מחלת הסכרת היא אחד מהמצבים הרפואיים הנפוצים ביותר באוכלוסיה, עם מעל 400 אלף חולים בישראל ותחזיות שאומדות כי ב-2030 יהיו 439 מיליון חולים ברחבי העולם. כ-1% מכל הנשים שנכנסות להריון הן חולות סכרת מאובחנות ואחוזים גבוהים מכך תפתחנה סכרת במהלך ההריון.

במחצית מהמקרים מדובר במחלה שמוגבלת להריון בלבד אך ביתר המקרים ידוע כי נשים אלו בסיכון מוגבר לפתח סכרת בהמשך חייהן. עובדה זו יחד עם העליה בשכיחות סיבוכים מסוימים לאם, לעובר ולמהלך הלידה מדגישה את חשיבות האבחון המוקדם של סכרת הריון ומתן הטיפול הנכון.

לפני ההריון: מהי בכלל סכרת?

בסכרת הגוף לא מצליח לאזן את משק הסוכר (הגלוקוז) בגלל הפרעה בתפקוד של הורמון בשם אינסולין או עקב העדרו בגוף. כאשר סוכר נספג מהמזון במעי אל זרם הדם שלנו, האינסולין משתחרר מהלבלב ומכניס את הסוכר לתאי הגוף שזקוקים לו על מנת לתפקד.

נהוג לחלק את הסכרת לסוגים לפי מנגנון הפגיעה באיזון הסוכר. סכרת מסוג 1 (סכרת נעורים) נגרמת בגלל תקיפה עצמית של הגוף כנגד תאי הלבלב שמפרישים את האינסולין, מחלה אוטואימונית שמחייבת טיפול באינסולין.

סכרת מסוג 2 (סכרת מבוגרים) קשורה לאורח חיים לא בריא הכולל השמנה והיעדר פעילות גופנית אך גם מושפעת מגנטיקה. בסוג זה של המחלה הגוף מפתח תנגודת לפעילות האינסולין כך שגם אם הוא מופרש באופן תקין ואף מוגבר, הסוכר לא יקלט בתאי הגוף אלא ישאר בזרם הדם.

שני הסוגים הללו של מחלת הסכרת משפיעים על הסיכויים להכנס להריון ועל מהלכו. חולות סכרת שנכנסות להריון צריכות להתייעץ עם הרופא המטפל בקשר לשינויים הצפויים בטיפול שלהן. עם זאת, מחלות אלה נבדלות מסכרת הריון (GDM), מחלה שבה מתגלות רמות גבוהות של סוכרים בדם לראשונה רק בזמן ההריון.

ההתפתחות של סכרת הריון דומה לסכרת מסוג 2

ההריון מאופיין בשינויים הורמונליים רבים. הורמוני ההריון שמופרשים מהשליה ורמתם עולה משמעותית במהלכו כוללים את הורמון הגדילה (GH) פרוגסטרון ועוד. הם נחשבים מעודדי-סכרת שכן הם מגבירים את התנגודת של הגוף לפעילות האינסולין ומונעים כניסה של סוכר לתאים.

מנגנון זה של התפתחות סכרת הריון דומה לזה של סכרת מבוגרים. למעשה, קיימת סברה שסכרת הריון חושפת את התפתחותה האיטית של סכרת מסוג 2, בעקבות הסטרס ההריוני שמפר את האיזון ההורמונלי בגוף. ההערכה היא שכ-30% מהנשים בגיל הפוריות סובלות מהפרעה לא מאובחנת באיזון הגלוקוז שלהן.

יתכן שדמיון זה מסביר מדוע הן גם חולקות את אותם גורמי הסיכון, ביניהם השמנה, היסטוריה משפחתית של המחלה וגיל מתקדם. שתיהן מופיעות גם בהארעות מוגברת יותר בקרב מוצאים מסוימים.

התנגודת המתפתחת בגוף לאינסולין גורמת לכך שיותר סוכר ישאר בדם ורמותיו יעלו. עם זאת לרב אין תסמינים בולטים או אחידים מספיק שיתבטאו במהלך ההריון ויסייעו בגילוי קליני מוקדם של סכרת הריון. לכן נהוג לבצע לכל הנשים בסוף השליש השני של ההריון בדיקות סקר לסכרת.

בדיקת דם קטנה עם חשיבות רפואית גדולה

בדיקת הסקר לאבחון סכרת מתבצעת בין שבועות 24-28 להריון וכיום מתבצעת בשני שלבים לפי המלצות האיגוד האמריקאי לגינקולוגיה ולמיילדות (ACOG) והאיגוד האמריקאי לסכרת (ADA).

בשלב הראשון מתבצע תגר העמסת סוכר. בדיקה הנקראת GCT וכוללת שתיה של 50 גר׳ גלוקוז ובדיקת דם כשעה לאחריה. ניתן לבצע את הבדיקה בכל שעות היממה ללא צורך בצום קודם לכן.

מחקרים הראו שאין ערך סף ברור לבדיקה זו אלא קיים קשר רציף. ככל שרמות הגלוקוז בבדיקה גבוהות יותר כך עולה הסיכון להתפתחות סיבוכים בהמשך ההריון.

בדיקה לא תקינה נחשבת עם רמות גלוקוז הגבוהות מ-140 מ״ג / ד״ל. ערך זה יגלה כ-80% מהחולות בסכרת הריונית אך עשוי לאבחן בטעות כ-15% מהנשים שאינן סובלות באמת מסכרת הריונית.

בשל מרווח הטעות נדרשת בדיקה נוספת בשלב הבא. בדיקה זו נעשית לאחר צום וכוללת מדידה של רמות הסוכר בצום וכל שעה עוקבת למשך 3 שעות לאחר שתיה של 100 גר׳ גלוקוז. מתוך 4 המדידות האלה, 2 מדידות גבוהות מערכי הסף או יותר יאבחנו סכרת הריון.

חשוב לציין כי ערך הגבוה מ-200 מ״ג / ד״ל בבדיקה הראשונה (GCT) מספיק כדי לאבחן סכרת הריון ללא צורך בבדיקות המשך.

שינוי אורחות חיים עשוי להספיק

חלק מהנשים מוצאות את שתית הגלוקוז לא נעימה אולם ללא ספק מדובר בבדיקה פשוטה, זמינה וקלה יחסית, ודאי בהשוואה לחשיבותה. היעד העיקרי לאחר אבחנה של סכרת הריון הוא לאזן את רמות הגלוקוז בבקרה הדוקה.

הצעד הראשון שיש לקחת הוא שינוי אורחות חיים והקפדה על דיאטה מתאימה. במידת הצורך ניתן לפנות ליעוץ דיאטני על מנת לבנות תפריט מאוזן ובריא, שיספק את חומרי הגלם החיוניים לעובר המתפתח.

במקביל לכך יש להקפיד על מדידות עוקבות של רמות הגלוקוז בדם כדי לראות האם חל שיפור בערכי הסוכר, כאשר מדידות אלה הנן תחת אחריותו של הרופא שמלווה את מעקב ההריון של האם.

במקרים בהם הדיאטה לא הספיקה יתכן שתתבקשי ליטול תרופות לסכרת במהלך ההריון כמו אינסולין או מטפורמין (גלוקופאג׳ / גלוקומין). מחקרים מצאו קשר רציף וישיר בין רמות הסוכר בדם לבין הסיכון לסיבוכים אמהיים ועובריים ועל כן שמירה על ערכים תקינים חיונית להפחתת סיכונים אלה.

האיזון הגליקמי, שמצביע על חזרה של ערכי הסוכר בדם לערכים תקינים, חשוב גם עבור המשך מעקב ההריון שלך. רמות סוכרים גבוהות בדם באופן מתמשך מחייבות מעקב הריון הדוק יותר והערכה טובה של גדילת העובר כדי למנוע עד כמה שאפשר את סיבוכי סכרת ההריון.

הסיבוכים האפשריים והסיכונים הנלווים

סכרת הריון, בדומה לסכרת טרום-הריונית, מהווה סיכון מוגבר הן לאם והן לעובר המתפתח. שתיהן מגבירות את הסיכון להתפתחות רעלת הריון, מצב של יתר לחץ דם מוגבר הכולל סיבוכים בפני עצמו ומסכן את האם והעובר. כמו כן הן מעלות את הסיכוי ללידה שקטה.

תינוקות לאמהות החולות בסכרת נוטים להיות גדולים מהרגיל (מקרוזומיים), מצב שעלול להוביל לסיבוכים במהלך הלידה ובמקרים מסויימים מחייב לידה בניתוח קיסרי.

לאחר הלידה התינוקות נוטים לסבול מצניחות ברמת הסוכר (היפוגליקמיה), מעליה ברמת הבילירובין שעשויה להוביל לצהבת ומירידה ברמות הסידן. תופעות אלו נגרמות בגלל החשיפה המוגברת לאינסולין ולגלוקוז במקביל במהלך ההריון ויש לאבחן ולטפל בהן בזמן לפי הצורך.

בהמשך חייהם תינוקות לאמהות עם סכרת הריון נמצאים בסיכון מוגבר לפתח עודף משקל ולסבול מהפרעות בסבילות לסוכר.

עם זאת, בשונה מסכרת טרום-הריונית, אין סיכון מוגבר להתפתחות של מומים מולדים בתינוקות לאמהות עם סכרת הריון.

מהלידה והלאה: איך חשוב להיערך

ניהול הלידה של תינוק לאם עם סכרת הריון אינו שונה משמעותית מזה של כל אחת אחרת. עם זאת חשוב מאד להעריך בסמוך ללידה את גודל העובר כדי לשלול מקרוזומיה (עובר במשקל הגדול מ-4 ק״ג).

מקרוזומיה מגדילה את הסיכון לפרע כתפיים (דיסטוציה) במהלך יציאתו של התינוק דרך תעלת הלידה. במקרים אלו לידה מכשירנית, בעזרת ואקום או מלקחיים, עשויה להיות בעיתית ויתכן שהצוות הרפואי יחליט על מעבר ללידה קיסרית במקום נרתיקית.

סכרת הריון נגרמת בגלל אותה תנגודת לאינסולין שנובעת מהורמוני השליה. על כן עם יציאת השליה סכרת ההריון ״עוברת״ וניתן להפסיק ליטול את תרופות הסכרת בהתאם להנחיות הרופא. זאת במקרים בהם אכן מדובר בסכרת הריון ולא בסכרת סוג 2 סמויה שהתגלתה.

כדי לאשש זאת יש לעבור בדיקת העמסת סוכר נוספת כ-6 שבועות לאחר הלידה. אם תוצאות הבדיקה תקינות ורמות הסוכר בדם חזרו לערכים נורמליים יש לחזור על הבדיקה כל 3 שנים. במקרה של ערכי סוכר מוגברים יש לבצע בדיקת סוכר בדם כל שנה.

החשיבות לחזרה על הבדיקות נעוצה בכך שכ-50% מהנשים שחוו סכרת בהריון מפתחות סכרת מסוג 2 במהלך 10-15 השנים לאחר ההריון.

שינוי אורחות חיים, הקפדה על תזונה מאוזנת והמנעות מגורמי סיכון נוספים יכולה לעכב או למנוע את התפתחותה של סכרת סוג 2, ולכן גם לאחר ההריון חשוב להקפיד על מעקב רפואי סדור לצד אורח חיים בריא ומאוזן.

מקרי רשלנות רפואית

לצערנו הרב ולמרות שכיחותה של התופעה, עדיין ישנם בכל שנה לא מעט מקרים שבהם הרופאים טועים ומתרשלים באבחון סכרת הריון בזמן בדיקות מעקב הריון שגרתיות.

אי אבחון במהלך ההריון יוביל לכך שהאם ההריונית לא תקבל את הטיפול הרפואי הנדרש ולא תדע כי עליה לשנות את אורחות חייה, על מנת לנסות ולאזן את הסכרת. כפי שציינו, התופעה עלולה להוביל ללידה שקטה ובמקרים אחרים, יגרמו סיבוכים בלתי צפויים בזמן הלידה, אז עלול להגרם נזק משמעותי לרך הנולד ולאם היולדת.

בכל מקרה של חשש מפני רשלנות רפואית, רצוי להקדים ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום, על מנת להעריך ולבדוק את השתלשלות הטיפול הרפואי שניתן לאם לאורך תשעת חודשי ההריון ועד למועד הלידה.

במקרים שבהם נגרם לתינוק ולאם נזק בשל התרשלות הרופאים, ניתן יהיה לגבש עילה להגשת תביעת פיצויים - כפי שארע במספר לא קטן של מקרים דומים בעבר.

לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי