רשלנות רפואית של פסיכיאטר - מידע לנפגעים
נפגעתם בעת קבלת טיפול פסיכיאטרי?
הבעיות מתחילות כאשר מגיע לטיפול חולה הנמצא במצב נפשי קשה, אשר לעיתים ניתן להגדירו כמצב קטטוני, וכאשר המטופל נזקק לטיפול ראשוני מידי כמקובל במקרי חירום.
השוני בין טיפול רפואי מידי במקרים של פגיעה בגוף לבין מקרים בהם נזקק המטופל לטיפול ראשוני מידי בעת פגיעה נפשית, או בשל מצב נפשי קשה הוא עצום, ושיטות הטיפול שונות לחלוטין.
כאשר בטיפול בעת פגיעה גופנית פונים המקורבים למטופל אל חדר מיון לצורך ביצוע הטיפול הראשוני, מטופל הנזקק לטיפול ראשוני מיידי כתוצאה מפגיעה נפשית, או מצב נפשי המחייב טיפול, יגיע במרבית המקרים לטיפול אצל פסיכיאטר פרטי, או אל חדר המיון בבית חולים פסיכיאטרי.
במאמר זה, נעמוד על טיבן של ההחלטות אשר מתקבלות על ידי פסיכיאטר, אשר נותן את הטיפול המיידי למטופל הנזקק ונסקור מקרים בהם ייתכן וההחלטות שהתקבלו ייראו כשגויות, וייתכן אף כי יגרמו נזק נפשי נוסף למקבל הטיפול, ויוכלו להתקבל בסופו של דבר בעיני המערכת המשפטית כעילה לתביעה בגין רשלנות רפואית של פסיכיאטר.
אבחון פסיכיאטרי רשלני המוביל לאשפוז כפוי
אשפוז כפוי הוא נושא בעייתי במיוחד העומד בניגוד לחוקי הדמוקרטיה ובחוקי זכויות האדם. ההחלטה על אשפוז כפוי לאדם תפגע במרבית המקרים בדימויו העצמי, בחירותו, וכמובן גם תיצור סטיגמה נגדו חברתית.
אי לכך, ההחלטה על אשפוז כפוי, לא יכולה להתקבל כעניין של מה בכך, ועל פי חוק, הגוף המוסמך לקבוע באם יאושפז אדם בניגוד לרצונו הוא הפסיכיאטר המחוזי, אזר יכול לקבוע את הליך הבדיקה שעל פי תוצאותיה ניתן יהיה לאשפז אדם בכפייה.
סיוע לנפגעי רשלנות רפואית - ליחצו כאן: פניה דיסקרטית לקבלת סיוע
הבדיקה הקובעת באם יאושפז אדם בניגוד לרצונו כוללת שלשה שלבים, תחילה, יאובחן המטופל כחולה, אשר כתוצאה ממחלתו נפגם כושר השיפוט שלו לקבלת ההחלטה בעצמו. שנית, ייבדקו האפשרויות לסיכון חיי אדם, הן חייו שלו והן חייהם של השוהים בסביבתו. שלישית, אם המטופל לא נתן הסכמה להיבדק אצל פסיכיאטר בעצמו.
קיום שלשת התנאים האלו מאפשרים אשפוז של חולה בכפייה. אי קיום תנאים אלו, או אשפוז אדם שלא על ידי הוראתו של הפסיכיאטר המחוזי, מהוות עבירה על החוק, ובדיעבד, במידה וייפגע המטופל כתוצאה מהאשפוז הכפוי, יוכל הדבר להיחשב כמקרה רשלנות רפואית מצד הפסיכיאטר אשר אישר את האשפוז הכפוי ומצד המוסד בו אושפז החולה.
יש לציין שני דברים נוספים בעניין האשפוז הכפוי, ראשית, תינתן האפשרות גם למנהל בית חולים פסיכיאטרי במקרי חירום לקבוע באם יאושפז החולה בניגוד לרצונו, ובלבד שיעמוד בבדיקת שלשת השלבים אשר הוזכרה בתחילת הפרק, כאשר אשפוז כפוי זה לא ימשך למעלה מארבעים ושמונה שעות.
בתום התקופה ישוחרר החולה אלא אם כן במהלך תקופת האשפוז נתנה הוראה אחרת או שהחולה הסכים להמשך האשפוז.
רישום תרופות פסיכיאטריות שגוי
רבים יאמרו כי הקלות בהם נרשמות תרופות פסיכיאטריות בימינו היא בלתי נסבלת, בעיקר כאשר מדובר בעניין תרופות של הפרעת קשב לילדים. על פי האומדן, בעולם קיימים למעלה משבע עשרה מליון ילדים אשר משתמשים באופן קבוע בתרופות פסיכיאטריות אשר נרשמו על ידי מטפלים.
השימוש בהן, בקרב ילדים - מסכן את הילדים במקרי מוות, הזיות קשות, עוינות, חרדה, התנהגות אלימה, נטיות אובדניות ותופעות לוואי נוראיות נוספות, זאת על פי דוחות האו"ם.
בעשרים ותשע לספטמבר, בשנת 2005, הורתה סוכנות המזון האמריקאית על רישום במקום בולט ובמסגרת ברורה על כל תרופות המרשם הניתנות לילדים כטיפול בהפרעות קשב וריכוז ובכללן התרופה הידועה "ריטלין", של אזהרה, המבהירה כי השימוש בתרופה עלול לגרום להתאבדות של המשתמש.
זאת מאחר וניסויים קליניים אשר בוצעו בתרופות אלו הוכיחו מעבר לכל ספק כי השימוש בתרופות אלו עלול לגרום וגורם בפועל למחשבות אובדניות ולהתנהגות אובדנית.
וועדת הקהילות האירופאית, המייצגת 25 מדינות ברחבי העולם, אף הוציאה מסמך ארוך בן 500 עמודים המפרט את הסכנות התמונות בשימוש בתרופות כימיות פסיכיאטריות לטיפול בדיכאון אצל ילדים ואף המליצה לא לתת כטיפול לילדים את התרופות האלו, לפחות לא לפני הגיעם לגיל 18.
מכון הבריאות הלאומי הבריטי ייעץ למטפלים הפסיכיאטרים למצוא חלופות לא-כימיות כטיפול לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז או הסובלים מדיכאון, כדוגמת שינוי הרגלי תזונה והפעלת הילדים בתרגילי כושר גופני.
מכאן, נוכל ללמוד כי אבחון שגוי על ידי פסיכיאטר, או רשלנות ברישום תרופות, עלולים לפגוע בהתנהגותו של האדם בטווח הקצר והארוך, ולעיתים לגרום אף למוות. מתן תרופות שלא לצורך מהווה רשלנות רפואית והוא בהחלט עילה לתביעה כנגד הגורם הרושם את התרופות במקרה של פגיעה של המטופל.