ההליך של השתלת שיער מבוצע במסגרת ניתוח קוסמטי, על ידי רופא מנתח מתחום הפלסטיקה. הניתוח, אשר מיועד לגברים ונשים הסובלים מתופעת התקרחות, אינו מבוסס על השתלת תוספת שיער ממקור חיצוני אלא על נטילת שיער מעורפו של המנותח והעברתו לאיזור הדליל בשיער.

בכדי ליצור מראה אסתטי של הקרקפת, נלקחות במהלך הניתוח רצועות עור מעורפו של המטופל ומושתלות בנקבים שהוכנו לשם כך מבעוד מועד בקרקפת.

תוצאותיו של הניתוח אינן ניכרות באופן מיידי, כי אם לאחר שנה מסיומו, שכן השיער מתחיל לצמוח שוב באופן טבעי רק כעבור מספר חודשים.

הניתוח מבוצע כיום במספר שיטות רווחות, שהשוני ביניהן טמון בגודל השתלים, הציוד בו נעשה שימוש, אופן נטילת השיער מהעורף ומשך הטיפול הכללי, כאשר לעיתים נדרש לחזור על ההשתלה יותר מפעם אחת.

ניתוח השתלת שיער מומלץ לבצע אצל רופא מיומן, אשר ניתוח מסוג זה הינו בתחום מומחיותו, ובמרפאה יעודית, המתמחה בניתוחים מסוג זה.

עילות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח השתלת שיער

ניתוח פלסטי או קוסמטי, אשר לא הצליח, אינו מהווה תמיד עילה מספקת להגשת תביעה משפטית ולא כל טעות מצידו של הרופא המנתח עולה כדי עוולת רשלנות רפואית, הנדרשת להגשת התביעה.

עילה לתביעה מסוג זה תקום באחד משני תרחישים:

רשלנות מקצועית בעת הניתוח - בעניין זה מנחה חובת הזהירות, אשר חלה על הרופא המנתח מכוח פקודת הנזיקין, במסגרתה הוא נדרש לעמוד במבחן "הרופא הסביר", קרי, לנהוג באופן בו היה נוהג רופא סביר בנסיבות העניין, בהתאם לידע הרפואי שהיה מצוי בידו באותה תקופה. מעשה או מחדל מצידו של הרופא, המהווים סטיה מהנורמה המקובלת, יעלו כדי עוולת הרשלנות.

אי עמידה בדרישת "הסכמה מדעת לטיפול" - בהתאם לתנאי סף זה, אשר קבוע בחוק זכויות החולה, נדרש הרופא למתן הסבר מקיף למטופל טרם הניתוח, ובכלל זה הצגת הסיכונים והסיבוכים האפשריים בעקבות ההליך הניתוחי. חובת הזהירות הנדרשת מהרופא כוללת גם עדכון החולה לגבי סיכויי ההצלחה הצפויים והצגת טיפולים חלופיים אפשריים. בתום ההסבר נדרשת קבלת הסכמה מלאה מדעת של המטופל לביצוע הניתוח וחתימתו לאישור.

עמדת מערכת המשפט בתביעות שעניינן רשלנות רפואית בהשתלת שיער

השתלת שיער נמנית על הניתוחים הפלסטיים והקוסמטיים, תחום אשר אחוז התביעות בגין רשלנות רפואית בו עלה בשנים האחרונות. היות וניתוחים אלה אינם מחוייבי המציאות למטרת הצלת חיים או כטיפול חירום, מחמירה מערכת המשפט בפסיקה במקרי רשלנות רפואית בתחום הנידונים לפניה וקבעה סטנדרט זהירות מחמיר יותר בו נדרשים הרופאים הפלסטיקאים לעמוד.

כחלק מכך מקפידים בתי המשפט על מילוי התנאי של הסכמה מדעת לטיפול - מתן הסבר מקיף ומפורט למטופל, אשר כולל הצגת הסיכונים האפשריים והחתמה על טופס הסכמה מדעת, בו מפורטים  סיכונים אלה.

הנטל הנדרש מהרופא בעניין זה הינו מוגבר, ולבד מהצגת טופס ההסכמה החתום מחויב הרופא  להוכיח, כי הסביר למטופל בשיחה בעל פה לגבי הסיבוכים האפשריים ואלטרנטיבות קיימות לביצוע הניתוח.

רופאים מומחים בתחום הפלסטיקה מייעצים לתובעים במקרים אלה, על סמך החומר הרפואי המובא בפניהם, האם ארעה הפרה של חובת הזהירות וסטיה ממבחן הרופא הסביר, אשר מקימות עילה להגשת תביעה.

תביעות אשר הוגשו בעילת רשלנות רפואית בניתוחי השתלת שיער

בתביעה שהוגשה נגד המרכז הישראלי להשתלת שיער תבע גבר צעיר פיצויים מהמרכז, לאחר שניתוח מסוג זה אשר עבר שם הותיר צלקות רבות בקרקפתו.

התובע טען, כי בשל השתלת השיער הכושלת נהרסו חייו, וכי הוא מתקשה מאז למצוא בת זוג.

בית משפט השלום בראשון לציון פסק לתובע פיצויים בסך 35,000 ש"ח ועל כך הגיש התובע ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר קיבל את טענותיו, מצא כי הרופא המנתח והמרפאה אשמים בעוולת הרשלנות הרפואית ופסק לתובע פיצויים בסך 415,00 ש"ח.

במקרה מאוחר יותר פסק בית משפט השלום בתל אביב פיצויים בסך 31,400 ש"ח לאישה מבוגרת שעברה ניתוח השתלת שיער כושל.

התובעת טענה, כי לאחר הניתוח ובעקבותיו החלה לסבול מתופעות של נשירת שיער, דימומים באיזור הניתוח וכאבי ראש חזקים, בעטיים סבלה מנדודי שינה.

המנתח טען מנגד, כי טרם הניתוח ניתן לתובעת הסבר מפורט לגבי ההליך והשלכותיו והיא הביעה הסכמתה לביצועו.

בית המשפט דחה את טענת המנתח ופסק, כי אכן חלה החמרה נראית לעין במצבה של התובעת בעקבות הניתוח,  וכי במסגרת ההסבר שניתן לה לא פורטו בפני התובעת כלל הסיכונים העשויים להיגרם לה עקב נשירת השתלים. בגין עוגמת הנפש אותה חוותה פסק בית המשפט לתובעת פיצויים בגובה 31,400 ש"ח.

בתביעה נוספת, אשר נידונה בפני בית המשפט לתביעות קטנות, נפסקו פיצויים בסך 10,000 ש"ח לאדם, אשר גילה אי שביעות רצון מתוצאות ניתוח השתלת שיער אותו ביצע בבית חולים אלישע. התובע טען, כי טרם הניתוח הובטחה לו על ידי בית החולים תוצאה מיידית של צמיחה אחידה של השיער והשגת מראה טבעי לחלוטין.

חרף האמור, לאחר הניתוח לא היה התובע שבע רצון מתוצאותיו ודרש השבת הסכום ששילם עבור הניתוח. משלא נעתר לכך בית החולים, הוגשה התביעה.

מתמונות המטופל לפני ולאחר הניתוח התרשם בית המשפט, כי הצדק עם התובע וכי אכן אין המדובר בתוצאה המקווה, כפי שהובטחה במסמך ההסבר מטעם בית החולים.

בגין אינטרס הציפיה של התובע, אשר נכזב, חייב בית המשפט את בית החולים בתשלום פיצויים לתובע בסך 10,000 ש"ח.

עברת השתלת שיער כושלת? פנה לקבלת: יעוץ משפטי אישי ודיסקרטי