מקרה של רשלנות רפואית בלידה המוביל לשיתוק מוחין

מאחורי כל תביעת רשלנות רפואית בלידה, יש טרגדיה אנושית ולעיתים מדובר בטרגדיה קשה. בית המשפט שדן בתביעה, שואף לספק לנפגע את כל האמצעים הכלכליים שדרושים לו בכדי לחיות בכבוד, או במידת האפשר להשיב את המצב לתקנו ולפצותו על סבל וכאב שנגרמו לו.

מאידך, עליו למצוא איזון נכון בין שאיפה זו, לבין צדקתה של הטלת אחריות על גורם רפואי. במקרה שלפנינו, נפגע התובע קשות, הוא סובל מפיגור שכלי קשה, שיתוק מוחין, בעיות מוטוריות, ליקויי שמיעה, פזילה ועוד.

התובע נולד בלידת עכוז וסבל מכל המומים הללו וממומים נוספים, לא הייתה בתביעת רשלנות רפואית זו, מחלוקת בדבר קיום המומים, אלא בדבר אחריותו של הנתבע.

התובע טען כי הנזקים נוצרו בעקבות תשניק סב לידתי ואילו הנתבע טען כי מדובר בפגם גנטי ולא מעשה רשלנות.

תביעת רשלנות רפואית בלידה – תשניק סב לידתי

תשניק סב לידתי, הוא מצב של חוסר חמצן הגורם לנזק מוחי לילוד. בתביעת רשלנות רפואית בלידה, כאשר נטען כי נוצר חוסר חמצן שגרם לנזקים כתוצאה מרשלנות הרופא, על התובע לבסס 3 טענות:

• קיומה של רשלנות רפואית במהלך הלידה
• קשר סיבתי בין הרשלנות, לבין היווצרות תשניק סב לידתי
• קשר סיבתי בין היווצרות הנזק, לבין המחסור בחמצן ממנו סבל הילוד

לקבלת יעוץ אישי מעורך דין מקצועי ליחצו: פניה דיסקרטית לקבלת סיוע

התביעה המדוברת הוגשה תשע שנים לאחר לידתו של התובע ונתמכה אך ורק בחוות דעת בתחום המיילדות ולא של מומחה בתחום הנוירולוגיה. במקרים של שיתוק מוחין, כאשר מוגשת תביעת רשלנות רפואית מקובל להציג חוות דעת של רופא מומחה לנוירולוגיה.

לפי פסיקת בית המשפט, לא דיי בחוות דעת בתחום המיילדות על מנת לבסס קשר סיבתי בין מצוקה עוברית, לבין הנזק המוחי שנגרם לתובע.

מומחים בתחום הנוירולוגיה, במרבית המקרים יאמרו כי שיתוק מוחין נגרם כתוצאה ממגוון גורמים, כמו פגמים גנטיים, או סיבוכים במהלך ההיריון ולא תמיד קיים קשר בין השיתוק, לבין אופן ניהול הלידה.

הצדדים הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט, בתחום הנוירולוגיה. חוות דעתו של המומחה העלתה ספקות רבים באשר לקשר הסיבתי בין ניהול הלידה, לבין הנזקים שנוצרו ולא ניתן היה לבסס לפיה הוכחה לרשלנות מצד הצוות הרפואי.

רשלנות רפואית בלידה – הערכת סיכויי תביעה

לתהליך בחירת עורכי דין בתביעת רשלנות רפואית משקל רב, מדובר בתחום משפטי מורכב וניהול תביעת רשלנות רפואית דורשת ידע וניסיון עשיר.

במקרה שלפנינו פסק בית המשפט כי על התובע לפצות את הנתבע בסכום של 20,000 ₪, עבור הוצאותיו ושכר טרחה שנאלץ לשלם לעורכי דין. בנוסף להוצאה זו, סביר להניח שהוציא התובע מכיסו אלפי שקלים נוספים שנכרכו בניהול התביעה.

כפי שמתואר, לא היה ספק בדבר הנזקים מהם סובל התובע, אך עורך הדין לא הצליח להציג בפני בית המשפט את הראיות הדרושות בכדי לבסס עילה לתביעת רשלנות רפואית. בסופו של יום, לא רק שהתובע לא קיבל פיצויים להם קיווה, הוא גם נאלץ לשלם סכומי כסף משמעותיים, עבור תביעה שלא צלחה.

יתכן כי עורכי דין אחרים היו מראש מציעים לו להימנע מתביעה זו כי סיכוייה הקלושים אינם מצדיקים את ההוצאות הכלכליות שנדרשות, או מאידך, מספקים ראיות מהימנות יותר למעשה הרשלנות – אם היה.

לקבלת יעוץ משפטי אישי ודיסקרטי ליחצו: פניה לנפגעי רשלנות רפואית

קיראו בהרחבה על: הידרוצפלוס