בבסיס כל הליך רפואי עומדת תכלית, אשר לשמה הוא מבוצע - ריפוי מחלה, הקלה על התסמינים הגופניים הנלווים לה, מציאת מזור למיחושים, הטבת המצב הבריאותי או שיפור החזות החיצונית, במקרה של טיפולים אסתטיים וניתוחים פלסטיים.

באורח טבעי, מטופל, אשר ניצב בפני הליך רפואי, מפתח ציפיות כלפיו ומעוניין בהשגת תוצאה מוצלחת ואופטימלית מהטיפול. אולם, לעיתים מבחן המציאות מלמד על פער בין הציפיות טרם הטיפול לבין תוצאות ההליך - בין אם לא הושגה מטרת הטיפול והמצב הבריאותי נותר בעינו; בין אם המטרה הושגה באופן חלקי, המצריך ביצוע ההליך בשנית או פנייה להליכים אחרים או לעיתים - גרם נזק והחמרת המצב בעקבות טיפול כושל.

נוכח האמור וכחלק מדרישת השגת הסכמה מדעת, הנגזרת מחוק זכויות החולה, קיימת חשיבות רבה לביצוע פגישת תיאום ציפיות בין הרופא למטופל, טרם ביצוע ההליך הרפואי.

במעמד זה נדרש הרופא להציג בפני המטופל את הסיכונים והסיכויים הכרוכים בהליך, בכדי לסבר את אוזני המטופל לגבי הפרוצדורה, בפניה הוא ניצב ועל מנת, שיפתח ציפיות ריאליות ומפוכחות ויוכל לשקול ולגבש החלטה לגבי ביצוע ההליך אם לאו.

תביעה בעילת רשלנות רפואית בגין טיפול שלא הוביל לשיפור המיוחל

תרחיש של קבלת טיפול רפואי, אשר לא הוביל לשיפור במצבו הבריאותי או הגופני של החולה, חורג לכאורה מההגדרה הקלאסית של רשלנות רפואית.

לצורך ביסוס עוולת הרשלנות בדיני הנזיקין נדרשת עמידה במספר קריטריונים: קיום חובת זהירות, הפרת חובת הזהירות, גרם נזק וקשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין הפרת החובה.

עילות נוספות לרשלנות רפואית הינן בגין סטייה של הרופא מסטנדרט ההתנהגות, המצופה מרופא סביר; הפרת דרישת הסכמה מדעת וכד'.

לא אחת טיפולים רפואיים מסתיימים מבלי שנגרם נזק, תוך עמידה במבחן הרופא הסביר ובדרישות האחרות, אולם המטופל סבור, כי אין להכתיר את ההליך כמוצלח, באשר לא הושג השיפור הרצוי מבחינתו.בנסיבות אלה עולה השאלה האם טיפול שלא מימש את תכליתו עולה כדי רשלנות רפואית?

הדבר נכון הן לגבי הליכים רפואיים, שביצועם חיוני והן לגבי הליכים, אשר אין הכרח בביצועם אלא נועדו לשיפור איכות חייו של המטופל, דוגמת ניתוחים פלסטיים או טיפולים אסתטיים - קוסמטיים.

סיבות אפשריות לחוסר הצלחת טיפול רפואי

תחום הרפואה אינו מדע מדויק. ככזה, אין ערובה, כי הטיפול הרפואי הניתן ישיג את התוצאות המיוחלות. כל מטופל הינו אינדיבידואל, העומד בפני עצמו ואותו הליך רפואי עשוי להשיג אפקט שונה לגבי מספר מטופלים.

בנוסף, בביצוע הליך רפואי משמשים פרמטרים רבים, אשר משפיעים על התוצאה הסופית ולפיכך אין אפשרות ממשית לחזות מראש את שיעור הצלחת הטיפול.

נוכח האמור, בעת מתן הסבר מקדים למטופל אודות הליך רפואי, מסייגים עצמם הרופאים המטפלים ועושים שימוש בנתונים סטטיסטיים - הן לגבי סיכויי הצלחת ההליך והשגת התוצאה המיוחלת והן לגבי הסיבוכים והסיכונים, הכרוכים בהליך.

הרציונאל המנחה הינו, כי בתחום הרפואה ניסיון העבר והצלחת ההליך אצל מטופלים אחרים מלמדים על הסתברות גבוהה, שיועיל גם עבור המטופל הספציפי.

קשיים אובייקטיביים בהערכת היקף הנזק שנגרם למטופל

דיני הנזיקין והפסיקה בתחום מכירים בקשת רחבה של סוגי נזק, בהם נזקים ממוניים ובלתי ממוניים, נזק מיוחד ונזק כללי.

במקרי אכזבה מתוצאות טיפול רפואי אין הכרח להוכיח גרם נזק בהצבעה על החמרה במצבו הגופני של המטופל דווקא. נזק בנסיבות אלה עשוי למצוא ביטויו בכאב וסבל, הוצאות שהוציא הניזוק בגין קבלת הטיפול הבלתי אפקטיבי, אובדן ימי עבודה ועוד.

הקושי העיקרי, לו נדרשת הערכאה המשפטית, אשר דנה בתיק, הינו בכימות והערכת חוסר שביעות הרצון של המטופל מתוצאות ההליך הרפואי שעבר. בשונה מראשי נזק של אובדן השתכרות או הפסד הוצאות עבור עלויות הטיפול, תוחלות שנכזבו ותקוות שנתבדו אינן ברות אומדן פיננסי, כמו גם כאב וסבל, צער ועוגמת נפש, שחווה התובע עקב אי הצלחת הטיפול.

דרישת הסכמה מדעת של המטופל כבסיס לביצוע הליך רפואי

חוק זכויות החולה מעגן דרישת יסוד, המוטלת כחובה על כל רופא במסגרת עיסוקו ועניינה השגת הסכמה מדעת של המטופל טרם ביצוע ההליך הרפואי.

בכלל זה נדרש הרופא להציג בפני המטופל את הסיכויים והסיכונים, הכרוכים בהליך, לצד חלופות טיפול אפשריות. ההסבר צריך להינתן למטופל זמן מספיק מראש בכדי שיוכל לשקול ולהחליט האם הוא מעוניין בביצוע ההליך.

דרישה זו נועדה לחשוף בפני המטופל את מירב האינפורמציה אודות ההליך, ליצור אצלו ציפיות מציאותיות לגביו ולהתייחס גם לאפשרות הסתברותית של חוסר הצלחת הטיפול לגבי המטופל הפרטני. הפרת דרישה זו מצמיחה עילה לתביעה בגין ראש נזק, המייחד את תחום הרשלנות הרפואית - פגיעה באוטונומיה של החולה.

ככלל, חובה זו חלה על הרופא בכל סוג של טיפול - בין כזה, שהינו הכרחי לביצוע מפאת צורך רפואי ובין כזה, שאינו חיוני ומחויב המציאות, דוגמת טיפולים אסתטיים, כאשר בנסיבות אלה חלה הדרישה באופן מוגבר וביתר שאת. 

פנית לקבל טיפול רפואי ונפגעת? פנה/י לקבלת סיוע משפטי

מכוח דרישת הסכמה מדעת מקרים, בהם נמנע מהמטופל הסבר מקדים לפיו, ההליך שהוא עתיד לעבור עשוי שלא להוביל לשיפור ניכר במצבו, עשויים לעלות כדי רשלנות רפואית ולהצמיח זכאות לקבלת פיצוי כספי.

נסיבות נוספות אשר עשויות להוות בסיס לעילה, הינן ביצוע הליך רפואי, שהוביל להפסד עלויות הטיפול או להוצאות יתר בגין צורך בקבלת טיפול חוזר / אחר וכן הליך, אשר לא הניב תוצאות מקוות.

במקרים אלה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי ולקבלת סיוע מטעם עורך דין, לצורך בחינת קיום עילת רשלנות רפואית, שכן לא כל חוסר שביעות רצון מהליך רפואי, עקב אי השגת התוצאה הרצויה, מקים בסיס להגשת תביעה.

בנוסף, יחווה עורך הדין את דעתו האם הגשת תביעה משתלמת וכדאית מבחינה כלכלית ובהמשך, ייצג את הניזוק מול הערכאות, תוך חתירה לקבלת פיצוי ראוי והולם.

יש לך שאלות? רוצה עוד מידע בנושא? פורום רשלנות רפואית לשירותך

לקבלת סיוע אישי ודיסקרטי ליחצו: יעוץ לנפגעי רשלנות רפואית