דלקת קרום המוח (Acute Meningitis) היא מחלה דלקתית של הקרומים הרכים במוח, שסיבתה  זיהום, שמקורו בחיידק או בנגיף. בין תסמיני המחלה: כאב ראש, נוקשות העורף והצוואר, חום גבוה וחוסר ערנות ואפתיה עד פגיעה בהכרה.

המחלה רווחת בעיקר בקרב ילדים: 60% מהחולים הם בני פחות משנה (בעיקר בגילאי 6-7 חודשים) וכ 90% מהחולים הם בני פחות מחמש. שיעור התמותה מהמחלה גבוה ונע בין 10% - 5%. לפיכך, נודעת חשיבות קריטית לאבחונה במועד.

רשלנות רפואית במקרים של טעות באבחון דלקת קרום המוח

רשלנות רפואית עשויה למצוא ביטוי בחוסר אבחון, אבחון שגוי או מאוחר של המחלה.

רופא משפחה, כגורם הראשון הבודק את המטופל, נדרש לנקוט משנה זהירות בהתקיים חשד למחלה ובפרט כשמדובר בילד. אבחנה קלינית נכונה מהווה שלב מפתח בזיהוי מחלה זיהומית ומשליכה על המשך הטיפול שייקבע.

בין עילות הרשלנות:

חוסר התחקות אחר סימפטומים המאפיינים את המחלה - חום גבוה, כאבי ראש והקאות תכופות, אליהם מתלווה לעיתים הופעת כתמים אדומים על העור. אצל תינוקות עשויים להתפתח אי שקט ואדישות. בהמשך חלה הידרדרות בהכרה עד חוסר תגובה תקינה לגירויים.

אי ביצוע הבדיקות הנדרשות לאבחון המחלה - בתחילה יש להתחקות אחר סימנים מנינגאליים, המתבטאים בנוקשות העורף ובתנועתיות הרגליים, המשפיעה על כאב בעורף. בהמשך נדרש ביצוע דחוף של ניקור מותני - החדרת מחט דקה לתוך חלל במעטפת השדרה ושאיבת הנוזל. בבירור במעבדה מזוהה סוג הזיהום - חיידקי או נגיפי ומבוצעת ספירת כדוריות הדם הלבנות, בדיקת נוכחות חלבון, רמת הסוכר וגורמים נוספים.

הבדיקות משתנות בהתאם לגיל - עד גיל חודש לא כל עלייה של חום מצביעה בהכרח על מחלה זיהומית. מעל חודש נדרש ביצוע בירור מעמיק, גם ללא חום, אך בהתקיים תלונות לגבי חוסר ערנות, היעדר תיאבון וכד', שכן בגיל זה קשה לאבחן סימנים מנינגיאליים.

בעליית החום לסביבות 40 מעלות נדרש ביצוע ספירת דם, שקיעת דם ותרבית דם. בהנחה לקיום גורם זיהומי בקטריאלי יש להתחיל בטיפול אנטיביוטי מיידי.  

רשלנות בביצוע דיקור מותני - זוהי בדיקה קצרה ובטוחה יחסית, אולם ביצועה באופן בלתי מיומן עלול להוביל להופעת סיבוכים.

רשלנות בפענוח תוצאות הבדיקה - ואבחון שגוי של סוג הזיהום חיידקי או נגיפי.

אי הפניה להמשך בדיקה מקיפה בבית החולים - די בהתקיימות סימנים מחשידים למחלה קשה כדי להוות פוטנציאל להתפתחות דלקת קרום המוח, אף ללא הופעת סימנים מנינגאליים. במקרה זה נדרש הרופא להפנות את המטופל במהירות להמשך בירור בבית חולים, לאבחון התפתחות הדלקת. 

פרק זמן סביר ממועד האבחון ועד התחלת הטיפול האנטיביוטי בחשד לגורם בקטריאלי עומד על כ-3 שעות. חריגה מכך והמתנה עד הגעה למיון בית החולים עשויה להיות מסכנת חיים. אנו נתקלים במקרים לא מעטים בהם הרופא המטפל, בדרך כלל בקופת חולים, טועה ומאבחן שפעת קשה ולפיכך אינו מפנה את החולה לקבלת טיפול רפואי הולם בבית החולים.

טעויות ומקרים רשלנות רפואית - פסקי דין לדוגמא

הליך ע"א 3459/06 ד"ר שוורץ לב נ' עזבון המנוחה דנה פילוסוף ז"ל עסק בפטירת ילדה בת חמש כתוצאה מסיבוך דלקת קרום המוח, אשר לא אובחנה במועד.

הילדה שבה מהגן והתלוננה על כאבים ברגל ימין, חולשה ועייפות, חומה היה 39 מעלות. אחה"צ פנו ההורים למוקד רפואי. בבדיקה נמדד לילדה חום של 40.3 מעלות ואובחנו כדוריות דם אדומות בבדיקת שתן, שנערכה לה. הרופא דיווח על חוסר ערנות ועל סימנים מנינגיאליים שליליים.

לילדה ניתן סירופ אופטלגין ועם ירידת החום שוחררה לביתה, בהנחיית ההורים לשוב  במקרה של הידרדרות במצב. למחרת בבוקר הבחינה האם בכתמים כחולים על גוף בתה.

בהמשך איבדה הילדה שליטה על הסוגרים, זוהה דם בפיה והיא הובהלה לבית החולים כשהיא מחוסרת הכרה, שם נקבע מותה. נתיחה לאחר המוות הצביעה על דלקת קרום המוח עקב חיידק סטרפטוקוקוס A, על רקע דלקת ריאות.

ההורים הגישו תביעת רשלנות רפואית נגד הרופא המטפל. בית המשפט קבע, כי ארעה רשלנות ופסק פיצויים בגובה של למעלה ממיליון ש"ח בגין ראשי נזק של כאב וסבל, קיצור תוחלת החיים, הוצאות קבורה ואבל וכן הפסד השתכרות המנוחה בשנים האבודות.

לקבלת סיוע אישי ודיסקרטי ליחצו: יעוץ מיידי לנפגעי רשלנות רפואית

בואו לדבר עם מומחים ועורכי דין ב: פורום רשלנות רפואית