בדיקת אולטרסאונד לצורך סקירת מערכות היא בדיקה שגרתית שמתבצעת לנשים בישראל בין השבועות 19 ו-25 שבועות להריון. מטרת הבדיקה היא לאתר ממצאים שיכולים לרמז על סיכון מוגבר למצבים רפואיים כגון זיהומים או תסמונות גנטיות.

מעי היפראקוגני או מעי בהדיות יתר הוא אחד הממצאים שמאתרים בסקירת מערכות בכ-1% ועד 1.8% מכלל ההריונות, בדרך כלל בסביבות השבוע ה-19 להריון כאשר ברוב המקרים אין לאבחון משמעות או השפעה על העובר.

בפשטות: המעי של העובר מחזיר יותר גלי על-קול מהמצופה

בדיקת אולטרסאונד משתמשת בגלי על-קול ובהפיכתם לתמונות על מנת למדוד את גודלם של איברים ולהעריך את הרכבם. אקוגניות היא העוצמה שבה האיברים מחזירים את גלי הקול בחזרה אל המכשיר. מממצא של מעי אקוגני משמעו שהמעי מחזיר את גלי העל-קול באופן מוגבר ממה שהיה צפוי מרקמת מעי בריאה.

במעל 50% מהמקרים של אבחון כאמור התינוק נולד בריא ולאבחון אין השפעה כלשהי על התפתחותו.

על פי האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה מעי אקוגני הוא 'סמן רך' שאמנם יכול להעלות את החשד למצבים רפואיים מסוימים, אך הוא לבדו אינו מהווה לרוב ממצא שמספיק לאבחנה בליקוי מסוים.

העובדה הזו נכונה בפרט בשנים האחרונות, כאשר מכשירי אולטרסאונד מתקדמים בעלי תדרים גבוהים במיוחד עלולים להדגים רושם של מעי היפראקוגני, גם כאשר המעי תקין לחלוטין.

על פי האיגוד, במעל ל-50% מהמקרים שבהם נמצא מעי אקוגני הסיבה לממצא לא ידועה והתינוקות נולדים בריאים. כאשר לא נמצאו ממצאים מחשידים נוספים והמעי האקוגני הוא ממצא בודד, ייתכן שהסיכוי עולה עד לכדי 90%.

סיבות אפשריות ונורות אזהרה

על אף שמעי אקוגני עלול להיות ממצא שמופיע גם בעוברים בריאים, יתכן שהוא גם מעיד על מצבים רפואיים משמעותיים שאבחונם יוכל לספק לרופאים ולהורים יכולת קבלת החלטות מושכלת לגבי המשך ההריון או הפסקתו.

בכל מקרה, ממצא זה מחייב את הרופא המלווה את מעקב ההריון למשנה זהירות והפניית האם לבדיקות משלימות, הנדרושת לצורך שלילת מומים ומחלות אפשריות בעובר.

על פי האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, מעי אקוגני בעובר יכול להיות תוצאה של:

דימום תוך-רחמי

המעי עלול להיות אקוגני לאחר שהתינוק בלע דם מחלל הרחם. דם בחלל הרחם יכול להופיע במשך מספר שבועות לאחר פעולות רפואיות כגון דיקור מי שפיר, סיסי שליה או דיקור חבל טבור או כתוצאה מהתערבויות אחרות או דימום מסיבה אחרת. בחלק מהמקרים האם תחוש דימום וגינלי ובחלק לא.

הפרעה כרומוזומלית

משמעות מרכזית של מעי אקוגני הוא החשד המוגבר להפרעות כרומוזומליות בעובר, כאשר הכוונה הנה להפרעות בחומר הגנטי שקובע את האופן שבו האיברים שלנו גדלים ומתפקדים.

בעיקר, מעי אקוגני מגביר את החשד לתסמונת דאון (טריזומיה 21, Downs Syndrome) אך הוא עלול להגביר את החשד גם להפרעות כרומוזומליות אחרות. הממצא עלול להגביר את הסבירות לעובר הלוקה בתסמונת דאון בפי 6-10.

מחלת סיסטיק פיברוזיס (CF)

Cystic Fibrosis היא מחלה משמעותית שמערבת את דרכי הנשימה ומערכות אחרות בגוף. המחלה נכללת בבדיקות הסקר הגנטי בישראל. הסיכון ל-CF בעוברים שנמצא בהם הממצא עומד על כ-2%.

זיהום תוך רחמי

מזהמים שונים עלולים לגרום לממצא ובעיקר וירוס CMV, שכנגדו טרם יש חיסון בשימוש נרחב. גם מזהמים אחרים עלולים לגרום לממצא. נהוג לומר שהסיכון לזיהום בנוכחות הממצא יכול להגיע עד 10%. בין המזהמים האפשריים הנוספים ניתן למנות: טוקסופלזמה Toxoplasma gondii, פרווירוס B19, וריצלה זוסטר, אדמת, הרפס ועוד.

מומים אחרים

גם חסימה של מערכת העיכול, הגבלת גדילה תוך רחמית וסיכון מוגבר ללידה מוקדמת או לתמותת עובר ברחם קושרו עם מעי היפראקוגני במחקרים שונים.

בדיקות ובירורים המשכיים נדרשים

על אף שחלק גדול מהעוברים שמאובחנים עם מעי אקוגני יוולדו כתינוקות בריאים חשוב לעקוב אחר המלצות הצוות הרפואי ולבצע בדיקות המשך שיוכלו להקטין או לאשש את החשד להמצאותם של תופעות אחרות כאמור.

על פי האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ואיגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל המלצות להמשך הבירור וניהול ההריון כוללות בעיקר את הבדיקות הבאות:

• ייעוץ גנטי והמלצה על מי שפיר
• בירור זיהומי ובדיקת רמת נוגדנים
• בדיקות דם
• בדיקה גנטית למחלת סיסטיק פיברוזיס
• סקירת מערכות מכוונת ומדוקדקת
• בדיקת אקו לב עובר
• סקירה מכוונת למערכת העיכול
• המשך מעקב בבדיקות אולטרסאונד
• המשך מעקב הריון בסיכון גבוה

יתכן שההמלצה להמשך הבירור וניהול מעקב ההריון תיגזר לא רק מאיתור הממצא אלא מאיתור ממצאים מחשידים נוספים שיכולים לשפוך אור על הסיבה האפשרית למעי האקוגני. בכל מקרה, אבחון כאמור מחייב את הרופא שלך בתשומת לב יתרה ובירור מעמיק שמטרתו לאבחן מבעוד מוקדם ככל שניתן פגיעה אפשרית בעובר.

מתי תיתכן רשלנות רפואית?

לאורך השנים טיפלנו במשרד סולר קפלינסקי במספר רב של תביעות רשלנות רפואית, בהם נתבעו פיצויי עתק, בשל לידת תינוקות שסבלו מבעיות כרומוזומליות, בעיות לב ודרכי עיכול ותסמונות גנטיות, כאשר במהלך ההריון הרופאים התעלמו מממצא של מעי היפראקוגני מסיבות לא ברורות.

כפי שהסברנו, למרות שברוב המקרים הדגמה כאמור בבדיקת אולטרסאונד לא בהכרח מעידה על פגיעה כלשהי בעובר, עדיין, ישנם לא מעט מקרים שהאבחנה הנה רק שלב ראשון, ובבדיקות אבחנתיות נוספות וממוקדת, יתגלה כי העובר סובל מאחת מאותן תופעות קשות ומוכרות.

לכן, בכל מקרה של לידת תינוק עם מום מולד או מחלה תורשתית, כאשר במהלך ההריון אובחן מעי בהדיות יתר, מומלץ בהחלט לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין, לצורך בדיקת המקרה והערכת האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית.

עורכי הדין שלנו עונים לשאלות שלכם

לפניכם תשובות מפורטות של עורכי הדין שלנו, בנושאים הקשורים באופן ישיר למקרים בהם אובחן במסגרת מעקב ההריון מעי אקוגני והמשמעויות של אבחון כאמור כמו גם של מקרים בהם אנשי הצוות הרפואי התרשלו בטיפול הנדרש במקרים אלה.