עילת רשלנות רפואית עשויה לקום בגין חוסר אבחון, אבחון מאוחר או שגוי של התופעה ועקב כך, אי הפניית החולה באופן דחוף לבית החולים, לצורך קבלת טיפול מתאים, המבוסס על מתן חומרים ממיסי קרישה ונוגדי קרישה, למניעת היווצרות תסחיפים חדשים.

החשש העיקרי, הכרוך בטיפול מסוג זה, הינו עידוד התופעה ההפוכה - שחרור קריש קיים באזור אחר בגוף, אשר יזרום במחזור הדם, יגרום לחסימת כלי דם במערכת העצבים המרכזית ועשוי לזרז אירוע שבץ מוחי.

ראה גם: אבחון מאוחר, אבחון שגוי, אי ספיקת לב, אירוע מוחי,  קריש דם ורפואה דחופה.

תסמונת איקס שביר - Fragile x syndrome

מחלה גנטית, המתבטאת בפיגור שכלי ושכיחה יותר אצל עוברים זכרים. כיום ניתן לאבחן נשאות למחלה במסגרת בדיקות סקר גנטיות, אליהן מופנית האם לפני ההריון או בראשיתו. עילת רשלנות רפואית עשויה לקום בגין מספר מחדלים:

• חוסר התחקות אחר רקע תורשתי של לקויות שכליות ומקרי פיגור במשפחת האם, המצריך נקיטת משנה זהירות והפנייתה לביצוע הבדיקה הגנטית כמו גם בירורים מקיפים נוספים.
• הפרת חובת הגילוי אודות הבדיקה - כנגזרת של חובת הזהירות, מכוחה נדרש הרופא ליידע את בני הזוג על קיום הבדיקה הגנטית לאיתור נשאות התסמונת ולהותיר בידיהם את ההחלטה אם לבצעה.
• פענוח שגוי של ממצאי הבדיקה, אשר הוביל להחמצת איתור נשאות הגן מחולל התסמונת אצל האם ולהולדה בעוולה של תינוק, הסובל מההפרעה, שעה שניתן היה להפסיק את ההריון לו היתה הלקות מתגלה במועד.

ראה גם: אבחון מאוחר, אבחון שגוי, בדיקות סקר גנטיות, הולדה בעוולה, הפסקת הריון, חובת הזהירות, יעוץ גנטי, מבחן הרופא הסביר ופיגור שכלי. 

תסמונת אשרמן - Asherman syndrome

תופעה של הידבקויות קשות בחלל הרחם, עד חסימה מלאה של הרחם, הנגרמת כתוצאה מביצוע רשלני של הליך הפסקת הריון, גרידת יתר או הותרת שאריות מן השליה ברחם לאחר הלידה. עילת רשלנות רפואית עשויה להתגלע בגין אבחון מאוחר של התסמונת והשהיית הטיפול הנדרש במקרה זה - ביצוע הליך היסטרוסקופיה אבחוני וניתוחי, להוצאת שאריות השליה או הרקמה מהרחם. איתור הבעיה במועד הינו בעל חשיבות קריטית למניעת התפשטות זיהומים וגרימת נזק בלתי הפיך, עד צורך בכריתת רחם - הליך, אשר יוביל בהכרח לאובדן כושר הפוריות של המטופלת.

ראה גם: אבחון מאוחר, אובדן כושר הפוריות, גרידה, היסטרוסקופיה, הפסקת הריון, כריתת רחם, רחם ושליה. 

תסמונת דאון - Down's syndrom, Mongolism

לקות, אשר סיבתה הינה פגם בחלוקת הכרומוזומים במהלך ההריון. התסמונת מתאפיינת בתסמינים חיצוניים, אשר מתבטאים בתווי פנים, המזכירים מעט מראה מונגולי, כושר ראייה ירוד, פגמים מולדים בלב, סיכוי לפתח סוכרת אוטואימונית ותוחלת חיים קצרה באופן יחסי, אשר התארכה בשנים האחרונות בשל התקדמות מדע הרפואה.

עילת רשלנות רפואית עשויה לקום בגין חוסר אבחון או אבחון מאוחר של התסמונת, אשר הובילו להולדה בעוולה של תינוק הלוקה בה, עקב אי הפניית האם לביצוע בדיקות מעקב הריון, המאפשרות גילוי התסמונת באופן סטטיסטי: שקיפות עורפית וחלבון עוברי וחוסר הפנייה לבדיקות, המאפשרות גילוי התסמונת באופן וודאי: סיסי שליה - בדיקה, הנערכת בשבועות הראשונים להריון ודיקור מי שפיר, המיועד לנשים אשר הבדיקות הקודמות שביצעו הצביעו על חשד לתסמונת ומומלץ לכל הנשים מעל גיל 35, אצלן עולה השכיחות לתסמונת.

פענוח שגוי של ממצאי בדיקות אלו עשוי להקים אף הוא עילת רשלנות, כמו גם ביצוע כושל של סקירת מערכות, באשר מכשיר האולטרסאונד בו נעשה שימוש בבדיקה זו, מאפשר להתחקות אחר מומים מולדים, המאפיינים עוברים בעלי התסמונת. תוצאות מחשידות בסריקה מחייבות הפנייה לביצוע הבדיקות האמורות ובירורים נרחבים לאיתור התסמונת, אשר הפרת חובת הגילוי לגבי קיומם מהווה אף היא עילה לרשלנות רפואית.

ראה גם: אבחון מאוחר, אבחון שגוי, אולטרסאונד, בדיקות סקר גנטיות, דיקור מי שפיר, הולדה בעוולה, חובת הגילוי הרפואית, יעוץ גנטי, מעקב הריון, מום מולד, סיסי שליה.

תקיפה רפואית -  Medical attack

עוולת התקיפה, המעוגנת בפקודת הנזיקין, מתייחסת, בין היתר, לפגיעה בגופו של הזולת. בהיבט זה ובכל העבירות נגד הגוף, קיימת דרישה של השגת הסכמה מראש טרם מגע בגופו של אדם. בהקשר רשלנות רפואית וכנגזר מחוק זכויות החולה עולה סוגיית השגת הסכמה מדעת טרם מתן טיפול רפואי, על רכיביה השונים, לרבות הצגת מידע אודות מהות הטיפול הניתן, סיכויי הצלחתו והסיכונים הכרוכים בו.

הגישה המקובלת בדין הישראלי הינה, שעמידה חלקית בחובת הגילוי הרפואית, דוגמת השגת הסכמתו של החולה לביצוע הטיפול ללא הצגת הסיכונים האפשריים, תיחשב להסכמה מספקת. במקרה זה לא יוכל החולה לתבוע בעוולת תקיפה, אך יהא רשאי לתבוע בעילת רשלנות רפואית - בשל התנהגות בלתי סבירה של הרופא, תוך הפרת חובת הגילוי המוטלת עליו ואי עמידה בדרישת השגת הסכמה מדעת. החריג לכך הינו תחום רפואה דחופה, לגביו מקנה החוק הרשאה למתן טיפול אף ללא השגת הסכמתו מראש של החולה.

ראה גם: אוטונומיה של החולה, חובת הגילוי הרפואית, חובת הזהירות, חוק זכויות החולה, מבחן הרופא הסביר, פקודת הנזיקין ורפואה דחופה.

תשלומים עיתיים - Periodical payments

פיצויים בתחום דיני הנזיקין משולמים כסכום חד פעמי או כתשלום עתי, בשיטה של פריסת תשלומי הפיצויים לאורך תקופה. בניגוד לפיצוי הניתן כסכום חד פעמי ומשקף את הערכת סך הנזקים שנגרמו לתובע בעבר ואשר צפויים להיגרם לו בעתיד, התשלום העיתי מתייחס לנזק, שארע בעבר ואשר הוכח בלבד. עבור נזק כזה משולם פיצוי באופן מיידי ופרט לו נקבעים תשלומים, המועברים במועדים מסויימים, כפיצוי עבור הנזק המתמשך.

פסיקת תשלומים עיתיים משקפת את העקרון המשפטי של השבת המצב לקדמותו ומקנה לניזוק זכות לפנות לערכאה המשפטית בבקשה לשינוי ועדכון שיעור הפיצויים בהתאם להשתנות הנסיבות, בתיקי רשלנות רפואית - החמרה במצבו הבריאותי של התובע ווהיווצרות נזקים גופניים קשים או בלתי הפיכים, בהתאם לצרכיו בעת הנתונה.

ראה גם: פיצוי כספי, תשלום תכוף.

תשלום תכוף - Immediate reimbursement

שיטת תשלום, אשר נוהגת בתחום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. קבלת תשלום כזה מתאפשרת למי שנגרמו לו נזקי גוף עקב תאונת דרכים ונזקק לכספים לצורך מחייה וכיסוי הוצאות רפואיות דחופות מפאת מצבו הכלכלי הקשה. התשלום מועבר באופן חודשי לנפגע או לתלויים בו - בן זוג, ילד והורה, כמקדמה, המשולמת על ידי חברת הביטוח בתוך פרק זמן של חודשיים ממועד קרות התאונה ומקוזזת מסכום הפיצוי הסופי שייקבע, לרבות פיצויים שייפסקו במסגרת תביעה בעילת רשלנות רפואית בגין הטיפול, שניתן לנפגע לאחר התאונה.

בהתאם לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), תשמ"ט - 1989, את הבקשה לתשלום תכוף יש להגיש לבית משפט השלום, המוסמך לפסוק בעניין, אך במידה והתביעה הכללית לפיצויים הוגשה לבית משפט אחר (מחוזי או שלום), תוגש הבקשה לתשלום תכוף לאותה ערכאה. בידי הנפגע קיימת אפשרות ערעור על החלטת בית המשפט או חידוש הבקשה לתשלום תכוף לאחר חצי שנה ממועד ההחלטה בעניין, בהיסמך על נסיבות המצדיקות זאת. 

ראה גם: פיצוי כספי, תשלומים עיתיים.