. במקרה כזה ניתן לשקול לעשות הפסקת הריון.

תוצאה לא ברורה

תוצאה לא ברורה מתקבלת כאשר נמצא עודף / חוסר במקטעים הכרומוזומליים של הנבדק אשר משמעותו הקלינית איננה ברורה.

באנגלית תוצאה זו מכונה VOUS קרי, Variant Of Uncertain clinical Significance. בחלק מהמקרים הממצא מעלה במקצת את הסיכון להפרעה כלשהי ובחלק מהמקרים פשוט אין מספיק ידע. הסיכוי לתוצאה כזו נמוך יחסית ונע בין 0.3%-5%.

הרופא שמלווה את ההריון חייב להסביר לך!

בכל הריון של כל אשה ללא יוצא מן הכלל, חלה על רופא הנשים שמלווה את מעקב ההריון במסגרת קופת חולים או במסגרת פרטית, החובה להסביר וליידע את ההורים לעתיד לגבי חשיבותה הרבה של בדיקת ה-CMA לצורך אבחון מוקדם, טרום לידתי, של מאות פגיעות גנטיות משמעותיות.

החובה לעדכן את ההורים לגבי יכולות האבחון של הבדיקה וחשיבותה קריטית מהסיבה העיקרית שמידע זה, חשוב להורים לצורך קבלת החלטה חשובה לגבי ניהול ההריון. ובמילים אחרות, אי יידוע של ההורים לגבי חשיבותה של בדיקת הצ'יפ הגנטי, הלכה למעשה, ימנע מהם את האפשרות לקבל החלטה מושכלת ובמידע מלא - החלטה שעשויה להתברר כהרת גורל עבורם ועבור התינוק/ת שבדרך.

לא קיים כל צידוק מתקבל על הדעת למניעת המידע החשוב הזה מההורים לעתיד. אין שום סיבה בעולם שלא להסביר להורים עד כמה חשוב לעשות בדיקת צ'יפ גנטי בכל הריון, ללא קשר לגילה של האם, למצב הבריאותי של ההורים ולתוצאות בדיקות מעקב ההריון השגרתיות.

במהלך חודש אוגוסט 2023 ניתן פסק דין חשוב לעניין זה בהליך ת"א 66571-11-20 פלוני נ' שירותי בריאות כללית הנהלה ראשית ואח', כאשר כבוד השופט גיא שני מבית המשפט המחוזי [מרכז-לוד] קבע כי:

"חשוב לציין כי היקף המידע שיש לגלות לגבי בדיקה מסוימת עשוי להשתנות, בהתאם לנסיבות העניין למשל: האם מדובר בהיריון ראשון, האם התנהגות המטופלת מצביעה על רצון לקבל יותר או פחות מידע, וכדומה. כמו כן ישנן בדיקות שהן כה מוכרות ו"ותיקות", עד שיתכן כי ניתן לייחס לרוב המטופלות ידע בסיסי לגביהן. במקרה שלפנינו, בפרט שעה שעסקינן בנושא הצ'יפ הגנטי, סבורני כי היה על ד"ר להב למסור למטופלת, כחלק מחובת היידוע, מידע כללי על יתרונות הבדיקה הזו עבור מי שבוחרת לבצע דיקור מי שפיר, לצד העלויות. בסיס-מידע זה הוא הדרוש למטופלת, באופן סביר, על מנת לקבל החלטה מושכלת לגבי הטיפול.

ודוק: בקביעתי-זו איני מתעלם מהמשאבים המוגבלים של המערכת הרפואית הציבורית, ואין ללמוד מן האמור כי על הרופא להציף את האישה במידע רב ומורכב. אך בהיעדר הצגה בסיסית של מהות הטיפול ושל יתרונותיו וחסרונותיו העיקריים – חובת היידוע אינה שלמה".

חשוב לדעת כי אם הרופא לא מסביר להורים על החשיבות של הבדיקות הגנטיות בהריון בכלל ועל חשיבותה של בדיקת הצ'יפ הגנטי בפרט, הרי שהרופא מתרשל במילוי תפקידו ועלול למצוא את עצמו חשוף לתביעת רשלנות רפואית, בכל מקרה של אבחון ילד.ה עם פגיעה גנטית חמורה רק לאחר הלידה.

קראו מידע משלים בנושא:

• אילו מוטציות גנטיות ניתן לאבחן בבדיקת צ'יפ גנטי?
• חובת הרופא ליידע אותך ולהמליץ על בדיקת צ'יפ גנטי
• ביסוס עילה לתביעת רשלנות רפואית לאחר אבחון אוטיזם בגיל 2-3