פיצוי כספי - Pecuniary compensation

תביעת רשלנות רפואית תתמקד בקבלת פיצוי כספי בגין הנזקים הרפואיים והנפשיים שנגרמו לתובע. הפסיקה בתחום מתייחסת כיום לקשת רחבה של סוגי נזקים, בהם: נזקים פיזיים, ממוניים - דוגמת אובדן ימי עבודה, פגיעה בכושר ההשתכרות, הוצאות רפואיות, אובדן סיכויי החלמה וכן נזקים נפשיים - לא ממוניים, דוגמת קיצור תוחלת החיים, כאב וסבל.

גובה הפיצוי והיקפו נגזרים ממידת הנזק הרפואי אשר ארע לתובע, סיבוכים רפואיים שנגרמו לו עד עתה והצפויים לו בהמשך ומידת תפקודו העתידי. במידה ומדובר ברשלנות עקב נזק שאובחן באיחור יבחן בית המשפט את סוג הנזק ומידת הריפוי שהתאפשרה בשלב גילויו.

ככל שהטיפול נשוא תביעת הרשלנות הרפואית הינו חיוני פחות ולא בוצע למטרת הצלת חיים אלא נועד לשיפור איכות חייו של המטופל, יטה בית המשפט לפסוק פיצוי כספי גבוה בגין נזק גופני שנגרם למטופל בעטיו. הפיצויים משולמים באופנים שונים, כתשלומים עיתיים או תשלום תכוף, בהתאם לפסיקת בית המשפט.

ראה גם: אובדן השתכרות, נזק כללי ומיוחד, נזק ממוני, נזק נפשי, סיכויי החלמה, תשלומים עיתיים ותשלום תכוף.

קרא עוד על: פיצויים לנפגעי רשלנות רפואית.

פיצוי עונשי - punitive damages / Punitive compensation

פיצוי הנפסק לניזוק שהינו מעבר לאומדן הנזק שנגרם לו בפועל, כפי שהוערך על ידי בית המשפט.

הרציונאל העומד מאחורי מתן הפיצוי העונשי הינו ערכי: הבעת סלידתו של בית המשפט מחומרת מעשיו של הנתבע. כך, בתיקי רשלנות רפואית, פרט לפיצוי הכספי שנפסק לתובע בגין נזק ממוני, נזק נפשי וראשי נזק נוספים, יוכל לקבל אף פיצוי עונשי, הניתן כיום בישראל בעיקר במקרים חריגים של גרימת נזק בזדון ובכוונה תחילה.

ראה גם: חוק העונשין, נזק ממוני, נזק נפשי.

פסיכיאטריה - Psychiatry

ענף התמחות רפואי, המשלב בין הגוף לנפש ובמסגרתו אמון הרופא הפסיכיאטר על אבחון ההפרעה הנפשית ממנה סובל החולה והתאמת טיפול מתאים: תרופתי, קוגניטיבי, משולב ובמקרים מסויימים, החלטה על אשפוז כפוי. עילת רשלנות רפואית בתחום זה עשויה לקום בגין: אבחון שגוי של ההפרעה או המחלה הנפשית, הנחשב למשימה סבוכה ומורכבת ובעקבות כך, מתן טיפול בלתי מתאים או אבחון מאוחר של הפרעה, אשר הצריכה טיפול רפואי דחוף.

מחדלים אלה עשויים להוביל לגרימת נזקים בלתי הפיכים למטופל, לרבות החמרה בבריאותו הנפשית, עד הגעה למצבי דחק והתאבדות. עילת רשלנות רפואית עשויה להתעורר אף בגין רישום שגוי של תרופות, שאינן מתאימות להפרעה עמה מתמודד החולה וכן עקב החלטה מוטעית על אשפוז כפוי או כזו שהתקבלה תוך הפרת התנאים, הנדרשים לצורך כך: אבחון כי כושר השיפוט של החולה נפגע בעקבות המחלה, קיום  פוטנציאל לסיכון חיי אדם - לחולה עצמו ולסובבים אותו וכן חוסר הסכמה של המטופל להיבדק אצל פסיכיאטר. לאלו יש לצרף גם אישור מטעם הפסיכאטר המחוזי, הנדרש בכל מקרה של אשפוז כפוי.

ראה גם: אבחון מאוחר, אבחון שגוי ודיכאון אחרי לידה.

פקודת הנזיקין - Civil wrongs ordinance

דבר החוק המרכזי, המסדיר את תחום הרשלנות הרפואית. הפקודה, בנוסחה החדש משנת 1968, מעגנת את עוולת הרשלנות על ארבעת יסודותיה: קיום חובת זהירות, חלותה על התובע, גרם נזק וקשר סיבתי בין הנזק שנגרם להפרת החובה. חובת הזהירות הכללית, הקבועה בפקודת הנזיקין וחלה על כל בעלי המקצוע, מקבלת משנה תוקף במקצוע הרפואה, שאז נגזר מתוכה גם מבחן הרופא הסביר ומצטרפת אליה חובת השגת דרישת הסכמה מדעת של החולה טרם ביצוע הטיפול, מכוח חוק זכויות החולה.

ראה גם: אוטונומיה של החולה, חובת הזהירות, חוק זכויות החולה, מבחן הרופא הסביר וקשר סיבתי.