אחת מהנסיבות בגינן מוגשות תביעות רשלנות רפואית הינה עקב גרימת צלקות מיותרות על גופו של אדם שעבר ניתוח או כל פרוצדורה רפואית שהותירה בגופו סימנים שאינם מחוייבי המציאות.

המדובר בצלקות בדרגה חמורה, אשר מתהוות לאחר הליכים רפואיים מסוגים שונים ומבססות תשתית להגשת תביעה כאמור, שאז יעלה הצורך להוכיח כי אילו אותו אדם שנפגע היה מקבל טיפול רפואי ראוי, לא מן הנמנע כי אותן צלקות לא היו מופיעות על גופו.

לשיחה מיידית עם עורך דין חייג/י: 03-6081818

תקנות ביטוח לאומי מקנות זכאות לקבלת פיצויים כספיים בגין היווצרות צלקות קשות על גופו של אדם, מכל סיבה שהיא. 

גובה הפיצוי נגזר מדרגת הנכות אשר נקבעת בהתאם לחומרת הצלקת, מקום היווצרותה בגוף (חשוף או מוסתר) ומידת ההפרעה שגורמת הצלקת לתפקוד איברים בגוף.

כיצד ומדוע נוצרות צלקות?

צלקות עשויות להיווצר במהלך ביצוע קשת רחבה של הליכים רפואיים, לדוגמא: הליכים כירורגיים - ניתוחיים באיברים שונים, ניתוחים פלסטיים או טיפולים אסתטיים.

ראוי להדגיש כי בתחום זה חלה חובת הזהירות גם על מטפלים למיניהם, העוסקים בטיפולי אסתטיקה ובקוסמטיקה באותה מידה שהיא רלוונטית לגבי רופאים. 

צלקת כעילה לתביעת רשלנות רפואית

צלקות המבססות עילה לתביעת רשלנות רפואית הינן כאלה שנוצרו במקומות גלויים ומידת חומרתן אינה מאפשרת תיקון באמצעות ניתוח קוסמטי או שימוש באיפור לצורך טשטוש.

צלקות עשויות להיווצר עקב רשלנות בבחירת שיטת הטיפול או הניתוח כאשר החלטה על גישה מתקדמת באמצעות מכשור חדשני היתה עשויה למנוע את הנזק שנגרם.

סיבה אחרת הינה ביצוע ההליך הרפואי תוך הפרת חובת הזהירות המוטלת על הרופא וחריגה מסטנדרט הרופא הסביר לרבות חוסר מקצועיות, שימוש במכשור מיושן או ציוד רפואי בלתי תקין. 

מחדל רשלני אחר הינו עקב הפרת דרישת הסכמה מדעת של המטופל טרם ההליך. בכלל זה נדרש הרופא להציג את הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בהליך ובכלל זה היווצרות צלקות חמורות.

אולם, לא כל צלקת שנגרמת עקב הליך רפואי מקורה במעשה או מחדל רשלני. צלקות אשר מהוות תופעת לוואי של ההליך והינן בגדר סיכון צפוי לא יוכלו לבסס תשתית להגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית.

תמונה המדגימה צלקת חמורה בגבו של אדם שעבר ניתוח מיותר:



אחוזי נכות הנפסקים בגין צלקות

הפרק התשיעי לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 עוסק בקביעת אחוזי נכות בגין צלקות, מחלות ופגימות עור.

לפי סעיף 75 שעניינו צלקות בגוף ובגפיים קיימות מספר קטגוריות של זכאות:

• צלקות מכל סוג שאינן בשטחי גוף חשופים / בולטות / מלוות ברגישות יתר - אינן מזכות בקביעת דרגת נכות

• צלקות בשטחי גוף חשופים ובולטים, לרבות שנגרמו עקב ניתוח אך אינן כרוכות בהפרעה תפקודית - אחוז אחד של נכות

• צלקות מעובות המלוות בגרוד או רגישות יתר אך שלא נגרמה בעקבותיהן הפרעה תפקודית -  חמישה אחוזי נכות

• מספר רב של צלקות באיברים שונים בגוף, מעובות ומלוות בכאב ובהפרעה תפקודית - עשרה אחוזי נכות

• כמות רבה של צלקות הפרוסות על פני שטח רחב אשר נגרמו בעקבות כוויה, השתלת עור או שחזורים - שיעור הנכות שייקבע יעמוד על עשרים אחוז או יחושב לפי שיטת התשיעיות - שטח הצלקת ביחס לשטח הכולל של הגוף, לפי הגבוה מבין השניים.

בשיטה זו נקבעים אחוזי הנכות בהתאם לאופי הצלקת, דרגת חומרתה והאזור בגוף בו התהוותה. לגבי צלקות אשר גורמות לשיבושים בתפקוד איבר או רקמה בגוף קובעות התקנות, כי דרגת הנכות תיגזר על פי מידת הפגיעה באיבר, התקנות הרלוונטיות לאותו איבר ודרגת הנכות בשל הצלקת.

קיראו בהרחבה על: איפור מיוחד לנפגעים   ניתוח הרמת חזה

עוד דוגמא של צלקת חמורה שנגרמה עקב התרשלות רופאים בטיפול רפואי:

צלקות בגלל רשלנות רפואית - דוגמאות של פסקי דין

בתיק ת"א 001871/06 עזרא אסתר נ' גרינהולץ אליאנה נידונו טענות התובעת לנזקי גוף אשר נגרמו לה עקב רשלנות בטיפול קוסמטי להוצאת "שחורים", שעברה אצל הנתבעת.