סוגי פגיעות ושינויים במבנה של כרומוזום 19

לפניך הסבר אודות מספר שינויים מהותיים במבנה הכרומוזום, שינויים שנחשבים לפחות נדירים ככל שהדבר נוגע לכרומוזום 19. נדגיש כי ישנם עוד עשרות רבות של פגיעות אפשריות במבנה הכרומוזום, כאשר את חלקן הגדול כאמור - ניתן לאבחן בשלב העוברי, באמצעות בדיקות גנטיות זמינות.

מחלת מייפל סירופ

למחלת מייפל סירופ (MSUD) יש אולי שם מוזר, אבל אל תתנו לשמה להטעות אתכם שכן אין למחלה כל קשר לסירופ מייפל ומדובר במחלה גנטית שהשפעותיה מורכבות והיא אינה ניתנת לריפוי.

המחלה נקראת ככה בשל ריח מתקתק המזכיר סירופ מייפל שנודף מהשתן של אנשים החולים בה. המחלה נגרמת ממוטציה בגנים BCKDHA, BCKDHB או DBT שנמצאים בכרומוזומים 19, 6 ו-1, בהתאמה.

מדובר במחלה תורשתית נדירה יחסית, כאשר 1 מתוך 185000 אנשים ברחבי העולם חולה במחלה, אך בקרב יהודים אשכנזים השכיחות גבוהה יותר ועומדת על 1 מתוך 40000 אנשים, כאשר 1 מתוך 100 הוא נשא של מוטציה הגורמת למחלה.

המחלה עוברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית, כלומר הסיכון לילד חולה קיים רק כאשר שני בני הזוג נשאים של המוטציה. לכן, כאשר שני ההורים ממוצא אשכנזי מומלץ לבצע בדיקת סקר גנטית לאיתור נשאות.

המחלה לרוב מאובחנת כבר בינקות ולחולים בה יש בעיה בפירוק של חומצות אמינו מסויימות, מה שגורם להצטברות של חומרים רעילים בדם ובשתן. מעבר לריח האופייני של השתן, תינוקות חולים סובלים מעייפות מתמדת וקושי ביניקה, חוסר תיאבון ואובדן משקל, עיכוב התפתחותי, הקאות וכאשר המחלה לא מטופלת אף פרכוסים, קומה ומוות.

הטיפול העיקרי במחלה הוא שמירה על דיאטה יחודית נטולת חומצות אמינו מסויימות. אולם, עיכוב באבחון יכול לגרום לנזקים בלתי הפיכים ולכן חשוב לאבחן את המחלה מוקדם ככל הניתן ואף למנוע אותה מראש על ידי בדיקות גנטיות באוכלוסיה אשכנזית.

קריאה נוספת בנושא אבחון מחלת מייפל סירופ

SCID כשל חיסוני משולב חמור

כשל חיסוני משולב חמור (SCID) הוא קבוצה של הפרעות שנגרמות ממוטציות בגנים המעורבים בהתפתחות ובתפקוד של מערכת החיסון שלנו.

תינוקות הנולדים עם כשל חיסוני נראים לכאורה בריאים, אך הם מועדים להידבק בזיהומים חמורים. הם יכולים לסבול משלשול כרוני, דלקת ריאות, זיהום פטרייתי בפה וזיהומים נוספים.

המצב יכול להיות קטלני בשנתיים הראשונות לחיים ואם התינוקות לא מקבלים טיפולים המשחזרים להם את מערכת החיסון, כגון השתלת מח עצם או ריפוי גנטי.

7% עד 14% מהפרעות כשל חיסוני משולב חמור נגרמות מפגיעה בגן JAK3 הממוקם על גבי הזרוע הקצרה [P] של כרומוזום 19.

הגן אחראי לייצור חלבון בעל תפקיד בתהליך ההתבגרות של לימפוציטים, סוג של תאים לבנים הנחוצים לתפקוד תקין של מערכת החיסון. המחלה עוברת בהורשה אוטוזומלית רצסיבית וקיים מספר רב של מוטציות אפשריות שגורמות לה.

מיוטוניה דיסטרופית

Myotonic dystrophy היא מחלת שרירים כרונית ולמעשה מתארת קבוצה של מחלות מורשות הגורמות לפגיעה בשרירים. "מיוטוניה" מתארת חוסר יכולת להרפות שרירים או לחילופין כיווץ שרירים מוגבר, בעוד שב"דיסטרופית" הכוונה להרס שריר.

המחלה מחולקת לשני סוגים עיקריים, כאשר הסוג הראשון (DM1) נגרם ממוטציות בגן DMPK הממוקם על גבי כרומוזום 19 ומכונה גם מחלת שטיינהרט. המחלה עוברת בהורשה אוטוזומלית דומיננטית, כלומר מספיק הורה נשא אחד על מנת שהמחלה תבוא לידי ביטוי בצאצא.

מאפיין ייחודי למחלה הוא שככל שעוברים הדורות המחלה נהיית חמורה יותר ומופיעה בגיל צעיר יותר. עקרונית, מיוטוניה דיסטרופית יכולה להופיע בכל שלב בחיים, אך המאפיין המשותף הוא שהיא פרוגרסיבית – התסמינים מתחילים בעצמה פחותה ומחמירים עם הזמן.

התסמינים יכולים להיות מועטים יחסית בתצורה הקלה של המחלה ולהתבטא בקטרקט, כיווץ שרירים מוגבר וסוכרת סוג 1, בעוד שבתצורה הקלאסית של המחלה התסמין הנפוץ הוא חולשת שרירים שגורמת לפגיעה בביצוע פעולות יומיומיות והליכה.

המחלה יכולה לגרום גם לבעיות הולכה בלב, פגיעה בהפעלת שרירי הנשימה, בעיות במערכת העיכול ולעיתים נדירות לפגיעה קוגניטיבית. בתצורה המולדת של המחלה, 50% עד 60% מהתינוקות סובלים מפיגור שכלי.

קריאה נוספת בנושא אבחון מיוטוניה דיסטרופית

מוטציות דה נובו על גבי כרומוזום 19

תסמונות גנטיות לעיתים לא עוברות בתורשה אלא מופיעות לראשונה בצאצא ולכן לא ניתן לאבחן אותן בבדיקות סקר גנטיות לפני ההריון.

במצבים אלה התסמונות נגרמות בשל מוטציות דה נובו, שלרוב נגרמות בשל הכפלה ומחיקה של מקטעי DNA שלמים בשלב שלאחר ההפריה ומסיבות שאינן ברורות עד הסוף.

מוטציות הכפלה [Duplication] או מוטציות חסר [Delition] יכולות לגרום לתסמונות מורכבות המתבטאות בין השאר בתופעות כמו אוטיזם, פיגור שכלי, ADHD, חולשת שרירים, הפרעות נפשיות משמעותיות ומומים שונים.

בין תסמונות אלה קיימות תסמונת חסר של 19p13.3, שמתבטאת גם בהיקף ראש גדול (מאקרוצפליה) ובקומה גבוהה, ותסמונת הכפלה של 19q12-13.2.

מאחר שתסמונות אלה לא עוברות בתורשה, לא ניתן לאבחן אותן מראש בבדיקות סקר גנטיות, אלא רק במהלך ההריון ובאמצעות דגימת מי שפיר או סיסי שליה לצ'יפ גנטי.

עודף ברזל - המוכרומטוזיס

המוכרומטוזיס הוא מצב בו הגוף אוגר ברזל מעבר לרצוי, עד לרמה שהוא רעיל לרקמות. הברזל מתאחסן בעיקר בעור, בלב, בכבד, בלבלב ובמפרקים. הסובלים מהמחלה חשים עייפות, כאבי מפרקים וכאב בטן והם יכולים לחוות אובדן משקל.

כאשר המחלה מתקדמת, יכולים להיגרם מצבים חמורים כמו דלקת פרקים, שחמת ואפילו סרטן הכבד, סוכרת ופגיעה בלב ובעור.

המחלה יכולה להיות נרכשת במהלך החיים או מורשת ואז מכונה המוכרומטוזיס תורשתית. במצב זה, ישנה פגיעה בחלבונים האחראים למשק הברזל בגוף.

חלבונים אלה מקודדים על ידי מספר גנים, בין השאר על ידי הגן HAMP הממוקם על גבי כרומוזום 19 והגן HJV שנמצא על גבי כרומוזום 1, שפגיעה בהם גורמת להמוכרומטוזיס סוג 2. צורה זו של המחלה עוברת בהורשה אוטוזומלית רצסיבית.

גידולים במערכת העיכול - תסמונת פץ-יגר

תסמונת פץ-יגר (peutz-jeghers syndrome) היא אחת מבין כמה תסמונות גנטיות הגורמות לגידולים במערכת העיכול מגיל צעיר.

הגידולים הם פוליפים מסוג המרטומה המופיעים לאורך מערכת העיכול ובעיקר בקיבה, במעי הדק ובמעי הגס. הלוקים בתסמונת נמצאים בסיכון מוגבר לפיתוח סרטן במערכת העיכול, כמו גם במערכות נוספות – סרטן לבלב, סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלות וסרטן השד.

בשל כך, חשוב לאבחן את השינויים הכרומוזומליים שגורמים למחלה הקשה בשלב מוקדם של ההריון באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי.

אחד המאפיינים הראשונים המופיעים אצל ילדים עם המחלה הוא כתמים כהים על השפתיים, בתוך ומחוץ לפה, באיזור העיניים והנחיריים וכן על הישבן.

המחלה נגרמת בשל מוטציה בגן STK11 הממוקם על גבי הזרוע הקצרה [P] של כרומוזום 19, ויכולה לעבור בהורשה אוטוזומלית דומיננטית או להופיע ללא היסטוריה משפחתית של המחלה, כמוטציה טריה דה נובו.

חובה להסביר להורים בתחילתו של כל הריון!

מאז שנת 2011 ואולי עוד קודם, הרופאים יודעים כי ניתן לאבחן פגיעות ושינויים כרומוזומליים באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי של מי השפיר ובין השאר גם עשרות פגיעות אפשריות במבנה של כרומוזום 19.

נכון למועד כתיבת שורות אלו [אמצע שנת 2022] ידוע כי באמצעות בדיקת הצ'יפ הגנטי ניתן לאבחן פגיעה גנטית משמעותית ב-1 מכל כ-116 הריונות שגרתיים לחלוטין, הריונות "בריאים" לכאורה, כאלה שאין בהם כל "סיבה רפואית" להפנות את האם ההריונית לביצוע בדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר.

המדובר על פגיעות גנטיות שעשויות לגרום לתופעות כמו: פיגור שכלי, אפילפסיה, עיכוב התפתחותי, אוטיזם, מומי לב ושלד, הפרעות נפשיות קשות ועוד.

לאור העובדות הברורות חלה חובה על רופא הנשים ליידע את ההורים על בדיקת הצ'יפ הגנטי בכל הריון ללא יוצא מן הכלל, להסביר בפרטים על יכולותיה של הבדיקה לאבחן שינויים כרומוזומליים ולענות לשאלותיהם, על מנת שההורים יוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי ביצוע הבדיקה או הימנעות ממנה בהתאם לצו מצפונם, אך רק לאחר שהם מכירים את העובדות החשובות.

רופא שאינו מסביר על כך להורים מתרשל בביצוע תפקידו ועלול למצוא את עצמו חשוף לתביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית, בכל מקרה של אבחון פגיעה במבנה הכרומוזום רק לאחר הלידה, בין אם המדובר על כרומוזום 19 או כל כרומוזום אחר.

משרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית מייצג מאות משפחות, הורים לילדים שאובחנו רק לאחר הלידה עם פגיעות כרומוזומליות, במקום שבו לא ניתן להורים כל הסבר על חשיבותן של הבדיקות הגנטיות בהריון.

אם הילד/ה שלך אובחנ/ה עם פגיעה במבנה הכרומוזום לאחר הלידה, ניתן לפנות ולהתייעץ עם אחד מעורכי הדין במשרד על מנת לבדוק ולהעריך האם המדובר על רשלנות רפואית והאם ניתן להגיש תביעת פיצויים בסכום עתק בשל התנהלותו הרשלנית של הרופא שליווה את ההריון.