מחלת מין (STD - Sexually Transmitted Disease) הינה מחלה אשר ההידבקות בה נגרמת במהלך קיום יחסי מין, שעה שהנגיף או החיידק עוברים במגע בין העור, הפה או נוזלי הגוף.

הסיכוי להידבק במחלת מין גובר בקיום יחסים עם בני זוג רבים ומתחלפים, כאשר נשים מועדות יותר להידבקות לעומת גברים.

סוגי מחלות מין

קיימים מספר סיווגים אפשריים של מחלות מין:

על פי הגורם, מחולל המחלה - 

מחלות חיידקיות: דלקת השופכה (NSU), זיבה, כלמידיה ועגבת.

מחלות ויראליות: איידס, דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) לסוגיה השונים, הרפס (HSV), מיקופלזמה וקונדילומה (HPV) - נגיפי מחלה זו פוגעים  בפות, בנרתיק ובצוואר הרחם ומהווים מקדם סיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם.

מחלות הנגרמות על ידי פרזיטים: גרדת, כינת הבושת וסקבייס.

זיהום אשר נגרם על ידי מיקרואורגניזמים: ג'יארדיאזיס וטריכומוניאזיס.

חלוקה על פי חומרת המחלה והשפעתה על החולה

מחלות מין שגורמות לחוסר נוחות, דוגמת הרפס וכיני בושת; מחלות מין, שעשויות להוביל לעקרות, כמו זיבה וכלמידיה - פוגעות בתפקוד צוואר הרחם והחצוצרות; מחלות בעלות פוטנציאל פגיעה רב מערכתי, דוגמת עגבת (סיפליס) - גורמת לפגיעה במוח, בלב ובכליות ומחלות מסכנות חיים כמו איידס.

חלק ממחלות המין הינן אוטואימוניות, קרי, מתאפיינות בתקיפה של הגוף את עצמו. במקרים אלה איתור הגורמים למחלה מורכב יותר וכך גם התאמת הטיפול.

רשלנות עשויה להתגלע על ידי רופאים מהתמחויות שונות, אשר במסגרת תפקידם אמונים על אבחון מחלות מין: רופא נשים - גניקולוג, רופא עור ומין - דרמטולוג ורופא, המטפל בבעיות במערכת השתן אצל גברים ונשים ובמערכת הרבייה הזכרית - אורולוג.

השלכות חוסר אבחון מחלת מין אינן רק לגבי החולה, כי אם גם לגבי אנשים אחרים, עמם הוא בא במגע מיני, בהיותו נשא "שקט" של המחלה.

עילות רשלנות רפואית בגין אבחון לקוי של מחלות מין

חוסר אבחון, אבחון מאוחר או שגוי של מחלות מסוג זה, אשר הוביל לאי מתן טיפול נדרש, השהייתו או  מתן טיפול בלתי מתאים באופן, שהחמיר את מצבו הבריאותי של החולה והסב לו נזק גופני.

אי ביצוע אנמנזה כנדרש - לרבות בירור עבר רפואי ומשפחתי של המטופל והתחקות אחר היכללותו באחת מקבוצות הסיכון, המוכרות כזרז להתפתחות מחלות מין. בין גורמי הסיכון העיקריים: גיל (בפרט גיל המעבר אצל נשים); תורשה; התחלת פעילות מינית מתחת לגיל 18; קיום יחסים עם בני / בנות זוג רבים ומתחלפים; עישון וחשיפה למעשנים; נטילת גלולות למניעת הריון; אי עשיית שימוש באמצעי מניעה; קיום יחסי מין אנאליים או אוראליים בלתי מוגנים; חדירת גורמים מזהמים עקב פציעה בשעת קיום יחסי מין; היחלשות מערכת החיסון וכן מצבי לחץ ומתח נפשי.

אי שימת לב לסימפטומים גופניים המאפיינים מחלות מין - התסמינים הם רבים ומגוונים, משתנים ממחלה למחלה, כתלות באיבר הנפגע  וכן מחולה אחד למשנהו. על התסמינים העיקריים נמנים: הפרשה מהנרתיק; הפרשה מצינור השתן (אצל גברים); תחושות גירוד ועקצוץ באיבר המין; כאב ודימום בזמן קיום יחסים או לאחר מכן; הופעת אודם, פריחה, שלפוחיות ופצעים באיברי המין; בליטות על איברי המין; כאבי בטן; עקרות; חולשה; בחילות והקאות; פגיעה בתפקוד איברים פנימיים; צהבת; התפתחות סרטן צוואר הרחם ועוד.

אי הפניה לביצוע בדיקות הנדרשות לצורך אבחון מחלות מין - ביניהן: בדיקות דם לנוגדנים, תרביות, בדיקות אנטיגנים, בדיקות באמצעות טכניקות של ביולוגיה מולקולרית ועוד.

רשלנות בעריכת הבדיקות המיועדות לאבחון המחלה.

משגים בפענוח תוצאות הבדיקות ועקב כך אבחון מוטעה של המחלה ומתן טיפול בלתי מתאים לנסיבות.

לקבלת סיוע אישי ליחצו: יעוץ משפטי לנפגעי רשלנות רפואית

בואו לדבר עם מומחים ועורכי דין: פורום רשלנות רפואית