ראש נזק של פגיעה באוטונומיה (Patient's autonomy) משמש בתביעות בתחום רשלנות רפואית בלבד ומייחד את שיטת המשפט הישראלית.

הטענה המרכזית עליה מבוססת העילה הינה, כי טיפול או הליך רפואי בוצעו לתובע תוך הפרת דרישת השגת הסכמה מדעת וללא תלות בשאלה האם נגרם נזק אם לאו.

יסוד הסכמה מדעת מעוגן בחוק זכויות החולה ומהווה נדבך בחובת הזהירות, שחלה על הרופא כחלק מעיסוקו.

דרישה זו כוללת הצגת הסיכונים והסיכויים, הכרוכים בביצוע ההליך הרפואי וחלופות טיפול אפשריות. ההסבר צריך להינתן למטופל זמן מספיק מראש בכדי להותיר בידו שהות לשקול ולהחליט האם הוא מעוניין בביצוע ההליך.

פסקי דין בנושא קביעת פיצויים עקב פגיעה באוטונומיה

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, נתונה בידי החולה זכות בסיסית של עצם הבחירה בקבלת טיפול רפואי וההחלטה על סוג הטיפול שיינתן.

לפיכך, ביצוע טיפול רפואי ללא השגת הסכמתו המודעת של המטופל מראש, מהווה בסיס לתביעת פיצויים בגין ראש נזק של פגיעה בכבוד המטופל וכן פגיעה באוטונומיה שלו על גופו.

הנזק אינו חייב להיות במישור הגופני ומוצא ביטוי על פי רוב בתחושות ורגשות התובע ובנזק נפשי, בעצם ביצוע טיפול בגופו ללא מתן הסכמתו, תוך חשיפתו לסיכונים, אליהם לא היה מודע.

בהליך 2781/93 דעקה נ' בית החולים כרמל פסק השופט אור, כי אף אם לא מתקיים קשר סיבתי בין חוסר מתן הסבר לגבי הטיפול לבין הנזק הגופני, אשר נגרם לתובעת, יש מקום לפצותה בגין הנזק הנפשי, שארע לה כתוצאה מהפגיעה באוטונומיה שלה.

זכות זו הוכרה כבסיס להסכמה מדעת ובאותו מקרה נקבע, כי פגיעה בה עולה כדי הפרה של חובת הזהירות כלפי המטופל, שחלה על הרופא במסגרת עיסוקו ולפיכך מהווה נזק בר פיצוי במסגרת דיני הנזיקין.

השופטת בייניש, אשר ישבה במותב באותו תיק, הסתייגה מעמדת השופט אור וטענה, כי תפיסתו עשויה להחליש את הזכות לאוטונומיה, אשר מוגנת במסגרת עוולת הרשלנות.

זאת מאחר ואימוץ גישתו יוביל להימנעות מלהתמודד עם עמידה על הקשר הסיבתי בין חוסר קבלת הסכמה מדעת לבין תוצאות הטיפול ולהטלת פיצויים נמוכים וקבועים בגין ראש נזק זה.

תוצר לוואי של גישת אור לטענתה, הינו פסיקת פיצויים גם במקרים שאינם עולים כדי רשלנות רפואית, כאשר הטיפול הצליח אך לחולה לא נמסרו הפרטים המלאים מראש וספק אם זו תוצאה רצויה.

חישוב גובה הפיצוי בגין ראש נזק של פגיעה באוטונומיה

בעת חישוב גובה הפיצוי שייפסק נלקחת בחשבון חומרת הפרת דרישת השגת הסכמה מדעת טרם הטיפול. באופן זה, ככל שיצליח התובע להוכיח, כי חשיבות ההחלטה בעניין קבלת הטיפול רבה עבורו, יכיר בית המשפט בפגיעה חמורה יותר באוטונומיה שלו בעצם הפרת דרישת הסכמה מדעת.

הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה מהווה ראש נזק נפרד, העומד בפני עצמו ומצטרף לכל אותם ראשי נזק אחרים, הנכללים בתביעת רשלנות רפואית. בפסיקה נקבע, כי פיצוי בגין ראש נזק זה אינו מחליף את הפיצוי בגין נזק גוף, אשר נגרם לתובע אלא נועד להשלימו.

סכום הפיצוי שייפסק תלוי בנסיבות האירוע והוא נע בדרך כלל בין 50,000 - 15,000 ש"ח, אם כי בנסיבות חריגות יוכר פיצוי גבוה יותר. הלכה למעשה, מדובר בראש נזק סבוך לאומדן, באשר פגיעה ברגשותיו ובכבודו של החולה אינה ברת כימות כספי. 

הנזק הנפשי, אשר נגרם כתוצאה מפגיעה באוטונומיה, הינו מדד אישי וסובייקטיבי, המעורר קשיי הערכה ועל כן סמכות קביעת גובה הפיצוי מסורה לשיקול דעתה הנרחב של הערכאה המשפטית, בהתאם לנסיבות המקרה.

בואו לשאול ולהתייעץ עם מומחים ועורכי דין: פורום רשלנות רפואית

לקבלת סיוע אישי ודיסקרטי ליחצו: יעוץ משפטי לנפגעי רשלנות רפואית