ניתוחי לב נחשבים לפרוצדרה רפואיות סבוכה ומתבצעים על ידי רופא קרדיולוג - כירורג.

כבכל תחום רפואי אחר חלה על הרופא - קרדיולוג המבצע ניתוח לב חובת הזהירות הכללית, הקבועה בפקודת הנזיקין, ממנה נגזר מבחן "הרופא הסביר", לפיו מצופה מן הרופא לנקוט באופן בו היה נוהג הרופא הסביר בנסיבות המקרה ובהתאם לידע הרפואי המקובל באותה תקופה.

בתחום ניתוחי לב (רפואת לב = קרדיולוגיה) חלה על הרופא המטפל חובת זהירות מוגברת באופן מיוחד, שכן לבד מהקפדה על מהלכו התקין של הניתוח והימנעות ממשגים וטעויות רפואיות בביצועו, מדובר בהליך, המושפע באופן ישיר ממצבו הקליני והגופני של המטופל טרם הניתוח.

הרופא המנתח נדרש לגילוי עירנות לממצאי בדיקות מקדימות ולהיסטוריה הרפואית של החולה, אשר עשויים להשליך על אופן ביצוע הניתוח והטיפול הניתן אחריו.

בסיום הניתוח יש להקפיד על מעקב צמוד אחר החולה, תוך עריכת בדיקות נחוצות ושימת לב להידרדרות אפשרית במצבו הגופני, לצורך מתן טיפול מיידי או התערבות רפואית נדרשת.

עילות להגשת תביעות בגין רשלנות רפואית - קרדיולוגיה

בביצוע ניתוחי לב נדרש הרופא המנתח להימצא עם היד על הדופק, תרתי משמע, טרם הניתוח, במהלכו ובסיומו, כאשר משגים או מחדלים, המתרחשים בשלושת השלבים הללו עשויים להוות עילה לרשלנות מצד הרופא:

טרם הניתוח:

כשלים בהליך בירור ההיסטוריה הרפואית של החולה - מצבו הפיזי והקליני והתחקות אחר רקע קרדיולוגי של מחלות ובעיות לב במשפחתו.

הערכה שגויה של הממצאים הקליניים והגופניים, ההיסטוריה הרפואית של החולה והרקע המשפחתי הרלוונטי; אי ביצוע בירורים מקדימים חיוניים או פענוח לקוי של תוצאות בדיקות א.ק.ג, צילומי רנטגן ובדיקות דם שביצע החולה, המובילים להערכה שגויה של מצב המטופל לאשורו וקבלת החלטות מוטעות, אשר עשויות לסכן את בריאות החולה. 

חוסר השגת הסכמה מדעת לביצוע הניתוח - מכוח חוק זכויות החולה, חלה על הרופא המנתח חובה לספק למטופל הסבר מפורט ומקיף טרם הניתוח אודות ההליך הניתוחי, סיכויי הצלחתו, הצגת הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בו לצד חלופות טיפול אפשריות. בתום ההסבר נדרשת קבלת הסכמה מלאה מדעת של החולה לביצוע הניתוח.

במהלך הניתוח:

משגים וכשלים בעת ביצוע ניתוחי לב מסוג צנתור או ניתוח מעקפים, דוגמת, גרימת קרע בשריר הלב במהלך הניתוח, אשר עשוי להוביל לדימום ולהוות סכנה ממשית לחולה, המצריכה התערבות מיידית, חוסר אבחון של הפרעות בקצב הלב במועדן, גרימת נזק לכלי דם ודימום בעקבותיו, ביצוע פעולות יתר במהלך הניתוח, אשר מסכנות את החולה והותרת גוף זר אצל החולה בסיום הניתוח.

לאחר הניתוח:

התעלמות מתלונות המנותח על מיחושים וכאבים, אי ביצוע בדיקות השגרה, הנדרשות בתום הניתוח, מעקב לקוי אחר סיבוכים והחמרה בסטטוס הגופני של המנותח וכפועל יוצא, הערכה שגויה של מצב החולה והימנעות ממתן טיפול רפואי מתאים תוך פרק זמן סביר.

משגים רפואיים או מחדלים, שהתרחשו טרם ניתוח הלב, במהלכו או אחריו, עשויים לגרום לנזקים בעלי השלכה על תפקודו הלבבי של החולה ומצב בריאותו הכללי ולגרום לנכות, אובדן כושר עבודה, פגיעה נפשית ובמקרים של רשלנות חמורה, אף למוות.

לצורך הגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית נדרשת התייעצות עם רופא מומחה לנושאי קרדיולוגיה כמובן, אשר יוכל להצביע על קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לחולה לבין הפרת חובת הזהירות על ידי הרופא המנתח, תוך סטיה ממבחן הרופא הסביר בו הוא נדרש לעמוד.

כבמקרי רשלנות רפואית בתחומי רפואה אחרים, אנו ממליצים לפנות בתחילה ולקבל את עצתו המלומדת של עורך דין בכיר ומנוסה בתביעות מסוג זה. על פי רוב, עורכי דין העוסקים בתביעות רשלנות רפואית יוכלו להפנותכם לקבלת חוות דעת קדיולוגית ממומחה רפואי מתאים.

בכל מקרה של פגיעה עקב טיפול קרדיולוגי מכל סוג שהוא, מומלץ ורצוי מאד לפנות אל עורך דין ולא להתחיל בפעולות בעלות גוון משפטי באופן עצמאי.

נפגעת לאחר ניתוח לב? פעולה קרדיולוגית? ליחצו: פניה אישית לסיוע משפטי